29 בספטמבר 2020 מאת אור סיגולי
ברוב המקרים פינת אימת החודש היא הייצוג המרכזי של סרטי הז'אנר בסריטה, כאשר מדי פעם יש עוד איזו סקירה נוספת אם במקרה איזה משהו חדש יצא לקולנוע, או אולי איזה פרויקט מיוחד. אבל הפעם, בספטמבר 2020, בקלות אחד החודשים המפחידים ביותר בתולדות מדינת ישראל, יצא שכתבנו על לא מעט סרטי ז'אנר כך שאימת החודש הוא יותר כמו סיכום מאשר נקודת… להמשך קריאה
17 בספטמבר 2020 מאת אור סיגולי
הרצון לפענח את הקשר בין אלימות לנצרות – על פניו שני הפכים, אבל בפועל כוחות שהזינו זה את זה די מההתחלה – הדליק לא מעט יוצרים ואמנים אמריקאים. כמובן שזה לא משהו שהם המציאו (פאזוליני וברגמן צללו למקומות האלו לא פעם, וזה רק במאה ה-20) אבל הספרות והקולנוע האמריקאים מתעסקים והרבה במערכת היחסים המפותלת של שני קצוות הסקאלה הזו, שני… להמשך קריאה
15 בספטמבר 2020 מאת עופר ליברגל
שנת 2020 החלה בצורה מצויינת עבור מיימונה דוקורה, במאית צרפתייה ממוצא סנגלי. סרט הביכורים שלה "חמודות" (Mignonnes בצרפתית, Cuties באנגלית) הוקרן בפסטיבל סאנדנס וזכה לשבחי הביקורת, פרס הבימוי בפסטיבל וגם נמכר להפצה בינלאומית בידי נטפליקס, לצד הפצה מסחרית בצרפת. היחס האוהד של הביקורת נמשך גם כאשר הסרט הוקרן בפסטיבל ברלין. מיד לאחר מכן, מגפת הקורונה החלה להכות בעולם המערבי וקצב… להמשך קריאה
13 בספטמבר 2020 מאת לירון סיני
במהלך הצפייה בסרט ההמשך לקומדיית האימה החביבה עליי מהשנים האחרונות חשבתי שזה היה צפוי. הייתי צריכה לראות את הכשלון של הסרט בא, כמאמר השיר, זו תאונה שחיכתה להתרחש. ולא, גם הערה על סרטי המשך טובים לא תושיע אותו. לא היא, ולא כל אזכור או מחווה אחרים שהוא מתאמץ להכניס כדי לסחוט קמצוץ של התלהבות. "השמרטפית מכה שנית" (היי, לפחות זה… להמשך קריאה
9 בספטמבר 2020 מאת אורון שמיר
הגענו לשבוע הגדול של חזרת מוסדות התרבות לפעילות. או לפחות כך הובטח לנו, אבל בתי הקולנוע לא ממהרים לעשות זאת. סרטים להקרין יש ויש, כולל שוברי קופות הוליוודיים, אך מצד שני התחלואה בישראל רק מתגברת והחגים של תשרי בפתח. לא מקנא בבעלי בתי הקולנוע ברוב ימות השנה, בטח ובטח לא עכשיו. ובכל זאת, יש מי שפתחו את שעריהם, ונתחיל איתם,… להמשך קריאה
5 בספטמבר 2020 מאת אורון שמיר
אל רשימת המאסטרים והאוטרים שמצאו בנטפליקס בית השקעות לשגעונות הקולנועיים שלהם, אפשר להוסיף כעת את צ׳ארלי קאופמן. מי שהתפרסם בתור שם נרדף לתסריטאי הוא כבר מזמן גם במאי בעל סגנון מובהק ונושאי עיסוק חוזרים. סרטו החדש ״אני חושבת לגמור עם זה״ (I'm Thinking of Ending Things) הוא למעשה הפעם השלישית שהוא מביים. בעוד את הקרדיט על סרטו הקודם, ״אנומליסה״, הוא… להמשך קריאה
4 בספטמבר 2020 מאת אור סיגולי
