סרטים חדשים: ״הלילה הזה״, ״משחקי ציד״

להתראות אוסקר, ביי ביי אפריל. הטקס ההוליוודי ועונת הפרסים כולה מאחורינו, הזדמנות להודות לאלפי הקוראים והקוראות שפקדו את הבלוג ביממה שסביב האירוע לבדה, כולל במהלך הלילה כדי לקרוא את הדיווח החי של אור. בזכותכן ובזכותכם שווה להישאר ערים ולהשקיע בעוד ועוד פוסטים, גם אם יש דברים יותר חשובים בעולם הקולנוע או בכלל. יחד עם האוסקר ניפרד מחודש אפריל שמתחיל להיראות יותר כמו שגרה חדשה מאשר חזרה אמיתית לשגרה הקודמת. אבל זה כבר לא תלוי בנו אלא בבתי הקולנוע שבוחרים להישאר סגורים, כך שכמו בשבועות האחרונים הבחירה שלי היא להתמקד באלה שפתוחים. האירוע הראשון שיביא איתו חודש מאי הוא פסטיבל אפוס לסרטי תרבות ואמנות, החל מה-1 ועד ה-8 בחודש, בשני מוקדים וחלקים. בסינמטק תל אביב אפשר יהיה לראות כבר בסופש זה תוכנית לקולנוע ישראלי מכל הזמנים, בעוד במוזיאון תל אביב יתרכז ההיצע הבינלאומי בעיקר סביב הסופש הבא. כל הפרטים באתר הפסטיבל, מדריך מטעמנו וכמה המלצות יגיעו בקרוב מאוד בפוסט נפרד.

הלילה הזה – הסרט הישראלי החדש הראשון להפציע על המסכים מאז המגפה והוא עושה זאת בפלטפורמות הביתיות, אחרי שלקח חלק בפרסי אופיר ובפסטיבל ירושלים. כתבתי בשבוע שעבר שזה די הפתיע אותי לראות אותו במקרה בסלקום tv, אבל מאז הובא לתשומת ליבי שהוא גם ב-yes ו-HOT אז חשבתי דווקא להבליט אותו לחלק הזה של המדור כאילו שהוא מוקרן בקולנוע ונגיש לכל. מדובר בסרטו העלילתי של הדוקומנטריסט בדרך כלל, נדב שירמן (״מרגל השמפניה״, ״הנסיך הירוק״), על פי תסריט של בני ברבש ועוזי וייל, המבוסס מצידו על אירוע אמיתי. בחג הפסח של 1980 פרצה חוליית מחבלים חמושה אל קיבוץ משגב-עם והתבצרה בבית הילדים בשעה שהמבוגרים מסובים בחדר האוכל. קורות הלילה הארוך ההוא מובאות בסרט מכמה נקודות מבט, מתוך ומחוץ למבנה הנצור. בקאסט אפשר למצוא בין היתר את שאדי מרעי, שירה קדם־קצנלבוגן, אפרת בוימולד, זהר ליבה, יעקב זדה-דניאל, תום חגי, מיקי לאון ואודי פרסי. על הצילום אחראית דניאלה נוביץ, זוכת פרס אופיר על ״אסיה״, סרט אחר שעדיין מחכה להפצה כלשהי בישראל.

משחקי ציד (The Hunt) – נעבור אל בתי הקולנוע ואל רשת מובילנד הממשיכה להגדיל את הקטלוג בסרטים חדשים, יותר ופחות. מלבד ״משודרג״ שהם מחזירים לסיבוב נוסף כמעט שלוש שנים אחרי שהוקרן בארץ, גם הסרט הראשון להידחות באשמת המגפה בישראל מקבל את יומו תחת אור המקרנה באיחור של שנה שלמה. ״משחקי ציד״ הוא מראש סרט שנדחה בזמנו בארה״ב ואולי תזכרו אותו ואת סיפורו מהסקירה של לירון, או משלל סיכומי השנה שלנו. למקרה שצריך תזכורת, סרטם של הבמאי קרייב זובל (״ציות״), והתסריטאים ניק קיוז ודיימון לינדלוף (״השומרים״, ״הנותרים״) הוא משל אלים בסגנון ״באטל רויאל״ וחיקוייו אבל עם מבוגרים מכל קצוות הקשת הפוליטית בארה״ב. בגדול, חבורת זרים מתעוררת כפותה ביער ומגלה שהם ניצודים, כאשר השאלה היא לא רק למה אלא גם מי מאחורי הכוונות, תרתי משמע. הקאסט מכיל כמה פרצופים מוכרים, חלקם נחשפים במפתיע, אבל מבחינתנו כבלוג זה הסרט של בטי גילפין, אחת מנשות השנה של סריטה.

