סיכום הסיכומים של סריטה 2023

שעות אחרונות לשנה הלועזית הידועה כ-2023, והחלוקה נדמית שרירותית מתמיד. יש איזו תחושת רצף מאז 2020 ולא בגלל הסמליות של עשור חדש, ומאידך חלקנו הגדול עדיין חי את האירוע שעצר את הזמן בשבעה באוקטובר. כל מה שהיה לפניו נדמה שונה לגמרי ממה שהגיע לאחר מכן. המצב משפיע גם עלינו כמובן ואנחנו כאן בסריטה מנסים להיאחז בקולנוע, כפי שעשינו כל השנה ובעיקר בשבועיים האחרונים שלה. דרך הפריזמה הזו, הייתה שנה די מרשימה מבחינת כמות הסרטים שנקווה לזכור כמעולים במיוחד, ובכך התמקדו הסיכומים שלנו. בפוסט האחרון לפני השנתון החדש אני נוטה לעשות כמה דברים: להזכיר את הסיכומים, ליצור איזו מן רשימת סרטי השנה משותפת, ולפרגן לסיכומים של אחרות ואחרים מרחבי הרשת. בהקשר זה, אל תתביישו ותנו לינק לסיכום שאהבתם במיוחד או כתבתן בעצמכן, אשתדל להוסיף אותו לרשימות גם בימים הראשונים של 2024. אז רגע לפני שהיא מגיע, הנה שוב שנת הקולנוע שהייתה וכך נרצה ונבקש לזכור אותה.

סיכום הסיכומים

התגליות – התחלנו בפרויקט קבוצתי, יוזמה של אור, על הסרטים הוותיקים הכי טובים שהשלמנו השנה
האימה – הבייבי של אור, פרויקט אימת החודש, במהדורת סיכום שלא ניסתה להתחרות עם המציאות
המגמות – המבט הרוחבי של עופר על השנה הקולנועית כרצף של טרנדים ואירועים, ומה ניתן להסיק מהם
הרגעים – המצעד של אור, כולל סצנות וסיקוונסים או ממש שברירי שנייה שנחרתו בזכרונו לטוב ולרע
הניצחונות – וההפסדים של השנה בקולנוע, בלי שום הקשר צבאי, בפוסט מלא הקטגוריות שלי
הזוועות – של המציאות וכיצד הן התכתבו עם מה שראינו על המסכים, בזרם התודעה של לירון
הסרטים – סיימנו עם הרשימות הפרטיות שלנו, עשרה מופצים ועשרה שלא-הופצו, לכל אחד ואחת

עשיריית העשיריות

אמנם בחרנו כל אחד ואחת את סרטי השנה שלנו, מבלי להתערב או לדעת במה יבחרו האחרים, ויש תמיד סטטיסטיקות מסכמות ומצוינות שאור מחלץ משמונה הרשימות השונות. אבל מה שאותי תמיד מעניין הוא מהו הממוצע הגבוה, כלומר האם אפשר לדרג יחסית בקרירות אבל גם באופן מייצג למדי את כל הסרטים שרשמנו בנפרד ולרקוח מהם איזו עשירייה אולטימטיבית משוקללת ומוחצת. אני עושה זאת תוך שימוש בכישורים מתמטיים לוקים בחסר ומתוך ידיעה שאילו היינו מתכנסים לשיחה משותפת התוצאות היו אחרות, בגלל וטו או דיון. אבל יש משהו קוסמי בעשירייה המאוזנת מעצמה והשנה יצא שיש בדיוק ארבעה סרטים שהופיעו אצל כולנו ועוד שישה שכיכבו אצל שלושה מאיתנו. את הדירוג הפנימי לפי ממוצעים בהתחשב במיקום של כל סרט ברשימות האישיות וזה מה שמופיע בסוגריים. אין מה לנסות ולהבין את השיגעון ובהחלט אפשר לומר שארבעתנו או כמעט כולנו ממליצים על העשרה הבאים ברמה כזו או אחרת. אבל לפני כן, כבוד לסרטים שחזרו רק פעמיים או אפילו אחד מיוחד מסוגו.

