14 בספטמבר 2022 מאת עופר ליברגל
ז'אן לוק גודאר נפטר. זה כמעט נראה דבר מיינסטרמי מדי עבורו, אולם לפי דיווחים הוא מת בהמתת חסד, מה שאומר שהוא גם קבע את גורלו עד הסוף ואף עשה מעשה שהוא גם הומני וגם שנוי במחלוקת. מייצג. פוסט זה אינו הספד. אין הספדים בסריטה. נראה לי שהספדים לא תואמים את הרוח של סרטי גודאר. לא שהאיש עצמו היה מתנגד. לא.… להמשך קריאה
30 באוגוסט 2022 מאת אורון שמיר
בשבועיים שחלפו מאז צאתו לאקרנים בישראל, טרם התייחסנו אל אחד הסרטים המדוברים והמצופים של עונת הקיץ – ״שירת סרטני הנהר״ (Where the Crawdads Sing). הוא אמנם נדחה למחצית השנייה של אוגוסט, ולא הגיע אל בתי הקולנוע במשבצת המעט נחשבת יותר של אמצע יולי כפי שעשה בארה״ב, אבל את אותו הדבר אפשר לומר על ״אין מצב״. ולו דווקא הקדשנו פוסט קבוצתי… להמשך קריאה
21 באוגוסט 2022 מאת מערכת סריטה
לא בכל שבוע, חודש, או אפילו שנה, מגיע אל בתי הקולנוע סרט כמו ״אין מצב״ (NOPE) של ג׳ורדן פיל. הכוונה לסרט שמבקש כל-כך יפה לדון בו, לחפור במשמעויות השונות, לנתח עד זרא ולהרחיב בפרשנויות. אז זה בדיוק מה שהחלטנו לעשות. הבמאי-תסריטאי האמריקאי תמיד מחלץ מאיתנו טקסטים מרובים אודות סרטיו: ״תברח״ (Get Out) קיבל סקירה מוקדמת ואז הוזכר בסיכומי 2017 (סרט השנה… להמשך קריאה
4 ביוני 2022 מאת אורון שמיר
בכל כמה שנים, המערב מגלה מחדש את הקולנוע של הודו. בין אם באימוץ של כוכבת מן המזרח כמו אישווריה ראי, מעבר של יוצרים ויוצרות לקולנוע האמריקאי כפי שעשתה מירה נאיר, או רק ניכוס של אלמנטים בוליוודיים, נגיד השיר בפתיחה של ״האיש שבפנים״ (Inside Man) של ספייק לי. או הרבה יותר מזה במקרה של דני בויל ו״נער החידות ממומבאי״, מה שהסתיים… להמשך קריאה
22 במאי 2022 מאת עופר ליברגל
ייתכן וזה לא הזמן האידיאלי לכתוב פוסט על "עירום" (Naked), סרטו של מייק לי. אמנם בדיוק החודש מלאו 29 שנים להקרנת הבכורה שלו בפסטיבל קאן, שם זכה בפרס השחקן והבמאי, אבל זה לא ממש ציון דרך עגול. אני גם לא בטוח שזה הסרט של מייק לי שאני הכי אוהב - יש לי סימפטיה ל"מותק של חיים" (Life Is Sweet), הסרט… להמשך קריאה
19 באפריל 2022 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של הבמאית ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. ההערכה המחודשת לסרטיה בקרב חובבי קולנוע נובעת לא רק מן המגדר שלה, אלא גם מכך שהיא הקדימה את זמנה בסוגיות אחרות. חלקן קשורות לייצוג מורכב של מיניות ודיון בטאבואים, חלקן קשורות ליצירת… להמשך קריאה
2 באפריל 2022 מאת אורון שמיר
בזיכרון הבלתי מהימן שלי, כמעט כל יציאה לאקרנים של סרט על הסכסוך היהודי-ערבי בארץ ישראל לוותה באירוע בטחוני. לא בטוח שזה נכון עובדתית, גם אם יש הרבה סרטים על הנושא ואפילו עוד יותר תקריות על רקע לאומני, כפי שנהוג לקרוא להן. אבל זו התחושה, המבוססת על תקריות נקודתיות כמו הזזת ״ערבים רוקדים״ מפתיחת פסטיבל ירושלים. ההיסטוריה חוזרת כעת עם יציאתו… להמשך קריאה
21 במרץ 2022 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של הבמאית ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. ההערכה המחודשת לסרטיה בקרב חובבי קולנוע נובעת לא רק מן המגדר שלה, אלא גם מכך שהיא הקדימה את זמנה בסוגיות אחרות. חלקן קשורות לייצוג מורכב של מיניות ודיון בטאבואים, חלקן קשורות ליצירת… להמשך קריאה
22 בפברואר 2022 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של הבמאית ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. ההערכה המחודשת לסרטיה בקרב חובבי קולנוע נובעת לא רק מן המגדר שלה, אלא גם מכך שהיא הקדימה את זמנה בסוגיות אחרות. חלקן קשורות לייצוג מורכב של מיניות ודיון בטאבואים, חלקן קשורות ליצירת… להמשך קריאה
20 בינואר 2022 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של הבמאית ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. ההערכה המחודשת לסרטיה בקרב חובבי קולנוע נובעת לא רק מן המגדר שלה, אלא גם מכך שהיא הקדימה את זמנה בסוגיות אחרות. חלקן קשורות לייצוג מורכב של מיניות ודיון בטאבואים, חלקן קשורות ליצירת… להמשך קריאה
