במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 42

עשרה חודשים בלי תרבות במדינת ישראל. סתם חשבתי לציין למקרה שזה עוד משנה משהו. האם נסגור שנה בלי בתי קולנוע ב-12 במרץ 2021 או שיסתיים המחדל המתמשך הזה לפני כן, באמת שאני לא רוצה לנחש. או לנחס. הצרה הכפולה, כפי שיהיה ניתן להתרשם בחלק השני של המדור, היא שגם ההיצע בסטרימינג מתדלדל במקום להתפוצץ מרוב תוכן שכבר הבין שאין לו סיכוי או סיבה להמשיך לחכות. בשאר העולם זה עובד לא רע, גם כשבתי הקולנוע כן נפתחים (ונסגרים לסירוגין) תחת מגבלות. החלטתי להתחיל לשחרר לחץ בהדרגה ובזהירות בכל הקשור לכתיבה על סרטים שנדמים מיושנים למרות שעדיין לא הגיעו ארצה, מה שיקרה בסופש. בינתיים, קצת ענייני קולנוע מקומיים ועולמיים, דוגמת הארכתו של פסטיבל אוטופיה עד סוף החודש, ולאחר מכן התמקדות במה שכן זמין ונראה לכל הפחות מעניין.

ג׳נין ג׳נין – סרטו השנוי במחלוקת של מוחמד בכרי שוב עלה לכותרות ולא בהקשרים קולנועיים. בשנת 2002 המועצה לביקורת סרטים אסרה על הקרנתו אך בג״ץ ביטל את החרם, ומאז הסרט ויוצרו נגררים אל בתי המשפט ומוחרמים מבתי הקולנוע. את החלק האחרון קבעה השבוע שוב השופטת בתביעת דיבה שהגיש חייל מילואים המופיע לרגע בסרט. תסלחו לי אם אתמקד באירוניה של איסור על הקרנת סרט בקולנוע בשעה שהם סגורים ממילא, ואתהה על מהותה של פסיקה שמשפטית שחורצת דין של סרט קולנוע. זה אפילו יותר אירוני משום ש״האיסור אינו חל על יוטיוב״ לדברי השופטת, כאילו שיש עוד דרכים לראות סרטים כרגע. בכל מקרה, אם תגגלו את שם הסרט באנגלית תוכלו למצוא אותו לא ביוטיוב אלא ב-vimeo לצפייה. על גזר הדין והמשפט עצמו אשאיר לאחרים לכתוב ולדבר, אני לא חושב שזה רלוונטי לסריטה מלבד העובדה שהמקרה השיב את הסרט לתודעה ובעצם מזמין את הקהל לצפות ולגבש דעה על סרט שהוחרם.

אהבתם את הכרזת וורנר על יבול 2021? התעלפתם מהכרזת דיסני שגימדה אותה? עכשיו נטפליקס, הספק-אולפן שממילא מתרכז בשיגור תכניו ישר הביתה, החליטו להשוויץ בהפקות הנוצצות שלהם לשנה הנוכחית. הם עשו זאת בטריילר אחד די קצר אבל לא מדי, בין הטיזרון של וורנר למגה-מצגת של דיסני. דוויין ג׳ונסון, גל גדות וריאן ריינולדס, כוכבי הסרט ״Red Notice״ שהוא חלק מהליין-אפ, מבטיחים בשמה של ענקית הסטרימינג סרט חדש בכל שבוע של השנה הקלנדרית. שזה בכל מקרה מה שנטפליקס עושים, אם יורשה לי להתקטנן, אבל מעל 70 סרטי מקור בשנתון זה אכן המון. במיוחד אם לוקחים בחשבון את כל השמות המעורבים. הסרטון מלא בכוכבות וכוכבים, כמובן, אבל תסלחו לי אם אתמקד בבמאיות ובבמאים שיוצא להם ולהן סרט חדש השנה בזכות נטפליקס.
הרשימה די מלהיבה: ג׳יין קמפיון עם מערבון המבוסס על הספר ״The Power of the Dog״, פאולו סורנטינו וסרטו המסתורי ששמו ״The Hand of God״ (הרפרנס למראדונה הופך אותו לפחות מסתורי), אדם מקיי בפארודיית סרטי האסונות ״Don’t Look Up״, אנדרו דומיניק שמקים לחיים את מרילין מונרו בסרט ״Blonde״, ושובו של זאק סניידר לעשייה בכלל ולסרטי זומבים בפרט עם ״Army of the Dead״. אפשר להוסיף גם שמות שפחות מרגשים אותי אישית כמו ג׳ו רייט, ג'וזף קוסינסקי, אנטואן פוקווה, אלכסנדר אז׳ה, ראמין בהראני, וסאם לווינסון. לצד בכורות בימוי של האלי ברי ולין מנואל מירנדה, אפשר גם להשתכר ממגוון הז׳אנרים. נדמה לי שאם זה היה הליין-אפ של פסטיבל קולנוע היו הנהנוני ״לא רע בכלל״, אז לעקם את האף רק כי זה נטפליקס? אם אפילו 5% מהבציר יהיו מעולים אני אשמח.

