29 בינואר 2026 מאת עופר ליברגל
השם העברי המעט הגנרי של הסרט "הצילו" (Send Help) עלול להטעות. לא מדובר בגרסה חדשה לסרט בכיכובים של הביטלס, אלא בסרט חדש של הבמאי סם ריימי, שזה דבר שונה מאוד. אם כי בדומה לביטלס, סרטים של ריימי תמיד מעלים חיוך מסוים על הפרצוף, בעיקר כאשר הוא מתעסק עם סיפורים מקוריים ולא עם עיבודים לקומיקס. החיוך נובע מכך שפחות או יותר… להמשך קריאה
26 בינואר 2026 מאת עופר ליברגל
לכתוב זה לא דבר פשוט. פעמים רבות, המכשול הוא מאיפה להתחיל. הסרט החדש ״המנט״ (Hamnet) מציב בפני בעיה בתחום הזה, שכן במהלך המחשבה עליו עלו אצלי יותר מדי גורמים שנראו לי כמקום הראוי לפתוח את הסקירה אודות הסרט המדובר הזה. מכווין שנגעתי בכתיבה, אולי כדאי לפתוח עם וויליאם שייקספיר, אדם שלא ידוע הרבה על חייו אבל פחות או יותר מוסכם… להמשך קריאה
25 בינואר 2026 מאת רוי יודקביץ׳
לכולנו חסר מישהו או משהו בחיים. תמיד יש בקיום שלנו איזה חסך, חור מסוים שיכול להתמלא רק באמצעות אדם מסוים שייכנס בדיוק למשבצת הזו. זה לא יפתור לנו את כל הבעיות, אבל זה יענה על הצורך הספציפי הזה, על החוסר האחד הזה, ויספק לנו נחמה או פתרון נקודתיים שאולי ישפיעו גם על כל שאר הדברים. בסרט "רגשות להשכרה" (Rental Family)… להמשך קריאה
21 בינואר 2026 מאת עופר ליברגל
שני סרטים ברזילאים שיוצאים לקולנוע בישראל במקביל זה לא דבר שמתרחש הרבה, או כמעט בכלל לא מתרחש. אולם, זה מה שקרה בסוף השבוע ולכן אני מאחד את שני הסרטים לסקירה כפולה, אף כי הם מאוד שונים. הראשון שבהם ראוי לטקסט ארוך בנפרד, אולם בגלל שכבר כתבתי עליו, כשהציג בפסטיבל הקולנוע ירושלים בקיץ האחרון, אני אוסיף רק באופן חלקי בטקסט הנוכחי… להמשך קריאה
18 בינואר 2026 מאת עופר ליברגל
כמו כל סרט של נדב לפיד, "כן" הוא אירוע קולנועי מטלטל, שנוי במחלוקת מטבעו ומעורר תגובות קיצוניות. כפי שכתבתי על הסרט בפסטיבל הקולנוע ירושלים, ההבדל בתגובות והפיצול בקהל הוא משהו שהסרט מכוון אליו. לפיד הוא לא במאי שרוצה שכל הצופים בסרט יצאו עם אותה חוויה, הוא רוצה לטלטל את הצופה. כל אחד צפוי להגיב אחרת ולחשוב אחרת על הטלטלה הזו,… להמשך קריאה
14 בינואר 2026 מאת רוי יודקביץ׳
פופי רייט (אמילי ביידר) ואלכס נילסן (טום בליית') היו החברים הכי טובים מאז שנסעו יחד מהקולג' בבוסטון, בו הם לומדים, לעיירת מגוריהם באוהיו. למרות שגדלו באותה עיירה ולמרות שהם לומדים באותו מוסד, השניים לא הכירו אחד את השנייה עד אותה נסיעה משותפת, שבעקבותיה נוצר הקשר. בקיץ שלאחר מכן נוסעים השניים לחופשת קיץ משותפת ביערות קנדה, שאחריה הם נשבעים שלא משנה… להמשך קריאה
9 בינואר 2026 מאת עופר ליברגל
בתקופה בה הקולנוע ועשיית סרטים בכלל נמצאת במשבר, דומה כי הביוגרפיה המוזקלית היא ז'אנר פורח, בסרטים תיעודיים ועלילתיים כאחד. הבעיה בז'אנר היא שלרוב, בעיקר בגרסה העלילתית שלו, הוא מלווה בעשייה קולנועית רגילה ובתחושה כי הסיפורים של המוזיקאים נועדו לפנות למעריצים שלהם, ובמקרים רבים גם לזכות במידה מסוימת באישור האמן. לכן הם הופכים לדומים למדי. גם להציג את הכוכב בתור קוף… להמשך קריאה
8 בינואר 2026 מאת רוי יודקביץ׳
בתור ילדים, לרובנו הייתה מפלצת. היא הייתה יכולה להיראות כמו יצור מפחיד שראינו בסרט או בטלוויזיה או עליה קראנו בספר, היא הייתה יכולה להיות גרסה של חיה שמפחידה אותנו או חסרת צורה ברורה, רק קונספט של הדבר שאנחנו מפחדים ממנו ולא יודעים בדיוק לתת לו שם או לדמיין. המפלצת הזו בדרך כלל מתגוררת מתחת למיטה או בארון, במקומות החשוכים שאי-אפשר… להמשך קריאה
4 בינואר 2026 מאת עופר ליברגל
נהנתי מן הסרט "עוזרת הבית" (The Housemaid) של הבמאי פול פייג. טוב, המשפט הזה לא מדויק, כי נהנתי רק מן החלק האחרון של הסרט. חצי השעה האחרונה, אם להיות נדיב, בפועל קצת פחות. על פניו זה מציב בפני אתגר להסביר מדוע נהנתי רק מן החלק של הסרט שכמעט כל כתיבה עליו תהיה ספוילרים, אבל אנסה לעשות זאת בכל זאת. הסרט… להמשך קריאה
2 בינואר 2026 מאת עופר ליברגל
על "צליל של נפילה" (Sound of Falling) סרטה של מאשה שילינסקי, כתבתי לראשונה כאשר הציג בפסטיבל ירושלים בקיץ שעבר, וכבר אז כתבתי שהסרט היה מן המפצלים ביותר בפסטיבל. בסופו של דבר זה גם נכון לשנה הקולנועית שהסתיימה כאשר עלה לאקרנים בבתי הקולנוע. לא היה סרט באותו פסטיבל ירושלים עליו שמעתי יותר תלונות והאשמות כנגד ההמלצה, ומנגד לא היה סרט ששמעתי… להמשך קריאה
תגובות אחרונות