• אוסקר 2017/18: רשימת המועמדים המלאה
  • ״50 גוונים של שחרור״, סקירה
  • הפנתר השחור
  • הרפורמה של האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה
  • ״אלסקה״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״צורת המים״ של גיירמו דל טורו
  • הכהנים הגדולים: פרק שלישי - ״צומת מילר״
  • אוסקר 2017/18: השחקניות
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 66
  • ״חי בסרט״ (או ״אמן האסונות״ אם לתרגם לבד), סקירה
  • ״אני, טוניה״, סקירה
  • ״כוכבים חיים לנצח״, סקירה
  • ״החדר״, סקירה לקראת בואו של ״חי בסרט״
  • אוסקר 2017/18: פרסי שחקן המשנה והשחקן הראשי
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 65
  • ״רומן ג׳יי. יזראל, עו״ד״, סקירה
  • המלצות סינמטקים לחודש פברואר
  • חוטים נסתרים
  • ״קרא לי בשמך״, סקירה

״אנשים ומקומות״, סקירה

19 באוקטובר 2017 מאת עופר ליברגל
לפעמים לוח ההפצה בארץ מספק לנו הפתעות נעימות. אומנם ״אנשים ומקומות״ (Visages, Villages) הגיע להקרנות בארץ אחרי שבחים בפסטיבל קאן ובמקביל לזכייה בפרס "עוגן הזהב" בפסטיבל חיפה (אורון צפה בו בפסטיבל ניו יורק המקביל), אבל מדובר בסרט תיעודי ועוד כזה אשר לא עוסק בנושאים גדולים. אומנם הוא פרי שיתוף פעולה בין אמן רחוב עולה ואגדה קולנועית, אבל שום דבר ביצירה של אנייס… להמשך קריאה

פסטיבל ניו יורק 2017 – ״אנשים ומקומות״, ״פרחים בבוץ״, ״קרא לי בשמך״, ״ספילברג״ ועוד קצת ״פרויקט פלורידה״

16 באוקטובר 2017 מאת אורון שמיר
אתמול היה היום האחרון של פסטיבל הקולנוע ה-55 של ניו יורק, והראשון שדיווחתי ממנו. כעת אשלים את הסיקור המתומצת והמאוחר, מסיבות שפירטתי כבר, עם פוסט שני ואחרון. בניגוד לשנה שעברה בה לקחתי חלק בעיקר בהקרנות העיתונאים ולא ממש נחשפתי לאווירת הפסטיבל, השנה כמחצית מהסרטים בהם צפיתי היו בהקרנות הסדירות עם מה שלהבנתי היה הקהל של הפסטיבל - רוב מוחץ של… להמשך קריאה

הערות על הקולנוע של אנייס ורדה

1 בנובמבר 2010 מאת עופר ליברגל
אישה הרה מספרת על הכמיהה שלה לרגע הלידה. השוט העוקב מתחיל בצילום של תינוק בעריסת בית חולים. עד לנקודה זו, מעבר קולנועי טיפוסי. לאחר מספר שניות המצלמה זזה הצידה לעבר האישה שדיברה בשוט הקודם. היא אוספת תינוק מעריסה אחרת ומראה אותו לבעלה, אותו החליטה לעזוב, אחרי שיכניס אותה להריון פעם נוספת, כך שלכל אחד מהם יהיה ילד לגדל. סצנה פשוטה… להמשך קריאה

"הקצה הצר" של אנייס ורדה – סקירה

5 באוקטובר 2010 מאת עופר ליברגל
אורסון וולס נהג לומר כי היתרון הגדול שהיה לו בסרט "האזרח קיין" הייתה הבורות. הוא לא ידע איך כללי המשחק עובדים עבור במאי קולנוע כי לא היה לו ניסיון, כך שהוא שבר כמה כללים מבלי להיות מודע לכך ולא היה מוטרד מהדרך שבה "נכון" לביים. אבל וולס לא היה חסר ניסיון לחלוטין בקולנוע – הוא כבר ביים סרט ניסיוני קצר… להמשך קריאה