26 באפריל 2019 מאת אור סיגולי
בדיוק בקו התפר בין המילניום הקודם לזה הנוכחי, חזר הקולנוע על פי סטיבן קינג לקבל מעמד יוקרתי. במאים מבטיחים נעמדו להנהיג את הסרטים על פי כתביו, מצביעי האוסקר חזרו להתייחס אליהם ברצינות, ומעוד סיפורי אימה זולים קינג לפתע עמד במרכזו של רנסנס קצרצר של סרטים בעלי משקל על ליבה הפועם של אמריקה. אבל אנחנו עוד לא שם. אנחנו עם "מעופף… להמשך קריאה
22 באפריל 2019 מאת אור סיגולי
אחרי שחגגנו יום הולדת שש עם מצעד ההופעות הגדולות ביותר בסרטי האימה, הגיע הזמן לחזור למתכונת הרגילה שלנו עם מקבץ של כמה סרטי אימה שנכנסו לחיי במרוצת החודש האחרון. באופן כללי אפריל היה חודש מעניין לאימה בסריטה, עם "אנחנו" שזכה גם לניתוח מעמיק של לירון; "בית קברות לחיות" שניסה להחזיר את האימה המוחלטת של גרסת 1989 אבל קשה לומר שזה… להמשך קריאה
20 באפריל 2019 מאת לירון סיני
כתיבת ביקורות קולנוע היא מלאכה נהדרת עם קוץ קטן. לפעמים הרשמים מתחדדים ומתבהרים רק עם מעבר זמן, כזה שלא תמיד מספיק לעבור כראוי מרגע הצפייה ועד רקע הכתיבה. יש סרטים כמו העיבוד החדש ל"סוספיריה" או "המכשפה", למשל, שבאופן אישי ככל שעובר הזמן אני מוצאת בהם עוד ועוד דברים להעריך, עוד רבדים ורשמים חיוביים. יש גם סרטים כמו "בית קברות לחיות"… להמשך קריאה
12 באפריל 2019 מאת אור סיגולי
בדיוק לפני שנה יצא לעולם סרט אימה מפתיע ומוצלח בשם "מקום שקט" שעשה חיל בקופות ואפילו ניכס לעצמו איזו מועמדות קטנה לאוסקר. הסרט, אותו ביים ג'ון קרסינסקי שגם ליהק את עצמו לתפקיד הראשי יחד עם אשתו המושלמת אמילי בלאנט, סיפר על עולם אפוקליפטי לאחר פלישת חייזרים קטלניים שפועלים על פי חוש השמיעה, מה שמכניס את כל העולם למצב של אלם.… להמשך קריאה
9 באפריל 2019 מאת אור סיגולי
הבמאי והתסריטאי טום הולנד הצטרף לשצף העיבודים הקינגי לאחר שהטביע את חותמו על ז'אנר האימה פעמיים בתוך זמן קצרצר של שלוש שנים. הוא אמנם התחיל כשחקן וצבר לעצמו כמה קרדיטים על כתיבה ("מחזור 1984", "פסיכו 2", "Cloak & Dagger") אבל היה זה "ליל האימים" מ-1985 שהפך אותו ליקיר קהילת הז'אנר, והיום הסרט ההוא נחשב לאחד מהאהובים שבסרטי הערפדים. הוא גם… להמשך קריאה
5 באפריל 2019 מאת אור סיגולי
יחסית לבן אדם שביים רק סרט אחד, סטיבן קינג מקבל המון מקום לאחרונה בסריטה. יותר מכל יוצר-שאיננו-קולנוען אחר. לא שזה חסר היגיון, הפופולריות של סופר המתח והאימה הזה והשפעתו הרבה על התרבות שלנו, מגיעות לא מעט מהחיבה שיש לעולם הקולנוע אליו. אבל מעבר לפרויקט סטיבן קינג שלי, ובו אני מתחקה כרונולוגית אחרי כל הסרטים שאליהם הוא קשור באופן ישיר, שמו… להמשך קריאה
21 במרץ 2019 מאת אור סיגולי
סרטים כמו "אנחנו" (Us), אם אתם שואלים אותי, עדיף לראות בלי לדעת עליהם דבר. לא שמדובר פה באיזו עלילה מלאת תפניות ותהפוכות, אבל חוסר הידיעה היא חלק מהכיף. מכיוון שאני פה כדי לחלוק אתכם את מחשבותיי על הסרט, ובו בזמן לשמר לכם את החוויה שהייתה לי כצופה קלולס לחלוטין (נמנעתי באדיקות קיצונית מכל תקציר או טריילר), הסקירה הזו תהיה נטולת… להמשך קריאה
12 במרץ 2019 מאת אור סיגולי
ברוכים השבים לחלקו השני של משאל ההופעות הגדולות בסרטי האימה מכל הזמנים, כפי שנבחרו על ידי קבוצת עילית של מבקרי קולנוע בישראל. אם פספסתם את החלק הראשון, שכלל את מקומות 25 עד 11 פלוס ארבעה נספחים חשובים לא פחות, אתם יותר ממוזמנים ללכת ולהתחיל שם לפני שתגלו מיהם עשרת הגדולים. המשך… להמשך קריאה
11 במרץ 2019 מאת אור סיגולי
שלוש שנים חלפו מאז מצעד סרטי האימה הגדולים של האלף החדש, שהיה כאן בסריטה לרגל חגיגות יום ההולדת השלישי של "אימת החודש". אין ספק שהרבה עבר מאז, אבל בתקופתו זה נתפס בעיני כפרויקט די שאפתני, בעיקר בגלל שהוא כלל הרבה יותר מאת חברי סריטה בלבד. זאת אחת הסיבות מדוע זה היה אחד הדברים שהכי נהניתי לעשות באתר, בגלל שיתוף הפעולה… להמשך קריאה
