סרטים חדשים: ״לילה בחיפה״, ״בלאק אדם״, ״אמילי״, ״במערב אין כל חדש״

אחרי החגים שמח, ברכות לכל מי ששרדו את התקופה. אצלנו היא התאפיינה כמובן במאמץ עילאי של אור ושל עופר מדיווחי פסטיבל הקולנוע חיפה, אז כל הכבוד להם, בזמן שאני ביליתי בפסטיבל הקולנוע של ניו יורק וחזיתי איך הם כותבים/כתבו על מה שאני רואה. בכל זאת כנראה שאספק פוסט בנושא. למי שכבר מתגעגע או מתגעגעת לפסטיבל חיפה, בסינמטק תל-אביב תוכלו לראות את ״המבחן״ ו״הילד מגן עדן״ במסגרת ושמה ״סרטים מהמזרח התיכון״. בכל מקרה לא נספיק לנוח לפני שנצטרך להתכונן אל מבול הפסטיבלים הקרובים – הגאה, דרום, בערבה, אניניישן ובטח שכחתי כמה. למעשה, בחול המועד סוכות אפילו פספסנו פסטיבל אחד, פסטיבל אטסיב לקולנוע אפריקאי. אני יכול רק להתנצל בדיעבד וספק להציע שחול המועד סוכות הוא תזמון לא פשוט לקיים בו פסטיבל נישה (במקביל לפסטיבל חיפה, אחד משלושת הרגלים של ענף הקולנוע בישראל). בבתי הקולנוע חוזרים לכמויות שפויות עם ארבעה סרטים חדשים, אז חיפשתי להשוות עם מספר זהה של כותרים לצפייה ביתית.

לילה בחיפה – כן, שוב חיפה. הפעם בסרטו של עמוס גיתאי, שעופר כתב עליו לפני כמעט שנה כשהוקרן בפסטיבל סולידריות. את בכורתו העולמית ערך הסרט לפני למעלה משנתיים, בפסטיבל הקולנוע של ונציה. הכותרת דו-משמעית משום שהעלילה אכן מתרחשת במהלך לילה אחד בחיפה, אבל גם מתחילה מן הסיפור של דמות בשם לילה (מריה זריק). הסרט נשאר באותו מועדון לילה אבל מספר גם סיפורים של נשים נוספות, בדגש על יחסי יהודים וערבים בעיר הצפונית ובמסורת העלילות מרובות הדמויות החביבה על הבמאי. הקאסט כולל גם את: צחי הלוי, חאולה אברהים, בהירה בלאסי, נעמה פרייס, חנה לסלאו, מכרם חורי, קלרה חורי, אמיר חורי, הישאם סולימאן, וטום באום. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט.

בלאק אדם (Black Adam) – בערך לפני חמש-עשרה שנים הוכרז כי דוויין ג׳ונסון, אז עדיין ״דה רוק״, יגלם את גיבור העל בלאק אדם מהקטלוג של די-סי קומיקס. הרבה מאוד דיו זרם מאז בעולם הקומיקס והקולנוע וכעת מגשים השחקן את ההבטחה, בסטטוס כוכבות שונה לגמרי ממה שתוכנן. למיטב הבנתי הדלה, בלאק אדם קשור לסיפור המקור של ״שהאזאם!״ ומהווה מעין כוח נגד לגיבור-העל המכושף ההוא. בסרט הוא מופשר/מתגלה אחרי 5,000 שנים בהם קולל בידי אלי מצרים בכוחות מיוחדים אבל גם שינה נצחית. בקדימון הוא נראה ער לגמרי ובלתי ניתן להשמדה, וכפי שמנסח את זה מולו דוקטור פייט (פירס ברוסנן), על בלאק אדם להחליט האם יהיה מחריבו של העולם או מושיעו. עוד גיבורים המופיעים בסרט הם הוקמן (אלדיס הודג׳), אטום סמאשר (נואה סנטינאו) וסייקלון (קווינטסה סווינדל). שמחתי לראות בקאסט גם את אודליה הלוי, הממשיכה את המסורת של שחקניות ישראליות מראש העין בסרטי וורנר/די-סי. אני מצפה גם לקמאו של ליאם ניסן, כי הבמאי הוא ז'אומה קולט-סרה (״זהות לא ידועה״, ״נון-סטופ״, ״מרדף לילי״, ״הנוסע״).

אמילי (Emily) – לא בטוח שתנחשו זאת משם הסרט (אני לא הצלחתי) אבל מדובר בביוגרפיה של אמילי בורנטה, הסופרת שהיא חלק משושלת אחיות-כותבות המונה גם את שרלוט ואן. יצירתה המפורסמת ביותר היא ״אנקת גבהים״, הספר היחיד שהספיקה לכתוב בחייה הקצרים, לצד שירים. בסרטה הראשון כבמאית, השחקנית פרנסס אוקונר (״אינטליגנציה מלאכותית״) מבטיחה מסע אל חייה המרדניים ודמיונה הפורה של אמילי ברונטה, בגילומה של אמה מקי. לצידה מככבים אוליבר ג׳קסון-כהן, אדריאן דאנבר, ובתור האחיות ברונטה אלכסנדרה דאולינג ואמליה גת׳ינג.

