23 בפברואר 2020 מאת אור סיגולי
למהדורת פברואר של אימת החודש החלטתי לנסות וללכת על גיוון. כמה שניתן, זאת אומרת. באופן טבעי כמעט כל סרטי האימה שאנחנו נחשפים אליהם מגיעים מארה"ב, ולעיתים מאנגליה, כאשר לרוב צריך לחכות לפסטיבלי הקולנוע המקומיים כדי להיתקל ביצירות מעניינות מכל העולם – וזה קורה בשתי פעימות בשנה עם ירושלים וחיפה. לכן, חשבתי, גם אם הסרטים לא בדיוק ניצחונות מוחלטים, לפחות נצא… להמשך קריאה
22 בפברואר 2020 מאת עופר ליברגל
בפסטיבל סאנדנס 2017 הפכה הבמאית די ריס לשיחת היום בזכות סרטה "פרחים בבוץ". הסרט זכה לשבחי רוב המבקרים בפסטיבל (הביקורות הפכו לקרירות מאוחר יותר) ונרכש על ידי נטפליקס להפצה כאחד מן הסרטים הראשונים באמצעותם ניסתה חברת הסטרימינג לכבוש את טקס האוסקר. זה הסתיים בארבע מועמדויות, כולל אחת עבור ריס לתסריט מעובד (השחורה הראשונה שזכתה לכבוד) אך לא לבימוי ולפרס הסרט.… להמשך קריאה
21 בפברואר 2020 מאת אורון שמיר
נרצה בכך או לא, אנחנו בעידן הכי חזק של תרבות הפאנדום (הצעה למילה עברית תתקבל בברכה). התקופה היא כזו בה לכל דבר יש מעריצים, וקולנוע הוליוודי הוא כמעט תמיד מבוסס מותגים שמראש יש להם קהל אוהד, ובזכות האינטרנט ובעיקר הרשתות החברתיות - קולם נשמע. באחרונה ראינו דוגמה לכך שאולפני הסרטים התחילו להקשיב להמון, לא רק לנסות לקלוע מראש לצרכיו. זה… להמשך קריאה
20 בפברואר 2020 מאת עופר ליברגל
"פרשת המים" (Dark Waters) הוא לא רק סרט שנוצר בהשארת המציאות, הוא סרט שמבקש לצעוק דבר מה שהתרחש, ועדיין מתרחש, במציאות. הסיפור האמתי בו עוסק הסרט הוא קודם כל נושא סביבתי, אבל הוא גם מראה כיצד תאגידים מנצלים לרעה את הכוח שלהם וחומקים מעונש. גם במקרים בהם הם מרעילים ביודעין אנשים שעובדים עבורם ובדיעבד גםאת הסביבה האנושית כולה. זה גם… להמשך קריאה
18 בפברואר 2020 מאת עופר ליברגל
גרטה גרוויג נמצאת כעת בדרגת ההערכה הכי גבוהה, פחות או יותר, שניתן להגיע אליה בקולנוע אמריקאי. בעשור הקודם זכתה להכרה הולכת וגדלה הן כשחקנית והן כשותפה לתסריט בפרויקטים של בן זוגה נואה באומבך. לאחר מכן, שני הסרטים הראשונים שכתבה וביימה לבדה, "ליידי בירד" ו"נשים קטנות", הפכו לחביבי הביקורת והיו מועמדים לפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר. הם גם זיכו את גרוויג… להמשך קריאה
17 בפברואר 2020 מאת אור סיגולי
בפעם השנייה בפרויקט כל סרטי סטיבן קינג, ובפעם השלישית שלי בסריטה, מגיע פוסט שהתאפשר אך ורק בגלל קורא שתרם מזמנו ויכולתו. הפרק הזה התעכב המון זמן לא רק בגלל סיכומי השנה והאוסקר שנכנסו באמצע (וגם זה שהוצאתי ספר. יאיי.) אלא גם בגלל שפשוט לא הצלחתי להניח את ידי על "דספריישן – עיר ושמה ייאוש" (Desperation) העיבוד שביים מיק גאריס לטלוויזיה… להמשך קריאה
16 בפברואר 2020 מאת לירון סיני
