10 בנובמבר 2019 מאת מערכת סריטה
עבר זמן מאז שהגיע אל בתי הקולנוע סרט שגרם לכולנו כאן בסריטה להתפעל באופן קולקטיבי. זה בדיוק מה שקרה עם ״דיוקן של נערה עולה באש״ (Portrait of a Lady on Fire / Portrait de la jeune fille en feu), זוכה פרס התסריט בפסטיבל קאן האחרון. בשבחה של הבמאית והתסריטאית סלין סיאמה אפשר לקרוא אצלנו לכל אורך העשור - את ״טומבוי״… להמשך קריאה
10 באוקטובר 2019 מאת אורון שמיר
היום מגיע לאקרנים בישראל סרטו זוכה פסטיבל ונציה של טוד פיליפס, ״ג׳וקר״ (Joker), אבל נדמה שהוא כבר מזמן איתנו לפחות ברמת השיח. אפשר לחוש בזה קודם כל כי משפט כמו ״זוכה פסטיבל ונציה של טוד פיליפס״ עובר יותר חלק בגרון מאשר בזמן אמת, כלומר לפני כחודש בטקס הענקת פרסי הפסטיבל. שנית, עוד לפני הבכורה הוונציאנית, ובוודאי שלאחר הזכייה באריה הזהב… להמשך קריאה
13 באוגוסט 2019 מאת עופר ליברגל
אחרי עוד הפסקה ארוכה, פרויקט הבחינה המחודשת של סרטי האחים כהן מגיע לאחד מן השיאים שלו. לאו דווקא משום שזה הסרט הכי פופולרי של היוצרים, אלא כי זהו הסרט בו הנושאים בהם דנתי בפרקים הקודמים מובאים בקדמת הסרט בצורה הישירה ביותר: האם יש אל בעולם, מה צריך להיות היחס של האדם לאל, חוסר היכולת של האדם להבין את העולם, היכולת… להמשך קריאה
10 באוגוסט 2019 מאת לירון סיני
בשרשור טוויטר מלפני כמה שבועות התבטא העורך של מגזין האימה הוותיק "פנגוריה", פיל נובל ג'וניור, בשבחי סרטי אימה המתרחשים באור יום (Daylight Horror). הוא התייחס לכך שלמרות שאנחנו רגילים להיבהל ולחשוש יותר בחושך, בפועל, אסונות מבעיתים בעולם האמיתי מתרחשים פעמים רבות דווקא באור יום, פולשים לתוך הסביבה הבטוחה לכאורה. אחת הדוגמאות שהוא נתן היא של קבלת בשורות רעות, בדרך כלל… להמשך קריאה
11 ביולי 2019 מאת עופר ליברגל
סרטו של יונה רוזנקיאר, "הצלילה", מכיל לא מעט רגעים של דיבור בקול רם, על גבול הצעקה או מעבר לכך. לכן, אין זו פלא כי אחת מן הסצנות שהכי מגדירות אותו, שהיא אולי גם הסצנה הכי טובה בסרט בעיניי, היא כזו אשר רובה מתנהלת בטונים שקטים יותר. זוהי סצנה אשר מתארת מעמד אשר שקט אמור לאפיין אותו - טקס הלוויה לאביהם… להמשך קריאה
5 ביולי 2019 מאת עופר ליברגל
סרטו של ג'ים ג'רמוש, "המתים אינם מתים" (The Dead Don't Die), בערך-מוקרן בישראל בימים אלו. זה קורה בכמות קטנה של בתי קולנוע, ובלי הכוונה שתסביר לקהל כי זה לא בדיוק סרט זומבים רגיל, אלא יותר יצירה של קולנוען אמנותי בעל סגנון מובהק שבולט גם כאן. אולי הקרנה למבקרים הייתה יכולה לעזור בכיוון הסרט לקהל שמתאים לו, אבל כזו לא נערכה.… להמשך קריאה
24 ביוני 2019 מאת אורון שמיר
