23 ביוני 2023 מאת עופר ליברגל
דומה כי עם כל שנה שעוברת, ווס אנדרסון הופך להיות במאי יותר ויותר מוכר. ליתר דיוק: הסגנון שלו הופך ליותר יותר מוכר דרך סוגים שונים של סרטונים ויראליים, שהופכים את הדרך שבה הסרטים שלו נראים ונשמעים לפופולרית גם בקרב קהל שמעולם לא צפה בסרט שלו. זוהי חרב פיפיות: מצד אחד, הכרה ותהילה זה דבר שבסופו של דבר יוצרי קולנוע שואפים… להמשך קריאה
17 ביוני 2023 מאת לירון סיני
הכנתי לילדים ארוחת ערב במטבח אתמול: מלפפון, נקניק מפוקפק וחביתה מרושלת עם גבינה. לא פסטה ברוטב עם תיבול מדויק שמקרין חום ואהבה לגברים בחיי, ארוחה שאוכלים יחד כל שבוע באופן קבוע סביב שולחן בתאורה רכה. בזמן השאול שיש לי בין האוכל לכלים לשובע של התינוק שלא יתחיל לבכות, התחלתי לשיר בקולי קולות. לינקין פארק באנגלית שמשדר חיבור עמוק לבת העשרים… להמשך קריאה
15 ביוני 2023 מאת עופר ליברגל
המעמד התרבותי של אולפני פיקסאר נפגע בשנים האחרונות, לפחות בקרב מבקרי או חובבי קולנוע אדוקים. אם עד לפני עשור, או קצת יותר, כל סרט חדש של האולפן לווה בציפיות לכך שהוא יהיה סרט האנימציה האיכותי של השנה, לצד הצלחה מסחרית יפה, כיום התוצרים של האולפן כבר לא מעוררים את אותן התחושות. גם אם הם לא נקטלים באופן טוטאלי, קשה לזכור… להמשך קריאה
15 ביוני 2023 מאת עופר ליברגל
אובדן הזיכרון עקב אלצהיימר או סוגים אחרים של דינמציה הוא אחד מן הנושאים הכואבים בחיים. כתוצאה מכך, הדבר מעסיק את הקולנוע. לרוב העיסוק הוא בעייתי, עם נפילה למקומות נצלניים כלפי הטרגדיה האישית, או ניסיון לרכך מציאות קשה לריכוך. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם הקולנוע מנסה לתאר את המצב בצורה מורכבת יותר, המכבדת את המצב הרפואי. כך עולות שאלות כלליות… להמשך קריאה
12 ביוני 2023 מאת אור סיגולי
כנראה שאף אחד לא ידע מה לעשות עם "המהפנט", אם לשפוט לפי הדרך העקומה שבה הגיח לעולם. הסרט הוקרן לראשונה, כנראה בעותק לא סופי, בפסטיבל SXSW הטקסני, נזרק לכמה טריטוריות ברחבי העולם כשבחלקן הגיע ישר ל-VOD, צץ משום מה שוב בפסטיבל קאן מכל המקומות, והמשיך במין מסע מסורבל של הפצה עולמית עם אפס יחס תקשורתי. זה כאילו שהאולפנים והמפיצים עצמם… להמשך קריאה
8 ביוני 2023 מאת עופר ליברגל
בלט, בדומה לכל אמנות, הוא נושא מפתה לעיסוק קולנועי. האמנות עצמה מהווה מוקד משיכה גם למי שבקיא בתחום ובעיקר למי שרוצה לטעום מעט מן האווירה והיצירה, אך מעדיף את הדרמה הנגישה יותר של הקולנוע המסחרי מאשר צפייה במופע מחול שלם. כמובן, סרטי בלט יכולים לתפוס כיוונים שונים ולהשתלב עם כל ז'אנר, מקומדיה ועד אימה (שם נמצאים רוב סרטי הבלט העלילתיים… להמשך קריאה
4 ביוני 2023 מאת אורון שמיר
