סרטים חדשים: ״אנט״, ״סדר חדש״, ״בית הסיוטים״, ״מחסל עם מזל״

שנה עברית טובה לכולם וברוכה הבאה תשפ״ב, שאולי נראית כמו רצף אותיות אקראי אבל נקווה שתיזכר לטובה. או לא תיזכר בכלל, גם זה יכול להיות נחמד בתקופה האחרונה. אצלנו בבלוג מתאוששים מראש השנה ומהאבידות של החג – ענקי הקולנוע הוותיקים הצרפתי ז׳אן-פול בלמונדו והאיטלקי נינו קסטלנואובו, ולצידם מייקל קיי וויליאמס שעזב אותנו מוקדם מדי, בגיל 54 בלבד. אחרי כל זה אנחנו מתכוננים למעט השגרה האפשרית עד המועד הבא, פסטיבל הקולנוע של חיפה, שכבר החל למכור כרטיסים. פוסט ההמלצות שלנו יגיע בקרוב, ובינתיים אפשר להתרשם מן התוכניה המתפקעת. באותה נשימה, אני תוהה מדוע שפסטיבל נוסף יתקיים באותם תאריכים. זה קרה בזמן פסטיבל ירושלים, מה שגרם לי לפספס לגמרי את פסטיבל הקולנוע של מצפה רמון. והפעם זהו פסטיבל כרמל לקולנוע קצר, שיתקיים בזכרון יעקב וגם אונליין בין ה-21 וה-24 בספטמבר, כלומר גם בדיוק באמצע של פסטיבל חיפה (19 עד ה-28) וגם במיקום גיאוגרפי די סמוך (בחיפה יש אפילו תחרות כרמל, אם זה לא מספיק מבלבל). בעיניי זה חבל כי כל המשאבים והמאמצים שלנו מכוונים לפסטיבל הגדול יותר ואני בטוח שלא רק שלנו.

עוד עניין קבוע לפני שמתחילים, בדמות התייחסות לסרט שהוא חלק מההיצע השבועי אבל כבר הזכרתי בעבר במדור. הפעם זהו ״איך להיות אישה טובה״ (La bonne épouse / How to Be a Good Wife) של מרטין פרובו ובכיכובה של ג׳ולייט בינוש, שכיכב בטרום בכורות שוב ושוב לאורך תקופת המגפה. תמצאו אותו בקולנועים אבל לא כאן בהמשך הטקסט, מה שאני לא בטוח שאפשר להגיד על סרט ילדים בשם ״ספיי דוג״ (Foxter & Max) שמופיע בחלק מן המקומות שבדקתי אך ללא מועדי הקרנה. אז נדמה לי שהוא לא מופץ השבוע ונשמיט אותו, אם טעיתי אשמח לתקן. הנה ארבעה סרטים שאני בטוח שמצטרפים להיצע הקולנועי ואחריהם קצת צפייה ביתית.

אנט (Annette) – רענן מפסטיבל ירושלים ועדיין טרי מהזכייה בפרס הבימוי בפסטיבל קאן, סרטו החדש של לאוס קראקס ינסה את מזלו בבתי הקולנוע. זמן רב עבר מאז ״מנועים קדושים״, שהיה אחד מסרטי העשור הקודם של סריטה, והבמאי הצרפתי חובב המוזרויות הצליח לפלג אותנו הפעם. אבל על כך בסקירה של אור שתגיע בקרוב, בעוד אני אנסה לתקצר ולתאר את האירועים שמתחוללים על המסך. אדם דרייבר ומריון קוטיאר מגלמים זוג אמנים, הוא סטנדאפיסט והיא זמרת אופרה, שאהבתם מביאה להם ילדה בלתי רגילה ששמה כשם הסרט. כמובן שמה שנראה אידיאלי הופך לסיוט. דמיינו את כל זה עם הבימוי היצירתי של קראקס, ושימו לב שזה מיוזיקל, מאת האחים רון וראסל מייל (הידועים בתור להקת ספארקס). או בקיצור, סרט של ספקארקס. סליחה על זה.