אות הכבוד לסרט שמופיע רק ברשימה אחת אבל במקום הראשון: ״כשהרוע אורב״ (When Evil Lurks) שהיה הפסגה השנתית של לירון מבחינת הסרטים שלא הופצו עדיין, ומוזכר אמנם גם בסיכומים של אור אבל מחוץ לעשיריות נוספות.

שמונה סרטים הוזכרו פעמיים, לא יותר לא פחות, וכולם מקבלים ציון לשבח: ״הרוצח״ (7,10), ״צבי הנינג׳ה: טירוף המוטנטים״ (8,8), ״ג׳ון וויק 4״ (8,5), ״על עשבים יבשים״ (9,4), ״אל תצפו ליותר מדי מסוף העולם״ (2,7), ״אזור העניין״ (1,8), ״מסכנים שכאלה״ (1,3), ״טאר המנצחת״ (1,1).

10. כולנו זרים (8,7,9) – האפוס הרגשי של אנדרו הייג, שהוקרן בארץ בפסטיבל הגאה
9. האיש מהחלומות (7,10,7) – קריסטופר בורגלי מוציא את המיטב מניק קייג׳ החלומי-סיוטי
8. ספיידרמן: ברחבי ממדי העכביש (10,9,3) – אקסטרוונגזת האנימציה של השנה בקולנוע
7. אופנהיימר (4,5,10) – סרט השנה של רבים מעמיתנו, וטור דה פורס של כריסטופר נולאן
6. חיים שלמים (2,6,6) – יצירת הביכורים העדינה והמרגשת של סלין סונג, ראשונה ברצף במאיות
5. לה כימרה (6,1,2) – אליצ׳ה רורוואכר שבה לכשף אותנו בעוד סרט מפואר על העבר
4. ברבי (9,4,4,1) – גרטה גרוויג היא המאחדת הראשונה של ארבעתנו, עם תופעת השנה בקולנוע
3. רוצחי פרח הירח (3,6,2,2) – דירוגים מעט יותר גבוהים לאפוס המרהיב של מרטין סקורסזה
2. מאי דצמבר (1,5,3,4) – סוג של תיקו מצד טוד היינס, ושובר שיוויון בהיותו מקום ראשון אישי
1. אנטומיה של נפילה (2,2,5,3) – אין לנו דקל זהב להעניק, אבל לז׳וסטין טרייה כבר יש אחד

אנטומיה של נפילה – סרט השנה של סריטה 2023

סיכומים של אחרים

עיתון הארץ – מבצע סיכום משותף לכל מי שכותב-ת על קולנוע, אונליין או במודפס, מה שיוצר אחלה רשימת סרטי השנה. אני תרמתי טקסט על ״מאי דצמבר״ וקצת ״רוצחי פרח הירח״.
אבנר שביט – בוחר את סרטי השנה שלו באתר וואלה! ובעיתון מעריב, מעניק את הבכורה ל״חיים שלמים״. כמחצית מהרשימה המגוונת מאוד שלו טרם הוקרנה בישראל ועושה חשק להמתין לשנה הבאה.
ישי קיצ׳לס – דיגם את העשירייה שלו עבור ישראל היום, בה הוא מעדיף את ״רוצחי פרח הירח״ על פני ״אופנהיימר״ בצמרת. לא פחות מעניין, יש לו פה סרט קצר שראיתי בעוד כמה סיכומים, מתוך פרויקט נטפליקס של ווס אנדרסון.
יעל שוב – כתבה סיכום כפול ב״טיים אאוט״. החלק הראשון הוא מאמר על ההצלחות והכישלונות, בדגש על הוליווד ושלל אירועים, והחלק השני הוא תריסר סרטי השנה שלה. הם לא מדורגים אבל רק ״טאר״ ו״החלטה לעזוב״ קיבלו חמישה כוכבים.
בנימין טוביאס – מציע בפייסבוק את הסיכום המודפס שלו מ״ידיעות אחרונות״, ובוחר כסרט השנה שלו את ״קירבה״ הבלגי. בחירות מעניינות אף יותר הן ״מטרונום״ הרומני, ״עניין של מזל״ של וודי אלן, ואפילו ״אינדיאנה ג׳ונס וחוגת הגורל״.
יאיר רוה – מציע סיכום משולש בסינמסקופ שלו: מצב שוברי הקופות, מגמות וטרנדים, וכמובן רשימת סרטי השנה. בראש הרשימה שלו ״אופנהיימר״, ללא ״ברבי״ ויש לו גם הסבר איפה כן כדי לשבץ אותו.