במערב אין כל חדש (All Quiet on the Western Front) – התרעתי בשבוע שעבר שהסרט הזה מגיע לקולנוע, אז הנה זה קורה. אחרי בכורה מקומית בפסטיבל חיפה, רשת בתי הקולנוע לב תקרין באופן תדיר אך לא סדיר את נציג גרמניה לאוסקר, שבועיים לפני שיגיע אל שרתי נטפליקס. ראוי לציין שחברת הסטרימינג רכשה אותו לאחר ההפקה והוא תמיד יועד למסך הקולנוע. אור כבר סקר אותו בהרחבה, אז רק אזכיר בקצרה כמה דברים. ראשית, מדובר בעיבוד לספרו הקאנוני של אריך מריה רמרק, שכבר עובד לגרסה זוכת אוסקר ב-1930. הפעם זהו הבמאי הגרמני אדוארד ברגר החוזר אל מלחמת העולם הראשונה מהצד הגרמני, מתלווה אל נער צעיר מן הגיוס החפוז ועד לשנים בשוחות ובחפירות של החזית המערבית בצרפת. מגלם אותו פול קמרר, ולצידו אלברכט שוך כחייל שגונב את ההצגה בכל פעם ודניאל ברוהל בתור מוביל המו״מ מול הצרפתים במטרה להפסיק את הלחימה המיותרת ואת המיתות המיותרות עוד יותר.

סרטים חדשים ב-VOD

שרליז תרון וקרי וושינגטון ב״בית הספר לטוב ולרע״

בית הספר לטוב ולרע (The School for Good and Evil) – החלפנו צד במדור אבל נישאר עם נטפליקס, הפעם סרט שזמין רק בסטרימינג החל מהיום. מעשה בשתי חברות ילדות המוצאות עצמן בעולם קסום ובו בית ספר מיוחד בשם הוגוורטס לא-משנה, בו מכשפות וקוסמים מאמנים את הגיבורים והנבלים שכולנו מכירים ומכירות מאגדות ילדים. בהיעדר מצנפת שתעזור להן לבחור לאיזה אגף להשתייך, השתיים עלולות למצוא עצמן בשני צידי המתרס של הטוב והרע. יכול להיות שהסרט בכלל לא גונב מ״הארי פוטר״, אני סתם מטריל ובטוח שהבמאי הדועך פול פיג ייקח את זה בקלות. במיוחד כי יש לו בקאסט את שרליז ת׳רון, קרי וושינגטון, לורנס פישבורן, מישל יאו, רייצ׳ל בלום וקייט בלאנשט (בהופעה קולית בלבד).

גרימקאטי (Grimcutty) – זו עונת הסרטים המפחידים בכל שירותי הסטרימינג האמריקאיים, כאשר חלק מן הסרטים של הולו דולפים של דיסני+ ישראל ואינם מיועדים לקטנטנים. דוגמה אחת היא סרטו של ג׳ון רוס על ישות בשם גרימקאטי המטילה אימתה על פרבר. זה מתחיל עם מם אינטרנטי שספק גורם לילדים ונערים לפגוע בעצמם ובמשפחתם, וכאשר ההורים לא מאמינים לצאצאים שלהם התופעה צוברת כוח ומתממשת במציאות. אם הבנתי נכון את העלילה והאלגוריה השקופה בכוונות שלה. עם שרה וולפקינד, טייט מור ואלונה טל כפרה עליה לנצח נצחים.

רגע אחד (One Second) – לפני שנה, בפסטיבל חיפה הקודם, אור היה מוכן להישבע בשמו של הסרט הזה לאחר שנשבה בקסמו. החל ממחר (20.10) אפשר יהיה להתרשם מהסרט ב-VOD של yes ושל סלקום tv גם. חתום עליו הבמאי המהולל (לשעבר?) ז׳אנג יימו, הממשיך ליצור אך ללא כותרות ענק, לפחות במערב. מאז הסרט הזה היו לו עוד שניים, לדוגמה. הסיפור עוקב אחר חובב קולנוע הנע ונד בין כפרים מרוחקים בסין כדי להקרין לתושבים סרטים בפילם. הקשר שהוא מפתח עם נוודית וסיפור משנה על גלגל פילם חסר, הם חלקים מרכזיים בעלילה והאהובים בכל מקום שבו קראתי אודותיו.

הספינה האחרונה (Descendant) – נסיים עם נטפליקס, שוב הם, בסרט שיצטרף לשירות ביום שישי (21.10) אחרי בכורה בתחילת השנה בפסטיבל סאנדנס וסבב פסטיבלים שהסתיים בניו-יורק בשבוע שעבר. סרטה התיעודי של מרגרט בראון (״כסף מלוכלך״) מספר סיפור כפול. הוא שב אל העבר ואל ספינת העבדים האחרונה שהגיעה לחופי ארה״ב, ״קלוטילדה״, כדי לשלוף מקרקעית הים פרטים שהוסתרו עד כה. בהווה, הבמאית עוקבת אחר צאצאי העבדים ההם שהקימו מושבה משגשגת, ״אפריקה-טאון״, עד שנאגפה ונחנקה בידי מפעלי תעשייה מכל כיוון. החיבור בין הכרה היסטורית לבין צדק עכשווי לקהילה בה מתמקד הסרט הוא נקודת המכירה שלו בכל פסטיבל בו נתקלתי בו עד כה.