סרטים חדשים: ״אוהב אותך צ'ארלי״, ״הגיבור״, ״אש האהבה״, ״האשמה״, ״יתומה: ההתחלה״, ״אחרי ש…נפלנו״, ״ליגת סופר-פטס״

אנחנו מפסיקים לרגע את שידורינו מפסטיבל הקולנוע של ירושלים, ממנו עופר ואור מדווחים ברצף מאז שבת שעברה. אל דאגה, הדיווחים יתחדשו עוד היום, כאשר הפסטיבל גם יכריז הערב (חמישי) על הזוכים והזוכות בתחרויות השונות. כל זאת בזמן שמוקדם יותר השבוע למדנו על כל הסרטים היוצרים הישראליים שיקחו חלק בפסטיבל הקולנוע של ונציה, שיתקיים בעוד כחודש. אז זו הזדמנות לאחל בהצלחה לשני הסרטים הישראליים במסגרת החדשה ״אוריזונטי אקסטרה״ – סרטה העלילתי של מיכל ויניק ״ולריה מתחתנת״ (שהיה אמור להיות בירושלים ועכשיו ברור מדוע נמשך משם), וסרטו התיעודי של גיא דוידי ״ימי התום״. בנוסף, שאפו גם למפיקים ישראליים שסרטיהם הבינלאומיים יערכו השנה בכורה בפסטיבל – אורי זינגר שהוא אחד ממפיקי ״White Noise״, סרט הפתיחה של הפסטיבל כולו בבימויו של נואה באומבך, וגם נעמי לבארי וסער יוגב, שהשתתפו בהפקת ״Victim״. מדובר בקופרודוקציה צ'כית-סלובקית-גרמנית (חברת ״אלקטריק שיפ״ היא אחותה הקטנה של ״בלאק שיפ״ הפקות הישראלית), שביים מיכאל בלאסקו ויתחרה במסגרת ״אופקים״. אם שכחתי סרט ו/או יוצר/ת, אשמח להוסיף. אבל כעת, לסרטים שסוגרים את יולי בבתי הקולנוע.

אוהב אותך צ'ארלי – הסרט הישראלי לשבוע זה הוא החדש של שי כנות (״שושנה חלוץ מרכזי״), קומדיית פשע שמנסה בימים אלה את כוחה גם בפרסי אופיר. עוד לפני שראיתי את הסרט, מאוד משמח בעיניי שיש פעם בשבועיים-שלושה קומדיה ישראלית חדשה בקולנוע מאז תחילת הקיץ. הנוכחית מתרכזת בבמאי (מיכאל אלוני) הנשכר לתוכנית ריאליטי המצטלמת בביתו של ראש משפחת פשע (אלון אבוטבול) המארח כוכבת פופ (נועה קירל). מה כבר יכול להשתבש, כפי שנהוג לומר. עוד בקאסט: אליעד נחום, עדי הימלבלוי, אוראל צברי, משה פרסטר, ליאור דובדבני, לין אשרוב וקווין רובין. את התסריט כתב כנות יחד עם חיים ברבי (״איביזה״) ורועי עידן (״ארבע על ארבע״).

הגיבור (A Hero) – שנה תמימה לאחר שערך את בכורתו בפסטיבל קאן, סרטו של המאסטר האיראני אסגר פרהאדי (״פרידה״, ״הסוכן״) מגיע אל בתי הקולנוע בישראל, אחרי בכורה בפסטיבל ירושלים השבוע. אור כתב עליו כשכמעט היה מועמד לאוסקר, אני כתבתי עליו בקצרה באותו קאן 2021, ועכשיו גם מותר לגלות שהיה לי הכבוד לשוחח עם פרהאדי לטובת ראיון שהתפרסם היום בגלריה של ״הארץ״. סרטו החדש הוא חזרה אל מולדתו ובעיניי גם לכושר. הסיפור מתמקד באסיר חוב (אמיר ג׳אדידי) שבמהלך חופשה מהכלא מוצא תיק עם מטבעות זהב. הוא מחליט למצוא למי שייך האוצר ולהשיב אותו לבעליו, מה שהופך אותו לגיבור מקומי בעיני התקשורת, אבל לא כולם מאמינים לסיפור. בתפנית אירונית של הגורל, זה בערך הסיפור של הסרט עצמו – סטודנטית לשעבר של הבמאי תבעה אותו בעוון פלגיאט בטענה שגנב את הרעיון מסרט דוקומנטרי שיצרה בסדנה שהעביר. המשפט עדיין מתנהל, בניגוד למה שאולי קראתם וקראתן.