גיקונומי – הפודקאסט הוותיק של ראם שרמן ודורון ניר, מארח לסיכום שנה סופרגרופ מרהיב של אנשי קולנוע: יאיר רוה, תומר קמרלינג ואהרון קשלס. שעתיים של שיחה על השנה הקולנועית שהייתה, כולל בטלוויזיה, וציפיות מהשנה שתבוא.
פורום מבקרי הקולנוע בישראל – שם מייצג אותנו עופר, הכריז בפוסט פייסבוק על המצטיינים השנה בקולנוע הישראלי. ״שבע ברכות״ ו״העיר הזאת״ קיבלו את מירב האהבה, הסרט הבינלאומי הטוב ביותר הוא ״רוחות אינישרין״.
רון פוגל – תורם את העשירייה שלו לאתר ״סרט״, ומסכים איתי על המקום הראשון, ״אזור העניין״ של ג׳ונתן גלייזר. עוד באתר סרט תוכלו למצוא את הבחירות של אלעד שלו, עורך האתר, שהלך עם ״אופנהיימר״ כמועדף עליו.
יונתן דורון – מסכם באתר אידיבי את השנה בדרכו, עם רגעים שאהב מתוך סרטים שלא בהכרח אהב, מבט כולל על השנה בקולנוע וגם הדגשה של שלושה סרטים במיוחד: ״חיים שלמים״, ״הפלאש״, ו״חף מפשע״ של לואי גארל.
לירן יושעי – פירסם באתר/ערוץ 13 סיכום שנה כפול, שראשיתו מאמר מסכם והמשכו בחירת חמשת סרטי השנה שלו. ״אופנהיימר״ ראשון אבל יש גם הפתעות נוסח ״גראן טוריסמו״ בהמשך הרשימה.
אוף סקרין – עדיין לא העלו סיכום שנה, הם לרוב לא עושים זאת עד שהיא ממש נגמרת, אבל אנצל את ההזדמנות להפנות למאמר של שני קיניסו יקירנו בסריטה וניצול בארי, על הקשר בין קולנוע וטבח השבעה באוקטובר. עדכון: העלו, בהמשך.
עין הדג – עדיין רק מתחממים עם מוקדמות סרטי השנה, כי הם דמוקרטים ונותנים לקהילה המופלאה שלהם לבחור, אבל הכותבים והכותבות כן מצאו זמן לבחור את סדרות השנה. שאינן סרטים.

