7 בינואר 2026 מאת אור סיגולי
אם לומר זאת בישירות, הפרק הקודם, זה של 1996, היה לאורכו ולרוחבו בעצם תלונה, או יותר נכון רטינה, על הסרטים שנבחרו. טובים יותר או פחות זה כבר עניין של טעם, אבל מה שנראה לי הייתה קביעה די אובייקטיבית היא שהסרטים האלו נטולי משמעות היסטורית. אין להם או ליוצרים שלהם הרבה רלוונטיות לאומנות הקולנוע, ולמעשה כל הקיום שלהם מצטמצם לאוסקר הבינלאומי… להמשך קריאה
29 בדצמבר 2025 מאת אורון שמיר
השנה הקולנועית מסתיימת בסימן מכירת חיסול. בהוליווד, אולפני וורנר מציעים את עצמם לרכישת נטפליקס (גם פרמאונט לכאורה לא אמרו נואש). בישראל, התעשייה הקטנה והביצתית מטבעה מרכינה ראש בפני משרד התרבות, עוד רגע מבקשת את חפירה לקבירת חופש הביטוי והאמנות. איזה אקורד סיום צורם לתריסר חודשים כל-כך מאתגרים מכל בחינה, אישית ולאומית (וסריטתית), אבל כה מספקים מבחינה קולנועית. טוב, לא כל… להמשך קריאה
8 בדצמבר 2025 מאת אור סיגולי
שנה אחרי הזכייה ההיסטורית של הולנד, כאשר במאית "שושלת אנטוניה" מרלין חוריס הייתה האישה הראשונה שזכתה באוסקר הבינלאומי, נראה שהמצב המגדרי ממשיך להתקדם למקום טוב. הזוכה של 1996 אמנם לא היה בבימוי אישה, אבל לראשונה מאז 1985, שני סרטי במאיות נכחו בחמישייה השנתית. נראה כאילו חומות המגדר קצת נופלות בקטגורית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר, אבל במרוצת השנים גילינו שזו הייתה… להמשך קריאה
4 בנובמבר 2025 מאת אור סיגולי
טקס האוסקר ה-68, זה שציין את סרטי 1995, כבר צבר לעצמו מוניטין של אחד המוזרים והמשונים אי פעם, כזה שהביא את הטרללת הניינטיזית לשיאה. זה נמצא בכל קטגוריה, מהמועמדים ועד הזוכים ששברו סטטיסטיקות, ובכל שנה שעוברת נראים חסרי פשר יותר ויותר. שלא נדבר על כך שזו הייתה חגיגה מאחדת, תמונת מחזור אם תרצו, של כל הנבלים הגדולים של הוליווד המודרנית:… להמשך קריאה
27 באוקטובר 2025 מאת אור סיגולי
כמו עם פרויקט זוכי האוסקר שעשיתי לפני יותר זמן ממה שאני מוכן להודות בו, גם עם פרויקט האוסקר הבינלאומי ממש חיכיתי להגיע כבר ל-1994. אלו שנחשפו לטקסטים שלי יודעים שזו שנה מאוד קריטית בחיי, זו שבה באופן לא מודע החלטתי להשקיע את כל הווייתי בקולנוע, וגיליתי את האוסקר שהשתלט על המוח שלי כמו פטריה מ"האחרונים שבנינו". לעניינו, מה שזה אומר… להמשך קריאה
5 באוקטובר 2025 מאת עופר ליברגל
הדדליין להרשמת סרטים לפרס האוסקר הבינלאומי חלף בראשית אוקטובר. כלומר, אנו יודעים פחות או יותר את הרשימה הסופית של הנציגים מטעם המדינות השונות. האקדמיה עדיין לא פרסמה רשמית את המתמודדים, מה שאומר שייתכן ויש מדינות שנרשמו אבל לא הוציאו הודעה לתקשורת ויש סרטים שיפסלו, אולי בפרק זמן מספק על מנת למצוא מחליף. על פי ניסיון העבר: צפו לעדכונים בפוסט הזה… להמשך קריאה
15 בספטמבר 2025 מאת עופר ליברגל
