• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

פסטיבל ונציה 2022: הזוכים The Son, Autobiography, Dead for A Dollar, Anhell69, World War III

11 בספטמבר 2022 מאת עופר ליברגל
פסטיבל ונציה ננעל אמש עם טקס חלוקת הפרסים, כאשר בראש חבר השופטים של התחרות הרשמית עמדה השנה ג'וליאן מור. היא הציגה פרסים איתם אני מסכים, עד שהפתיעה עם הפרס הגדול ביותר של הערב, אריה הזהב. אך זו לא הפתעה שלילית בהכרח. כמו כן, זו השנה השנייה ברציפות בה שני הפרסים הגדולים בפסטיבל הולכים לסרטים בבימוי נשים. לא נראה לי שזה… להמשך קריאה

פסטיבל ונציה 2022: The Eternal Daughter, When the Waves Are Gone, Saint Omer, Other People's Children, Victim

10 בספטמבר 2022 מאת עופר ליברגל
אני מצוי בייסורי גמילה בפסטיבל ונציה, אחרי צפייה ב-36 סרטים על פני שמונה ימים, באחרון שבהם עזבתי את מתחם הפסטיבל אחר הצהריים לטובת שיבה לישראל. הפסטיבל עצמו יימשך עד חלוקת הפרסים במוצאי שבת, ובתחילת השבוע אכתוב פוסט נוסף עם עוד כמה סרטים מבין אלו שראיתי ואולי גם סוג של סיכום. בדיווח הזה תמצאו עוד חמישה סרטים, ארבעה מתוכם עוסקים בדרך… להמשך קריאה

פסטיבל ונציה 2022: ״אל תדאגי יקירתי״, l'immensità, The Banshees of Inisherin, Stonewalling, Love Life

7 בספטמבר 2022 מאת עופר ליברגל
פסטיבל ונציה כבר עבר את נקודת האמצע שלו ואני בכלל כבר קרוב לנקודת העזיבה הפרטית שלי. אולם, יש עדיין די הרבה חומר לדיווחים נוספים ואני מנסה לפזר ביניהם את מוקדי העניין. אפשר להשלים את ארבעת הדיווחים הקודמים בתגית הזאת. והפעם, אפתח את הדיווח עם סרט שהוא לאו דווקא הכי מדובר בפסטיבל עד כה, אולם הוא כן אחד מן הסרטים שהכי… להמשך קריאה

פסטיבל ונציה 2022: ״ימי תום״ The Whale, All the Beauty and the Bloodshed, Argentina 1985, The Kiev Trial

6 בספטמבר 2022 מאת עופר ליברגל
עד כה בדיווחים שלי מפסטיבל ונציה (מרוכזים בתגית הזאת) התמקדתי בקולנוע העלילתי. למרות שיש גם לא מעט סרטים תיעודיים שמוקרנים בפסטיבל, רובם מחוץ לתחרות. בפוסט הזה אני סוקר גם סרטים עלילתיים, שאחד מהם מתחרה על תואר הסרט המדובר של הפסטיבל, אך גם שלושה סרטים תיעודיים. אחד מהם דווקא כן מתחרה בתחרות הרשמית ואחד אחר במסגרת "אופקים", שהוא גם סרט ישראלי.… להמשך קריאה

אוסקר 2022/23: כל המתמודדים בפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר – חלק א'

5 בספטמבר 2022 מאת אור סיגולי
פסטיבל ונציה כבר בעיצומו, טולרייד התחיל לספק דיווחים, טורונטו מעבר לפינה, וממש עכשיו התחילו לצוף כפטריות אחרי קאן הנציגויות לקטגורית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר של האוסקר ה-95 (לשעבר "הסרט הטוב ביותר בשפה זרה") שיתקיים במרץ. הדד-ליין להגשה הוא ממש בעוד חודש, אז בטח נראה הצפה די רצינית של הכרזות כבר בשבועות הקרובים. בשנה שעברה, החלק הראשון של המעקב האובססיבי הזה… להמשך קריאה