נטליה ירמין – עדיין הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים, לא רק עיצבה לנו כרגיל את הלוגו השנתי לסיכומים אלא גם פרסמה סיכום מעוצב לעילא (באנגלית) בבלוג שלה המתעדכן פעם בשנה, עם הסרטים, הסדרות והספרים שהיו הכי הכי מבחינתה.
אוהד לנדסמן – סיכם את השנה בפייסבוק שלו ובאופן הייחודי לו, במצעד הסרטים שהוא נרדם בהם השנה. אותי זה משעשע בכל פעם מחדש.
עידו הלמן – מחלק את פרסי ״עוף הזהב״ אצלו בבלוג מזה שנים, והפעם בחר כסרט השנה את ״אופנהיימר״ והרעיף אהבה על ״העיר הזאת״. אבל יש עוד קטגוריות ועוד הרבה סרטים מוזכרים בתור מועמדים מטעמו.
רוי יודקביץ׳ – מציע בבלוג שלו את רשימתו לשנת 2023, הכוללת בעצם 15 סרטים: חמישה לא מדורגת מחוץ למניין ועשירייה מסורתית יותר. הוא מסיים עם הדאבל אופנהיימר-פרח-הירח אבל יש פה הברקות כמו ״בלקברי״ למשל.
אורי דביר – בחר את סרטי השנה שלו בבלוגו האישי, אחת הרשימות הכי מלאת פנינים נסתרות שמצאתי באינטרנט הפעם.
מייקל פיליפס – המבקר של השיקגו טריביון, בוחר ב״הילד״ של יהב וינר ז״ל למקום השני בעשירייה שלו. גם אסופת הקצרים של ווס אנדרסון על-פי רואלד דאל בפנים. נימוקים תוכלו לשמוע בגרסת הפודקאסט של פילמספוטינג, שם גם מזכירים את עופר כפי שקורה לפעמים.
הונסט טריילר – ערוץ היוטיוב הפופולרי והפארודי, סיכם את השנה הקולנועית לא רע בכלל בצורת טריילר/סרטון המזכיר חדשות נשכחות מהתקופה בה ניתן היה לצרוך כאלו שלא קשורות לנעשה בישראל או בעזה.

תוספות מאוחרות:
אור פז – מעדכן בתגובות שסיכום השנה שלו התפרסם ברשתות החברתיות בעצם, והעשיריות שלו מלאות בסרטי פסטיבלים עם קצת סרטים מסחריים לקישוט. במקום הראשון: ״העבריינים״ שעולה לאקרנים השבוע.
אהרון קשלס – המבקר שחצה את הקווים ועבר ליצירת קולנוע, השיב לחיים את בלוגו ״הפיראנה מכה שנית״ לטובת סיכום שנה בהשראת ברבנהיימר. כלומר, דאבל פיצ׳רים לרוב. החביב עליי: ״בו מפחד מגודזילה מינוס אחת״.
זוהר אורבך – מנחה ההסכת ״בלוקבסטר״ בכאן11 מארח שיחת סיכום שנה עם ד״ר פבלו אוטין ובנימין טוביאס, הכוללת לא רק את רשימות סרטי השנה שלהם אלא גם כמה סרטים גרועים במיוחד לצד שחקני ושחקניות השנה בקולנוע.
אוף סקרין – שכבר הוזכרו לעיל פעם אחת בתור מאחרים ידועים, פרסמו לבסוף רשימה חריגה באיכותה ובגיוון שלה, תריסר סרטים בבחירת מספר כותבות וכותבים. העידית של הקולנוע האמנותי השנה, בתוספת בחירות ייחודיות כמו ״אפולוניה, אפולוניה״.

איפה עוד אפשר לקרוא אותנו?

אור סיגולי הוא מנהל התוכניה של סינמטק חולון, עופר ליברגל הוא חלק מכתב-עת סינמטק תל אביב, לירון סיני החלה לכתוב השנה גם במוסף כלכליסט ואנחנו הכי שמחים בשבילה, ואני אורון שמיר, מתפקד גם כמבקר קולנוע בגלריה של ״הארץ״.

זהו זה להפעם.
אין גיף ריקודים, כי אין ריקודים השנה. אבל ״אנחנו עוד נשוב לרקוד״ כמאמר אחד ממטבעות הלשון הרבים שנוצרו מאז שהשנה הזו נעצרה ביום אחד נורא ושינתה צורה לגמרי. נחזיק אצבעות שהחלפת השנתון הלועזי הסמלית תתמלא במשמעות ותביא רוחות של שינוי, גם אם לא מחר בבוקר אז בהמשך הדרך.