14 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
כל העניין הזה של "קומדיות רומנטיות על גייז" עדיין נתפס כגימיק, משהו חדשני שישיג כותרות. אבל האמת היא שאפילו יותר מהשיוך הלהטב"י, אלו המילים "קומדיה רומנטית" שבולטות בחריגותן. רבות כבר דובר, גם פה אצלנו, על עלייתה ונפילתה של הקומדיה הרומנטית, המהלך המפותל שעברה מאז שקבעה את הטון בשנות השלושים והארבעים, עברה מספר גלגולים אל תוך המאה העשרים בחסות ניל סיימון… להמשך קריאה
12 באוגוסט 2023 מאת לירון סיני
"פני ימינה אל העתיד, זמן משוער בפקק - 18 דקות", היא שורה סמלית וקרה שחוזרת על ידי אפליקציית ניווט, בתזמוני פקק שונים, בסרטו של נעם קפלן ("מנפאואר"). היא מבהירה לד"ר נורית בלוך (ריימונד אמסלם המצוינת כתמיד) שמשהו תקוע בחיים שלה בדרך לעבודה. והתקיעות, או לפחות העיכובים בתכניות שלה בחייה המקצועיים שקשורים לתחום הביטחוני ויותר מכך הפוליטי, וגם אלו שבחייה האישיים,… להמשך קריאה
11 באוגוסט 2023 מאת עופר ליברגל
"לא צריך הרבה על מנת להבין כי הבעיות של שלושה אנשים קטנים לא מסתכמות ליותר מערימת שעועית בעולם המטורף הזה" אני חש כי אנו חיים בתקופה לא פשוטה, בלשון המעטה. המצב הפוליטי בעולם ובארץ הוא קרקע למלא חששות לגבי ההווה והעתיד, ולפעמים אני מרגיש שזו לא העת לכתוב על אמנות ובידור, ולא הזמן להדגיש סרטים העוסקים בנושאים זוטרים לכאורה. אבל… להמשך קריאה
7 באוגוסט 2023 מאת עופר ליברגל
בעוד אנו מסקרים באתר את תחרות פרסי אופיר לשנת 2023, הקולנוע הישראלי שמוקרן מסחרית במקביל מציג סרטים שכלל לא נרשמו. לצד "העיר הזאת" והלהיט "ההילולה", בסמוך להכרזה על המועמדים לאופיר עלה לאקרנים סרטו של ליאור חפץ, "המזח". שלושת הסרטים הללו לא נרשמו לתחרות השנה ובגלל התקנון המוזר של האופיר, הם כן יהיו יכולים להתחרות בשנה הבאה עם יבחרו בכך. אך סיכויי… להמשך קריאה
2 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
לפעמים, לעיתים רחוקות אפילו, הוליווד לומדת מטעויות. היא כנראה תשכח שוב ותחזור עליהן זמן מה אחר כך, אבל מדי פעם מתגלה איזה מסלול תיקון, ממש כמו שקרה לדעתי עם הקיץ הנוכחי. כדי לרענן את זיכרוננו, הסרט הגדול האחרון של קיץ 2022 היה "תור: אהבה ורעם", ותאריך יציאתו נקבע ל-8 ביולי. זה פחות או יותר חודשיים לפני שהעונה הלוהטת מסתיימת והצעירים… להמשך קריאה
31 ביולי 2023 מאת אור סיגולי
אל בתי הקולנוע הגיע ממש לאחרונה סרט שהוזכר רבות במהדורות אימת החודש האחרונות, "נגעת נרצחת", בתקווה שיעביר הילוך בכל מה שקשור לסרטי הז'אנר של 2023. הסרט האוסטרלי קיבל ביקורות נלהבות מעבר לים ואכן התגלה כמהנה ועשוי מצוין, אבל לפחות מבחינתי כל מיני בעיות תסריט ופתרונות עלילתיים גרעו ממנו. ככזה, אני מכריז שהמרוץ לסרט האימה הרשמי של השנה ממשיך. בואו נחזיק… להמשך קריאה
30 ביולי 2023 מאת עופר ליברגל
