1 בדצמבר 2020 מאת עופר ליברגל
סרטה של אלייזה היטמן, "אף פעם, לעיתים רחוקות, לפעמים, תמיד" (Never Rarely Sometimes Always), הוא אחד מן הסרטים הכי מוערכים ביקורתית בשנה המוזרה שהיא 2020. הוא החל את השנה עם שבחים ופרסים בפסטיבלים של סאנדנס וברלין, כאשר ההפצה שלו כללה ימים ספורים בבתי הקולנוע בארה״ב, לפני שנסגרו ואז זמינות ב-VOD בתשלום. לאחרונה זה גם המצב בישראל דרך סלקום tv ואז… להמשך קריאה
18 באוקטובר 2020 מאת עופר ליברגל
בניגוד לרוב המוחלט של הטקסטים בסריטה, פוסט זה יתמקד בסדרת טלוויזיה ולא בסרט קולנוע. מדובר בחלק ראשון מתוך סדרת פוסטים מתוכננת אודות הקבוצה הקומית הקרויה "מונטי פייתון", שאף כתיבה עליה לא יכולה להיות שלמה עם שמירה על הרגלים או שימוש במוסכמות. כפי שאנסה לטעון בעיקר בפוסט הזה, מה שייחד את הפעילות המשותפת של הקבוצה הוא לא רק ההומור, אלא גם… להמשך קריאה
15 באוגוסט 2020 מאת עופר ליברגל
רשת בתי הקולנוע לב השיקה לא מכבר את ״לב בבית״ - אתר VOD ייעודי לתקופת הקורונה, בו ניתן לשכור ליומיים מבחר סרטים במחיר של 19.90 ש״ח לצפייה. תחליף למסך הגדול זה לא, אולם ממשק הזמנת הסרטים נוח לשימוש וההיצע של לב מספק אלטרנטיבה איכותית (וחוקית) לאופציות אחרות שקיימות בתחום. אני קצת מקווה כי מפיצים נוספים גם יחשבו על דרכים בהן… להמשך קריאה
11 באוגוסט 2020 מאת אורון שמיר
בשלב זה של השנה הקולנועית כבר היינו אמורים להיות אחרי הסרט החדש של פיקסאר, ״נשמה״ (Soul). אבל בדומה לכל סרטי הקיץ הגדולים מכדי לערוך את בכורתם על המסך הקטן, גם הוא נדחה. במקומו, קיבלנו בחודש שעבר הזדמנות נוספת לבחון את הסרט הקודם של פיקסאר לשנה זו, ״קדימה״ (Onward), עם הגיעו אל פלטפורמות הצפייה הביתית בישראל. נדמה שהוא סבל מן המגפה… להמשך קריאה
26 במאי 2020 מאת אורון שמיר
על צפיית שנאה אנחנו לא מרבים לכתוב בסריטה. באופן אישי, לצפות-לשנוא זה לא משהו שאני נוהג לעשות עד כדי כך שהייתי צריך לחפש בגוגל איך נהוג לתרגם Hate Watching (את הפועל בצורתו העברית הכפולה ראיתי לראשונה אצל חן חדד מ״הארץ״, למשל כאן, אז כל הקרדיט לה). בעוד אני הראשון להודות שסרטים גרועים מסוגלים להסב לי הנאה כנה ואמיתית, תכנים שמורטים… להמשך קריאה
18 במאי 2020 מאת עופר ליברגל
פוסט זה ממשיך את הסדרה בה אני חוזר לדון בסרטים שאהבתי בתור נער. כעת אני מגיע אל סרטו של פדרו אלמודובר "דבר אליה" (Talk to Her / Hable con ella). סרט זה נבדל מעט מיתר הסרטים בסדרה עד כה. הוא הראשון בו הדמויות הראשיות אינן בגיל ההתבגרות, או כמעט אף דמות שמוצגת בו אינה בגיל ההתבגרות (דמות משנה חשובה ספק… להמשך קריאה
11 במאי 2020 מאת עופר ליברגל