המסורת באתרנו של סקירת כל המתמודדים (עדיין לא מועמדים) לפרס האוסקר הבינלאומי, אותה החל אור סיגולי, ממשיכה. אחרי שבשנה שעברה סקרתי את כל נציגי המדינות השונות בפוסט אחד, השנה אני אפצל לשלוש את הסקירה ואתחיל עם חלק ראשון גדוש, שכולל כנראה כמה מן האפשריות החזקות ביותר לזכייה. אם כי הוא לא כולל את כל המתמודדים שכבר פורסמו, או בהכרח את… להמשך קריאה
9 בספטמבר 2025 מאת אור סיגולי
למרות שהניינטיז לא נחשבות לעשור שיא מבחינת איכות או קאנוניות המועמדים של פרס האוסקר הבינלאומי, בטח ביחס לעשורים אחרים, הן בהחלט משמעותיות בהקשר להתעצבות הפרס הספציפי הזה. אולי אפילו יותר מכל אחת אחרת שקדמה לה. מכיוון שהאקדמיה הייתה אמריקאית באופן די מוחלט באותן שנים (בשונה מהאלף החדש, אז פתחה את שעריה ליוצרים מכל העולם) מעניין להתבונן בבחירות שלה לפרס הבינלאומי… להמשך קריאה
25 באוגוסט 2025 מאת אור סיגולי
כמעט מהרגע הראשון, כל הקונספט הזה של "קטגורית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר" (או "הסרט הטוב ביותר בשפה זרה" בשמו המקורי), על פיו מדינה אחת שולחת סרט אחד שמייצג אותה להתמודדות בתחרות מטעמה, היה בעייתי ודי מחורר. לראייה, כבר בשנתו השלישית של הפרס במתכונתו התחרותית, 1958, הועמדה יוגוסלביה בזכות "הדרך שאורכה שנה" - סרט שצולם באיטליה, דובר איטלקית שבויים על ידי… להמשך קריאה
19 באוגוסט 2025 מאת אור סיגולי
ייתכן ואצטער מאוד על המנחוס הזה שאני עומד לעשות כרגע, אבל איזו פתיחה מרהיבה הייתה לניינטיז באוסקר הבינלאומי. שנתיים רצוף, זו הקודמת וזו הנוכחית, שמורכבות רק מסרטים טובים או לפחות ראויים. הסיבה שאני חוגג את זה עכשיו היא כי הצצתי במה שעומד לקרות בפרק הבא ואני חושב שאני מתקדם לקטסטרופה קיצונית, אבל אין מה לחשוש מזה בשלב הזה. מה שיגיע… להמשך קריאה
אם לומר זאת בישירות, הפרק הקודם, זה של 1996, היה לאורכו ולרוחבו בעצם תלונה, או יותר נכון רטינה, על הסרטים שנבחרו. טובים יותר או פחות זה כבר עניין של טעם, אבל מה שנראה לי הייתה קביעה די אובייקטיבית היא שהסרטים האלו נטולי משמעות היסטורית. אין להם או ליוצרים שלהם הרבה רלוונטיות לאומנות הקולנוע, ולמעשה כל הקיום שלהם מצטמצם לאוסקר הבינלאומי… להמשך קריאה
השנה הקולנועית מסתיימת בסימן מכירת חיסול. בהוליווד, אולפני וורנר מציעים את עצמם לרכישת נטפליקס (גם פרמאונט לכאורה לא אמרו נואש). בישראל, התעשייה הקטנה והביצתית מטבעה מרכינה ראש בפני משרד התרבות, עוד רגע מבקשת את חפירה לקבירת חופש הביטוי והאמנות. איזה אקורד סיום צורם לתריסר חודשים כל-כך מאתגרים מכל בחינה, אישית ולאומית (וסריטתית), אבל כה מספקים מבחינה קולנועית. טוב, לא כל… להמשך קריאה
שנה אחרי הזכייה ההיסטורית של הולנד, כאשר במאית "שושלת אנטוניה" מרלין חוריס הייתה האישה הראשונה שזכתה באוסקר הבינלאומי, נראה שהמצב המגדרי ממשיך להתקדם למקום טוב. הזוכה של 1996 אמנם לא היה בבימוי אישה, אבל לראשונה מאז 1985, שני סרטי במאיות נכחו בחמישייה השנתית. נראה כאילו חומות המגדר קצת נופלות בקטגורית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר, אבל במרוצת השנים גילינו שזו הייתה… להמשך קריאה
