• אימת החודש - אוקטובר 2020: מהדורת האלווין מורחבת
  • Spontaneous :מחכים לתרגום
  • ״סרט המשך בוראט״, סקירה
  • ״משולש פראי״: על תלונות שווא וניצול יחסי מרות
  • ״רבקה״, סקירה לגרסת 2020 בנטפליקס
  • במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 30
  • בחזרה אל ״בוראט״, לקראת סרט ההמשך
  • ועכשיו לפרויקט שונה לגמרי: חלק א׳
  • משפט השבעה משיקגו
  • המתמודדים בפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר – 1

פסטיבל ניו יורק 2020: אנתולוגיית Small Axe של סטיב מקווין (״Lovers Rock״, ״Mangrove״, ״Red, White and Blue״)

10 באוקטובר 2020 מאת אורון שמיר
חדשנות היא מילת מפתח בפסטיבל קולנוע - צמד מילים שיחדיו משדר בדרך כלל יוקרה מבוססת מסורת, אבל הינו דבר חי ומשתנה כל הזמן. השנה גילו זאת קברניטי כל הפסטיבלים שהתקיימו או נדחו מאז חודש מרץ האחרון, שלא באשמתם. בפסטיבל הקולנוע של ניו יורק, הרצון והצורך לחדש מופיע בכל שנה עוד ברמת התוכן, עם מסגרות משנה המוקדשות לקולנוע נועז מן הממוצע… להמשך קריאה

״ידיים על ההדק״ (Guns Akimbo), סקירה

6 באוגוסט 2020 מאת אורון שמיר
כשגדלו לו קרניים, התעלמנו. כשהוא נגרר אחרי פול דאנו כגופה מפליצה, חייכנו במבוכה. אפילו כשיצא לטיול אחרי צבא בדרום אמריקה, הלך לאיבוד בג׳ונגל וכמעט מת כמה פעמים, קיווינו שזה רק שלב טבעי בהתפתחות ובהתבגרות של אדם צעיר. ודאי של שחקן, בטח שהארי פוטר בכבודו ובעצמו. בדיעבד, היינו אטומים לבחירת תפקידים שהם קריאה לעזרה. אבל עכשיו, דניאל רדקליף התעורר עם אקדחים… להמשך קריאה

בחזרה אל סרטי נעוריי: "מלכודת עכברים" (Ratcatcher)

2 באוגוסט 2020 מאת עופר ליברגל
לאחר הפסקה של מספר שבועות (יותר נכון, חודשים) אני שב לסדרה בה אני סוקר סרטים שאהבתי בתור נער. כעת אני מגיע לסרט שאחת לכמה זמן אני מופתע לגלות כי בעצם עדיין לא כתבתי עליו טקסט. זאת מפני שמדובר באחד מן הסרטים הבודדים שאני חש כי הצפייה בו שינתה עבורי את היחס לקולנוע, אולי אפילו דחפה אותי לעיסוק בתחום. סביר להניח… להמשך קריאה

״אמה.״, סקירה (וגם למה ״קלולס״ הוא עדיין העיבוד האולטימטיבי לספרה של ג'יין אוסטן)

16 ביולי 2020 מאת אורון שמיר
תייגו תחת סרטים שתוכננה להם הפצה קולנועית בישראל, אבל אז המגפה שיבשה הכל. ״אמה.״ (.Emma), עיבוד חדש לספרה המפורסם של ג'יין אוסטן, כבר זכה לתאריך עלייה לקולנוע באפריל, אחרי בכורה בריטית ואמריקאית בסוף פברואר. יצא שראיתי אותו בקולנוע, פעם כשעוד היה דבר כזה, אבל נאלצתי לחכות עד החודש כדי לכתוב עליו במועד שיהיה רלוונטי לקהל הישראלי. הראשונים להרים את כפפת… להמשך קריאה