4 במרץ 2019 מאת אור סיגולי
רגע לפני שהתחלתי עבודה חדשה ועוד איזה שלב בחיים שלי שבואו נקווה שיעבור יותר טוב מהאחרונים, הצלחתי למצוא את הזמן לסגור שתי פינות עתיקות מאוד מעברי הרחוק. שני סרטים שבעצם מעולם לא ראיתי מההתחלה ועד הסוף, אבל לאחר איזו התקלות חפוזה איתם בערוצי הסרטים הישנים אי שם בילדותי הם נתפסו לי בתודעה, ונשארו שם. איזה 20 שנה שאני סוחב אותם… להמשך קריאה
בדיוק בקו התפר בין המילניום הקודם לזה הנוכחי, חזר הקולנוע על פי סטיבן קינג לקבל מעמד יוקרתי. במאים מבטיחים נעמדו להנהיג את הסרטים על פי כתביו, מצביעי האוסקר חזרו להתייחס אליהם ברצינות, ומעוד סיפורי אימה זולים קינג לפתע עמד במרכזו של רנסנס קצרצר של סרטים בעלי משקל על ליבה הפועם של אמריקה. אבל אנחנו עוד לא שם. אנחנו עם "מעופף… להמשך קריאה
כתיבת ביקורות קולנוע היא מלאכה נהדרת עם קוץ קטן. לפעמים הרשמים מתחדדים ומתבהרים רק עם מעבר זמן, כזה שלא תמיד מספיק לעבור כראוי מרגע הצפייה ועד רקע הכתיבה. יש סרטים כמו העיבוד החדש ל"סוספיריה" או "המכשפה", למשל, שבאופן אישי ככל שעובר הזמן אני מוצאת בהם עוד ועוד דברים להעריך, עוד רבדים ורשמים חיוביים. יש גם סרטים כמו "בית קברות לחיות"… להמשך קריאה
בדיוק לפני שנה יצא לעולם סרט אימה מפתיע ומוצלח בשם "מקום שקט" שעשה חיל בקופות ואפילו ניכס לעצמו איזו מועמדות קטנה לאוסקר. הסרט, אותו ביים ג'ון קרסינסקי שגם ליהק את עצמו לתפקיד הראשי יחד עם אשתו המושלמת אמילי בלאנט, סיפר על עולם אפוקליפטי לאחר פלישת חייזרים קטלניים שפועלים על פי חוש השמיעה, מה שמכניס את כל העולם למצב של אלם.… להמשך קריאה
הבמאי והתסריטאי טום הולנד הצטרף לשצף העיבודים הקינגי לאחר שהטביע את חותמו על ז'אנר האימה פעמיים בתוך זמן קצרצר של שלוש שנים. הוא אמנם התחיל כשחקן וצבר לעצמו כמה קרדיטים על כתיבה ("מחזור 1984", "פסיכו 2", "Cloak & Dagger") אבל היה זה "ליל האימים" מ-1985 שהפך אותו ליקיר קהילת הז'אנר, והיום הסרט ההוא נחשב לאחד מהאהובים שבסרטי הערפדים. הוא גם… להמשך קריאה
יחסית לבן אדם שביים רק סרט אחד, סטיבן קינג מקבל המון מקום לאחרונה בסריטה. יותר מכל יוצר-שאיננו-קולנוען אחר. לא שזה חסר היגיון, הפופולריות של סופר המתח והאימה הזה והשפעתו הרבה על התרבות שלנו, מגיעות לא מעט מהחיבה שיש לעולם הקולנוע אליו. אבל מעבר לפרויקט סטיבן קינג שלי, ובו אני מתחקה כרונולוגית אחרי כל הסרטים שאליהם הוא קשור באופן ישיר, שמו… להמשך קריאה
סרטים כמו "אנחנו" (Us), אם אתם שואלים אותי, עדיף לראות בלי לדעת עליהם דבר. לא שמדובר פה באיזו עלילה מלאת תפניות ותהפוכות, אבל חוסר הידיעה היא חלק מהכיף. מכיוון שאני פה כדי לחלוק אתכם את מחשבותיי על הסרט, ובו בזמן לשמר לכם את החוויה שהייתה לי כצופה קלולס לחלוטין (נמנעתי באדיקות קיצונית מכל תקציר או טריילר), הסקירה הזו תהיה נטולת… להמשך קריאה
שלוש שנים חלפו מאז מצעד סרטי האימה הגדולים של האלף החדש, שהיה כאן בסריטה לרגל חגיגות יום ההולדת השלישי של "אימת החודש". אין ספק שהרבה עבר מאז, אבל בתקופתו זה נתפס בעיני כפרויקט די שאפתני, בעיקר בגלל שהוא כלל הרבה יותר מאת חברי סריטה בלבד. זאת אחת הסיבות מדוע זה היה אחד הדברים שהכי נהניתי לעשות באתר, בגלל שיתוף הפעולה… להמשך קריאה
רגע לפני שהתחלתי עבודה חדשה ועוד איזה שלב בחיים שלי שבואו נקווה שיעבור יותר טוב מהאחרונים, הצלחתי למצוא את הזמן לסגור שתי פינות עתיקות מאוד מעברי הרחוק. שני סרטים שבעצם מעולם לא ראיתי מההתחלה ועד הסוף, אבל לאחר איזו התקלות חפוזה איתם בערוצי הסרטים הישנים אי שם בילדותי הם נתפסו לי בתודעה, ונשארו שם. איזה 20 שנה שאני סוחב אותם… להמשך קריאה
תגובות אחרונות