אש האהבה (Fire of Love) – עוד סרט טרי מפסטיבל ירושלים, ולפני כן דוקאביב ועוד יותר לפני כן סאנדנס 2022, אז כתבתי גם עליו. סרטה של שרה דוסה הוא עדיין התיעודי המצטיין של השנה עד כה, מבחינתי לפחות, ולראות אותו על מסך הקולנוע זו חוויה שאפשר להיות אסירי תודה עליה. הבמאית שבה אל סיפורם של בני הזוג קראפט, שני חוקרי הרי געש שמאוהבים בפעילות וולקנית וגם האחד בשנייה. הם התרוצצו ברחבי תבל בכל התפרצות געשית, מתקרבים יותר מכל אחד אחר אל נהרות הלבה ושאר תופעות הטבע למטרות מדעיות. החומרים התיעודיים שלהם מטופלים ביד אמנית, וסיפור האהבה שלהם זוכה לקריינות הולמת של מירנדה ג׳וליי. בעולם מושלם, הסרט הזה היה הופך ללהיט גם מחוץ לעולם הפסטיבלים.

אש האהבה

האשמה (The Accusation) – החזיקו חזק, כי הנה בא עוד סרט מפסטיבל ירושלים. ולא סתם, פרויקט משפחתי של אצולת קולנוע צרפתית. הבמאי הוא איוון אטאל, על המסך מככבת שרלוט גינסבורג זוגתו, וגם בנם המשותף, בן אטאל. מדובר בעיבוד לספר ״עניינים אנושיים״ של קארין טואיל, במרכזו משפט אונס בו בחור צעיר מואשם בידי צעירה מרקע שונה. עוד בצוות השחקנים: מתייה קסוביץ, פייר ארדיטי וסוזן ז׳ואנה.

יתומה: ההתחלה (Orphan: First Kill) – משהו לא בסדר עם אסתר, שוב. 13 שנים אחרי ״היתומה״ מעורר הפלצות מגיע הפריקוול, שקצת מספיילר את הסרט הראשון אבל כנראה שעבר מספיק זמן בעיני היוצרים. על אף שהסרט החדש את סיפור המקור של אסתר, הילדה מהסרט ההוא, לוהקה שוב השחקנית שגילמה אותה (והתבגרה מאז מן הסתם), איזבל פורמן. אולי הבמאי וויליאם ברנט בל (״הילד״, ״בראהמס: הילד 2״) יכול להסביר.

אחרי ש…נפלנו (After We Fell) – עיבוד שלישי על פי ספריה של אנה טוד, על שני נאהבים צעירים שבכל פעם מוצבים בפניהם מכשולים שעד היום לא הבנתי, למרות שזו הפעם השלישית שאני כותב תקציר לסרטים הללו. הפעם, עתידם של טסה (ג׳וזפין לנגפורד) והרדין (הירו פיינס-טיפין) מצוי בסכנה בשל תגליות משפחתיות אצל כל אחד מהם, אם הבנתי נכון. קסטיל לנדון ביימה, כמו גם את הפרק הבא בסדרה.