אף פעם לא פשוט להיות פורץ דרך. הסכנה לחקיינות, שתמיד מגיעה אחרי שדבר-מה ייחודי נעשה פופולרי, גוברת ככל שההצלחה הראשונית גדולה יותר. הצלחה שלרוב יוצרת ציפיות, שביחד עם מספיק חקיינים או מחוות אם להיות יותר נדיב, מייצרת עול נוסף של חובת ההוכחה. בדוגמה הספציפית של ״ספיידרמן: ממד העכביש״, התפוצצותו על המסכים ב-2018 בקשת של צבעים, צורות ואנשי-עכביש, הגיעה כאילו משום… להמשך קריאה
3 ביוני 2023 מאת אור סיגולי
פסטיבל דוקאביב 2023 כבר תויק בארכיון, אבל הסרטים שהוקרנו בו ממשיכים להיות רלוונטיים בזכות הגעתם למדיה הביתית או סיבובי ההקרנות בסינמטקים ובאולמות ההקרנה השונים. יש לזה בוודאי משנה תוקף בכל מה שקשור לסרטים הישראליים שהוקרנו שם, לחלקם הפסטיבל היה רק נקודת הזנקה. את דוקאביב 2023 חוויתי לצערי הרב רק בממשקים מאוד ספציפיים. בשונה משנה שעברה לא יכולתי להיות בו שעות… להמשך קריאה
2 ביוני 2023 מאת עופר ליברגל
כבר חלף די זמן מאז סיום פסטיבל דוקאביב 2023, מספיק על מנת שאוכל לעמוד מאחורי הקביעה כי התחרות הישראלית בפסטיבל היא הטובה ביותר שזכורה. זאת בשל השילוב בין איכות הסרטים (פחות או יותר ללא יוצא מן הכלל), המגוון הגדול של סגנונות, והשימוש יצירתי בשפה קולנועית. מצב בו יש שלושה סרטים שאני הייתי שוקל להעניק להם את פרס הסרט הטוב ביותר… להמשך קריאה
28 במאי 2023 מאת אור סיגולי
די במקרה דורדסה מהדורה מיוחדת של אימת החודש הפעם, כזו שמורכבת אך ורק מסרטים שיצאו לקולנוע לאחרונה. בדרך כלל רוב הסרטים שמגיעים לאימת החודש הם כאלו שנמצאו בכל מיני פינות רחוקות מהקהל הרחב, אבל לקראת חודש מאי עשיתי השלמות של כל מה שפספסתי באולמות לקראת הגעתם למסך הקטן. אז אמנם אחד מהם הוא יותר פלירטוט עם עולמות האימה מאשר מופע… להמשך קריאה
דומה כי עם כל שנה שעוברת, ווס אנדרסון הופך להיות במאי יותר ויותר מוכר. ליתר דיוק: הסגנון שלו הופך ליותר יותר מוכר דרך סוגים שונים של סרטונים ויראליים, שהופכים את הדרך שבה הסרטים שלו נראים ונשמעים לפופולרית גם בקרב קהל שמעולם לא צפה בסרט שלו. זוהי חרב פיפיות: מצד אחד, הכרה ותהילה זה דבר שבסופו של דבר יוצרי קולנוע שואפים… להמשך קריאה
הכנתי לילדים ארוחת ערב במטבח אתמול: מלפפון, נקניק מפוקפק וחביתה מרושלת עם גבינה. לא פסטה ברוטב עם תיבול מדויק שמקרין חום ואהבה לגברים בחיי, ארוחה שאוכלים יחד כל שבוע באופן קבוע סביב שולחן בתאורה רכה. בזמן השאול שיש לי בין האוכל לכלים לשובע של התינוק שלא יתחיל לבכות, התחלתי לשיר בקולי קולות. לינקין פארק באנגלית שמשדר חיבור עמוק לבת העשרים… להמשך קריאה
המעמד התרבותי של אולפני פיקסאר נפגע בשנים האחרונות, לפחות בקרב מבקרי או חובבי קולנוע אדוקים. אם עד לפני עשור, או קצת יותר, כל סרט חדש של האולפן לווה בציפיות לכך שהוא יהיה סרט האנימציה האיכותי של השנה, לצד הצלחה מסחרית יפה, כיום התוצרים של האולפן כבר לא מעוררים את אותן התחושות. גם אם הם לא נקטלים באופן טוטאלי, קשה לזכור… להמשך קריאה
