• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

סרטי יום הזיכרון/העצמאות 2021

13 באפריל 2021 מאת אורון שמיר

שבוע אחרי יום הזיכרון לשואה ולגבורה אנחנו שוב עוצרים את פעילות הבלוג, הפעם כדי לכבד את זכר חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. זה אומר שנחכה עד ערב יום העצמאות ה-73 של מדינת ישראל, מחר בערב, כדי לשוב לעניין עם מדור רגיל של סרטים חדשים. כמו שעשיתי בשבוע הקודם, חשבתי שזה יהיה הגיוני להפריד את היצע הסרטים למה שמוקרן באולמות ובבית. אבל הצימוד הקבוע של אחד הימים העצובים בשנה עם מה שאמור להיות השמח שבימים, הביא עימו עוד אתגר. כיוון שמוסדות התרבות סגורים היום ומחר בשעות היום לרגל יום הזיכרון, חשבתי להפוך הפעם את הסדר – קודם שידורי שני הימים השונים אך צמודים, ולבסוף פרגון לסינמטקים שלא ויתרו על יום העצמאות והעמיסו בתוכן ישראלי. כמו שהערתי בפעם הקודמת, אני לא מתיימר לספק כאן מדריך מקיף לכל ערוץ או גוף שידור שקיים בישראל, אבל השתדלתי לעבור על כמה שיותר קטלוגים.

בבית

מתוך ״אפס ביחסי אנוש״

בערוצי הטלוויזיה, מכאן על כלל מספריו ושמותיו (11, חינוכית, 33) ועד רשת וקשת, יהיו כרגיל מגוון טקסים ושידורים מיוחדים ליום הזיכרון ואחר-כך ליום העצמאות. אני לא מכליל אותם פה ומתמקד בסרטים, להוציא את הפרויקט חוצה הערוצים ״פנים. יום. זיכרון״ ביוזמת בית אבי חי, מיזם הנצחה אמנותי ההופך זיכרונות מחייהם של חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה לסרטוני אנימציה. סרטי יום העצמאות עצמו מעט חוזרים על עצמם כצפוי, אבל אם יורשה לי בנימה אישית – אולי השנה אפשר לוותר על צפייה דווקא בסרטים המקדשים את תרבות האונס בישראל. רק הפעם ורק ליום אחד, ואז למחרת נחזור חופשי למדיניות ״ככה היה פעם״ ו״את ההיסטוריה אי אפשר לשפוט בעיניים של היום״.

yes – ערוצי הלווין יתאחדו בעצם לשתי רצועות מרכזיות, סביב yes קולנוע ישראלי ו-yes דוקו, לצד ספריית VOD ייעודית שתאפשר גישה לסרטים בכל זמן. בין הסרטים שיוקרנו ביום הזיכרון: ״בופור״, ״לבנון״, ״הלומים״, ״מצור״, ״יוסי וג׳אגר״ ו״כיפור״. ביום העצמאות מבטיחים אצל יס לחגוג בסימן אחווה ישראלית עם ״כל הקלאסיקות והקומדיות הכי הכי מכל השנים״, מרתון מערכונים של הגשש החיוור, וגם בכורה טלוויזיה לסרט ״מבצע שלאגר״, קומדיה על קצין או״ם שמסתבך עם מאפיונר ישראלי בתקופה בדיונית של הסכם שלום בין ישראל ולבנון. היות וזו הבכורה היחידה שמצאתי, הענקתי לסרט את תמונת הכותרת בראש פוסט זה.

HOT – בכבלים החליטו לחגוג את יום העצמאות עם ספיישל סדרות מקור תוצרת הוט, כך שבעצם אין לי סרטים להבליט מתוך ההיצע. אם פספסתי אשמח לעדכן.

סלקום – בשירותי הטלוויזיה של חברת הסלולר מציעים ליום הזיכרון סרטים דוגמת "בופור", "לבנון", "יוסי וג'אגר", "טוביאנסקי" וכן דוקומנטרים באורכים שונים, את פרויקט "פנים. יום. זיכרון" שהוזכר, וגם שיתוף עם העמותה להנחלת מורשת הצנחנים שיציע סרטי הנצחה. ביום העצמאות תתחלף האווירה ויובלטו הסרטים: "מכתוב", "אפס ביחסי אנוש", "זוהי סדום", "סוף העולם שמאלה", "אהבה קולומביאנית", "שבלול", "לול", "הלהקה", "דיזנגוף 99", "מציצים", "גבעת חלפון אינה עונה", "צ'רלי וחצי", "חגיגה בסנוקר", "השוטר אזולאי", "אבא גנוב", "סאלח שבתי" ועוד.