פוסט זה הוא חלק מסדרה של פוסטים בהם אני חוזר לכתוב על סרטים שאהבתי והיו חלק מחיי בתור נער. התחלתי עם "העולם שבפנים" והמשכתי אל "קלרה הקדושה". כיאה לסדרת פוסטים שמגיעים מזווית אישית, המבנה של הסדרה הוא במופגן לא אחיד. למשל, בעוד שני הפוסטים הקודמים עסקו למעשה בשני סרטים כל אחד, בפוסט זה אתמקד לראשונה רק בסרט אחד - סרטו… להמשך קריאה
18 באפריל 2020 מאת עופר ליברגל
אחד מן הסרטים הכי טובים מן העת האחרונה שדילג על מסכי הקולנוע בארץ, וזוכה כעת להפצה בשירותי ה-VOD, הוא סרט הביכורים של ג'ו טלבוט - ״The Last Black Man in San Francisco״. שמו בעברית הוא "האיש השחור האחרון בסן פרנסיסקו" או "השחור האחרון בסן פרנסיסקו" תלוי לאיזה שירות אתם מחוברים, yes או סלקום TV. אורון המליץ עליו כאן עוד בינואר… להמשך קריאה
31 במרץ 2020 מאת עופר ליברגל
חלף פרק זמן רב מדי מאז הפעם הקודמת שסקרתי את כל סרטי האחים כהן, ובידוד ביתי הוא הזמנות טובה לחזור אל הפרויקט ואף לסיים ולסכם אותו. לא כתבתי בפרויקט על כל הסרטים של צמד הבמאים משום שחלק מהסרטים כבר זכו לטקסטים בבלוג הזה, פרי עטי או פרי כותבים אחרים, ולפעמים יותר מטקסט אחד. קישורים יגיעו בחלק של הפוסט שיוקדש לסיכום.… להמשך קריאה
27 בפברואר 2020 מאת אורון שמיר
כבר כמעט שנה שהסרט ״פרזיטים״ (Parasite) לא יורד מהכותרות, או מהאקרנים. בין בכורה בפסטיבל קאן בחודש מאי שהסתיימה עם דקל הזהב לבין זכייה בארבעה פרסי אוסקר בחודש הנוכחי. בישראל, מאז שפתח את פסטיבל ירושלים בחודש יולי, סרטו של בונג ג׳ון-הו החזיק מעמד חודשים בבתי הקולנוע. אפילו אחרי שהגיע אל ספריות ה-VOD בשבוע האחרון של 2019, הסרט שב ומקפיד לצוץ בסינמטקים.… להמשך קריאה
סרטה של אלייזה היטמן, "אף פעם, לעיתים רחוקות, לפעמים, תמיד" (Never Rarely Sometimes Always), הוא אחד מן הסרטים הכי מוערכים ביקורתית בשנה המוזרה שהיא 2020. הוא החל את השנה עם שבחים ופרסים בפסטיבלים של סאנדנס וברלין, כאשר ההפצה שלו כללה ימים ספורים בבתי הקולנוע בארה״ב, לפני שנסגרו ואז זמינות ב-VOD בתשלום. לאחרונה זה גם המצב בישראל דרך סלקום tv ואז… להמשך קריאה
בניגוד לרוב המוחלט של הטקסטים בסריטה, פוסט זה יתמקד בסדרת טלוויזיה ולא בסרט קולנוע. מדובר בחלק ראשון מתוך סדרת פוסטים מתוכננת אודות הקבוצה הקומית הקרויה "מונטי פייתון", שאף כתיבה עליה לא יכולה להיות שלמה עם שמירה על הרגלים או שימוש במוסכמות. כפי שאנסה לטעון בעיקר בפוסט הזה, מה שייחד את הפעילות המשותפת של הקבוצה הוא לא רק ההומור, אלא גם… להמשך קריאה
רשת בתי הקולנוע לב השיקה לא מכבר את ״לב בבית״ - אתר VOD ייעודי לתקופת הקורונה, בו ניתן לשכור ליומיים מבחר סרטים במחיר של 19.90 ש״ח לצפייה. תחליף למסך הגדול זה לא, אולם ממשק הזמנת הסרטים נוח לשימוש וההיצע של לב מספק אלטרנטיבה איכותית (וחוקית) לאופציות אחרות שקיימות בתחום. אני קצת מקווה כי מפיצים נוספים גם יחשבו על דרכים בהן… להמשך קריאה
