• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

“פיוריוסה: מסאגת מקס הזועם", סקירה

24 במאי 2024 מאת לירון סיני
"היא באה ממקום של שפע!" כך חוזרים ומתארים גברים משתוקקים את פיוריוסה הצעירה (אליילה בראון), משתאים ופוערים פה, חור ממלמל בתוך פנים חרושות תלמים של זיהום ואבק מעולם מתפורר. הם בוחנים ומתפעלים אל מול כפות ידיה הבריאות, עורה הנקי מנגעים, טורי שיניה המלאים, שיערה המלא. האלימות הגסה שלהם מאיימת כל העת להרוס בה כל חלקה טובה, לכבול אותה בשלשלאות, לחסום… להמשך קריאה

"זעקות ואז שתיקה", סקירה 

11 במאי 2024 מאת לירון סיני
בכל כתיבת סקירה או ביקורת קולנוע יש קו דק שמנסה ובדרך כלל לא מצליח להפריד עד הסוף בין שלושה צירים: הערכה אובייקטיבית ככל הניתן לגבי איכויות היצירה - מה עובד בה, מה טוב יותר, מה מרשים פחות; התייחסות לטעם הקהל, או יותר מדויק, חשיבה על מי קהל היעד שלה, מי ייהנה או יפיק ממנה הכי הרבה ערך ולמי עדיף להתרחק;… להמשך קריאה

אימה לנשמה – מדור חודשי חדש של סריטה 

30 באפריל 2024 מאת לירון סיני
יש מי שיסכימו שהדבר המנחם ביותר בסוף של יום מתיש הוא להתרפק מול סרטי אימה: חדשים שינסו להפתיע, או ישנים שיחבקו אותנו עם רעיונות ומבנים מוכרים. זה לא מובן מאליו, כי בזמן שבין שלל הפיתולים של הז'אנר יש גם קומדיות אימה, סרטים מופקים באופן עצמאי או פשוט זול עד כדי גיחוך מבדר של קאמפיות, וסרטים מרגשים, זה בסופו של דבר… להמשך קריאה

"איימי וויינהאוס Back to Black", סקירה

12 באפריל 2024 מאת לירון סיני
קשה שלא לרצות לעשות רומנטיזציה לסיפור של איימי וויינהאוס ז"ל. היא מתה מהרעלת אלכוהול ששברה סופית את הגוף שלה, שעבר בולימיה ארוכת שנים, וגם התמכרות להרואין ולאלכוהול. זה קרה אחרי תקופת פיכחות ארוכה, בגיל 27. לפני כן היו הצלחה מטאורית של זמרת עם קול וסגנון שכמו נתלשו מחוץ לזמן ונחתו בשנות ה-2000 המתחכמות כדי לחמם אותנו, להלהיב אותנו, לזכות בכל… להמשך קריאה

אונס ונקמה בקולנוע – פרק 14: גרוטסקה עם "שיניים"

31 במרץ 2024 מאת לירון סיני
אלו עדיין ימים משונים, וכל עיסוק בעולם תוכן כבד שאיננו המלחמה בתוכה החיים שלנו מתנהלים מרגיש לפרקים תלוש, מנותק. זה לא תירוץ לכך שלא עלו כאן תכנים חדשים על תת הז'אנר אונס ונקמה בקולנוע תקופה ארוכה. אני מודה, גם בשגרה כשיש לך אפשרות להשלים עוד פער ב"חניבעל" המרהיבה, לתת צ'אנס לאימה בדיסני  פלוס על שעון ביולוגי מתקתק (טעות, אני לא… להמשך קריאה

“שומר הברים" (2024), סקירת אמזון פריים 

23 במרץ 2024 מאת לירון סיני
"יש משהו לא בסדר איתך. גם אצלי". ככה מסכם נוקס (Knox, מגולם על ידי קונור מקגרגור, לוחם ואלוף MMA ומתאגרף) את מה שאמור להיות התמצית והשיא של העימותים ראש בראש שלו ושל דלטון (ג'ייק ג'ילנהול), ב"שומר הברים" (Road House), החדש. הסרט מבוסס בקווי עלילה כלליים עם כמה מחוות לסרט מ-1989, דאג לימן ביים לפי תסריט של אנתוני בגרוזי וצ'אק מונדרי,… להמשך קריאה

“שומר הברים" (1989), סקירת עבר לכבוד החידוש 

22 במרץ 2024 מאת לירון סיני
"בקרבות אף אחד לא מנצח" - משיב דלטון (פטריק סווייזי המנוח), נטול חולצה וחבול, לרופאה אליזבט (קלי לינץ') שתוקעת בו סיכות כדי לסגור חתך טרי, כשזו שואלת אם הוא ניצח בעימות שהוביל אותו אל חדר המיון לפנות בוקר. בזמן שהם מנהלים שיחה עמוקה יחסית לשעה ולזווית הצילום - הוא מדבר אליה פחות או יותר דרך בית השחי שלו, כי הפצע… להמשך קריאה

"אם אין נסיך לי" (Damsel), סקירת נטפליקס 

16 במרץ 2024 מאת לירון סיני
טוב, לפני הכל הבה אוציא את זה, ואז נוכל להמשיך: אי אפשר שלא להתייחס לשם העברי של "Damsel"', סרט ההרפתקאות שנטפליקס הוציאה ביום האישה הבינלאומי. קודם כל, הוא יושב נהדר עם שמה של השחקנית בתפקיד הראשי. "אם אין נסיך לי" - מילי בובי בראון לי. בראבו, מתורגמני פרילנס של נטפליקס שאולי לא מקבלות תשלום שווה ערך לעבודה שהן עושות, אבל… להמשך קריאה

"אזור העניין": איך הצפייה בסרטו של ג'ונתן גלייזר מזהירה אותנו מפני עצימת עיניים 

12 במרץ 2024 מאת לירון סיני
"כל הבחירות שלנו נעשה כדי לשקף ולעמת אותנו עם ההווה, לא לומר 'תראו מה עשו אז', יותר 'מה אנחנו עושים עכשיו'. הסרט שלנו מראה לאן דה-הומניזציה מובילה כשהיא בשיא הקיצוני שלה. היא עיצבה את כל העבר וההווה שלנו. עכשיו, אנחנו עומדים כאן כאנשים שמפריכים את החטיפה של היהדות והשואה על ידי כיבוש שהוביל לקונפליקט עבור כל כך הרבה אנשים חפים… להמשך קריאה

"החלטה לעזוב", סקירה מאוחרת

25 בפברואר 2024 מאת לירון סיני
אם התחושה היא, לאחרונה, שאנחנו בשקיעה בתוך חול טובעני, לפעמים לאט ולפעמים בבת אחת, אבל כל הזמן מתוך מאבק להיחלץ שרק מעמיס עוד קשיים, צפייה נעימה היא סוג של תרפיה. היא לא חייבת להוות בריחה מהמציאות, יש מספיק תכנים בדיוניים שמספקים שיקוף וגם ככה הדעת נודדת כל הזמן אל הכאן והעכשיו המתמשך, הבלתי נסבל, מאז ה-7 באוקטובר. אבל כשהסרט שלפנינו… להמשך קריאה