סרטים חדשים: ״שהאזאם! 2: זעם האלים״, ״65״, ״מסייה ואפלר״, ״הריקוד האחרון״

האוסקר מאחורינו, זמן להירגע מהטקס וגם להודות לאור על עוד סיקור משובח ומבודח. עופר כבר החזיר אותנו לתלם אתמול עם סקירה על סרט ישראלי חדש, ובדיוק בעוד שבוע נחגוג שוב את יום הקולנוע הישראלי. על ההיצע נדבר אז, כאשר היום יוקדש לארבעת הסרטים החדשים בבתי הקולנוע, אירועים נוספים, ושובו של תת-מדור הצפייה הביתית. לא אשקר, למרות מזג האוויר המחשבות מתחילות לנדוד לחלומות על אביב ואפילו על קיץ קולנועי, מה שאומר סרטים מטופשים ועתירי תקציב מחד וסרטי פסטיבלים בשפה שאינה אנגלית מאידך. הרביעייה השבועית היא מעין קדימון או אולי קטליזטור של התחושה הזו, אני מניח.

שהאזאם! 2: זעם האלים (Shazam! Fury of the Gods) – ארבע שנים אחרי ההפתעה הנחמדה שהיה ״שהאזאם!״ מתכנס אותו הצוות המנצח לסרט ההמשך. זאכרי לוי שב לגלם את גיבור העל מן הכותרת, גרסה שרירית ומבוגרת למראה של נער בשם בילי בטסון (אשר אנג׳ל) שקיבל כוחות-על במתנה מקוסם (דג׳ימון הונסו). כל הגרסאות של אחיו החורגים, עם ובלי כוחות על, שבים לפרק השני אליו מצטרפות רייצ׳ל זגלר (״סיפור הפרברים״ החדש) וגם הלן מירן ולוסי לו בתפקיד המרשעות התורניות, שמגיעות מן המיתולוגיה היוונית משום מה. אין צורך בהסברים בעיקר משום שיקום הסרטים הזה של וורנר/די-סי עומד בפני אתחול מאז שג׳יימס גאן קיבל את המושכות. זה גם לא אומר שיצוצו כאן דמויות מוכרות כפי שקרה בסרט הקודם, אבל אני לא מהמר על בלאק אדם למרות שהם חולקים את מילת הקסם שהאזאם. הבמאי הוא שוב דייויד פ. סנדברג שהביא לסרט הקודם קצת מנסיונו בעולם סרטי האימה, ואת התסריט כתב שוב הנרי גיידן, הפעם עם כריס ״מהיר ועצבני״ מורגן.

65 (65) – פרמיס עוד יותר מופרך מזה שלעיל הולך בערך ככה: אדם דרייבר מגלם אסטרונאוט בספינת חלל עתידנית, המתרסקת בכוכב לכת משונה. במהרה מתבהרים כמה דברים: הוא לא לבד, הוא בכדור הארץ, אבל לפני 65 מיליון שנה. כלומר, אדם דרייבר נגד דינוזאורים. שם הרבה יותר טוב לסרט מאשר ״65״ אם תשאלו אותי. הכותבים של ״מקום שקט״, סקוט בק ובריאן וודס, חשבו אחרת. וגם ביימו את הסרט, שאני לא בטוח אם מותר לגלות מי עוד משתתפים בו. בכל מקרה, מסתמן שאם נהיה טובים ונצפה גם בסרט הזה וגם בהמשכונים אולי נזכה לראות את אדם דרייבר ב״69״. מצטער אבל לא מתנצל.

הריקוד האחרון (Last Dance) – לא של מג׳יק מייק ולא של מייקל ג׳ורדן, אלא סרט בעל שם דומה אך תוצרת צרפת מהשנה החולפת. סרטה של דלפין להריסי עוקב אחר אלמן טרי (פרנסואה ברליאן), המתקשה לעכל את מות אשתו האהובה. בגיל 75 הוא נאלץ לצאת החוצה מן הקונכיה הנוחה של הפנסיה, תחילה כדי להדוף את בני משפחתו המכרכרים סביבו עם הרבה כוונות טובות, ובהמשך כדי לקיים הבטחה לזוגתו המנוחה. הוא מצטרף אל קבוצת מחול מודרני המצויה בחזרות לקראת מופע, בצעד המפתיע את יקיריו אבל מקרב אותו אל זכרה של זו שהוא מתגעגע אליה. על אף התכנים שנשמעים נוגעים ללב, זוהי כמובן קומדיה כי יש בה קשיש שרוקד מחול מודרני, אני מנחש.

