26 ביולי 2021 מאת אור סיגולי
עוד לפני אימת החודש, יולי זכה ללא מעט טקסטים על סרטי הז'אנר בזכות טרילוגיית "רחוב הפחד", שכל שלושת פרקיה קיבלו סקירה משלהם. כפי שקיוויתי, הסתבר שזו כן הייתה הצלחה (הטרילוגיה, לא הטקסטים) ועל כן יש כבר תכנון נטפליקסי להרחיב את המותג ולהפוך אותו למין יקום משותף. אמנם זה מושג שיכול לייצר צמרמורת בשלב הזה, אבל תעשיית התוכן לא לומדת דבר.… להמשך קריאה
18 ביולי 2021 מאת אור סיגולי
ובחלק האחרון של טרילוגיית סרטי "רחוב הפחד", התגלה בעצם שנטפליקס העלו מותג סרטי אימה שפונה לקהל צעיר יחסית, העוסקת ברדיפה להט"בית. אז אולי זה כבר לא משהו להתרגש ממנו, אבל אני בטח עדיין לא מקבל דברים כאלה כמובן מאליו. כבר מהשלב הזה אני הכי מרוצה על כל הסיפור. אמנם עוד בסרט הראשון, שהתרחש ב-1994, נקבעה גיבורה להט"בית שהובילה את העלילה,… להמשך קריאה
13 ביולי 2021 מאת אור סיגולי
כפי שהובטח, והרי לא הייתה לנו סיבה לחשוב אחרת, תוך שבוע מחשיפת "רחוב הפחד – פרק 1: 1994", שחררה נטפליקס את סרט ההמשך, שני מתוך שלושה, הקרוי "רחוב הפחד – חלק 2: 1978" (Fear Street Part 2: 1978). מכיוון שאין לנו נתונים מהימנים האם החלק הראשון היה להצלחה בהזמנות, קשה לדעת אם ההייבריד הנטפליקסי של מיני-סדרה, מותג סרטים ואנתולוגיה, עורר… להמשך קריאה
5 ביולי 2021 מאת אור סיגולי
הזמנים המשתנים יכולים להיות די קשים לאלו מבינינו שעדיין אוהבים, או מחפשים, עולם ברור של חלוקה ושיוכים מוחלטים, של קטגוריות יציבות, של בינאריות. וזו כנראה רק ההתחלה, בטח בעולם התוכן. עוד לא הגיעה הפסיקה בדיון הסוער האם לגיטימי להכליל את "טווין פיקס: החזרה", "המילטון" או "או.ג'י: תוצרת אמריקה" במצעד סרטי השנה, והנה יגיע משהו שרק יעשה את זה מסובך יותר.… להמשך קריאה
21 ביוני 2021 מאת אור סיגולי
אחרי שישה חודשים, ויחד עם החזרה לאולמות, סוף סוף נראה שהסכר נפתח. בחודשים האחרונים יצא לי להתלונן פה על זה שאני ממש מגרד כל מיני פינות בשביל למצוא סרטים ראויים לאימת החודש, וגם אם בסופו של דבר כמה מהם מתגלים כמעניינים באיזשהו אופן, עדיין לא הגיע איזה משהו ששווה להתאמץ במיוחד בשבילו. והנה עכשיו מורגש קצת שינוי לטובה. זה לא… להמשך קריאה
10 ביוני 2021 מאת אור סיגולי
בין אם זו תופעה נקודתית בישראל, או סתם רצף של צירופי מקרים כתוצאה משנת הטראומה של הקולנוע ברחבי העולם, נראה שדווקא סרטי האימה הם אלו שמובילים את החזרה לאולמות. "מקום שקט 2" שיצא ממש לאחרונה (ונראה שמעורר מעט מאוד התלהבות יחסית לקודמו, בצדק רב), "פריקי", "הוסט", "אפליקציה סוף" ו"אמאל'ה" הם אחוז די משמעותי מלוח ההפצה הנוכחי, משוועים לתשומת ליבם של… להמשך קריאה
4 ביוני 2021 מאת אור סיגולי