בשיטוט אקראי בתכנים החדשים של נטפליקס, נראה שיש לחברת הסטרימינג קהל יעד חדש שהיא מחזרת אחריו בכל הכוח. אחרי הפקות תיעודיות כמו "High Score", "כוח טירת הגולגולת", "הצעצועים שעיצבו אותנו", "הסיפור שמאחורי ליג אוף לג'נדס", "עולם האנימה" וגם סרטים בסגנון "משמר האלמוות" ו"פרויקט פאוור", אפשר לראות את מי ענקית הסטרימינג רוצה לפתות פנימה – הגיקים. אחרי שהוכיחו את עצמם ככוח… להמשך קריאה
21 באוגוסט 2020 מאת עופר ליברגל
במאי 2019 הוקרן בפסטיבל קאן "ילדה קלה" (Une fille facile / An Easy Girl), סרטה הרביעי של הבמאית רבקה זלוטובסקי. הוא הוקרן במסגרת "השבועיים של הבמאים", מסגרת השואפת להציג את המיטב של הקולנוע העולמי והסרטים בה נבחרים בקפידה על ידי יוצרי קולנוע. על מעמדה של זלוטובסקי בקולנוע הצרפתי ניתן ללמוד מכך שמבין ארבעת סרטיה, שלושה הוקרנו בפסטיבל קאן, כל אחד… להמשך קריאה
16 באוגוסט 2020 מאת אור סיגולי
אפתח, ברשותכם, באנקדוטה שלא באמת קשורה לכלום, לצורכי פתיחה וחימום. תישארו אתי, מה אכפת לכם. עד כה היו בחיי שני סרטים אותם ראיתי פעמיים ברציפות, בהפרש של כמה שעות בודדות. הראשון היה "עלי: פחד אוכל את הנשמה" הפאסבינדרי איפשהו באיזור 2008. צפיתי בו בדירתי הירושלמית בצהרי יום שבת ולאחר שהסתיים הייתי כל כך המום ממנו שהוצאתי את עצמי לטיול ארוך… להמשך קריאה
8 באוגוסט 2020 מאת עופר ליברגל
התקופה בה מגפת הקורונה נמשכת גורמת לכך כי סרטים עלילתיים חדשים כמעט ואינם יוצאים, לא לקולנוע וגם לא לצפייה ביתית. להרגשתי, זה גם אומר שיש יותר צופים ביצירה תיעודית מאי פעם. אם כי פרט לסדרת הספורט "הריקוד האחרון", דומה כי רוב הכותרים המדוברים משתייכים בצורה זו או אחרת לז'אנר הפשע האמיתי. למעט כמה יוצאים מן הכלל, לתחושתי חלק מן היצירות… להמשך קריאה
ברוב המקרים פינת אימת החודש היא הייצוג המרכזי של סרטי הז'אנר בסריטה, כאשר מדי פעם יש עוד איזו סקירה נוספת אם במקרה איזה משהו חדש יצא לקולנוע, או אולי איזה פרויקט מיוחד. אבל הפעם, בספטמבר 2020, בקלות אחד החודשים המפחידים ביותר בתולדות מדינת ישראל, יצא שכתבנו על לא מעט סרטי ז'אנר כך שאימת החודש הוא יותר כמו סיכום מאשר נקודת… להמשך קריאה
הרצון לפענח את הקשר בין אלימות לנצרות – על פניו שני הפכים, אבל בפועל כוחות שהזינו זה את זה די מההתחלה – הדליק לא מעט יוצרים ואמנים אמריקאים. כמובן שזה לא משהו שהם המציאו (פאזוליני וברגמן צללו למקומות האלו לא פעם, וזה רק במאה ה-20) אבל הספרות והקולנוע האמריקאים מתעסקים והרבה במערכת היחסים המפותלת של שני קצוות הסקאלה הזו, שני… להמשך קריאה