קולנוע לב – ממשיכים במתכונת של השבוע שעבר, כלומר אין סרטים חדשים מלבד עוד קלאסיקה של טריפו, הפעם ״400 המלקות״ המופתי, אבל יש עוד סניף שמתווסף, הפעם זהו לב שוהם. זה אומר שקולנוע לב פועלים לאורך סופי השבוע בכמה מוקדים, כולל תל אביב, ירושלים ורעננה, ומציעים כעשרה סרטים הנעים בין ותיקים לחדשים למדי. מבחינתי שימשיכו ככה כל שבוע עד לכשירות מלאה, במקום להכריז על פתיחה חגיגית. אני סבלני.

קולנוע קנדה – הפלורנטיני מציע סופש טעים במיוחד, עם הראמן של ״טמפופו״ הערב, ״וילי וונקה ומפעל השוקולד״ מחר ו״רטטוי״ בשבת. לא בדיוק הסדר שבו אני הייתי זולל את הסרטים הללו אבל על טעם וריח אין להתווכח. כרגיל אמליץ לעקוב אחריהם בפייסבוק ולהזמין כרטיסים מראש לפי כללי הבריאות העכשוויים וכל זה.

הגדה השמאלית – בדגש על מועדון הקולנוע שלה ברחוב אחד העם 70 בתל אביב, חוזרת לפעולה בשבת ובהתאם לתקנות. הסרט שיוקרן הוא ״Aferim!״ של ראדו ג׳ודה, סוג של מערבון רומני שזכה בפסטיבל חיפה 2015 לשם העברי ״בראבו!״. הכניסה חופשית אבל המקום מוגבל, והשוס הוא שאפשר יהיה לפגוש וירטואלית את ג׳ודה, שישוחח לאחר ההקרנה עם הבמאי נדב לפיד, שגם יציג את הסרט לפני ההקרנה. עוד פרטים בעמוד האירוע הפייסבוקי.

בסינמטקים – על הלו״ז של מאי נראה לי שנדבר בפעם הבאה, כי הוא לא מעודכן עד הסוף בכל המקומות. בינתיים אציע זרקור על שני הסינמטקים שאני מתייחס אליהם הכי פחות בדרך כלל, וזה לא אומר שבאחרים אין מה לראות, כמובן. אז בסינמטק שדרות יוקרנו יותר מפעם אחת במהלך סוף השבוע ״לילה בספרייה״ (The Public) של אמיליו אסטבז, על חסרי בית המתבצרים בספרייה ציבורית מפאת הקור השורר בסינסינטי, ו״חיים אחרים״ (The Peanut Butter Falcon) שהיה חלק מפסטיבל חיפה הקודם, מאת טיילר נילסון ומייקל שוורץ. בסינמטק ראש פינה נערכת מחווה לבמאי הקנדי קזבייה דולן לכבוד סרטו החדש ״מתיאס ומקסים״ (שיוקרן גם בסינמטק תל אביב ובאתר הפסטיבל הגאה), במסגרה אפשר יהיה להנות שוב מסרטיו ״מאמי״ ו״זה רק סוף העולם״.