אף אחד לא הופתע מהמהירות בה צצו הידיעות על סרט ההמשך ל"מקום שקט" ממש בסמוך ליציאתו, אז כבש את הקופות והיה לאחד המדוברים של 2018. לא רק מכירות הכרטיסים המרשימות הפכו את ההצלחה של סרט האימה להכל חוץ ממובנת מאליה, אלא גם העובדה שהוא מבוסס על תסריט מקורי (בשונה מעיבוד לספר או מותג קיים), ושהביקורות נעמדו מאחוריו כמעט לחלוטין, מה… להמשך קריאה
21 במאי 2021 מאת אור סיגולי
מצב האימה ממשיך להיות לא פשוט פנימה אל תוך 2021, ואני כמובן מדבר לא רק על סרטי האימה אלא גם על המציאות שלנו. מי היה מאמין שהמצב יכול להיות יותר מפחיד ומייאש מלפני שנה? כנראה שעוד לא ראינו כלום. אבל אקטואליה בצד, אני פה לספק קצת אימה אסקפיסטית, אפילו בחודש מאי הלא מאוד מזהיר. אבל זה, מתברר, דווקא לא משהו… להמשך קריאה
9 במאי 2021 מאת לירון סיני
לכתוב שאנתוני הופקינס שחקן מדהים זו לא בדיוק סקירה, כך אמר עורך מסוים בסריטה, וצדק. זו אחת הסיבות בגינן בחרתי לא לכתוב טקסט שעוסק רק ב"האבא" (השם הלא רשמי ל-"The Father") עטור הפרסים שביים פלוריאן זלר לפי מחזה שלו, אותו עיבד לתסריט עם כריסטופר המפטון, אלא להמשיך ממנו לנושאים אחרים שעולים בו. זה לא שאין עוד מה לכתוב על הסרט,… להמשך קריאה
28 באפריל 2021 מאת אור סיגולי
היה קצת מאבק החודש עם פינת סרטי האימה הקבועה, לא אשקר, תוצאה שילוב של כמה דברים. בין היתר החזרה לשגרה שלא רק שלקחה ממני זמן אלא גם ייצרה אצלי FOMO קולנועי משום מקום, טקס האוסקר שפשוט שאב לתוכו את כל תשומת הלב, אבל בעיקר נאבקתי למצוא סרטי אימה מעניינים. ממש גירדתי בציפורניים. אמנם על חלק מהם אני שמח לכתוב, כי… להמשך קריאה
עוד לפני אימת החודש, יולי זכה ללא מעט טקסטים על סרטי הז'אנר בזכות טרילוגיית "רחוב הפחד", שכל שלושת פרקיה קיבלו סקירה משלהם. כפי שקיוויתי, הסתבר שזו כן הייתה הצלחה (הטרילוגיה, לא הטקסטים) ועל כן יש כבר תכנון נטפליקסי להרחיב את המותג ולהפוך אותו למין יקום משותף. אמנם זה מושג שיכול לייצר צמרמורת בשלב הזה, אבל תעשיית התוכן לא לומדת דבר.… להמשך קריאה
ובחלק האחרון של טרילוגיית סרטי "רחוב הפחד", התגלה בעצם שנטפליקס העלו מותג סרטי אימה שפונה לקהל צעיר יחסית, העוסקת ברדיפה להט"בית. אז אולי זה כבר לא משהו להתרגש ממנו, אבל אני בטח עדיין לא מקבל דברים כאלה כמובן מאליו. כבר מהשלב הזה אני הכי מרוצה על כל הסיפור. אמנם עוד בסרט הראשון, שהתרחש ב-1994, נקבעה גיבורה להט"בית שהובילה את העלילה,… 
כפי שהובטח, והרי לא הייתה לנו סיבה לחשוב אחרת, תוך שבוע מחשיפת "רחוב הפחד – פרק 1: 1994", שחררה נטפליקס את סרט ההמשך, שני מתוך שלושה, הקרוי "רחוב הפחד – חלק 2: 1978" (Fear Street Part 2: 1978). מכיוון שאין לנו נתונים מהימנים האם החלק הראשון היה להצלחה בהזמנות, קשה לדעת אם ההייבריד הנטפליקסי של מיני-סדרה, מותג סרטים ואנתולוגיה, עורר… 