סדר חדש (New Order) – גם הבמאי המקסיקני מישל פרנקו (״אחרי לוסיה״) מבצע תפנית אל ז׳אנר לא מוכר עבורו, אך שומר על סגנונו. וגם הסרט הזה הוקרן כחלק מפסטיבל ירושלים, אבל טכנית כבר ערך את בכורתו בהקרנת דרייב-אין בפסטיבל סרטים בערבה. הסרט נפתח בתיאור ממושך של חתונה יוקרתית במקסיקו סיטי, בה לוקחים חלק בני המעמד הגבוה בזמן שהעניים נותרים בחוץ או עמלים בבית במשרות שירותיות. מחאה חברתית אלימה ברחובות הסמוכים מתקדמת אל האחוזה החוגגת וההתנגשות בין המעמדות תהיה בלתי נמנעת וכואבת מאוד. נאיין גונזלס נורבינד מגלמת את הכלה שלא מוכנה שהיום שלה ייהרס, בסרט שלא קל להגדירו מבחינה ז׳אנרית משום שלא מספיק שהוא משנה טון מדי פעם, הוא גם מתרחש באיזה עתיד קרוב אך בדיוני. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט.

בית הסיוטים (The Night House) – מסתבר שחייבים סרט אימה חדש בכל סופש, אז הנה אחד מהשנה החולפת שגם טרם כתבנו עליו או הוצג בארץ. רבקה הול מגלמת אלמנה טרייה, המתגוררת בבית שעיצב בעלה המנוח. משהו לא לגמרי קשורה בבית הזה, או שמא זה האבל שלה שגורם לה להרגיש כך, בעודה מגלה סודות שהותיר הבעל מאחור. דייויד ברוקנר (״הפולחן״) ביים ואת התסריט כתבו בן קולינס ולוק פיוטרווסקי (״Super Dark Times״). כדאי לזכור לפחות אחד מן השמות הללו משום שהם מרכיבים את הצוות שרוקח כעת את הרימייק ל״מעורר השאול״. אור ולירון די מתחלקים בסקירות קולנוע האימה שלנו לאחרונה, ונראה שהפעם תורו לכתוב.

מחסל עם מזל (Lucky Day) – נעבור אל סרט מודל 2019, שברוב העולם יצא היישר להפצה ביתית עוד לפני שידענו שנגיף משבש חיים בדרכו אלינו. מה שהכי מעניין בסרט הזה הוא זהות הבמאי – רוג׳ר אייברי, מי שהיה שותפו של טרנטינו בתחילת דרכם, וזכה עימו באוסקר על כתיבת ״ספרות זולה״, וחתום לבדו על כמה וכמה סרטים (״להרוג את זואי״, ״חוקי המשיכה״). כידוע, הקריירה של אייברי נקטעה ב-2008 עת הואשם בהריגה בעקבות נהיגה בשכרות ונכלא. זהו הסרט הראשון שהוא מביים מאז ״Glitterati״ ב-2004 (גם אם המשיך לכתוב לאחרים). מדוע ההקדמה הארוכה הזו? משום שהעלילה עוסקת בפורץ כספות המשתחרר מהכלא, מנסה לשוב אל חייו, אך עברו רודף אותו בדמות מחסל פסיכוטי המבקש לנקום את מות אחיו. לא נעים. לוק ברייסי, קריספין גלובר ונינה דוברב מככבים.

בונוס – לא רק ״אנט״ ו״סדר חדש״ הם שידור נוסף של היילייטס פסטיבל ירושלים. בהקרנות חד-פעמיות בקולנוע לב תל-אביב, אפשר לתפוס עוד שבעה מהם. יש לו״ז יומי בו אפשר להיעזר, אז אני רק אתרברב שכיסינו כמעט את כולם כאן בסריטה. על ״הקן״, ״הדרך של חסן״, ״כוורת״ ו״פרה ראשונה״ אפשר היה לקרוא אצלנו לפני הפסטיבל, בעוד את ״אחוז בי חזק״ ו״גגארין״ כיסינו במהלך האירוע עצמו. רק ״הבלדה על הפרה הלבנה״ חמק מאיתנו והנה הגיעה עוד הזדמנות להשלימו.