סרטים חדשים ב-VOD

יהודה איש קריות והמשיח השחור (Judas and the Black Messiah) – צריך להתרגל לזה כי זה עוד יקרה שוב בהמשך השנה, אבל הנה זוכה האוסקר הראשון להיות מופץ, גם אם רק ביתית, אחרי הטקס. סרטו השני של שאקה קינג יצא מהטקס עם פרס השיר וחשוב יותר, עם אוסקר לדניאל קאלויה על הופעתו כמנהיג הפנתרים השחורים סניף שיקגו של הסיקטיז – פרד המפטון. כשתצפו בסרט, שזמין מהיום ב-yes, תיווכחו מדוע זהו סוג התפקידים שמושך פרסים. אבל בעיניי ההופעה הטובה בסרט היא של לאקית׳ סטנפילד, בתור ביל אוניל, פושע שהפך בעל כורחו למודיע של ה-FBI והסתנן אל ארגון הפנתרים, מפלס את דרכו לצמרת וקרוע בין נאמנות למנהיג לבין הסללתו להיות ג׳ודאס מטפורי, כפי שרומזת הכותרת. גם ג׳סי פלמונס ומרטין שין כאן, בסרט שכבר כתבתי עליו בהקשר רחב יותר ואולי נכתוב עליו שנית. אם לא: אחלה סרט (תמונה לעיל).

עונת הגשמים (Wet Season) – גם הסרט הסינגפורי הזה זמין החל מהיום ב-yes, וגם בשירות ה-VOD של קולנוע לב שם הוא זמין מזה חודשים ארוכים, וגם עליו כבר כתבנו. ספציפית עופר, במסגרת פסטיבל סרטים בערבה שם ערך הסרט את בכורתו המקומית, ולאחר מכן אור כלל אותו בפרויקט מתמודדי פרס האוסקר הבינלאומי. סרטו של אנתוני צ'ן עוקב אחר קשר הנרקם בין מורה המצויה בנישואים כושלים לבין אחד התלמידים שלה, למי שרוצים ורוצות לראות כיצד המדינה האסייאתית מתמודדת קולנועית עם הטאבו הזה.

ציידי המפלצות (Monster Hunters) – לא ״אהבה ומפלצות״ הנטפליקסי, אלא סרט אקשן לקהל קצת יותר בוגר (אבל ממש קצת) שאפשר למצוא ב-yes. מדובר בסרט האקשן החדש של הבמאי פול וו. אס. אנדרסון וזוגתו השחקנית מילה ג׳ובוביץ׳, המבוסס הפעם על סדרת משחקי מחשב ששמה כשם הסרט. הרעיון הוא שקבוצת חיילים עיליים, בהובלת ג׳ובוביץ׳, נקלעים למימד מקביל שהוא מעין מדבר שורץ מפלצות המבקשות לנשנש אותם. טוני ג׳ה, רון פרלמן ומייגן גוד הם בין אלה שינסו להדביר את מזיקי הענק.

משפחת מיטשל ומלחמתה במכונות (The Mitchells vs. the Machines) – נסיים בכל זאת עם נטפליקס ונקפוץ אל מחר (שישי ה-30.4 והאחרון לחודש זה). את הסרט הזה אולי תכירו בשמו הקודם, ״משפחה ברשת״ (Connected), כשהיה אמור לצאת לאקרנים בשנה שעברה כיצירת האנימציה החדשה של אולפני סוני בהפקת פיל לורד וכריס מילר (מתהילת ספיידרוורס, רחוב ג׳אמפ, וסרטי לגו). אבל כולנו יודעים מה קרה וכעת הוא צץ אצל ענקית הסטרימינג בשמו החדש-ישן. בכל מקרה, זה אותו סרט על משפחה לא מתפקדת שהמוזרות שלה מותירה אותה כתקווה האחרונה של האנושות בעת אפוקליפסת רובוטים. הבמאים-תסריטאים הם צמד נוסף, מייקל ריאנדה וג׳ף רואו, להם קרדיט בסדרה המונפשת והמעולה ״גרוויטי פולס״. צוות המדבבים בשפת המקור כולל את דני מקברייד, מיה רודולף, אבבי ג׳ייקובסון, אוליביה קולמן בתפקיד מושלם כרגיל ועוד הרבה קולות מוכרים שכיף לגלות ברולר הקרדיטים או לזהות תוך כדי צפייה. יש גם אופציה לדיבוב עברי בנטפליקס והסרט עצמו מתאים לדעתי לצפייה לכל המשפחה (אבל לא לקטנטנים). שיבחתי אותו מעל דפי ״הארץ״ ונראה איך נתייחס אליו גם כאן בסריטה.