מסייה ואפלר (Un homme pressé / A Man in a Hurry) – טרי טרי מבכורתו לפני ארבע שנים וחצי, מגיע הסרט הזה ארצה. אני עוד זוכר את הטריילרים שבישרו על בואו ב-2019, אז זה היה רק באיחור קל. ״הכוכב של הנשים מהקומה השישית חוזר ובגדול״ מבטיחים בשיווק, כאילו שפבריס לוקיני לא השתתף בשבעה סרטים רק מאז בכורת ״מסייה ואפלר״ (או כאילו לא חלפו תריסר שנים מאז ״הנשים בקומה ה-6״). לוקיני מגלם את הדמות מן הכותרת, אדם לא צעיר אבל שאינו יודע לנוח עד שהוא חוטף שבץ. כאשר הוא מקיץ המילים מתבלבלות לו ועבודת השיקום הארוכה מאלצת אותו להאט את הקצב ולהתחבר מחדש לאנשים סביבו. לילה בקטי היא הרופאה המטפלת בו, רבקה מרדר היא בתו המבקשת את תשומת לבו. על הבימוי חתומים הרווה מימרן וז׳ולי גאלי.

פסטיבל הקולנוע הצרפתי – יתקיים זו הפעם ה-20 בסינמטק תל אביב ה-15 וה-25 במרץ, ועד סוף החודש בסינמטקים ברחבי הארץ: ירושלים, חיפה, הרצליה, שדרות וראש פינה. למקרה שצמד סרטים פרנקופוניים בבתי הקולנוע זה לא מספיק. הפסטיבל, יוזמה של קרולין בונה מעדן סינימה המופק בשיתוף המכון הצרפתי בישראל, ייפתח עם ״תישאר איתנו״ בבימויו ובכיכובו של גד אלמליח, ובנוכחותו. זוהי טרום בכורה לסרט שיעלה לאקרנים בשבוע הבא, כפי שיהיה עם ״ילדים של אחרים״, לכן ארחיב עליהם בהמשך. מבין 15 הסרטים הנוספים שיוקרנו שווה לציין ולהסתקרן מסרטים כמו ״חף מפשע״ של שחקן-במאי אחר, לואי גארל, ״צעירים לנצח״ של השחקנית-במאית (והאקסית של גארל) ולריה ברוני-טדסקי, או ״משרה מלאה״ בכיכובה של לור קלאמי, שרק לפני שבוע עלה לאקרנים סרט נוסף בכיכובה. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט, והלינק לסינמטק תל אביב מוביל לתוכניה במלואה, כאשר בשאר הסינמטקים היא קצת שונה בהתאם לכל מוסד.

סרטים חדשים ב-VOD

וירד: סיפורו של אל ינקוביק

לא לבד (Significant Other) – בכל זאת פספסתי סרט שנראה מעניין למדי בשבוע שעבר, הרבה בזכות נוכחותה של נסיכת האימה העולה מייקה מונרו (״It Follows״, ״Watcher״). היא מגלמת את הגיבורה שיוצאת לטיול תרמילאות עם בן זוגה (ג׳ייק לייסי) ביערות אורגון אם הבנתי נכון, וכמובן שדברים מוזרים מתחילים להתרחש. הגבר מבטיח לזוגתו להגן עליה מפני כל רע, אבל האם אפשר לסמוך על הפרצוף הזה? או שיש כוח אפל וזדוני יותר ביער? כדי לגלות נצטרך לצפות בסרטם של דן ברק ורוברט אולסן (״נבלים״), שזמין מאז ה-12.3 אצל yes וסלקום tv (ושות׳?). אור כתב עליו במסגרת אימת החודש של ינואר.

