21 ביוני 2020 מאת אורון שמיר
קולנוע האקשן הצרפתי נמצא בירידה כבר שנים, אם לא עשורים. בין אמצע שנות ה-90 והאלפיים, מספיק היה להגיד לידי את צמד המילים ״אקשן צרפתי״ בשביל שאתעניין בסרט וגם אדע בדיוק מה אני מקבל. בזכות סרטים כמו ״טקסי״, ״פרבר 13״, ״ללא מחסום״, ״36 תחנות משטרה״ ועוד. חלק מהבמאים של הסרטים האלה הצליחו מספיק כדי לעבור להוליווד, אבל רק מתדרדרים מאז. פייר… להמשך קריאה
13 ביוני 2020 מאת עופר ליברגל
ראשית, עליי לציין כי טקסט זה נכתב סמוך לסיום הצפייה בסרטו של ספייק לי, "הזהב של נורמן" (Da 5 Bloods), שהוא לא רק אחד מן הסרטים הכי מדוברים שנטפליקס הפיקה לאחרונה, אלא גם אחד מן הסרטים הכי עמוסים שזכורים לי. הוא עמוס לא רק בדמויות ועלילה, אלא גם בנושאי עיסוק, טכניקות קולנועיות, הרמזים ליצירות אחרות, אירועים היסטוריים ועוד. ייתכן ויש… להמשך קריאה
9 ביוני 2020 מאת עופר ליברגל
לפי חודש בדיוק פרסמנו כאן את מצעד סרטי נטפליקס של סריטה, דירוג המשותף לארבעת הכותבים הקבועים שהביא למצעד שכולנו פחות או יותר שלמים עמו כמכלול. אולם במהלך ההכנה יצא לי להיחשף לעוד כמה סרטים ראויים שיכלו בהחלט להיכנס לו היה מדובר במצעד אישי שלי. טרם כתבנו עליהם בסריטה ולמעשה פספסתי אותם, או את ההזדמנות לצפות בהם, עד לרגע בו ניסינו… להמשך קריאה
8 ביוני 2020 מאת אור סיגולי
יש סרטים שאני מוצא את עצמי בהלם מכך שהם עדיין נעשים בזמנינו אנו. "365 ימים" הפולני, שלאחרונה סחף את צופי וצופות נטפליקס כמו את כל קבוצות הווטאסאפ הקרויות "כוס קפה ועוגה עם הבנות", הוא ללא ספק אחד מהם. זה אפילו לא הקטע שסרטי קולנוע אירוטיים הם עדיין עניין בתקופה בה כל סוגי הגירויים נמצאים במכשירי הכיס שלנו. מזה אני כבר… להמשך קריאה
30 במאי 2020 מאת אורון שמיר
לפעמים נטפליקס מפגיזים אותנו בקומדיות רומנטיות מביכות לצפייה, כפי שקרה פעמיים בהפרש של שבוע. ולפעמים, שירות הסטרימינג מזכיר פונקציה נוספת שלו – להפיץ גלובלית, ובמקרים מסויימים גם להפיק, סרטי פסטיבלים ואמנות עצמאית מכל מיני מקומות בעולם. סרט שכזה הצטרף השבוע אל קטלוג החברה, אחרי סבב פסטיבלים שהחל כבר בשנה שעברה והיה אמור להסתיים בבכורה צפון-אמריקאית בפסטיבל טרייבקה. בישראל תוכלו למצוא… להמשך קריאה
26 במאי 2020 מאת אורון שמיר
על צפיית שנאה אנחנו לא מרבים לכתוב בסריטה. באופן אישי, לצפות-לשנוא זה לא משהו שאני נוהג לעשות עד כדי כך שהייתי צריך לחפש בגוגל איך נהוג לתרגם Hate Watching (את הפועל בצורתו העברית הכפולה ראיתי לראשונה אצל חן חדד מ״הארץ״, למשל כאן, אז כל הקרדיט לה). בעוד אני הראשון להודות שסרטים גרועים מסוגלים להסב לי הנאה כנה ואמיתית, תכנים שמורטים… להמשך קריאה
23 במאי 2020 מאת אור סיגולי
את רוב סרטי המקור שלה, או לפחות אלו שהיא מאמינה שיגיעו לקהל רחב ויעוררו עניין, משחררת נטפליקס בימי שישי בבוקר שעון ארה"ב, כך שינצלו את כל שלושת ימי הסופ"ש בשבוע הנוצרי. זה אומר שבישראל הסרטים מגיחים לשירות הסטרימינג בצהרי יום השישי, בשעות שרוב האנשים כבר סיימו עם כל ההכנות והסידורים ויכולים סוף סוף להתיישב, להרים את הרגליים, ולצפות במשהו שלא… להמשך קריאה
9 במאי 2020 מאת מערכת סריטה
כולנו ראינו הרבה נטפליקס בשבועות האחרונים, ובמקרה שלנו גם כתבנו על זה המון. יצא ש-25 מהפוסטים שלנו בחודשיים האחרונים הזכירו את ענקית הסטרימינג, בין אם במשפט או שהוקדשו לכל אורכם לסרט הזמין בשירות. חשבנו לנצל את המצב לטובת מצעד שכבר מזמן היה צריך לקרות, כזה שמדרג את הסרטים הכי טובים שאפשר לראות בנטפליקס. אלא שדירוג מעין זה עלול לאבד רלוונטיות… להמשך קריאה
4 במאי 2020 מאת עופר ליברגל
אחד מן הז'אנרים שזוכה לפריחה יחסית בנטפילקס הוא ז'אנר סרטי התיכון וההתבגרות, לרוב בהצלבה עם תחום הקומדיה הרומנטית. הסיבות לכך הן לא רק הבנה כי חלק מקהל המתבגרים, שמעדיף בקולנוע לרוב גיבורי על, נוטה לצרוך תכנים קרובים יותר לעולמו בצפייה ביתית, אלא גם כי אנשים בכל גיל תמיד רוצים לראות סיפורים על אהבה ראשונה. אולם, ייתכן כי הדרך לגשת לצפייה… להמשך קריאה
3 במאי 2020 מאת אורון שמיר
אם יש תחום שבו נטפליקס עדיין לוקה בחסר, אלה הפקות המקור באנימציה. קצת מתריס לכתוב את זה על החברה שהביאה לנו את המופת שהן שש העונות של ״בוג׳ק הורסמן״, או ערכה ניסויים דוגמת ״אהבה, מוות ורובוטים״, אבל אלה מיועדים לקהל בוגר בלבד. בכל הקשור לסרטים מונפשים לכל המשפחה, ההסתמכות של נטפליקס על רכש בולטת למדי. ״קלאוס״ (Klaus) משלהי השנה החולפת… להמשך קריאה
תגובות אחרונות