ליגת סופר-פטס (DC League of Super-Pets) – הסרט עם הכי הרבה כוכבים לשבוע זה הוא סרט אנימציה לכל המשפחה, שיוצג בישראל בדיבוב לאנגלית או לעברית. בגרסת המקור יש יותר שמות ממקום בתקציר הזה, אז אנסה לשלב ביניהם. הרעיון הוא שילוב בין ״ליגת הצדק״ ו״החיים הסודיים של חיות המחמד״, שכן הסרט מכיל אמנם את גיבורי העל הידועים אבל מתמקד בבעלי החיים שלהם. קריפטו (דוויין ג׳ונסון) הוא הסופר-כלב של סופרמן (ג׳ון קרסינסקי) שבעליו נחטף. טרם צפיתי בסרט, אבל אני מאשים את לקס לותר (מארק מארון). ידידו הטוב של העל-אדם מכנס חבורה של גיבורים פרוותיים, דוגמת הכלב של באטמן (קווין הארט), כדי להציל את המצב. עוד מדבבים: ונסה באייר, קייט מקינון, נטשה ליאון, דייגו לונה, קיאנו ריבס בתור איש העטלף, ג׳מיין קלמנט כאקווהמן, ג׳מילה ג׳מיל בתפקיד וונדר וומן ועוד. הבמאים הם ג׳ארד סטרן (״לגו באטמן״) וסם לוין.

סרטים חדשים ב-VOD

נפגשנו ב-VR

מאחורי הקלעים (Dreamfactory) – כל הסרטים לצפייה ביתית בשבוע זה זמינים החל מהיום (28.7), וזה ספציפית ב-yes ובסלקום tv גם, אחרי שהוקרן רק בסינמטקים עד כה. סרטו של מרטין שראייר הגרמני השב אל ימי הזוהר של תעשיית הקולנוע בברלין ואל הקמת חומת ברלין שחצתה את העיר, ובמקרה של הסרט הפרידה בין נאהבים.

סופה אינסופית (Infinite Storm) – האם נעמי ווטס היא ליאם ניסן החדשה? כמות המותחנים בהם השחקנית המחוננת מככבת לאחרונה ספק משנה את מעמדה, או שאולי זו הסיבה ולא התוצאה. היא מגלמת כאן מטפסת הרים שנקלעת לסופת ברד וצריכה להספיק לרדת מהר תלול וגבוה לפני רדת החשכה. מלגוז׳טה שומובסקה הפולניה (״לעולם לא יירד שלג״, ״גוף״) ביימה במשותף עם הצלם הקבוע שלה, מיכאי אנגלרט. יס VOD.

ראמבל (Rumble) – סרט האנימציה הזה נדחה ונדחה, ובסוף לא יצא לאקרנים. בארה״ב הוא הפך לסרט של שירות פרמאונט+ ובישראל יס זכו בו. הסרט מתרחש בעולם בו מפלצות ענקיות וצבעוניות נלחמות זו בזו להנאת קהל אנושי, במעין קרבות היאבקות המשודרים כאירועי ספורט לכל דבר. העלילה עוקבת אחר בת של מאמן אגדי הלוקחת תחת חסותה מפלץ צעיר בתקווה לעשות ממנו אלוף. ביים: האמיש גריב.

נפגשנו במציאות מדומה (We Met in Virtual Reality) – נסיים עם סרט שקושר יחד כמה כותרים שהוזכרו לעיל, בהיותו חלק מן הפסטיבלים של סאנדנס ודוקאביב, וכעת גם מהספריות של HOT ושל סלקום. הקונספט של הסרט התיעודי הזה, מאת ג׳ו האנטינג, נשמע מעניין: הסרט ״צולם״ כולו בתוך מציאות מדומה, בה הבמאי מראיין אנשים שעולמות ה-VR מהווים חלק חשוב מחייהם. בפועל זה אומר צפייה באנימציה מגושמת שנוצרת בזמן אמת, ומרואיינים עם סאונד של פגישת זום במקרה הטוב. לכן, אני לא צלחתי יותר מכמה דקות של זה, מי שכן צפו במלוא הסרט מוכנים להישבע שזה דווקא סרט מדהים ומיוחד כפי שהובטח. צירפתי תמונה להמחשה לעיל, אבל אני מניח שעדיף לשפוט את הסרט כולו ואת זאת לא אוכל לעשות בעצמי.