פרטנר – בשירותי הטלוויזיה של חברת הסלולר האחרת הלכו על ״חגיגה של בורקסים וסרטים ישראלים״ לדברם, עם היצע הכולל את: "צ'רלי וחצי", "חגיגה בסנוקר", "המובטל בטיטו", "גבעת חלפון אינה עונה", "אלכס חולה אהבה", "הלהקה", "אביבה אהובתי", "ביקור התזמורת", טרילוגיית "אבא גנוב", "סאלח שבתי", "הלהקה האחרונה בלבנון", "ישמח חתני", "מכתוב", "נשיקה במצ״ח", "החיים על פי אגפא", "דיזנגוף 99" ו"סוף העולם שמאלה".

באולמות

״מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם״ חוזר אל סינמטק ירושלים

רוב הסינמטקים סגורים ביום העצמאות, אבל חלק בכל זאת חוגגים – בין אם זה בערב עצמו ביום למחרת. אני יכול לחשוב על מקומות גרועים יותר להיות מהם במהלך החג הזה מאשר אולם קולנוע. נגיד רחוב הומה ורועש בו זרים מנסים לפגוע בעזרת ספריי שתוכנו לא ידוע או אביזרים מתנפחים למיניהם. או עומד במרפסת, למי שיש, ומנסה להבין מאיפה באים רעשי הנפץ והאורות הצבעוניים הידועים כזיקוקין דינור, בזמן שהכלב או הכלבה, למי שיש, מתחבאים הלומים מתחת לרהיט. פתאום אולם קולנוע נשמע כמו המקום להיות בו. הלינקים בשמות המוסדות יפנו אל התוכניה המיוחדת שלהם, שם גם אפשר להזמין כרטיסים.

בסינמטק ראש פינה – הלכו על גישה הצימוד, עם הקרנה של פרויקט ״פנים. יום. זיכרון״ במהלך רביעי עצמו, ללא תשלום אך בהזמנה מראש, ועם ״מכתוב״ של עודד רז, חנן סביון וגיא עמיר בתור חגיגות העצמאות בערב המאוחר.

בסינמטק הרצליה – פותחים את ״בימת יום העצמאות״, כך כהגדרתם, עם סרטו החדש של איתן פוקס. ״סאבלט״ בקושי הוקרן בישראל מאז בכורתו המקומית בפסטיבל ירושלים בשלהי השנה הלועזית הקודמת, וזו הזדמנות לצפות בו בימים אלה בהם בתי הקולנוע מבוששים להיפתח וכתוצאה מכך כבר שנה לא היה סרט ישראלי עלילתי חדש על המסכים. אחריו יעלו ויבואו ״מבצע סבתא״, קומדיית הפולחן של דרור שאול שאני אולי עדיין יודע לדקלם בעל פה, ואירוע חוצות חינמי תחת הכותרת ״בחזרה לאייטיז-ניינטיז״ בניצוחו של אלון גור אריה.

בסינמטק ירושלים – אמנם סגורים ברביעי עצמו, אבל מפצים על כך ויותר מזה בחמישי. החל מהערב תושק אסופה שאצר איש הקולנוע האגדי אמיר קמינר, שכותרתה ״והזוכה הוא…״ ומהותה הוא קיבוץ סרטים שמהווים כמה מן הזכיות הגדולות של הקולנוע הישראלי בזירה הבינלאומית. האסופה עתידה להיות זמינה באופן מקוון באתר הארכיון המחודש, שכבר כולל כעת רגעים מרגשים לצפייה כמו זכייתה של השחקנית חיה הררית בציון לשבח בפסטיבל קאן של 1955 עבור הופעתה ב״גבעה 24 אינה עונה״, ועד הזכיות של ״מילים נרדפות״ של נדב לפיד בדב הזהב הברלינאי או ״סקין״ של גיא נתיב באוסקר האמריקאי.

לציון המאורע, בסינמטק הירושלמי מציעים שלושה סרטים במחיר מוזל מאוד – חינם למנויים או ב-10 ש״ח לכל סרט. ההקרנות יחלו עם ״שלושה ימים וילד״ של אורי זהר, שזיכה את עודד קוטלר בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל קאן 1967, ויימשכו עם ״ביקור התזמורת״ של ערן קולירין, שגרף פרסים מקאן ועד האקדמיה האירופאית. בתור בונוס כיפי במיוחד, יצטרף לחגיגה ״מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם״, סרטו של דני רוזנברג שלפני כמה חודשים זכה באותו סינמטק בפרס הסרט הטוב ביותר של פסטיבל ירושלים. מרוב התרגשות התחלתי בהזמנת כרטיס עד שנזכרתי שאין לי תו ירוק עדיין. נדמה לי שזו ההזדמנות הראשונה, כולל הפסטיבל, לחזות ביצירה על המסך הגדול – דרך מצויינת לחגוג.

תגובות

  1. the dibuk הגיב:

    הגיע הזמן שתכתבו משהו על סרט האימה
    Spiral

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.