בשלהי השנה שעברה, נטפליקס העלו לשרתים שלהם את הסרט "זה מספיק שחור בשבילך?", שעסק בייצוג האפריקאים-אמריקאים בקולנוע לאורך שנות השבעים. בעיקר הצביע הסרט על החשיבות של ז'אנר ה"בלאקספלויטיישן", סרטים אשר הציגו אפריקאים-אמריקאים כגיבורים, בעלילות פשע מופרכות, עם פסקול מוזיקלי עדכני ואופנה מעודכנת. הסרטים הללו הציגו סוג חדש של גיבורים ובאופן כללי היו קולנוע פרוע ומהנה שעם הזמן נתפס פחות כמנצל… להמשך קריאה
29 ביולי 2023 מאת אור סיגולי
אל התלונה הזו שלי, אולי בעצם "רטינה" תהיה מילה טובה יותר, כבר נחשפתם אם קראתם את מהדורות אימת החודש האחרונות: מחציתה של 2023 כבר מאחורינו, וטרם קיבלנו את סרט האימה שיגדיר את השנה, שידליק את אוהבי הז'אנר בכל העולם ויהיה לשיחת היום. בשנה שעברה, עוד לפני אוגוסט, כבר היו לנו את "X", "העצבות" ו"רדופה", בין היתר, אבל השנה, ממש כמו… להמשך קריאה
27 ביולי 2023 מאת עופר ליברגל
התופעה המוזרה ששמה "ברבנהיימר" גרמה לדבר הבא: "אופנהיימר" (Oppenheimer), סרטו החדש של כריסטופר נולאן, נידון ביחד עם סרטה של גרטה גרוויג, "ברבי". זה משונה לא רק כי אלו שני סרטים שונים מאוד, אלא משום שנולאן פועל בשנים האחרונות בסוג של טריטוריה שהיא רק שלו - הסרטים שלא הם אירוע קולנוע, אבל שונה מכל אירוע קולנועי אחר. יש במאים אחרים שהם… להמשך קריאה
22 ביולי 2023 מאת אור סיגולי
יום לפני צאתו לאקרנים עשה "ברבי" הופעת אורח ורודה בפסטיבל ירושלים, ממלא עד אפס מקום את האולם הגדול של הסינמטק. בימים רגילים הוא כמובן היה מקבל סקירה שלמה לעצמו (וייתכן שעוד נחזור אליו בהמשך), אבל מכיוון שזה הטקסט האחרון שלי משהותי בפסטיבל ירושלים 2023 אני מציע עסקת חבילה. אל הסקירה ל"ברבי" צירפתי שני סרטים נוספים מימי הפסטיבל שכדאי שיהיו על… להמשך קריאה
כל העניין הזה של "קומדיות רומנטיות על גייז" עדיין נתפס כגימיק, משהו חדשני שישיג כותרות. אבל האמת היא שאפילו יותר מהשיוך הלהטב"י, אלו המילים "קומדיה רומנטית" שבולטות בחריגותן. רבות כבר דובר, גם פה אצלנו, על עלייתה ונפילתה של הקומדיה הרומנטית, המהלך המפותל שעברה מאז שקבעה את הטון בשנות השלושים והארבעים, עברה מספר גלגולים אל תוך המאה העשרים בחסות ניל סיימון… להמשך קריאה
"פני ימינה אל העתיד, זמן משוער בפקק - 18 דקות", היא שורה סמלית וקרה שחוזרת על ידי אפליקציית ניווט, בתזמוני פקק שונים, בסרטו של נעם קפלן ("מנפאואר"). היא מבהירה לד"ר נורית בלוך (ריימונד אמסלם המצוינת כתמיד) שמשהו תקוע בחיים שלה בדרך לעבודה. והתקיעות, או לפחות העיכובים בתכניות שלה בחייה המקצועיים שקשורים לתחום הביטחוני ויותר מכך הפוליטי, וגם אלו שבחייה האישיים,… להמשך קריאה
"לא צריך הרבה על מנת להבין כי הבעיות של שלושה אנשים קטנים לא מסתכמות ליותר מערימת שעועית בעולם המטורף הזה" אני חש כי אנו חיים בתקופה לא פשוטה, בלשון המעטה. המצב הפוליטי בעולם ובארץ הוא קרקע למלא חששות לגבי ההווה והעתיד, ולפעמים אני מרגיש שזו לא העת לכתוב על אמנות ובידור, ולא הזמן להדגיש סרטים העוסקים בנושאים זוטרים לכאורה. אבל… להמשך קריאה
