8 בינואר 2019 מאת אור סיגולי
אמנם רק ב-22 בינואר נדע מי יעפילו לשלב הגמר של מועמדויות טקס האוסקר ה-91, וכמו תמיד יהיו כמה הפתעות גדולות ואכזבות מינוריות, אבל כבר בשלב הזה צברנו כל מיני פרטי מידע שיכולים לעזור לנו להתכונן. נכון לפרסום הפוסט הזה, שנועד קצת לעשות סדר (או לבלבל עוד יותר, בואו נראה), ארבע מהגילדות המשמעותיות ביותר פרסמו את מועמדיהן, קיבלנו רשימות מקוצרות של… להמשך קריאה
7 בינואר 2019 מאת לירון סיני
ביקורות על סרטים שיוצאים רק למסך הקטן, כלומר, בנטפליקס כשמדובר על הפצה בישראל, היא סוג של שינוי בהגדרה של מהו סרט קולנוע. למרות כוכבי רשימות סוף שנה כמו "רומא" או "העולם שאחרי: הכחדה" שיצא לרגע לבתי הקולנוע בחו"ל, רוב הסרטים שמופקים (או מופקים עצמאית ואז נרכשים, או מופקים ואז נזנחים ואז נרכשים) על ידי גופי און דימנד (צפייה לפי דרישה,… להמשך קריאה
5 בינואר 2019 מאת אור סיגולי
שיטת הפצה מעניינת קיבל "קליימקס" (Climax) בישראל, אם כי אפשר גם להמיר את "מעניינת" ב"אלטרנטיבית" או "משונה". בכורתו הישראלית הייתה בפסטיבל ירושלים, משם עופר הספיק לחלוק אתנו רשמים מהירים, אבל קולנוע לב בעלי הזכויות החליטו שלא לתת לו הפצה רגילה ומסודרת, אלא רק במתכונת טפטופים מפתיעים כאלה מדי פעם, עם איוונטים בפייסבוק והסתמכות על פה-לאוזן. אפשר להבין את זה. בגלל… להמשך קריאה
5 בינואר 2019 מאת אורון שמיר
נהוג לומר שבימוי טוב יכול להציל תסריט בינוני, או לשדרג ולהקפיץ את הסרט רמה או שתיים מעל איכות הכתיבה שלו. מן העבר השני, נוכחות מודגשת או מורגשת מדי של הבמאי או הבמאית ביצירה של עצמם יכולה להסיט מהסיפור ולשלוף החוצה חלק מהקהל, אחת הסיבות שקולנוע אמנותי פופולרי פחות מבידורי. התנגשות בין שתי הגישות האלה בדיוק אפשר למצוא בסרט ״הרסנית״ (Destroyer)… להמשך קריאה
4 בינואר 2019 מאת עופר ליברגל
אחת מן הטענות שאיני מסכים עמן לגבי הקולנוע הישראלי הוא שהבמאים מייעדים אותו קודם לפסטיבלים ולקהל בינלאומי ורק לאחר מכן לקהל מקומי. איני מסכים עם הטענה הזו מפני שהיא נכונה רק לבמאי אחד - עמוס גיתאי. נכון, גם במאים אחרים מתחשבים בלוח הזמנים של הפסטיבלים כשיקול הפקה ולפעמים מוסיפים דברי הסבר לסרטיהם. אולם, גיתאי הוא היחיד אשר סרטיו, החל מן המאה… להמשך קריאה
3 בינואר 2019 מאת אורון שמיר
בזמן שכולם מתייחסים אל ״רומא״ כאל תופעה חריגה של סרט נטפליקס שיוצא להפצה מסחרית גם בישראל, הנה דוגמה לכמה העניין הזה הרבה יותר נזיל משנדמה. בארה״ב אפשר לצפות מזה כחודש בסרט ״'Dumplin״ אם יש לכם או לכן מנוי לנטפליקס. זה גם המצב במדינות אחרות ביבשת אמריקה, כמו גם בצרפת, גרמניה, בריטניה ויפן אם למנות כמה מדינות בולטות נוספות. ובישראל? עצרו… להמשך קריאה
2 בינואר 2019 מאת אורון שמיר
מתחילים שנה אזרחית חדשה, בתקווה שברגל ימין, עם חמישה סרטים חדשים בבתי הקולנוע, בנוסף להיצע הסינמטקי החודשי שנפרש כאן אתמול על ידי עופר. הייתי גם רוצה להכריז על ניסיון למסורת חדשה לעיבוי המדור השבועי, בה אתייחס מעתה ולאורך השנה לא רק לסרטי נטפליקס בולטים אלא גם לעבודת האוצרות המאומצת ולא תמיד מוערכת של אנשי התוכן בשאר האופציות לצפייה ביתית. על… להמשך קריאה
1 בינואר 2019 מאת עופר ליברגל
השנה החדשה נפתחת ויש לקוות כי החודש הראשון מרמז על הצפוי בסינמטקים במשך כל השנה. יש יחסית הרבה מה לראות החודש, כולל שתי רטרוספקטיבות מרגשות שייערכו ברחבי הארץ, לשניים מענקי הקולנוע שהגעתם בחודש אחד הופכת את ינואר לשעתה היפה ביותר של האות ו'. ויש גם דברים נוספים. שניים מן הפוסטים הראשונים שכתבתי ב"סריטה" עסקו בבמאית אנייס ורדה. בשנים שחלפו מאז… להמשך קריאה
תגובות אחרונות