סרטים חדשים ב-VOD

טובה (Tove) – שבועות רבים מוקרן הסרט הזה בסינמטק תל אביב, תחת המטריה של פסטיבל הקולנוע הגאה, ומאז תחילת השנה העברית יכולים להנות ממנו גם לקוחות yes. טובה מן הכותרת היא טוּבֶה יַנְסוֹן, האישה שיצרה וציירה את המומינים. בסרטה של זיידה ברגרוט, שייצג את פינלנד במירוץ לאוסקר הקודם, מגלמת את האמנית אלמה פוישטי, והתוצאה היא ביוגרפיה על חייה ועל ההשראה שעוררה בה זוגתה להפוך את הציורים שציירה להנאתה לנחלת הכלל.

קייט (Kate) – יש לא מעט סרטים חדשים בנטפליקס בסוף השבוע, אבל רק באחד מהם מרי אליזבת ווינסטד מגלמת מתנקשת שהורעלה ויש לה בערך יממה לנסות להבין מי עשה זאת ואף לנקום לפני שייגמר לה הזמן. כל זה על רקע טוקיו הפוטוגנית ועם הופעות אורח של וודי הרלסון, מיכאיל הויזמן וכוכבים יפניים לרוב, ותיקים (טדאנובו אסאנו, ג'אן קונימורה) או חדשה (מיקו מרטינו). הבמאי הוא סדריק ניקולא־טרויאן ("הצייד: מלחמת החורף") ואת התסריט כתב אומייר אלים (״איום מיידי״).

אחים בדם: מלקולם אקס ומוחמד עלי (Blood Brothers: Malcolm X & Muhammad Ali) – למי שנהנו מ״לילה אחד במיאמי״ ורוצים לצלול לסיפור האמיתי על הקשר בין שניים מתוך ארבע הדמויות בסרטה של רג׳ינה קינג, הסרט התיעודי הזה מצטרף אל נטפליקס אף הוא. מרקוס איי. קלארק אחראי לדוקומנטרי הסוקר את הקשר בין אלוף העולם באיגרוף לבין המטיף הרדיקלי, שטיפחו חברות שהחלה במקרה והתפרקה סביב שינויים בהשקפות העולם שלהם.

סרטי 11 בספטמבר – נסיים עם אזכור כללי שביום שבת יצויינו 20 שנה לאסון התאומים, ונדמה שכל גוף שידור וחברת הפקה בחרו להכין לכבוד התאריך עוד יצירה תיעודית (או עלילתית אבל זה נדיר יותר) אודות היום הטראומתי ששינה סדרי עולם. לא אמנע את כל האופציות, בעיקר כי חלק מהן דורשות ישיבה ממושכת, כמו זו שציינתי בחודש שעבר. אבל כן חשבתי להזכיר את האופציה הכי פחות שגרתית מכולן.
״הם באו מרחוק״ (Come from Away) הוא מחזה מצולם שמצטרף אל אפל+ ומבוסס על אירוע אמיתי. בעקבות פיגועי הטרור, השבועות שאחריהם לוו בחשש מתמיד ובשבוע אחד נחתו 38 מטוסים בעיירה קטנה בקנדה שלא הייתה ערוכה לעניין. זה הבסיס למחזמר מאת איירין סנקוף ודייוויד היין, שיהיה אפשר לראות גרסה מצולמת לאחת ההפקות הבימתיות שלו. על פי הטריילר, אל תצפו ל״המילטון״ הבא, אבל כן מדובר במחזה ברודווי זוכה פרסים.