פסטיבל ונציה 2022: Master Gardener, Un couple, Bones and All, Monica, Blue Jean

4 בספטמבר 2022 מאת עופר ליברגל
דיווח שלישי שלי מפסטיבל ונציה, ברצף אחרי אתמול ושלשום. הפעם רובו מורכב מסרטים דוברי אנגלית, אבל יש גם סרט אחד דובר צרפתית - של במאי אמריקאי. להערכתי יש כאן סרטים שבטוח יגיעו להפצה בארץ, לצד סרטים שאני לא יודע מה יהיה גורלם. דרגות הפירוט של הניתוח שלי לסרטים גם הן משתנות ובטח ישתנו עוד בהמשך. לגבי ההתנהלות בפסטיבל, מיום ליום… להמשך קריאה

פסטיבל ונציה 2022: ״ולריה מתחתנת״, ״בארדו, תיעוד שקרי של קומץ אמיתות״, ״אתנה״, Three Nights a Week

3 בספטמבר 2022 מאת עופר ליברגל
בשלב בו הפוסט הזה מתפרסם אני פותח את היום הרביעי שלי פסטיבל ונציה, ממנו התחלתי לדווח אתמול, אבל לא אנכח בפסטיבל עד סיומו השנה. בינתיים אני שומר על קצב צפייה של ארבעה-חמישה סרטים ביום ויש הרבה סרטים מרתקים שנפלטים מחוץ לדיווח הנוכחי. חלקם בגלל שאני רוצה עוד קצת זמן לחשוב כיצד לבטא את מחשבותיי בכתב. בערב יום שישי הקולנוע הישראלי… להמשך קריאה

פסטיבל ונציה 2022: ״רעש לבן״, Tar, Princess, Dirty Difficult Dangerous

2 בספטמבר 2022 מאת עופר ליברגל
אחרי הפסקה של שנתיים בחסות הקורונה, שבתי אל פסטיבל ונציה שנפתח ביום רביעי בפעם ה-79 בתולדותיו. לראשונה, אני חווה את מערכת הזמנת המושבים האלקטרונית שמחליפה את שיטת המקום פנוי (אם כי עדיין התורים לא נעלמו לחלוטין). עד כה המערכת מתאפיינת בתקלות/קושי בהבנת השיטה ודרך מסורבלת להזמנת מקום בחלק מהאולמות הקטנים. למרות זאת, הצלחתי להשיג מקום בכמעט כל סרט שרציתי. לכן,… להמשך קריאה

פסטיבל ירושלים 2022: "הכל יהיה בסדר", "3,000 שנים של כמיהה", "אזרח מודאג", "ז'ה טם רונית אלקבץ", "הסרט של הסופרת"

30 ביולי 2022 מאת עופר ליברגל
התלבטתי כיצד לסכם את פסטיבל ירושלים השנה ובסופו של דבר החלטתי לא לבצע סיכום. לא לנסות למצוא מגמות או מכנים משותפים בינתיים, לא לדרג את הסרטים שהכי אהבתי (לאור יש דירוג כזה). התוצאה צמודה מדי, לניתוח מעמיק דרוש עוד זמן. מה גם שהידיעה על מותו של אורי קליין ז"ל שהגיע רגע לפני שעמדתי לכתוב את הפוסט הזה הוציאה אותי סופית… להמשך קריאה

פסטיבל ירושלים 2022: "הדרך לאילת", "יוני אפס", "עקרה", "כל מה שאני יכולה"

29 ביולי 2022 מאת עופר ליברגל
אתמול (חמישי) נאלצתי לעזוב את פסטיבל הקולנוע בירושלים, קצת לפני טקס חלוקת הפרסים שהתקיים בערב. יחד עם זאת, הפסטיבל יימשך עד יום ראשון והסיקור של סריטה טרם הסתיים. אור עדיין נמצא בירושלים ויוסיף לדווח, כולל פוסט מיוחד על הזוכים בהמשך. גם אני צברתי מספיק סרטים לדיווח עמוס נוסף פרט לדיווח הזה, כולל התייחסות לכמה מן הסרטים שזכו אתמול בפרסים. בפוסט… להמשך קריאה