21 במרץ 2023 מאת מערכת סריטה
ביום רביעי (22.3) יחלו באופן רשמי חגיגות 50 שנות סינמטק תל אביב. מוסד התרבות הוותיק והאהוב יפתח את שעריו באופן חופשי במשך כל הערב, למן השעה 19:00, במסגרת שיתוף פעולה עם יוזמת ״רגע אחד״ של עיריית תל אביב יפו. מדובר בהפנינג משולב של עשרות אירועים, בתוך המבנה וברחבה העוטפת אותו, שם תוכלו לפגוש בין היתר את הבמאים ארי פולמן ואבי… להמשך קריאה
20 במרץ 2023 מאת עופר ליברגל
את סדרת הפוסטים הקצרה "בחזרה אל סרטי נעוריי" כתבתי במהלך הסגרים בשנת 2020. בכמה פוסטים שבתי ובחנתי מחדש סרטים שאהבתי בשנות ההתבגרות שלי, בעיקר בשנות התיכון. כעת אני שב לסרט נוסף שכנראה עיצב אותי באותה תקופה, סרט שאני זוכר שראיתי מספר פעמים סביב סיום התיכון ותמיד נהניתי לצפות בו. אולם, הסיבה העיקרית לכתיבה עליו אינה רק האהבה שלי לסרט, אלא… להמשך קריאה
19 במרץ 2023 מאת אור סיגולי
כשהייתי בן 11 החלטתי לעשות רשימה של כל סרט שאני רואה (עם תוספות רטרואקטיביות, ממה שהצלחתי לזכור). זה התחיל במעבד תמלילים על דיסקט, עבר לוורד שמור על המחשב ומשם השתכלל לאקסל. הוא ממשיך גם היום, אבל ב-2011 התחלתי במקביל אקסל חדש של לוג סרטים, יומן צפייה על פי ימים. כך אני עוקב אחרי כמות הסרטים שאני רואה, ונזכר בהם בקלות… להמשך קריאה
7 במרץ 2023 מאת עופר ליברגל
זוכרים את הסקר המקיף של מגזין Sight and Sound, זה שעשה כמה כותרות בדצמבר? אז גם ניתחתי את התוצאות שלו. באותו ניתוח כתבתי כי מעניין יותר מן המשאל המשוקלל, המרכיב קאנון קולנועי של 100-250 הסרטים הגדולים בכל הזמנים, הוא מבט על רשימות ספציפיות של מי שבחרו עשיריות אישיות. חלקן התפרסמו בגיליון המודפס של המזגין (ובטוויטר), אבל רק בסוף השבוע הזה… להמשך קריאה
5 במרץ 2023 מאת אור סיגולי
שבוע ימים לפני טקס האוסקר ה-95, ונדמה שיש לנו מנצח. או אולי עדיף לנסח, "כל הסימנים המקדימים מעידים על כך שיש לנו מנצח". באופן שעדיין מוזר לי לכתוב, "הכול בכל מקום בבת אחת", הסרט הכי לא סרט אוסקרי שאפשר לחשוב עליו, נראה שדוהר את דרכו להיסטוריה. אחרי שקבע שיא עם ארבע זכיות בפרס איגוד השחקנים (שחקנית ראשית, שחקן משנה, שחקנית… להמשך קריאה
19 בפברואר 2023 מאת אור סיגולי
כמו בכל שנה, איכשהו פברואר הוא אחד החודשים הכי עמוסים של אימת החודש. אני מניח שהסיבה העיקרית לכך היא שפברואר נחשב לבית קברות הפצתי, אחרי שכל סרטי האוסקר הגדולים כבר השתחררו, חודשיים לפני שעונת הקיץ הקולנועית מתחילה להפציץ אותנו בהפקות ענק. זה השקט שלפני הסערה, עונת מלפפונים שכזו, וכנראה שסרטי האימה הקטנים והמוזרים, נטולי השמות הגדולים והתקציבים המפוארים, בוקעים לעולם… להמשך קריאה
14 בפברואר 2023 מאת אור סיגולי