הזמנים המשתנים יכולים להיות די קשים לאלו מבינינו שעדיין אוהבים, או מחפשים, עולם ברור של חלוקה ושיוכים מוחלטים, של קטגוריות יציבות, של בינאריות. וזו כנראה רק ההתחלה, בטח בעולם התוכן. עוד לא הגיעה הפסיקה בדיון הסוער האם לגיטימי להכליל את "טווין פיקס: החזרה", "המילטון" או "או.ג'י: תוצרת אמריקה" במצעד סרטי השנה, והנה יגיע משהו שרק יעשה את זה מסובך יותר.… 
אחרי שישה חודשים, ויחד עם החזרה לאולמות, סוף סוף נראה שהסכר נפתח. בחודשים האחרונים יצא לי להתלונן פה על זה שאני ממש מגרד כל מיני פינות בשביל למצוא סרטים ראויים לאימת החודש, וגם אם בסופו של דבר כמה מהם מתגלים כמעניינים באיזשהו אופן, עדיין לא הגיע איזה משהו ששווה להתאמץ במיוחד בשבילו. והנה עכשיו מורגש קצת שינוי לטובה. זה לא… 
בין אם זו תופעה נקודתית בישראל, או סתם רצף של צירופי מקרים כתוצאה משנת הטראומה של הקולנוע ברחבי העולם, נראה שדווקא סרטי האימה הם אלו שמובילים את החזרה לאולמות. "מקום שקט 2" שיצא ממש לאחרונה (ונראה שמעורר מעט מאוד התלהבות יחסית לקודמו, בצדק רב), "פריקי", "הוסט", "אפליקציה סוף" ו"אמאל'ה" הם אחוז די משמעותי מלוח ההפצה הנוכחי, משוועים לתשומת ליבם של… 
אף אחד לא הופתע מהמהירות בה צצו הידיעות על סרט ההמשך ל"מקום שקט" ממש בסמוך ליציאתו, אז כבש את הקופות והיה לאחד המדוברים של 2018. לא רק מכירות הכרטיסים המרשימות הפכו את ההצלחה של סרט האימה להכל חוץ ממובנת מאליה, אלא גם העובדה שהוא מבוסס על תסריט מקורי (בשונה מעיבוד לספר או מותג קיים), ושהביקורות נעמדו מאחוריו כמעט לחלוטין, מה… 
מצב האימה ממשיך להיות לא פשוט פנימה אל תוך 2021, ואני כמובן מדבר לא רק על סרטי האימה אלא גם על המציאות שלנו. מי היה מאמין שהמצב יכול להיות יותר מפחיד ומייאש מלפני שנה? כנראה שעוד לא ראינו כלום. אבל אקטואליה בצד, אני פה לספק קצת אימה אסקפיסטית, אפילו בחודש מאי הלא מאוד מזהיר. אבל זה, מתברר, דווקא לא משהו… 
לכתוב שאנתוני הופקינס שחקן מדהים זו לא בדיוק סקירה, כך אמר עורך מסוים בסריטה, וצדק. זו אחת הסיבות בגינן בחרתי לא לכתוב טקסט שעוסק רק ב"האבא" (השם הלא רשמי ל-"The Father") עטור הפרסים שביים פלוריאן זלר לפי מחזה שלו, אותו עיבד לתסריט עם כריסטופר המפטון, אלא להמשיך ממנו לנושאים אחרים שעולים בו. זה לא שאין עוד מה לכתוב על הסרט,… 
היה קצת מאבק החודש עם פינת סרטי האימה הקבועה, לא אשקר, תוצאה שילוב של כמה דברים. בין היתר החזרה לשגרה שלא רק שלקחה ממני זמן אלא גם ייצרה אצלי FOMO קולנועי משום מקום, טקס האוסקר שפשוט שאב לתוכו את כל תשומת הלב, אבל בעיקר נאבקתי למצוא סרטי אימה מעניינים. ממש גירדתי בציפורניים. אמנם על חלק מהם אני שמח לכתוב, כי…
תגובות אחרונות