במהלך הצפייה בסרט ההמשך לקומדיית האימה החביבה עליי מהשנים האחרונות חשבתי שזה היה צפוי. הייתי צריכה לראות את הכשלון של הסרט בא, כמאמר השיר, זו תאונה שחיכתה להתרחש. ולא, גם הערה על סרטי המשך טובים לא תושיע אותו. לא היא, ולא כל אזכור או מחווה אחרים שהוא מתאמץ להכניס כדי לסחוט קמצוץ של התלהבות. "השמרטפית מכה שנית" (היי, לפחות זה… להמשך קריאה
הגענו לשבוע הגדול של חזרת מוסדות התרבות לפעילות. או לפחות כך הובטח לנו, אבל בתי הקולנוע לא ממהרים לעשות זאת. סרטים להקרין יש ויש, כולל שוברי קופות הוליוודיים, אך מצד שני התחלואה בישראל רק מתגברת והחגים של תשרי בפתח. לא מקנא בבעלי בתי הקולנוע ברוב ימות השנה, בטח ובטח לא עכשיו. ובכל זאת, יש מי שפתחו את שעריהם, ונתחיל איתם,… להמשך קריאה
אל רשימת המאסטרים והאוטרים שמצאו בנטפליקס בית השקעות לשגעונות הקולנועיים שלהם, אפשר להוסיף כעת את צ׳ארלי קאופמן. מי שהתפרסם בתור שם נרדף לתסריטאי הוא כבר מזמן גם במאי בעל סגנון מובהק ונושאי עיסוק חוזרים. סרטו החדש ״אני חושבת לגמור עם זה״ (I'm Thinking of Ending Things) הוא למעשה הפעם השלישית שהוא מביים. בעוד את הקרדיט על סרטו הקודם, ״אנומליסה״, הוא… להמשך קריאה
בשיטוט אקראי בתכנים החדשים של נטפליקס, נראה שיש לחברת הסטרימינג קהל יעד חדש שהיא מחזרת אחריו בכל הכוח. אחרי הפקות תיעודיות כמו "High Score", "כוח טירת הגולגולת", "הצעצועים שעיצבו אותנו", "הסיפור שמאחורי ליג אוף לג'נדס", "עולם האנימה" וגם סרטים בסגנון "משמר האלמוות" ו"פרויקט פאוור", אפשר לראות את מי ענקית הסטרימינג רוצה לפתות פנימה – הגיקים. אחרי שהוכיחו את עצמם ככוח… להמשך קריאה
במאי 2019 הוקרן בפסטיבל קאן "ילדה קלה" (Une fille facile / An Easy Girl), סרטה הרביעי של הבמאית רבקה זלוטובסקי. הוא הוקרן במסגרת "השבועיים של הבמאים", מסגרת השואפת להציג את המיטב של הקולנוע העולמי והסרטים בה נבחרים בקפידה על ידי יוצרי קולנוע. על מעמדה של זלוטובסקי בקולנוע הצרפתי ניתן ללמוד מכך שמבין ארבעת סרטיה, שלושה הוקרנו בפסטיבל קאן, כל אחד… להמשך קריאה
אפתח, ברשותכם, באנקדוטה שלא באמת קשורה לכלום, לצורכי פתיחה וחימום. תישארו אתי, מה אכפת לכם. עד כה היו בחיי שני סרטים אותם ראיתי פעמיים ברציפות, בהפרש של כמה שעות בודדות. הראשון היה "עלי: פחד אוכל את הנשמה" הפאסבינדרי איפשהו באיזור 2008. צפיתי בו בדירתי הירושלמית בצהרי יום שבת ולאחר שהסתיים הייתי כל כך המום ממנו שהוצאתי את עצמי לטיול ארוך… להמשך קריאה
התקופה בה מגפת הקורונה נמשכת גורמת לכך כי סרטים עלילתיים חדשים כמעט ואינם יוצאים, לא לקולנוע וגם לא לצפייה ביתית. להרגשתי, זה גם אומר שיש יותר צופים ביצירה תיעודית מאי פעם. אם כי פרט לסדרת הספורט "הריקוד האחרון", דומה כי רוב הכותרים המדוברים משתייכים בצורה זו או אחרת לז'אנר הפשע האמיתי. למעט כמה יוצאים מן הכלל, לתחושתי חלק מן היצירות… להמשך קריאה
תגובות אחרונות