כשהייתי בן 11 החלטתי לעשות רשימה של כל סרט שאני רואה (עם תוספות רטרואקטיביות, ממה שהצלחתי לזכור). זה התחיל במעבד תמלילים על דיסקט, עבר לוורד שמור על המחשב ומשם השתכלל לאקסל. הוא ממשיך גם היום, אבל ב-2011 התחלתי במקביל אקסל חדש של לוג סרטים, יומן צפייה על פי ימים. כך אני עוקב אחרי כמות הסרטים שאני רואה, ונזכר בהם בקלות… להמשך קריאה
26 בדצמבר 2022 מאת לירון סיני
אני יודעת מה תחשבו מהכותרת של הסיכום האישי השנתי שלי ל-2022. שאני הולכת לדוש פה ב"סמייל" עד בלי די. ההצלחה הקופתית המפתיעה בארצות הברית (ובארץ) של סרט הביכורים של פארקר פין לא רק נקרא "חיוך" אם נתרגם, הוא אכן היה הניצוץ המטריד שהדליק את תשומת הלב שלי לבדוק אם יש פה מגמה השנה. ויש. כך שאני עומדת להתייחס כאן לחיוכים… להמשך קריאה
25 בדצמבר 2022 מאת עופר ליברגל
שנת 2022 בקולנוע נצבעה עבורי בגוון של אופטימיות זהירה בזכות שני אירועים דומים: אולמות מלאים ברמה של אנשים רבים נשארים בחוץ הן בפסטיבל הקולנוע בירושלים והן בפסטיבל הסרטים חיפה. אין לי נתונים רשמיים על מכירת הכרטיסים לעומת שנים קודמות, אולם בשני האירועים הללו התחושה הייתה של צפיפות גדולה ממה שהורגלתי אליה, בצד התרגשות בקרב הקהל מעצם האירוע ובעיקר מהצפייה בסרטים… להמשך קריאה
20 בדצמבר 2022 מאת אורון שמיר
לכבוד הוא לי לפתוח את שלב סיכומי השנה האישיים של סריטה, אחרי פוסט קבוצתי ראשון אתמול המקבץ את התגליות המאוחרות של ארבעתנו, ויריית הפתיחה שהיא מהדורת סיכום אימת החודש. התוכנית היא גם לקנח בפוסטים קבוצתיים לגמרי או למחצה, שהם סרטי השנה וסיכום הסיכומים, אבל כמו תמיד אני סקרן לקרוא איך סוגרים את השנה אור, עופר ולירון, יותר מאשר שש לכתוב… להמשך קריאה
ביום רביעי (22.3) יחלו באופן רשמי חגיגות 50 שנות סינמטק תל אביב. מוסד התרבות הוותיק והאהוב יפתח את שעריו באופן חופשי במשך כל הערב, למן השעה 19:00, במסגרת שיתוף פעולה עם יוזמת ״רגע אחד״ של עיריית תל אביב יפו. מדובר בהפנינג משולב של עשרות אירועים, בתוך המבנה וברחבה העוטפת אותו, שם תוכלו לפגוש בין היתר את הבמאים ארי פולמן ואבי… להמשך קריאה
את סדרת הפוסטים הקצרה "בחזרה אל סרטי נעוריי" כתבתי במהלך הסגרים בשנת 2020. בכמה פוסטים שבתי ובחנתי מחדש סרטים שאהבתי בשנות ההתבגרות שלי, בעיקר בשנות התיכון. כעת אני שב לסרט נוסף שכנראה עיצב אותי באותה תקופה, סרט שאני זוכר שראיתי מספר פעמים סביב סיום התיכון ותמיד נהניתי לצפות בו. אולם, הסיבה העיקרית לכתיבה עליו אינה רק האהבה שלי לסרט, אלא… להמשך קריאה
כשהייתי בן 11 החלטתי לעשות רשימה של כל סרט שאני רואה (עם תוספות רטרואקטיביות, ממה שהצלחתי לזכור). זה התחיל במעבד תמלילים על דיסקט, עבר לוורד שמור על המחשב ומשם השתכלל לאקסל. הוא ממשיך גם היום, אבל ב-2011 התחלתי במקביל אקסל חדש של לוג סרטים, יומן צפייה על פי ימים. כך אני עוקב אחרי כמות הסרטים שאני רואה, ונזכר בהם בקלות… להמשך קריאה