אובדן הזיכרון עקב אלצהיימר או סוגים אחרים של דינמציה הוא אחד מן הנושאים הכואבים בחיים. כתוצאה מכך, הדבר מעסיק את הקולנוע. לרוב העיסוק הוא בעייתי, עם נפילה למקומות נצלניים כלפי הטרגדיה האישית, או ניסיון לרכך מציאות קשה לריכוך. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם הקולנוע מנסה לתאר את המצב בצורה מורכבת יותר, המכבדת את המצב הרפואי. כך עולות שאלות כלליות… להמשך קריאה
כנראה שאף אחד לא ידע מה לעשות עם "המהפנט", אם לשפוט לפי הדרך העקומה שבה הגיח לעולם. הסרט הוקרן לראשונה, כנראה בעותק לא סופי, בפסטיבל SXSW הטקסני, נזרק לכמה טריטוריות ברחבי העולם כשבחלקן הגיע ישר ל-VOD, צץ משום מה שוב בפסטיבל קאן מכל המקומות, והמשיך במין מסע מסורבל של הפצה עולמית עם אפס יחס תקשורתי. זה כאילו שהאולפנים והמפיצים עצמם… להמשך קריאה
בלט, בדומה לכל אמנות, הוא נושא מפתה לעיסוק קולנועי. האמנות עצמה מהווה מוקד משיכה גם למי שבקיא בתחום ובעיקר למי שרוצה לטעום מעט מן האווירה והיצירה, אך מעדיף את הדרמה הנגישה יותר של הקולנוע המסחרי מאשר צפייה במופע מחול שלם. כמובן, סרטי בלט יכולים לתפוס כיוונים שונים ולהשתלב עם כל ז'אנר, מקומדיה ועד אימה (שם נמצאים רוב סרטי הבלט העלילתיים… להמשך קריאה
אף פעם לא פשוט להיות פורץ דרך. הסכנה לחקיינות, שתמיד מגיעה אחרי שדבר-מה ייחודי נעשה פופולרי, גוברת ככל שההצלחה הראשונית גדולה יותר. הצלחה שלרוב יוצרת ציפיות, שביחד עם מספיק חקיינים או מחוות אם להיות יותר נדיב, מייצרת עול נוסף של חובת ההוכחה. בדוגמה הספציפית של ״ספיידרמן: ממד העכביש״, התפוצצותו על המסכים ב-2018 בקשת של צבעים, צורות ואנשי-עכביש, הגיעה כאילו משום… להמשך קריאה
פסטיבל דוקאביב 2023 כבר תויק בארכיון, אבל הסרטים שהוקרנו בו ממשיכים להיות רלוונטיים בזכות הגעתם למדיה הביתית או סיבובי ההקרנות בסינמטקים ובאולמות ההקרנה השונים. יש לזה בוודאי משנה תוקף בכל מה שקשור לסרטים הישראליים שהוקרנו שם, לחלקם הפסטיבל היה רק נקודת הזנקה. את דוקאביב 2023 חוויתי לצערי הרב רק בממשקים מאוד ספציפיים. בשונה משנה שעברה לא יכולתי להיות בו שעות… להמשך קריאה
כבר חלף די זמן מאז סיום פסטיבל דוקאביב 2023, מספיק על מנת שאוכל לעמוד מאחורי הקביעה כי התחרות הישראלית בפסטיבל היא הטובה ביותר שזכורה. זאת בשל השילוב בין איכות הסרטים (פחות או יותר ללא יוצא מן הכלל), המגוון הגדול של סגנונות, והשימוש יצירתי בשפה קולנועית. מצב בו יש שלושה סרטים שאני הייתי שוקל להעניק להם את פרס הסרט הטוב ביותר… להמשך קריאה
די במקרה דורדסה מהדורה מיוחדת של אימת החודש הפעם, כזו שמורכבת אך ורק מסרטים שיצאו לקולנוע לאחרונה. בדרך כלל רוב הסרטים שמגיעים לאימת החודש הם כאלו שנמצאו בכל מיני פינות רחוקות מהקהל הרחב, אבל לקראת חודש מאי עשיתי השלמות של כל מה שפספסתי באולמות לקראת הגעתם למסך הקטן. אז אמנם אחד מהם הוא יותר פלירטוט עם עולמות האימה מאשר מופע… להמשך קריאה
תגובות אחרונות