• סרטים חדשים: ״תיק קוליני״, ״המועמדת המושלמת״
  • ?״ג׳יו ג׳יטסו״: האם הסרט הזה נורא כמו שהוא נראה
  • ״בארב וסטאר יוצאות לויסטה דל מאר״, סקירה
  • ״ברנשטיין: הפרטיזן האחרון״, סקירה
  • אוסקר 2020/21: פוסט פרסי איגוד השחקנים
  • ״מלמקרוג״, סקירה לסרטו של כריסטי פויו
  • ״מוד הקדושה״, סקירה
  • ״הטיגריס הלבן״, סקירת נטפליקס
  • ״החפרפרת״ ו״מורתי התמנונית״, סקירת אוסקר כפולה
  • אוסקר 2020/21: דירוג המועמדים לפרס הסרט
  • אימת החודש - מרץ 2021

בגלל זה לא מגיע לנו דברים טובים: 10 סרטים שכבר היו אמורים להיות קאלט בשלב הזה

1 באוגוסט 2020 מאת אור סיגולי
ונפתח בסיפור אישי, כי זאת הדרך היחידה שאני יכול להסביר את הפוסט הזה: בקיץ 2001 נסעתי בחברת שתיים מחברותי (נעמה וסמדר, אם אתם חייבים לדעת) מטבעון כל הדרך אל מרכז חורב שעל הכרמל החיפאי, כדי לראות סרט שאף אחד לא שמע עליו חוץ ממני. או לפחות זה הרושם שקיבלתי עליו. נחשפתי אליו בכל מיני דיווחים בתוכניות הקולנועית של סי.אן.אן ופוקס… להמשך קריאה

טירוף כפול שלוש: סקירות WTF ל״תנו לגופות להשתזף״, ״אומת המתנקשות״ ו״מסיבת רצח״

15 בדצמבר 2018 מאת אורון שמיר
יש סוג קולנוע חמקמק שאני מאוד מחבב, אבל אפילו לא בטוח שאפשר להגדיר אותו כסוגה בפני עצמה. זה מעין מקום נשגב ונאלח, בו הארטהאוס משיק לגריינדהאוס והקולנוע האמנותי לא מתבייש בקצת טראש. דוגמאות לז׳אנרים שעושים את זה היטב הם ג׳יאלו או מערבוני הספגטי, או חלק מהקולנוע הקוריאני בפרט והאסיאתי בכלל של האלף הנוכחי, אם לצאת לרגע מגבולות איטליה. הכוונה היא… להמשך קריאה

״בחשכת הליל״ (Hold the Dark), סקירה

8 באוקטובר 2018 מאת אורון שמיר
בתיאום עם מה שהורגלנו לקבל מבתי הקולנוע בחודשים האחרונים של כל שנה קלנדרית, גם נטפליקס כנראה שמרו את התותחים הכבדים לתקופת אוקטובר-נובמבר-דצמבר. יכול בהחלט להיות שענקית הסטרימינג תיקח חלק פעיל מתמיד בעונת הפרסים, אבל בינתיים יוכלו לקוחותיה ברחבי הגלובוס להנות ממומצע נהדר של לפחות כותר אחד מסקרן בכל שבוע, מעכשיו ועד סוף 2018. הייתי מונה את כולם אבל עין הדג… להמשך קריאה

סיכום 2015: עשרת אנשי ונשות השנה של סריטה

31 בדצמבר 2015 מאת מערכת סריטה
אחרי שחשפנו את הסרטים האהובים עלינו מהשנה החולפת, אנחנו שבים, כמו תמיד, אל האנשים והנשים שמאחוריהם. זוהי מסורת שלנו מאז שנתנו הראשונה, ותאמינו לנו, אתם לא רוצים לראות איך מתנהלת הישיבה הזו, שאיכשהו לנצח הופכת להיות תמיד אמוציונלית וסוערת מבדרך כלל. הגבלנו את עצמנו, כהרגלנו, לעשרה, כי איכשהו 10 זה תמיד מספר מפתח, ואם לא היינו עושים את זה גורלנו… להמשך קריאה