31 במרץ 2020 מאת עופר ליברגל
חלף פרק זמן רב מדי מאז הפעם הקודמת שסקרתי את כל סרטי האחים כהן, ובידוד ביתי הוא הזמנות טובה לחזור אל הפרויקט ואף לסיים ולסכם אותו. לא כתבתי בפרויקט על כל הסרטים של צמד הבמאים משום שחלק מהסרטים כבר זכו לטקסטים בבלוג הזה, פרי עטי או פרי כותבים אחרים, ולפעמים יותר מטקסט אחד. קישורים יגיעו בחלק של הפוסט שיוקדש לסיכום.… להמשך קריאה
27 בפברואר 2020 מאת אורון שמיר
כבר כמעט שנה שהסרט ״פרזיטים״ (Parasite) לא יורד מהכותרות, או מהאקרנים. בין בכורה בפסטיבל קאן בחודש מאי שהסתיימה עם דקל הזהב לבין זכייה בארבעה פרסי אוסקר בחודש הנוכחי. בישראל, מאז שפתח את פסטיבל ירושלים בחודש יולי, סרטו של בונג ג׳ון-הו החזיק מעמד חודשים בבתי הקולנוע. אפילו אחרי שהגיע אל ספריות ה-VOD בשבוע האחרון של 2019, הסרט שב ומקפיד לצוץ בסינמטקים.… להמשך קריאה
26 בינואר 2020 מאת מערכת סריטה
סרטו של נואה באומבך, ״סיפור נישואים״ (Marriage Story), היה אחד האהובים על הבלוג מיבול 2019. יעיד על המיקום הקולקטיבי שלו כסגן סרט השנה של סריטה, בסיכום הסיכומים, כמו גם כל פעם שהזכרנו אותו בפוסטים האישיים שלנו. אולם, את האהבה הזו ביטאנו עד כה רק בפוסט אחד, הדיווח של עופר מפסטיבל ונציה, שם ערך הסרט את בכורתו העולמית ונצפה גם על… להמשך קריאה
21 בנובמבר 2019 מאת עופר ליברגל
להגיד שעבור חובבי קולנוע רבים ״האירי״ (The Irishman) הוא אחד מן הסרטים הכי מצופים בשנים האחרונות זה אנדרסטיימנט די גדול. השמות של רוברט דה נירו, אל פאצ׳ינו וג׳ו פשי על הפוסטר מבטיחים שיתוף פעולה בין שלושה מן השחקנים הכי מוערכים של המאה שעברה, ועוד תחת הבימוי של מרטין סקורסזה, מגדולי יוצרי הקולנוע בכל הזמנים (בלי קשר לדעות שלו על סרטי… להמשך קריאה
10 בנובמבר 2019 מאת מערכת סריטה
עבר זמן מאז שהגיע אל בתי הקולנוע סרט שגרם לכולנו כאן בסריטה להתפעל באופן קולקטיבי. זה בדיוק מה שקרה עם ״דיוקן של נערה עולה באש״ (Portrait of a Lady on Fire / Portrait de la jeune fille en feu), זוכה פרס התסריט בפסטיבל קאן האחרון. בשבחה של הבמאית והתסריטאית סלין סיאמה אפשר לקרוא אצלנו לכל אורך העשור - את ״טומבוי״… להמשך קריאה
10 באוקטובר 2019 מאת אורון שמיר
היום מגיע לאקרנים בישראל סרטו זוכה פסטיבל ונציה של טוד פיליפס, ״ג׳וקר״ (Joker), אבל נדמה שהוא כבר מזמן איתנו לפחות ברמת השיח. אפשר לחוש בזה קודם כל כי משפט כמו ״זוכה פסטיבל ונציה של טוד פיליפס״ עובר יותר חלק בגרון מאשר בזמן אמת, כלומר לפני כחודש בטקס הענקת פרסי הפסטיבל. שנית, עוד לפני הבכורה הוונציאנית, ובוודאי שלאחר הזכייה באריה הזהב… להמשך קריאה
13 באוגוסט 2019 מאת עופר ליברגל
