30 ביולי 2020 מאת עופר ליברגל
פסטיבלי קולנוע בשנת 2020 צרכים להתמודד עם המציאות המשתנה, שלל הגבלות, וברוב המקרים גם דחיות וביטולים. פסטיבל הסרטים של איסטנבול (דומה באופיו לפסטיבלים של ירושלים וחיפה) נועד להיערך בחודש אפריל. הוא נדחה ופורק לשלבים, כאשר התכנית להקרנת סרטים פוצלה לשניים: באוקטובר צפויה להיות מוקרנת לקהל התכנית הבינלאומית ובין ה-17 ל-28 בחודש זה (יולי) התקיימה התחרות לסרטים טורקיים. בכל ערב בשעה… להמשך קריאה
29 ביולי 2020 מאת אורון שמיר
המון חדשות, וקצת ספקולציות, הצטברו השבוע ובעיקר אתמול על שולחן המערכת. כלומר, אם היה לנו תקציב לשולחן. בהזדמנות זו, תודה למי שתרמו לסריטה החודש, זה היה לא צפוי בימים קשים אלה ומאוד משמח. החלק הראשון במדור השבועי יוקדש לאותן ידיעות שהצטברו לא חשוב איפה, לפני שנעבור לרשימת הסרטים החדשים האחרונה לחודש זה בפלטפורמות הצפייה הביתית. חלק מהחדשות אותן סיווגתי כהשערות… להמשך קריאה
27 ביולי 2020 מאת אור סיגולי
העונה השנייה בפרויקט מפסידי האוסקר לסרט הטוב ביותר הייתה קצת ניסיונית. אם הראשונה עסקה בניינטיז וכל פרק בה התרכז בזוכה אחד משנה אחת, בעונה הזו הלכתי על משהו אחר. אמנם גם זו שאנחנו מסיימים כעת הייתה מרוכזת סביב עשור אחד (האייטיז) אבל בחירת הסרטים לא הייתה לפי שנה או טקס, אלא לפי מסלול של ארבע אושיות משמעותיות מהתקופה: השחקנית גלן… להמשך קריאה
26 ביולי 2020 מאת אור סיגולי
לאחרונה החלק הכי קשה בקונספט הזה של אימת החודש הוא שלב פסקת הפתיחה. מכיוון שאם באמת אין איזה מקרה יוצא דופן כמו בחודש שעבר (מאוד נדיר), המחשבות נודדות למצב שבו אנחנו נמצאים, וזה כמעט תמיד גורם לי לרצות ופשוט לא לכתוב. אמנם סריטה הוא מקום אסקפיסטי בהגדרה, או לפחות כזה שמסתכל על הבחוץ מפריזמה מאוד מאוד ספציפית, אבל אצלי לפחות… להמשך קריאה
25 ביולי 2020 מאת אורון שמיר
סרט תיעודי של נטפליקס הוא תיאור שמעורר קונוטציות שונות אצל צופים שונים. מצד אחד, מחלקת הדוקו של ענקית הסטרימינג ידועה ביצירות זוכות פרסים, כולל האוסקרים הראשונים של החברה. לרוב, סרטים דוקומנטריים של נטפליקס יהיו ״מופקים״ מאוד, כמעט מבויימים או מתוסרטים מבחינת ההרגשה של חלק מהקהל, וללא ספק מלוטשים כמוצר. זה לא בהכרח דבר חיובי כשמדובר ביצירה תיעודית. כבר יצא לי… להמשך קריאה
24 ביולי 2020 מאת עופר ליברגל
בשבועות האחרונים יצא לכתוב כאן על הקריירה של כמה וכמה במאיות שפעלו בקולנוע האמריקאי של שנות השבעים. זו תקופה בה הוליווד לכאורה נתנה הזדמנות לבמאים צעירים ובעלי חזון אמנותי פחות שגרתי, אבל גם כמעט ולא נתנה הזדמנות לנשים לביים. ממה שיצא לי להתרשם, כל מקרה של במאית שכן זכתה לעבוד הוא די מרתק, גם בנסיבות וגם בייחוד של התוצר. כך… להמשך קריאה
23 ביולי 2020 מאת אורון שמיר
הקיץ הקולנועי בוטל סופית, או לפחות נדחה עד להודעה חדשה. גם פסטיבלי הקולנוע של ישראל לא יתקיימו לפחות עד הסתיו. בשל כך, אני מרשה לעצמי להסיר מעט את החשש הקבוע מכתיבה על סרטים שאני לא בטוח איך ומתי יגיע ארצה. פשוט כי הולך וגדל הסיכוי לפספס אותם לגמרי בשנה בה הוצגו לראשונה לקהל העולמי. אז צפו לעוד פרקים של ״מחכים… להמשך קריאה
22 ביולי 2020 מאת אורון שמיר
עוד שבוע-שבועיים כאלה ואפשר להתרגל מחדש לשגרה, מעין פרק ב׳ של המגפה. אם החלק הראשון התאפיין באיזה תאריך סיום עתידי ותקווה ארטילאית להשיב את המצב לקדמותו, השלב הנוכחי לוטה בערפל עוד יותר סמיך של אי ודאות. מה שבטוח החל מהשבוע הוא שכריסטופר נולאן כבר לא יציל אותנו - ״טנט״ (TENET) הוסר רשמית מלוח ההפצה העולמי, במקום להמשיך להידחות בשבועיים כל… להמשך קריאה
21 ביולי 2020 מאת אור סיגולי
רצף הפסדי האייטיז של סטיבן ספילברג הגיע לסופו ב-1985, אבל זו הייתה עצירה מטלטלת. סרט הקולנוע השמיני של הבמאי הצעיר, "הצבע ארגמן" (The Color Purple), הפך להיות מסיפור הצלחה ללוזר הגדול ביותר בתולדות האוסקר עם 11 מועמדויות אך בלי אפילו זכייה אחת (הוא חולק את ההישג הזה עם "נקודת מפנה" ב-1977). אבל יותר מזה, על אף שנדמה שהאקדמיה דחפה אותו… להמשך קריאה
20 ביולי 2020 מאת לירון סיני
פעם לסרטים היו שמות ראויים בעברית. במיוחד כשרובם חלקו את אותם שמות תואר או פעולות. הכל היה פשוט יותר כשכל פארודיה מתה מצחוק, כל סרט מתח היה גורלי וכל סרט אקשן (ואולי אימה) היה קטלני. הסתבכנו והתפתחנו מאז, אבל כמו כל דבר שעושה קאמבק מהאייטיז אפשר להיתקל שוב בתרגומי שמות גנריים. והם אוצרים בחובם הבטחה לעולם ברור ולפעמים אפילו משובח,… להמשך קריאה
תגובות אחרונות