יש סרטים שעצם הקיום שלהם קורא להנמכת ציפיות, אימה זעירה מפני הבאות או לפחות חשש קל. הבמאי, ריצ'רד סטנלי, לא ממש ביים סרט עלילתי באורך מלא מאז שפוטר מ"אי המסתורין של ד''ר מורו" ב-1996, הפקה שידועה בהיותה כישלון מהדהד לאחר רצף של תרחישים מצערים. השחקן הראשי הוא ניקולס קייג', האהוב אך הנלעג בו זמנית, והעלילה היא עיבוד לסיפור של ה.… להמשך קריאה
15 בפברואר 2020 מאת עופר ליברגל
"יחידת המתאבדים" היה אחד מסרטי הקומיקס הכי מושמצים בשנים האחרונות, או אחד מן הסרטים הכי מושמצים בשנים האחרונות בכלל - שילוב של פער בין הציפיות לשובר קופות ורענון של ז'אנר גיבורי העל לבין התוצאה הסופית. האלמנט היחיד בסרט שעורר יחס חיובי הייתה הדמות של הארלי קווין בגילומה של מרגו רובי. השחקנית ניצלה את תשומת הלב להופעה שלה אל מול הכישלון… להמשך קריאה
14 בפברואר 2020 מאת אור סיגולי
בנטפליקס כנראה ממש דאגו למנויים שלהם אחרי הבור שנפער בחייהם עם תום הסדרה "בוג'אק הורסמן", וחשבו שזה יהיה רעיון מצוין למלא אותו בפרויקט נוסף בו השחקנית אליסון ברי (המדבבת את דיאן) נמצאת במערכת יחסים מורכבת עם סוס. או שזה סתם צירוף מקרים. כך או כך, לרשת הסטרימינג עלה בשבוע שעבר הסרט "Horse Girl" שקיבל בעברית את השם "דוהרת". ואם להתעכב… להמשך קריאה
13 בפברואר 2020 מאת עופר ליברגל
העשור החולף היה הפורה ביותר בקריירה של טרנס מאליק, במאי אשר בעבר היה נודע בפרקי זמן הארוכים החולפים בין סרטים שהוא יוצר, כולל הפסקה בת 20 שנה. באותה מידה, זה גם היה העשור בו הקולנוע שלו התרחק יותר ויותר מן הזרם המרכזי. בשנת 2011, "עץ החיים" אומנם העניק לו את דקל הזהב בפסטיבל קאן ומועמדות לאוסקר על בימוי, אבל גם… להמשך קריאה
למהדורת פברואר של אימת החודש החלטתי לנסות וללכת על גיוון. כמה שניתן, זאת אומרת. באופן טבעי כמעט כל סרטי האימה שאנחנו נחשפים אליהם מגיעים מארה"ב, ולעיתים מאנגליה, כאשר לרוב צריך לחכות לפסטיבלי הקולנוע המקומיים כדי להיתקל ביצירות מעניינות מכל העולם – וזה קורה בשתי פעימות בשנה עם ירושלים וחיפה. לכן, חשבתי, גם אם הסרטים לא בדיוק ניצחונות מוחלטים, לפחות נצא… להמשך קריאה
בפסטיבל סאנדנס 2017 הפכה הבמאית די ריס לשיחת היום בזכות סרטה "פרחים בבוץ". הסרט זכה לשבחי רוב המבקרים בפסטיבל (הביקורות הפכו לקרירות מאוחר יותר) ונרכש על ידי נטפליקס להפצה כאחד מן הסרטים הראשונים באמצעותם ניסתה חברת הסטרימינג לכבוש את טקס האוסקר. זה הסתיים בארבע מועמדויות, כולל אחת עבור ריס לתסריט מעובד (השחורה הראשונה שזכתה לכבוד) אך לא לבימוי ולפרס הסרט.… 
נרצה בכך או לא, אנחנו בעידן הכי חזק של תרבות הפאנדום (הצעה למילה עברית תתקבל בברכה). התקופה היא כזו בה לכל דבר יש מעריצים, וקולנוע הוליוודי הוא כמעט תמיד מבוסס מותגים שמראש יש להם קהל אוהד, ובזכות האינטרנט ובעיקר הרשתות החברתיות - קולם נשמע. באחרונה ראינו דוגמה לכך שאולפני הסרטים התחילו להקשיב להמון, לא רק לנסות לקלוע מראש לצרכיו. זה… 
