• אימת החודש - אוקטובר 2020: מהדורת האלווין מורחבת
  • על טרילוגיית
  • במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 31
  • המדריך לתכני מונטי פייתון בנטפליקס - חלק שני
  • Spontaneous :מחכים לתרגום
  • ״סרט המשך בוראט״, סקירה
  • ״משולש פראי״: על תלונות שווא וניצול יחסי מרות
  • ״רבקה״, סקירה לגרסת 2020 בנטפליקס
  • במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 30
  • בחזרה אל ״בוראט״, לקראת סרט ההמשך
  • ועכשיו לפרויקט שונה לגמרי: חלק א׳
  • משפט השבעה משיקגו
  • המתמודדים בפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר – 1

במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 5

16 באפריל 2020 מאת אורון שמיר
חג הפסח כבר מאחורינו, סופשבוע דל במיוחד בספריות ה-VOD לפנינו, ובין לבין נמשיך עם הגרסה המיוחדת של המדור השבועי. כרגיל, למי שקראו מהדורות קודמות או לא, המטרה היא ללקט הצעות והמלצות לצפייה ביתית בסרטים מכל הסוגים לימי הסגר והווירוס. אשוב ואמליץ לעקוב אחרי אתרי הסינמטקים השונים, או הפרופילים שלהם ברשתות החברתיות. רובם מצליחים לתפקד ואפילו לפרוח גם בתקופה הזו, מבחינת… להמשך קריאה

פסטיבל חיפה 2019: "באקוראו", "טרנטינו: שמונת הראשונים", "ורדה על אנייס", "ג'ירפה", "להתראות, לילה"

15 באוקטובר 2019 מאת עופר ליברגל
אחרי פתיחה טובה בשבת, את הדיווח הנוכחי מן הפסטיבל החיפאי אתחיל ואסיים בשני סרטים שעוררו עניין השנה בפסטיבל קאן, בו זכו בפרסים. הראשון בתחרות הרשמית, האחרון במסגרת מבט מסוים. על הראשון כתבתי הרבה יותר מאשר על האחרון, אולם לא מדובר בהחלטה הנובעת בהכרח מן ההערכה שלי לכל אחד מן הסרטים. בין לבין אסקור גם סרט העוסק בעימות בין אירופה לבין… להמשך קריאה

המלצות סינמטקים – אפריל 2019

1 באפריל 2019 מאת עופר ליברגל
בראשית הפוסט החודשי המספר על הנעשה בסינמטקים (לא כולל הקרנות מסחריות/טרום בכורות/הקרנות לסרטים שמסיימים הקרנות מסחריות) גילוי נאות חדש ומרגש: אור סיגולי, הכותב בבלוג זה, הוא כעת המנהל האמנותי של סינמטק חולון. אנסה שהדבר לא יגרום ליחס שונה לנעשה בסינמטק הזה לעומת היתר, בכל הנוגע לתכנים מיוחדים. כרגיל, הפוסט יתחיל עם מסגרות המשותפות לכל הסינמטקים בארץ וימשיך לכלול כמה הקרנות… להמשך קריאה

בעקבות מחוות בסינמטקים: מחשבות נוספות על הקולנוע של אנייס ורדה ושל וים ונדרס

27 בינואר 2019 מאת עופר ליברגל
בפוסטים שאני מפרסם בתחילת כל חודש על הנעשה בסינמטקים, איני מקדיש מקום לדיון בסרטים מעבר לשורות ספורות על טבע ההמלצה. אולם ברוב המקרים מדובר בסרטים אשר דורשים עיון נרחב יותר, דבר שלא תמיד יש לי פנאי לעשות לפני צפייה נוספת, אותה אני מעדיף לשמור למסך הגדול, כלומר לאותה הקרנה בסינמטקים שהיא לרוב חד פעמית בכל עיר. כך שהטקסטים על סרטים… להמשך קריאה

המלצות סינמטקים – ינואר 2019

1 בינואר 2019 מאת עופר ליברגל
השנה החדשה נפתחת ויש לקוות כי החודש הראשון מרמז על הצפוי בסינמטקים במשך כל השנה. יש יחסית הרבה מה לראות החודש, כולל שתי  רטרוספקטיבות מרגשות שייערכו ברחבי הארץ, לשניים מענקי הקולנוע שהגעתם בחודש אחד הופכת את ינואר לשעתה היפה ביותר של האות ו'. ויש גם דברים נוספים. שניים מן הפוסטים הראשונים שכתבתי ב"סריטה" עסקו בבמאית אנייס ורדה. בשנים שחלפו מאז… להמשך קריאה

״אנשים ומקומות״, סקירה

19 באוקטובר 2017 מאת עופר ליברגל
לפעמים לוח ההפצה בארץ מספק לנו הפתעות נעימות. אומנם ״אנשים ומקומות״ (Visages, Villages) הגיע להקרנות בארץ אחרי שבחים בפסטיבל קאן ובמקביל לזכייה בפרס "עוגן הזהב" בפסטיבל חיפה (אורון צפה בו בפסטיבל ניו יורק המקביל), אבל מדובר בסרט תיעודי ועוד כזה אשר לא עוסק בנושאים גדולים. אומנם הוא פרי שיתוף פעולה בין אמן רחוב עולה ואגדה קולנועית, אבל שום דבר ביצירה של אנייס… להמשך קריאה

פסטיבל ניו יורק 2017 – ״אנשים ומקומות״, ״פרחים בבוץ״, ״קרא לי בשמך״, ״ספילברג״ ועוד קצת ״פרויקט פלורידה״

16 באוקטובר 2017 מאת אורון שמיר
אתמול היה היום האחרון של פסטיבל הקולנוע ה-55 של ניו יורק, והראשון שדיווחתי ממנו. כעת אשלים את הסיקור המתומצת והמאוחר, מסיבות שפירטתי כבר, עם פוסט שני ואחרון. בניגוד לשנה שעברה בה לקחתי חלק בעיקר בהקרנות העיתונאים ולא ממש נחשפתי לאווירת הפסטיבל, השנה כמחצית מהסרטים בהם צפיתי היו בהקרנות הסדירות עם מה שלהבנתי היה הקהל של הפסטיבל - רוב מוחץ של… להמשך קריאה

הערות על הקולנוע של אנייס ורדה

1 בנובמבר 2010 מאת עופר ליברגל
אישה הרה מספרת על הכמיהה שלה לרגע הלידה. השוט העוקב מתחיל בצילום של תינוק בעריסת בית חולים. עד לנקודה זו, מעבר קולנועי טיפוסי. לאחר מספר שניות המצלמה זזה הצידה לעבר האישה שדיברה בשוט הקודם. היא אוספת תינוק מעריסה אחרת ומראה אותו לבעלה, אותו החליטה לעזוב, אחרי שיכניס אותה להריון פעם נוספת, כך שלכל אחד מהם יהיה ילד לגדל. סצנה פשוטה… להמשך קריאה

"הקצה הצר" של אנייס ורדה – סקירה

5 באוקטובר 2010 מאת עופר ליברגל
אורסון וולס נהג לומר כי היתרון הגדול שהיה לו בסרט "האזרח קיין" הייתה הבורות. הוא לא ידע איך כללי המשחק עובדים עבור במאי קולנוע כי לא היה לו ניסיון, כך שהוא שבר כמה כללים מבלי להיות מודע לכך ולא היה מוטרד מהדרך שבה "נכון" לביים. אבל וולס לא היה חסר ניסיון לחלוטין בקולנוע – הוא כבר ביים סרט ניסיוני קצר… להמשך קריאה