זוכרים את הסקר המקיף של מגזין Sight and Sound, זה שעשה כמה כותרות בדצמבר? אז גם ניתחתי את התוצאות שלו. באותו ניתוח כתבתי כי מעניין יותר מן המשאל המשוקלל, המרכיב קאנון קולנועי של 100-250 הסרטים הגדולים בכל הזמנים, הוא מבט על רשימות ספציפיות של מי שבחרו עשיריות אישיות. חלקן התפרסמו בגיליון המודפס של המזגין (ובטוויטר), אבל רק בסוף השבוע הזה… להמשך קריאה
שבוע ימים לפני טקס האוסקר ה-95, ונדמה שיש לנו מנצח. או אולי עדיף לנסח, "כל הסימנים המקדימים מעידים על כך שיש לנו מנצח". באופן שעדיין מוזר לי לכתוב, "הכול בכל מקום בבת אחת", הסרט הכי לא סרט אוסקרי שאפשר לחשוב עליו, נראה שדוהר את דרכו להיסטוריה. אחרי שקבע שיא עם ארבע זכיות בפרס איגוד השחקנים (שחקנית ראשית, שחקן משנה, שחקנית… להמשך קריאה
כמו בכל שנה, איכשהו פברואר הוא אחד החודשים הכי עמוסים של אימת החודש. אני מניח שהסיבה העיקרית לכך היא שפברואר נחשב לבית קברות הפצתי, אחרי שכל סרטי האוסקר הגדולים כבר השתחררו, חודשיים לפני שעונת הקיץ הקולנועית מתחילה להפציץ אותנו בהפקות ענק. זה השקט שלפני הסערה, עונת מלפפונים שכזו, וכנראה שסרטי האימה הקטנים והמוזרים, נטולי השמות הגדולים והתקציבים המפוארים, בוקעים לעולם… להמשך קריאה
כשהייתי בן 11 החלטתי לעשות רשימה של כל סרט שאני רואה (עם תוספות רטרואקטיביות, ממה שהצלחתי לזכור). זה התחיל במעבד תמלילים על דיסקט, עבר לוורד שמור על המחשב ומשם השתכלל לאקסל. הוא ממשיך גם היום, אבל ב-2011 התחלתי במקביל אקסל חדש של לוג סרטים, יומן צפייה על פי ימים. כך אני עוקב אחרי כמות הסרטים שאני רואה, ונזכר בהם בקלות… להמשך קריאה
אני יודעת מה תחשבו מהכותרת של הסיכום האישי השנתי שלי ל-2022. שאני הולכת לדוש פה ב"סמייל" עד בלי די. ההצלחה הקופתית המפתיעה בארצות הברית (ובארץ) של סרט הביכורים של פארקר פין לא רק נקרא "חיוך" אם נתרגם, הוא אכן היה הניצוץ המטריד שהדליק את תשומת הלב שלי לבדוק אם יש פה מגמה השנה. ויש. כך שאני עומדת להתייחס כאן לחיוכים… להמשך קריאה
שנת 2022 בקולנוע נצבעה עבורי בגוון של אופטימיות זהירה בזכות שני אירועים דומים: אולמות מלאים ברמה של אנשים רבים נשארים בחוץ הן בפסטיבל הקולנוע בירושלים והן בפסטיבל הסרטים חיפה. אין לי נתונים רשמיים על מכירת הכרטיסים לעומת שנים קודמות, אולם בשני האירועים הללו התחושה הייתה של צפיפות גדולה ממה שהורגלתי אליה, בצד התרגשות בקרב הקהל מעצם האירוע ובעיקר מהצפייה בסרטים… להמשך קריאה
לכבוד הוא לי לפתוח את שלב סיכומי השנה האישיים של סריטה, אחרי פוסט קבוצתי ראשון אתמול המקבץ את התגליות המאוחרות של ארבעתנו, ויריית הפתיחה שהיא מהדורת סיכום אימת החודש. התוכנית היא גם לקנח בפוסטים קבוצתיים לגמרי או למחצה, שהם סרטי השנה וסיכום הסיכומים, אבל כמו תמיד אני סקרן לקרוא איך סוגרים את השנה אור, עופר ולירון, יותר מאשר שש לכתוב… להמשך קריאה
תגובות אחרונות