בשלב זה של השנה הקולנועית כבר היינו אמורים להיות אחרי הסרט החדש של פיקסאר, ״נשמה״ (Soul). אבל בדומה לכל סרטי הקיץ הגדולים מכדי לערוך את בכורתם על המסך הקטן, גם הוא נדחה. במקומו, קיבלנו בחודש שעבר הזדמנות נוספת לבחון את הסרט הקודם של פיקסאר לשנה זו, ״קדימה״ (Onward), עם הגיעו אל פלטפורמות הצפייה הביתית בישראל. נדמה שהוא סבל מן המגפה… להמשך קריאה
על צפיית שנאה אנחנו לא מרבים לכתוב בסריטה. באופן אישי, לצפות-לשנוא זה לא משהו שאני נוהג לעשות עד כדי כך שהייתי צריך לחפש בגוגל איך נהוג לתרגם Hate Watching (את הפועל בצורתו העברית הכפולה ראיתי לראשונה אצל חן חדד מ״הארץ״, למשל כאן, אז כל הקרדיט לה). בעוד אני הראשון להודות שסרטים גרועים מסוגלים להסב לי הנאה כנה ואמיתית, תכנים שמורטים… להמשך קריאה
פוסט זה ממשיך את הסדרה בה אני חוזר לדון בסרטים שאהבתי בתור נער. כעת אני מגיע אל סרטו של פדרו אלמודובר "דבר אליה" (Talk to Her / Hable con ella). סרט זה נבדל מעט מיתר הסרטים בסדרה עד כה. הוא הראשון בו הדמויות הראשיות אינן בגיל ההתבגרות, או כמעט אף דמות שמוצגת בו אינה בגיל ההתבגרות (דמות משנה חשובה ספק… להמשך קריאה
פוסט זה הוא חלק מסדרה של פוסטים בהם אני חוזר לכתוב על סרטים שאהבתי והיו חלק מחיי בתור נער. התחלתי עם "העולם שבפנים" והמשכתי אל "קלרה הקדושה". כיאה לסדרת פוסטים שמגיעים מזווית אישית, המבנה של הסדרה הוא במופגן לא אחיד. למשל, בעוד שני הפוסטים הקודמים עסקו למעשה בשני סרטים כל אחד, בפוסט זה אתמקד לראשונה רק בסרט אחד - סרטו… להמשך קריאה
אחד מן הסרטים הכי טובים מן העת האחרונה שדילג על מסכי הקולנוע בארץ, וזוכה כעת להפצה בשירותי ה-VOD, הוא סרט הביכורים של ג'ו טלבוט - ״The Last Black Man in San Francisco״. שמו בעברית הוא "האיש השחור האחרון בסן פרנסיסקו" או "השחור האחרון בסן פרנסיסקו" תלוי לאיזה שירות אתם מחוברים, yes או סלקום TV. אורון המליץ עליו כאן עוד בינואר… להמשך קריאה
חלף פרק זמן רב מדי מאז הפעם הקודמת שסקרתי את כל סרטי האחים כהן, ובידוד ביתי הוא הזמנות טובה לחזור אל הפרויקט ואף לסיים ולסכם אותו. לא כתבתי בפרויקט על כל הסרטים של צמד הבמאים משום שחלק מהסרטים כבר זכו לטקסטים בבלוג הזה, פרי עטי או פרי כותבים אחרים, ולפעמים יותר מטקסט אחד. קישורים יגיעו בחלק של הפוסט שיוקדש לסיכום.… להמשך קריאה
כבר כמעט שנה שהסרט ״פרזיטים״ (Parasite) לא יורד מהכותרות, או מהאקרנים. בין בכורה בפסטיבל קאן בחודש מאי שהסתיימה עם דקל הזהב לבין זכייה בארבעה פרסי אוסקר בחודש הנוכחי. בישראל, מאז שפתח את פסטיבל ירושלים בחודש יולי, סרטו של בונג ג׳ון-הו החזיק מעמד חודשים בבתי הקולנוע. אפילו אחרי שהגיע אל ספריות ה-VOD בשבוע האחרון של 2019, הסרט שב ומקפיד לצוץ בסינמטקים.… להמשך קריאה
תגובות אחרונות