"פרשת המים" (Dark Waters) הוא לא רק סרט שנוצר בהשארת המציאות, הוא סרט שמבקש לצעוק דבר מה שהתרחש, ועדיין מתרחש, במציאות. הסיפור האמתי בו עוסק הסרט הוא קודם כל נושא סביבתי, אבל הוא גם מראה כיצד תאגידים מנצלים לרעה את הכוח שלהם וחומקים מעונש. גם במקרים בהם הם מרעילים ביודעין אנשים שעובדים עבורם ובדיעבד גםאת הסביבה האנושית כולה. זה גם… 
גרטה גרוויג נמצאת כעת בדרגת ההערכה הכי גבוהה, פחות או יותר, שניתן להגיע אליה בקולנוע אמריקאי. בעשור הקודם זכתה להכרה הולכת וגדלה הן כשחקנית והן כשותפה לתסריט בפרויקטים של בן זוגה נואה באומבך. לאחר מכן, שני הסרטים הראשונים שכתבה וביימה לבדה, "ליידי בירד" ו"נשים קטנות", הפכו לחביבי הביקורת והיו מועמדים לפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר. הם גם זיכו את גרוויג… 
בפעם השנייה בפרויקט כל סרטי סטיבן קינג, ובפעם השלישית שלי בסריטה, מגיע פוסט שהתאפשר אך ורק בגלל קורא שתרם מזמנו ויכולתו. הפרק הזה התעכב המון זמן לא רק בגלל סיכומי השנה והאוסקר שנכנסו באמצע (וגם זה שהוצאתי ספר. יאיי.) אלא גם בגלל שפשוט לא הצלחתי להניח את ידי על "דספריישן – עיר ושמה ייאוש" (Desperation) העיבוד שביים מיק גאריס לטלוויזיה… 
יש סרטים שעצם הקיום שלהם קורא להנמכת ציפיות, אימה זעירה מפני הבאות או לפחות חשש קל. הבמאי, ריצ'רד סטנלי, לא ממש ביים סרט עלילתי באורך מלא מאז שפוטר מ"אי המסתורין של ד''ר מורו" ב-1996, הפקה שידועה בהיותה כישלון מהדהד לאחר רצף של תרחישים מצערים. השחקן הראשי הוא ניקולס קייג', האהוב אך הנלעג בו זמנית, והעלילה היא עיבוד לסיפור של ה.… 
"יחידת המתאבדים" היה אחד מסרטי הקומיקס הכי מושמצים בשנים האחרונות, או אחד מן הסרטים הכי מושמצים בשנים האחרונות בכלל - שילוב של פער בין הציפיות לשובר קופות ורענון של ז'אנר גיבורי העל לבין התוצאה הסופית. האלמנט היחיד בסרט שעורר יחס חיובי הייתה הדמות של הארלי קווין בגילומה של מרגו רובי. השחקנית ניצלה את תשומת הלב להופעה שלה אל מול הכישלון… 
בנטפליקס כנראה ממש דאגו למנויים שלהם אחרי הבור שנפער בחייהם עם תום הסדרה "בוג'אק הורסמן", וחשבו שזה יהיה רעיון מצוין למלא אותו בפרויקט נוסף בו השחקנית אליסון ברי (המדבבת את דיאן) נמצאת במערכת יחסים מורכבת עם סוס. או שזה סתם צירוף מקרים. כך או כך, לרשת הסטרימינג עלה בשבוע שעבר הסרט "Horse Girl" שקיבל בעברית את השם "דוהרת". ואם להתעכב… 
העשור החולף היה הפורה ביותר בקריירה של טרנס מאליק, במאי אשר בעבר היה נודע בפרקי זמן הארוכים החולפים בין סרטים שהוא יוצר, כולל הפסקה בת 20 שנה. באותה מידה, זה גם היה העשור בו הקולנוע שלו התרחק יותר ויותר מן הזרם המרכזי. בשנת 2011, "עץ החיים" אומנם העניק לו את דקל הזהב בפסטיבל קאן ומועמדות לאוסקר על בימוי, אבל גם…
תגובות אחרונות