למות בעד הדולר (Dead For A Dollar) – אתמול הצטרף אל שירותי התוכן הנ״ל סרט חדש של וולטר היל, מערבון משופע פרצופים מוכרים בהובלת כריסטוף וולץ, ווילם דפו ורייצ׳ל ברוסנהן. וולץ מגלם צייד ראשים שאויבו המושבע ופורע החוק (דפו) עומד להשתחרר מהכלא, לשם נשלח באשמתו, בדיוק כאשר הוא מקבל משימה לחלץ ולהגן על אישה (ברוסנהן) שספק נחטפה וספק ברחה מבעלה. הסרט הזה החל את דרכו בפסטיבל ונציה הקודם, ועל התסריט חתום היל יחד עם מאט האריס (״הזרזיר״). את דעתו של עופר על הסרט תוכלו לקרוא בדיווח שלו מוונציה.

וירד: סיפורו של אל ינקוביק (Weird: The Al Yankovic Story) – כמעט חצי שנה שהסרט הזה לא היה זמין בישראל, אבל החל מהיום (15.3) אפשר למצוא אותו בחנות הווירטואלית של יס. הסיבה לאי-הזמינות היא כנראה משום שמדובר בהפקה של רוקו, כי אנחנו נמצאים בעולם שבו מכשירי חשמל מפיקים סרטים כעת. כפי שאפשר ללמוד מן הכותרת, זוהי יענו-ביוגרפיה של מלך הזמר הפארודי ווירד אל ינקוביק (לא ינקוביץ), שברוח שיריו משובשי המילים מתנהגת כמו סרט ביוגרפי אבל מלאה עיוותים. את איש האקורדיון המשופם מגלם דניאל רדקליף, אוון רייצ׳ל ווד היא מדונה, וכן הלאה מפורסמים בתפקיד אנשי מוזיקה שנקלעו בדרכו של ינקוביק לתהילה. המוזיקאי עצמו גם חתום על התסריט יחד עם הבמאי, אריק אפל, שיצר מערכון ברוח דומה ב-2010. קשה לסכם בקצרה עד כמה התוצאה הסופית איכזבה אותי.

החונק מבוסטון (Boston Strangler) – נדלג אל יום שישי (17.3) ואל שירות הסטרימינג של דיסני+ שממשיך לספק הפקות שלא נשמעות כמו קלאסיקות דיסני מבחינת התכנים. הפעם סיפורו של הרוצח הסדרתי הכי ידוע לשמצה בתולדות בוסטון מסופר דרך עיניהן של העיתונאיות שקישרו בין המקרים, בגילומן של קירה נייטלי וקארי קון. הן נאבקו לא רק בפחד מרוצח הנשים אלא גם בסקסיזם המובנה של תחילת שנות ה-60, בתחום שלהן ובכלל. מאט רסקין (״קראון הייטס״) כתב וביים, ובצד הגברי של הקאסט שווה להזכיר את כריס קופר, אלסנדרו ניבולה ודייויד דסטמלצ׳יאן. בשירות הסטרימינג האמריקאי הולו תוכלו למצוא גם את הגרסה הקלאסית של הסרט, בבימויו של ריצ'רד פליישר ובכיכובם של טוני קרטיס והנרי פונדה, אבל אני לא בטוח מה לגבי דיסני+ ישראל.

הפילה של הקוסם (The Magician's Elephant) – במעבר חד, אבל באותו יום שישי ה-17.3, מגיע אל נטפליקס סרט האנימציה המבוסס על ספר הילדים של קייט דיקמילו (״דספרו״). מרטין היינס (״צעצוע של סיפור 4״) עיבד ומי שביימה לראשונה בקריירה היא אשת האפקטים הוותיקה וונדי רוג׳רס (שעבדה בין היתר על הבאטמנים של שומאכר, או שרק והחתול שלו). הסיפור נשמע מוזר ומתחיל כאשר מגדת עתידות מבשרת לילדון גיבור הסיפור שעליו למצוא פילה שתוביל אותו אל אחותו העובדת. היחידה שעונה לתיאור באיזור שייכת לקוסם, ושליטי האיזור חושבים שיהיה משעשע להעניק לילד שלושה אתגרים בלתי אפשריים בסופם יזכה בחיה האצילית. נואה ג׳ופ מגלם בקולו את הגיבור, וסביבו קולות מפורסמים כמו למשל בריאן טיירי הנרי, מנדי פטינקין ומירנדה ריצ׳ארדסון.