״ויטה ווירג'יניה״, סקירה

22 ביוני 2020 מאת עופר ליברגל
סרטה של הבמאית צ'ניה באטן, "ויטה ווירג'יניה" (Vita & Virginia), הוקרן בבכורה בפסטיבל טורונטו 2018, המקום בו סרטים מקווים להתגלות לקראת המירוץ לאוסקר והפצה בהמשך השנה. זה לא קרה. הסרט המתין כשנה עד שהופץ בצורה מצומצמת בקנדה ובבריטניה ומאוחר יותר בארה"ב בקיץ 2019. לישראל הוא הגיע אך ורק לצפייה ביתית - בתחילת 2020 אל ה-VOD של חברת yes וכעת גם… להמשך קריאה

פסטיבל We Are One ביוטיוב: דיווח של אורון

1 ביוני 2020 מאת אורון שמיר
כמו כל שוחרי ושוחרות הקולנוע, ששמחו בתחילה למשמע ההודעה על עצם קיומו של פסטיבל קולנוע גלובלי, גם אני התאכזבתי במבט ראשון מן התוכניה כשזו הגיעה לבסוף. הובטח לנו שיתוף פעולה בין גדולי הפסטיבלים, זמין לכל ובחינם, אך בפועל היה קשה למצוא סרטים בולטים או מרגשים כמו בפסטיבל רגיל. שאבתי מכך גם עידוד, כי אין ספק שלפחות חלק מהעולם עדיין לא… להמשך קריאה

״הג'נטלמנים״, סקירה

25 בינואר 2020 מאת אורון שמיר
למרות ההצלחות, תמיד נראה לי קצת מבאס להיות גאי ריצ'י. מבחינה מקצועית, נדמה שלא משנה מה יעשה בקריירה, הכל יחסה ממילא בצל סרטו הראשון, או השני. גם אם מאז ״לוק, סטוק ושני קנים מעשנים״ ו״סנאצ׳״ עברו כבר מעל 20 שנה ועוד עשרה סרטים באורך מלא, נדמה לי שאלה עדיין שני הסרטים שהבמאי האנגלי הכי מזוהה איתם. אפילו שיצר מאז עוד… להמשך קריאה

״רק רוצה לשיר״, סקירה

21 בדצמבר 2019 מאת אורון שמיר
אל כישורי השירה של אל פאנינג אפשר היה להיחשף מאז ראשית הקריירה שלה. כשחקנית-ילדה שנמצאת על המסך בערך מאז שלמדה לדבר, יצא לה גם להפגין את יכולות הזימרה שלה באותו גיל חד-ספרתי. אבל קולות משתנים עם הזמן ואולי בשנים האחרונות אפשר להתרשם ממנה באמת. פאנינג, שהתחילה בתור אחותה של דקוטה אבל עקפה אותה מזמן למרות שהיא עדיין רק בת 21,… להמשך קריאה

״לעולם לא מאוחר״, סקירה

9 בדצמבר 2019 מאת אורון שמיר
סביר להניח שהסרט ״לעולם לא מאוחר״ (Edie) כבר מצוי על הרדאר של קהל היעד שלו, או אפילו כבר נצפה על ידו בשבוע וחצי האחרונים, כלומר מאז שעלה לאקרנים. אני משוכנע בכך משום שסרטים על זיקנה והתבוננות לאחור, או על יציאה להרפתקה בגיל מבוגר, לרוב משווקים היטב בישראל וגם זוכים להתעניינות – והסרט הזה הוא שניהם גם יחד. כיוון שבאופן אישי… להמשך קריאה

״הסיפור של טראוטמן״, סקירה

25 באוקטובר 2019 מאת עופר ליברגל
יש אנשים אמיתיים שהסיפור שלהם באמת מצדיק עשיית סרט. במקרה של ברט טראוטמן, החיים שלו הכילו מספיק אירועים על מנת לפרנס לפחות שלושה סרטים שונים. ואפילו לא מפני שהיה אחד מגדולי שוערי הכדורגל בתולדות הליגה האנגלית, כולל זכייה בתואר שחקן העונה, תואר אשר שוערים ממעטים לזכות בו. הוא גם היה השחקן הזר הראשון שזכה בתואר, וזה חלק ממה שהכי יוצא… להמשך קריאה