אחרי עוד הפסקה ארוכה, פרויקט הבחינה המחודשת של סרטי האחים כהן מגיע לאחד מן השיאים שלו. לאו דווקא משום שזה הסרט הכי פופולרי של היוצרים, אלא כי זהו הסרט בו הנושאים בהם דנתי בפרקים הקודמים מובאים בקדמת הסרט בצורה הישירה ביותר: האם יש אל בעולם, מה צריך להיות היחס של האדם לאל, חוסר היכולת של האדם להבין את העולם, היכולת… להמשך קריאה
10 באוגוסט 2019 מאת לירון סיני
בשרשור טוויטר מלפני כמה שבועות התבטא העורך של מגזין האימה הוותיק "פנגוריה", פיל נובל ג'וניור, בשבחי סרטי אימה המתרחשים באור יום (Daylight Horror). הוא התייחס לכך שלמרות שאנחנו רגילים להיבהל ולחשוש יותר בחושך, בפועל, אסונות מבעיתים בעולם האמיתי מתרחשים פעמים רבות דווקא באור יום, פולשים לתוך הסביבה הבטוחה לכאורה. אחת הדוגמאות שהוא נתן היא של קבלת בשורות רעות, בדרך כלל… להמשך קריאה
11 ביולי 2019 מאת עופר ליברגל
סרטו של יונה רוזנקיאר, "הצלילה", מכיל לא מעט רגעים של דיבור בקול רם, על גבול הצעקה או מעבר לכך. לכן, אין זו פלא כי אחת מן הסצנות שהכי מגדירות אותו, שהיא אולי גם הסצנה הכי טובה בסרט בעיניי, היא כזו אשר רובה מתנהלת בטונים שקטים יותר. זוהי סצנה אשר מתארת מעמד אשר שקט אמור לאפיין אותו - טקס הלוויה לאביהם… להמשך קריאה
5 ביולי 2019 מאת עופר ליברגל
סרטו של ג'ים ג'רמוש, "המתים אינם מתים" (The Dead Don't Die), בערך-מוקרן בישראל בימים אלו. זה קורה בכמות קטנה של בתי קולנוע, ובלי הכוונה שתסביר לקהל כי זה לא בדיוק סרט זומבים רגיל, אלא יותר יצירה של קולנוען אמנותי בעל סגנון מובהק שבולט גם כאן. אולי הקרנה למבקרים הייתה יכולה לעזור בכיוון הסרט לקהל שמתאים לו, אבל כזו לא נערכה.… להמשך קריאה
חלף פרק זמן רב מדי מאז הפעם הקודמת שסקרתי את כל סרטי האחים כהן, ובידוד ביתי הוא הזמנות טובה לחזור אל הפרויקט ואף לסיים ולסכם אותו. לא כתבתי בפרויקט על כל הסרטים של צמד הבמאים משום שחלק מהסרטים כבר זכו לטקסטים בבלוג הזה, פרי עטי או פרי כותבים אחרים, ולפעמים יותר מטקסט אחד. קישורים יגיעו בחלק של הפוסט שיוקדש לסיכום.… להמשך קריאה
כבר כמעט שנה שהסרט ״פרזיטים״ (Parasite) לא יורד מהכותרות, או מהאקרנים. בין בכורה בפסטיבל קאן בחודש מאי שהסתיימה עם דקל הזהב לבין זכייה בארבעה פרסי אוסקר בחודש הנוכחי. בישראל, מאז שפתח את פסטיבל ירושלים בחודש יולי, סרטו של בונג ג׳ון-הו החזיק מעמד חודשים בבתי הקולנוע. אפילו אחרי שהגיע אל ספריות ה-VOD בשבוע האחרון של 2019, הסרט שב ומקפיד לצוץ בסינמטקים.… להמשך קריאה
סרטו של נואה באומבך, ״סיפור נישואים״ (Marriage Story), היה אחד האהובים על הבלוג מיבול 2019. יעיד על המיקום הקולקטיבי שלו כסגן סרט השנה של סריטה, בסיכום הסיכומים, כמו גם כל פעם שהזכרנו אותו בפוסטים האישיים שלנו. אולם, את האהבה הזו ביטאנו עד כה רק בפוסט אחד, הדיווח של עופר מפסטיבל ונציה, שם ערך הסרט את בכורתו העולמית ונצפה גם על… להמשך קריאה