טקס האוסקר ה-68, זה שציין את סרטי 1995, כבר צבר לעצמו מוניטין של אחד המוזרים והמשונים אי פעם, כזה שהביא את הטרללת הניינטיזית לשיאה. זה נמצא בכל קטגוריה, מהמועמדים ועד הזוכים ששברו סטטיסטיקות, ובכל שנה שעוברת נראים חסרי פשר יותר ויותר. שלא נדבר על כך שזו הייתה חגיגה מאחדת, תמונת מחזור אם תרצו, של כל הנבלים הגדולים של הוליווד המודרנית:… להמשך קריאה
כמו עם פרויקט זוכי האוסקר שעשיתי לפני יותר זמן ממה שאני מוכן להודות בו, גם עם פרויקט האוסקר הבינלאומי ממש חיכיתי להגיע כבר ל-1994. אלו שנחשפו לטקסטים שלי יודעים שזו שנה מאוד קריטית בחיי, זו שבה באופן לא מודע החלטתי להשקיע את כל הווייתי בקולנוע, וגיליתי את האוסקר שהשתלט על המוח שלי כמו פטריה מ"האחרונים שבנינו". לעניינו, מה שזה אומר… להמשך קריאה
הדדליין להרשמת סרטים לפרס האוסקר הבינלאומי חלף בראשית אוקטובר. כלומר, אנו יודעים פחות או יותר את הרשימה הסופית של הנציגים מטעם המדינות השונות. האקדמיה עדיין לא פרסמה רשמית את המתמודדים, מה שאומר שייתכן ויש מדינות שנרשמו אבל לא הוציאו הודעה לתקשורת ויש סרטים שיפסלו, אולי בפרק זמן מספק על מנת למצוא מחליף. על פי ניסיון העבר: צפו לעדכונים בפוסט הזה… להמשך קריאה
המסורת באתרנו של סקירת כל המתמודדים (עדיין לא מועמדים) לפרס האוסקר הבינלאומי, אותה החל אור סיגולי, ממשיכה. אחרי שבשנה שעברה סקרתי את כל נציגי המדינות השונות בפוסט אחד, השנה אני אפצל לשלוש את הסקירה ואתחיל עם חלק ראשון גדוש, שכולל כנראה כמה מן האפשריות החזקות ביותר לזכייה. אם כי הוא לא כולל את כל המתמודדים שכבר פורסמו, או בהכרח את… להמשך קריאה
למרות שהניינטיז לא נחשבות לעשור שיא מבחינת איכות או קאנוניות המועמדים של פרס האוסקר הבינלאומי, בטח ביחס לעשורים אחרים, הן בהחלט משמעותיות בהקשר להתעצבות הפרס הספציפי הזה. אולי אפילו יותר מכל אחת אחרת שקדמה לה. מכיוון שהאקדמיה הייתה אמריקאית באופן די מוחלט באותן שנים (בשונה מהאלף החדש, אז פתחה את שעריה ליוצרים מכל העולם) מעניין להתבונן בבחירות שלה לפרס הבינלאומי… להמשך קריאה
כמעט מהרגע הראשון, כל הקונספט הזה של "קטגורית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר" (או "הסרט הטוב ביותר בשפה זרה" בשמו המקורי), על פיו מדינה אחת שולחת סרט אחד שמייצג אותה להתמודדות בתחרות מטעמה, היה בעייתי ודי מחורר. לראייה, כבר בשנתו השלישית של הפרס במתכונתו התחרותית, 1958, הועמדה יוגוסלביה בזכות "הדרך שאורכה שנה" - סרט שצולם באיטליה, דובר איטלקית שבויים על ידי… להמשך קריאה
ייתכן ואצטער מאוד על המנחוס הזה שאני עומד לעשות כרגע, אבל איזו פתיחה מרהיבה הייתה לניינטיז באוסקר הבינלאומי. שנתיים רצוף, זו הקודמת וזו הנוכחית, שמורכבות רק מסרטים טובים או לפחות ראויים. הסיבה שאני חוגג את זה עכשיו היא כי הצצתי במה שעומד לקרות בפרק הבא ואני חושב שאני מתקדם לקטסטרופה קיצונית, אבל אין מה לחשוש מזה בשלב הזה. מה שיגיע… להמשך קריאה
תגובות אחרונות