לכו תדעו מה יהיה או לא יהיה להיט בקולנוע הישראלי. לתומי, חשבתי של״תל אביב על האש״, סרטו של סאמח זועבי, יש הרבה נתונים לזכותו – מדובר בקומדיה, ועוד על הנושא החביב על ישראלים ופלסטינים כאחד, הסכסוך ביניהם. יש לו גם אפיל של סרט איכות ועל כך יעידו הזכייה בפרס השחקן בפסטיבל ונציה (במסגרת השנייה בחשיבותה), והן הזכיות בפסטיבל חיפה בו… להמשך קריאה
14 במאי 2019 מאת עופר ליברגל
לאחר הפסקה ארוכה מסרטים באורך מלא, המבט המחודש על סרטי האחים כהן חוזר, ומדלג, לפחות בינתיים, על סרט חשוב בפילמוגרפיה שלהם. העניין הוא ש״ארץ קשוחה״ כבר סוקר בבלוג זה באריכות במסגרת החזרה של אור אל כל הסרטים זוכי האוסקר. אף כי הסקירה שלו לא נגעה, מטבע הדברים, בכל הנקודות שהסרט מעלה בהקשרים שאני בוחן בסדרת הפוסטים שלי, מדובר בסקירה מקיפה… להמשך קריאה
23 במרץ 2019 מאת עופר ליברגל
עם יציאת הסרט ״מילים נרדפות״ לאקרנים, ציינתי בסקירה שלי כי סרטיו הקודמים של הבמאי נדב לפיד זכו בסריטה ליותר פוסט אחד ושסביר להניח כי זה יהיה המצב גם לגבי הסרט הזה, בעיקר מכיוון שחשתי כי הוא דורש צפייה נוספת. מאז צפיתי בסרט עוד 3 פעמים ועקבתי אחר הדעות השונות לגבי הסרט בישראל - של צופים שהתפעמו מן היצירה, נותרו אדישים או משועממים.… להמשך קריאה
2 בפברואר 2019 מאת אור סיגולי
כמעט שבוע עבר מאז שצפיתי ב"המועדפת" (The Favourite) ואני עדיין אוסף את המוח שלי מהרצפה. אפילו בתקופה כל כך צפופה בבתי הקולנוע כמו ינואר הנוכחי, הסרט הזה הצליח לשמוט לי את הקרקע מתחת לרגליים, אם כי אני לא מבין למה אני מופתע - בהתחשב בשאר סרטיו של הבמאי היווני יורגוס לנתימוס, היה לי ברור שאוהב את הסרט הזה. פשוט לא… להמשך קריאה
עבר זמן מאז שהגיע אל בתי הקולנוע סרט שגרם לכולנו כאן בסריטה להתפעל באופן קולקטיבי. זה בדיוק מה שקרה עם ״דיוקן של נערה עולה באש״ (Portrait of a Lady on Fire / Portrait de la jeune fille en feu), זוכה פרס התסריט בפסטיבל קאן האחרון. בשבחה של הבמאית והתסריטאית סלין סיאמה אפשר לקרוא אצלנו לכל אורך העשור - את ״טומבוי״… להמשך קריאה
היום מגיע לאקרנים בישראל סרטו זוכה פסטיבל ונציה של טוד פיליפס, ״ג׳וקר״ (Joker), אבל נדמה שהוא כבר מזמן איתנו לפחות ברמת השיח. אפשר לחוש בזה קודם כל כי משפט כמו ״זוכה פסטיבל ונציה של טוד פיליפס״ עובר יותר חלק בגרון מאשר בזמן אמת, כלומר לפני כחודש בטקס הענקת פרסי הפסטיבל. שנית, עוד לפני הבכורה הוונציאנית, ובוודאי שלאחר הזכייה באריה הזהב… להמשך קריאה
אחרי עוד הפסקה ארוכה, פרויקט הבחינה המחודשת של סרטי האחים כהן מגיע לאחד מן השיאים שלו. לאו דווקא משום שזה הסרט הכי פופולרי של היוצרים, אלא כי זהו הסרט בו הנושאים בהם דנתי בפרקים הקודמים מובאים בקדמת הסרט בצורה הישירה ביותר: האם יש אל בעולם, מה צריך להיות היחס של האדם לאל, חוסר היכולת של האדם להבין את העולם, היכולת… להמשך קריאה