בעוד אנו מסקרים באתר את תחרות פרסי אופיר לשנת 2023, הקולנוע הישראלי שמוקרן מסחרית במקביל מציג סרטים שכלל לא נרשמו. לצד "העיר הזאת" והלהיט "ההילולה", בסמוך להכרזה על המועמדים לאופיר עלה לאקרנים סרטו של ליאור חפץ, "המזח". שלושת הסרטים הללו לא נרשמו לתחרות השנה ובגלל התקנון המוזר של האופיר, הם כן יהיו יכולים להתחרות בשנה הבאה עם יבחרו בכך. אך סיכויי… להמשך קריאה
לפעמים, לעיתים רחוקות אפילו, הוליווד לומדת מטעויות. היא כנראה תשכח שוב ותחזור עליהן זמן מה אחר כך, אבל מדי פעם מתגלה איזה מסלול תיקון, ממש כמו שקרה לדעתי עם הקיץ הנוכחי. כדי לרענן את זיכרוננו, הסרט הגדול האחרון של קיץ 2022 היה "תור: אהבה ורעם", ותאריך יציאתו נקבע ל-8 ביולי. זה פחות או יותר חודשיים לפני שהעונה הלוהטת מסתיימת והצעירים… להמשך קריאה
אל בתי הקולנוע הגיע ממש לאחרונה סרט שהוזכר רבות במהדורות אימת החודש האחרונות, "נגעת נרצחת", בתקווה שיעביר הילוך בכל מה שקשור לסרטי הז'אנר של 2023. הסרט האוסטרלי קיבל ביקורות נלהבות מעבר לים ואכן התגלה כמהנה ועשוי מצוין, אבל לפחות מבחינתי כל מיני בעיות תסריט ופתרונות עלילתיים גרעו ממנו. ככזה, אני מכריז שהמרוץ לסרט האימה הרשמי של השנה ממשיך. בואו נחזיק… להמשך קריאה
בשלהי השנה שעברה, נטפליקס העלו לשרתים שלהם את הסרט "זה מספיק שחור בשבילך?", שעסק בייצוג האפריקאים-אמריקאים בקולנוע לאורך שנות השבעים. בעיקר הצביע הסרט על החשיבות של ז'אנר ה"בלאקספלויטיישן", סרטים אשר הציגו אפריקאים-אמריקאים כגיבורים, בעלילות פשע מופרכות, עם פסקול מוזיקלי עדכני ואופנה מעודכנת. הסרטים הללו הציגו סוג חדש של גיבורים ובאופן כללי היו קולנוע פרוע ומהנה שעם הזמן נתפס פחות כמנצל… להמשך קריאה
אל התלונה הזו שלי, אולי בעצם "רטינה" תהיה מילה טובה יותר, כבר נחשפתם אם קראתם את מהדורות אימת החודש האחרונות: מחציתה של 2023 כבר מאחורינו, וטרם קיבלנו את סרט האימה שיגדיר את השנה, שידליק את אוהבי הז'אנר בכל העולם ויהיה לשיחת היום. בשנה שעברה, עוד לפני אוגוסט, כבר היו לנו את "X", "העצבות" ו"רדופה", בין היתר, אבל השנה, ממש כמו… להמשך קריאה
התופעה המוזרה ששמה "ברבנהיימר" גרמה לדבר הבא: "אופנהיימר" (Oppenheimer), סרטו החדש של כריסטופר נולאן, נידון ביחד עם סרטה של גרטה גרוויג, "ברבי". זה משונה לא רק כי אלו שני סרטים שונים מאוד, אלא משום שנולאן פועל בשנים האחרונות בסוג של טריטוריה שהיא רק שלו - הסרטים שלא הם אירוע קולנוע, אבל שונה מכל אירוע קולנועי אחר. יש במאים אחרים שהם… להמשך קריאה
יום לפני צאתו לאקרנים עשה "ברבי" הופעת אורח ורודה בפסטיבל ירושלים, ממלא עד אפס מקום את האולם הגדול של הסינמטק. בימים רגילים הוא כמובן היה מקבל סקירה שלמה לעצמו (וייתכן שעוד נחזור אליו בהמשך), אבל מכיוון שזה הטקסט האחרון שלי משהותי בפסטיבל ירושלים 2023 אני מציע עסקת חבילה. אל הסקירה ל"ברבי" צירפתי שני סרטים נוספים מימי הפסטיבל שכדאי שיהיו על… להמשך קריאה
תגובות אחרונות