להגיד שעבור חובבי קולנוע רבים ״האירי״ (The Irishman) הוא אחד מן הסרטים הכי מצופים בשנים האחרונות זה אנדרסטיימנט די גדול. השמות של רוברט דה נירו, אל פאצ׳ינו וג׳ו פשי על הפוסטר מבטיחים שיתוף פעולה בין שלושה מן השחקנים הכי מוערכים של המאה שעברה, ועוד תחת הבימוי של מרטין סקורסזה, מגדולי יוצרי הקולנוע בכל הזמנים (בלי קשר לדעות שלו על סרטי… להמשך קריאה
עבר זמן מאז שהגיע אל בתי הקולנוע סרט שגרם לכולנו כאן בסריטה להתפעל באופן קולקטיבי. זה בדיוק מה שקרה עם ״דיוקן של נערה עולה באש״ (Portrait of a Lady on Fire / Portrait de la jeune fille en feu), זוכה פרס התסריט בפסטיבל קאן האחרון. בשבחה של הבמאית והתסריטאית סלין סיאמה אפשר לקרוא אצלנו לכל אורך העשור - את ״טומבוי״… להמשך קריאה
היום מגיע לאקרנים בישראל סרטו זוכה פסטיבל ונציה של טוד פיליפס, ״ג׳וקר״ (Joker), אבל נדמה שהוא כבר מזמן איתנו לפחות ברמת השיח. אפשר לחוש בזה קודם כל כי משפט כמו ״זוכה פסטיבל ונציה של טוד פיליפס״ עובר יותר חלק בגרון מאשר בזמן אמת, כלומר לפני כחודש בטקס הענקת פרסי הפסטיבל. שנית, עוד לפני הבכורה הוונציאנית, ובוודאי שלאחר הזכייה באריה הזהב… להמשך קריאה
אחרי עוד הפסקה ארוכה, פרויקט הבחינה המחודשת של סרטי האחים כהן מגיע לאחד מן השיאים שלו. לאו דווקא משום שזה הסרט הכי פופולרי של היוצרים, אלא כי זהו הסרט בו הנושאים בהם דנתי בפרקים הקודמים מובאים בקדמת הסרט בצורה הישירה ביותר: האם יש אל בעולם, מה צריך להיות היחס של האדם לאל, חוסר היכולת של האדם להבין את העולם, היכולת… להמשך קריאה
בשרשור טוויטר מלפני כמה שבועות התבטא העורך של מגזין האימה הוותיק "פנגוריה", פיל נובל ג'וניור, בשבחי סרטי אימה המתרחשים באור יום (Daylight Horror). הוא התייחס לכך שלמרות שאנחנו רגילים להיבהל ולחשוש יותר בחושך, בפועל, אסונות מבעיתים בעולם האמיתי מתרחשים פעמים רבות דווקא באור יום, פולשים לתוך הסביבה הבטוחה לכאורה. אחת הדוגמאות שהוא נתן היא של קבלת בשורות רעות, בדרך כלל… להמשך קריאה
סרטו של יונה רוזנקיאר, "הצלילה", מכיל לא מעט רגעים של דיבור בקול רם, על גבול הצעקה או מעבר לכך. לכן, אין זו פלא כי אחת מן הסצנות שהכי מגדירות אותו, שהיא אולי גם הסצנה הכי טובה בסרט בעיניי, היא כזו אשר רובה מתנהלת בטונים שקטים יותר. זוהי סצנה אשר מתארת מעמד אשר שקט אמור לאפיין אותו - טקס הלוויה לאביהם… להמשך קריאה
סרטו של ג'ים ג'רמוש, "המתים אינם מתים" (The Dead Don't Die), בערך-מוקרן בישראל בימים אלו. זה קורה בכמות קטנה של בתי קולנוע, ובלי הכוונה שתסביר לקהל כי זה לא בדיוק סרט זומבים רגיל, אלא יותר יצירה של קולנוען אמנותי בעל סגנון מובהק שבולט גם כאן. אולי הקרנה למבקרים הייתה יכולה לעזור בכיוון הסרט לקהל שמתאים לו, אבל כזו לא נערכה.… להמשך קריאה
תגובות אחרונות