9 במאי 2022 מאת עופר ליברגל
כבר יצא לנו להמליץ כאן מספר פעמים על ״You Must Remember This״, הפודקאסט הנהדר של קורינה לונגוורת' שסוקרת את תולדות הוליווד בעזרת צפייה מחודשת בסרטים ועבודת תחקיר מעמיקה על מאוחרי הקלעים, כמו גם האופן בו הם נתפסו בזמן אמת לעומת היום. אני באמת סבור כי העבודה של לונגוורת' רק משתבחת עם הזמן הודבר נכון גם לגבי העונה הנוכחית, המתמקדת בקולנוע… להמשך קריאה
6 במאי 2022 מאת עופר ליברגל
סרטו של הבמאי האיטלקי-אמריקאי ג׳ונאס קרפיניאנו, "קיארה" (A Chiara), הוקרן בישראל לראשונה בפסטיבל ירושלים. שם אור כתב עליו במסגרת דיווח קצר ומסויג לרוב. אני כותב על הסרט שוב וקצת יותר באריכות כי חווית הצפייה שלי בסרט הייתה שונה מאוד, אף על פי שאני מסכים עם רוב הטענות של אור. הקולנוע של קרפיניאנו יכול לתסכל כשם שהוא יכול להרשים והדגשים בסרטו… להמשך קריאה
28 באפריל 2022 מאת עופר ליברגל
שנת 2022 מסמנת שינוי מגמה ביחס של בתי הקולנוע ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. אם בעבר, פרט לסינמטקים, היחס התבטא רק בסגירה הנדרשת בחוק בערב יום השואה, השנה עלו מספר סרטים בנושא יומיים לפני התאריך, והקהל אף היה יכול לצפות בהם במחיר מוזל, לפני שהם ממשיכים בהפצה סדירה החל מן היום עצמו עצמו, שחל השנה בחמישי (מועד הצטרפות סרטים חדשים לבתי… להמשך קריאה
21 באפריל 2022 מאת עופר ליברגל
כתיבת סקירה על הסרט "הכול בכל מקום בבת אחת" (Everything Everywhere All At Once) היא מלאכה מאתגרת, משום שעדיף לגשת לצפייה בסרט עם כמה שפחות ידע מוקדם. לא מבחינת פרטי העלילה (יותר נכון: לא רק), אלא מבחינת ההייפ. כמות האהבה והשבחים שסרטם של צמד הבמאים "הדניאלס" (דן קוואן ודניאל שיינרט) מאז נחשף בפסטיבל SXSW, ומאוחר יותר עלה לאקרנים בצורה מצומצמת… להמשך קריאה
19 באפריל 2022 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של הבמאית ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. ההערכה המחודשת לסרטיה בקרב חובבי קולנוע נובעת לא רק מן המגדר שלה, אלא גם מכך שהיא הקדימה את זמנה בסוגיות אחרות. חלקן קשורות לייצוג מורכב של מיניות ודיון בטאבואים, חלקן קשורות ליצירת… להמשך קריאה
15 באפריל 2022 מאת עופר ליברגל
ביום חמישי החולף, פסטיבל קאן הכריז על רוב סרטי הבחירה רשמית למהדורת 2022 שלו. האמת היא שהשנה כמעט ולא שמתי לב כי ההכרזה עומדת לצאת, או שהגיעה העונה לשנה חדשה של סרטי פסטיבלים. בכל זאת, כמיטב המסורת, אני לא פוקד את הפסטיבל אבל מסקר את הסרטים אשר התקבלו לתחרות הרשמית שלו מבועד מועד, תוך שאני, מן הסתם, טועה לגבי חלק… להמשך קריאה
8 באפריל 2022 מאת עופר ליברגל
"אמהות מקבילות" (Parallel Mothers) הוא סרט של פדרו אלמודובר ועבור רוב חובבי הקולנוע, זה הנתון היחיד אשר צריך להיות רלוונטי לשאלה האם ללכת אליו או לא. אלמודובר הוא הבמאי האירופאי הכי מוכר בימינו, גם בגלל הסגנון שלו שמדבר גם אל מבקרים וגם אל חלקים גדולים בקהל שלא תמיד מסכימים עם מבקרים. הדבר נובע מהסגנון המודגש והייחודי שלו: הבלטה והגזמה של… להמשך קריאה
3 באפריל 2022 מאת עופר ליברגל
בשלושת החודשים הראשונים של השנה, היצע סרטי המקור של נטפליקס לא כלל יותר מדי תכנים בפרופיל גבוה. עם תחילת אפריל עלו לשרת שני סרטים של במאים מוערכים ומשפיעים, ולא בתור מתיחה. עושה רושם כי "הקפסולה" (The Bubble) של ג'אד אפטאו הוא הסרט שמקבל סיבוב יח"צ רציני יותר, ואילו סרטו החדש של ריצ'ארד לינקלייטר, "אפולו ½10: הרפתקה בעידן החלל" (Apollo 10½:… להמשך קריאה
24 במרץ 2022 מאת עופר ליברגל
האמן הרב תחומי רועי רוזן הוא כנראה אחד מן האמנים הישראלים הכי מצליחים ומעוררי שיח בעולם בעשורים אחרונים. הצלחה שחלק ניכר ממנה מבוסס גם על הסרטים הניסיונים באורך קצר ובינוני שיצר במהלך עבודתו, בהם "הווידויים של רועי רוזן" ו"צא", יצירות הכוללות משחק בין זהויות שונות, בין חומרי מציאות ובדיה, לצד עיסוק בנושאים פוליטיים נפיצים. למשל, "צא" משלב בין יחסי סאדו-מאזו… להמשך קריאה
21 במרץ 2022 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של הבמאית ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. ההערכה המחודשת לסרטיה בקרב חובבי קולנוע נובעת לא רק מן המגדר שלה, אלא גם מכך שהיא הקדימה את זמנה בסוגיות אחרות. חלקן קשורות לייצוג מורכב של מיניות ודיון בטאבואים, חלקן קשורות ליצירת… להמשך קריאה
האמן הרב תחומי רועי רוזן הוא כנראה אחד מן האמנים הישראלים הכי מצליחים ומעוררי שיח בעולם בעשורים אחרונים. הצלחה שחלק ניכר ממנה מבוסס גם על הסרטים הניסיונים באורך קצר ובינוני שיצר במהלך עבודתו, בהם "הווידויים של רועי רוזן" ו"צא", יצירות הכוללות משחק בין זהויות שונות, בין חומרי מציאות ובדיה, לצד עיסוק בנושאים פוליטיים נפיצים. למשל, "צא" משלב בין יחסי סאדו-מאזו… להמשך קריאה
תגובות אחרונות