סרטים חדשים ב-VOD

מילים על קירות האמבטיה

קראק: קוקאין, שחיתות וקונספירציה (Crack: Cocaine, Corruption & Conspiracy) – מנטפליקס אל נטפליקס, עם סרט דוקומנטרי מאת סטנלי נלסון הוותיק (״Freedom Riders״, ״American Experience״) שעלה לשירות שלשום. הכותרת המפורטת די מסבירה את עצמה, שכן הסרט שב אל ארצות הברית של שנות ה-80 ואל הכרזת מלחמה מצד הממשל כנגד נגע הסמים. בדגש על הקראק ששלט ברחובות והרס אוכלוסיות מוחלשות ממילא. על פי הקדימון הסרט מתמקד בנזק שנגרם לאוכלוסיה השחורה ומעלה תיאוריות קשר לפיהן היו מי שדווקא הרוויחו מן המצב.

ואני הייתי שם – סרטו של ערן פז מגיע אל יס דוקו, אחרי בכורה בדוקאביב והקרנה נוספת בפסטיבל סולידריות. כחייל במבצע ״חומת מגן״ ב-2002 (אזכור שני בפוסט זה) הבמאי תיעד את עצמו ואת חבריו ליחידה הצבאית במצלמת וידאו. את החומרים הוא מוצא מחדש שנים רבות לאחר האירועים המצולמים ובוחן אותם מחדש. הזכרונות מכניסה לבתים של משפחות פלסטיניות לא מניחים לו והוא רוקח סרט המורכב גם מצילומים עכשוויים שלו ושל חבריו, הנזכרים ומשחזרים את האירועים בניסיון להבין את עצמם.

מילים על קירות האמבטיה (Words on Bathroom Walls) – נשמע כמו דרמה רומנטית לנוער, וכך גם מבשר הפוסטר, אבל הטריילר נראה קצת שונה מהרגיל (תמונות לא בהכרח מייצגות מתוך הסרט מעטרות את הפוסט). צ׳ארלי פאלמר מגלם נער הסובל מהזיות ודמיונות כתוצאה מסכיזופרניה. הוריו (מולי פארקר ו-וולטון גוגינס) נאלצים להעביר אותו בית ספר, שם הוא פוגש נערה שמתעניינת בו (טיילור ראסל מ״גלים״), על אף שהוא חושש להתקרב אליה בשל מצבו. את התסריט כתב ניק נאבדה (Say You Will) בהתבסס על ספרה של ג׳וליה וולטון, ואת הסרט ביים ת'ור פרודנתאל (״יומנו של חנון״). זמין החל ממחר (חמישי ה-14.1) אצל yes וסלקום tv.

שטח קרב (Outside the Wire) – נטפליקס אחרון להפעם, שיהיה זמין החל מיום שישי ה-15.1 בשירות. סרט האקשן העתידני של מיקאל האפסטרום (״תוכנית בריחה״, ״1408״) מתרחש בעולם בו מכונות נלחמות לצד בני אנוש. חייל צעיר (דמסון אידריס) מצוות עם מכונת מלחמה סודית (אנטוני מקי) במשימה למנוע תקיפה בנשק גרעיני. מסתמן שזה אמור לערבב בין אקשן ושאלות מוסריות ופילוסופיות, אבל בעיקר אקשן. אמילי ביצ׳ם ופילו אסבק הם שני שמות בולטים נוספים בסרט, אותו כתבו רואן אתאל ורוב יסקומב.

לילה אחד במיאמי (One Night in Miami) – אני מאוד מקווה שהסרט הזה באמת יהיה זמין ביום שישי באמזון פריים וידאו, כי בממשק הוא קיים ובארה״ב הוא עולה. אם לא, אשוב ואעדכן. בינתיים אפשר לספר שמדובר בסרט הביכורים (בניקוי סרטי ופרקי טלוויזיה) כבמאית של רג׳ינה קינג, על פי מחזה של קמפ פאוורס (״נשמה״) אותו עיבד בעצמו. הרעיון בבסיס היצירה הוא מפגש (נחשו באיזה זמן של היום ובאיזו עיר) בין ארבע דמויות מפתח בקהילה השחורה של 1964 והם: מלקולם אקס, מוחמד עלי (אז קסיוס קליי), סם קוק וג׳ים בראון. מגלמים אותם, בהתאמה, קינגסלי בן-אדיר, איליי גורי, לזלי אודום ג׳וניור ואלדיס הודג׳. אם זה נשמע כמו סרט אוסקר, יעידו על כך גם פסטיבלי הסתיו והתחזיות לפרסים.

עליות ומורדות (The Climb) – נסיים עם קפיצה אל יום שני ה-18.1, אז החליטו סלקום ו-yes לשבץ את הסרט המעניין של השבוע (בסנכרון עם בכורת ה-VOD העולמית, שלא ישתמע שאני מאשים). ״הטיפוס״, אם לתרגם מילולית, החל כסרט קצר ב-2017 שהפך לסרט באורך מלא בפסטיבל קאן של 2019, ואז המתין וחיכה להפצה המיוחלת באביב 2020 – אז כולם יודעים איך הפך לבסוף לסרט מודל 2021. עלילת הדרמה הקומית הזו עוקבת אחר שני חברים ותיקים, שמחריבים אחד לשני את החיים או מצילים את עצמם מעצמם, לסירוגין. שני התסריטאים-שחקנים הם קייל מרווין ומייקל אנג׳לו קובינו, האחרון גם ביים.