ז'אן לוק גודאר נפטר. זה כמעט נראה דבר מיינסטרמי מדי עבורו, אולם לפי דיווחים הוא מת בהמתת חסד, מה שאומר שהוא גם קבע את גורלו עד הסוף ואף עשה מעשה שהוא גם הומני וגם שנוי במחלוקת. מייצג. פוסט זה אינו הספד. אין הספדים בסריטה. נראה לי שהספדים לא תואמים את הרוח של סרטי גודאר. לא שהאיש עצמו היה מתנגד. לא.… להמשך קריאה
בשבועיים שחלפו מאז צאתו לאקרנים בישראל, טרם התייחסנו אל אחד הסרטים המדוברים והמצופים של עונת הקיץ – ״שירת סרטני הנהר״ (Where the Crawdads Sing). הוא אמנם נדחה למחצית השנייה של אוגוסט, ולא הגיע אל בתי הקולנוע במשבצת המעט נחשבת יותר של אמצע יולי כפי שעשה בארה״ב, אבל את אותו הדבר אפשר לומר על ״אין מצב״. ולו דווקא הקדשנו פוסט קבוצתי… להמשך קריאה
לא בכל שבוע, חודש, או אפילו שנה, מגיע אל בתי הקולנוע סרט כמו ״אין מצב״ (NOPE) של ג׳ורדן פיל. הכוונה לסרט שמבקש כל-כך יפה לדון בו, לחפור במשמעויות השונות, לנתח עד זרא ולהרחיב בפרשנויות. אז זה בדיוק מה שהחלטנו לעשות. הבמאי-תסריטאי האמריקאי תמיד מחלץ מאיתנו טקסטים מרובים אודות סרטיו: ״תברח״ (Get Out) קיבל סקירה מוקדמת ואז הוזכר בסיכומי 2017 (סרט השנה… להמשך קריאה
בכל כמה שנים, המערב מגלה מחדש את הקולנוע של הודו. בין אם באימוץ של כוכבת מן המזרח כמו אישווריה ראי, מעבר של יוצרים ויוצרות לקולנוע האמריקאי כפי שעשתה מירה נאיר, או רק ניכוס של אלמנטים בוליוודיים, נגיד השיר בפתיחה של ״האיש שבפנים״ (Inside Man) של ספייק לי. או הרבה יותר מזה במקרה של דני בויל ו״נער החידות ממומבאי״, מה שהסתיים… להמשך קריאה
ייתכן וזה לא הזמן האידיאלי לכתוב פוסט על "עירום" (Naked), סרטו של מייק לי. אמנם בדיוק החודש מלאו 29 שנים להקרנת הבכורה שלו בפסטיבל קאן, שם זכה בפרס השחקן והבמאי, אבל זה לא ממש ציון דרך עגול. אני גם לא בטוח שזה הסרט של מייק לי שאני הכי אוהב - יש לי סימפטיה ל"מותק של חיים" (Life Is Sweet), הסרט… להמשך קריאה
הקדמה לפרויקט: היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של הבמאית ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. ההערכה המחודשת לסרטיה בקרב חובבי קולנוע נובעת לא רק מן המגדר שלה, אלא גם מכך שהיא הקדימה את זמנה בסוגיות אחרות. חלקן קשורות לייצוג מורכב של מיניות ודיון בטאבואים, חלקן קשורות ליצירת… להמשך קריאה
בזיכרון הבלתי מהימן שלי, כמעט כל יציאה לאקרנים של סרט על הסכסוך היהודי-ערבי בארץ ישראל לוותה באירוע בטחוני. לא בטוח שזה נכון עובדתית, גם אם יש הרבה סרטים על הנושא ואפילו עוד יותר תקריות על רקע לאומני, כפי שנהוג לקרוא להן. אבל זו התחושה, המבוססת על תקריות נקודתיות כמו הזזת ״ערבים רוקדים״ מפתיחת פסטיבל ירושלים. ההיסטוריה חוזרת כעת עם יציאתו… להמשך קריאה
הקדמה לפרויקט: היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של הבמאית ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. ההערכה המחודשת לסרטיה בקרב חובבי קולנוע נובעת לא רק מן המגדר שלה, אלא גם מכך שהיא הקדימה את זמנה בסוגיות אחרות. חלקן קשורות לייצוג מורכב של מיניות ודיון בטאבואים, חלקן קשורות ליצירת… להמשך קריאה
הקדמה לפרויקט: היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של הבמאית ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. ההערכה המחודשת לסרטיה בקרב חובבי קולנוע נובעת לא רק מן המגדר שלה, אלא גם מכך שהיא הקדימה את זמנה בסוגיות אחרות. חלקן קשורות לייצוג מורכב של מיניות ודיון בטאבואים, חלקן קשורות ליצירת… להמשך קריאה
הקדמה לפרויקט: היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של הבמאית ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. ההערכה המחודשת לסרטיה בקרב חובבי קולנוע נובעת לא רק מן המגדר שלה, אלא גם מכך שהיא הקדימה את זמנה בסוגיות אחרות. חלקן קשורות לייצוג מורכב של מיניות ודיון בטאבואים, חלקן קשורות ליצירת… להמשך קריאה
תגובות אחרונות