בשרשור טוויטר מלפני כמה שבועות התבטא העורך של מגזין האימה הוותיק "פנגוריה", פיל נובל ג'וניור, בשבחי סרטי אימה המתרחשים באור יום (Daylight Horror). הוא התייחס לכך שלמרות שאנחנו רגילים להיבהל ולחשוש יותר בחושך, בפועל, אסונות מבעיתים בעולם האמיתי מתרחשים פעמים רבות דווקא באור יום, פולשים לתוך הסביבה הבטוחה לכאורה. אחת הדוגמאות שהוא נתן היא של קבלת בשורות רעות, בדרך כלל… להמשך קריאה
סרטו של יונה רוזנקיאר, "הצלילה", מכיל לא מעט רגעים של דיבור בקול רם, על גבול הצעקה או מעבר לכך. לכן, אין זו פלא כי אחת מן הסצנות שהכי מגדירות אותו, שהיא אולי גם הסצנה הכי טובה בסרט בעיניי, היא כזו אשר רובה מתנהלת בטונים שקטים יותר. זוהי סצנה אשר מתארת מעמד אשר שקט אמור לאפיין אותו - טקס הלוויה לאביהם… להמשך קריאה
סרטו של ג'ים ג'רמוש, "המתים אינם מתים" (The Dead Don't Die), בערך-מוקרן בישראל בימים אלו. זה קורה בכמות קטנה של בתי קולנוע, ובלי הכוונה שתסביר לקהל כי זה לא בדיוק סרט זומבים רגיל, אלא יותר יצירה של קולנוען אמנותי בעל סגנון מובהק שבולט גם כאן. אולי הקרנה למבקרים הייתה יכולה לעזור בכיוון הסרט לקהל שמתאים לו, אבל כזו לא נערכה.… להמשך קריאה
לכו תדעו מה יהיה או לא יהיה להיט בקולנוע הישראלי. לתומי, חשבתי של״תל אביב על האש״, סרטו של סאמח זועבי, יש הרבה נתונים לזכותו – מדובר בקומדיה, ועוד על הנושא החביב על ישראלים ופלסטינים כאחד, הסכסוך ביניהם. יש לו גם אפיל של סרט איכות ועל כך יעידו הזכייה בפרס השחקן בפסטיבל ונציה (במסגרת השנייה בחשיבותה), והן הזכיות בפסטיבל חיפה בו… להמשך קריאה
לאחר הפסקה ארוכה מסרטים באורך מלא, המבט המחודש על סרטי האחים כהן חוזר, ומדלג, לפחות בינתיים, על סרט חשוב בפילמוגרפיה שלהם. העניין הוא ש״ארץ קשוחה״ כבר סוקר בבלוג זה באריכות במסגרת החזרה של אור אל כל הסרטים זוכי האוסקר. אף כי הסקירה שלו לא נגעה, מטבע הדברים, בכל הנקודות שהסרט מעלה בהקשרים שאני בוחן בסדרת הפוסטים שלי, מדובר בסקירה מקיפה… להמשך קריאה
עם יציאת הסרט ״מילים נרדפות״ לאקרנים, ציינתי בסקירה שלי כי סרטיו הקודמים של הבמאי נדב לפיד זכו בסריטה ליותר פוסט אחד ושסביר להניח כי זה יהיה המצב גם לגבי הסרט הזה, בעיקר מכיוון שחשתי כי הוא דורש צפייה נוספת. מאז צפיתי בסרט עוד 3 פעמים ועקבתי אחר הדעות השונות לגבי הסרט בישראל - של צופים שהתפעמו מן היצירה, נותרו אדישים או משועממים.… להמשך קריאה
כמעט שבוע עבר מאז שצפיתי ב"המועדפת" (The Favourite) ואני עדיין אוסף את המוח שלי מהרצפה. אפילו בתקופה כל כך צפופה בבתי הקולנוע כמו ינואר הנוכחי, הסרט הזה הצליח לשמוט לי את הקרקע מתחת לרגליים, אם כי אני לא מבין למה אני מופתע - בהתחשב בשאר סרטיו של הבמאי היווני יורגוס לנתימוס, היה לי ברור שאוהב את הסרט הזה. פשוט לא… להמשך קריאה
תגובות אחרונות