סרטים חדשים: ״אלאדין״, ״ברייטברן״, ״משפטו של טד בנדי״, ״אדוני״

פסטיבל קאן תיכף נגמר בריביירה הצרפתית ומחר מתחיל בתל-אביב פסטיבל דוקאביב, הראשון ברצף די מטורף של ארבעה אירועי קולנוע מרכזיים בתרבות שלנו. ב-1 ביוני ייגמרו אירועי דוקאביב וכבר ב-2 ייחל בשדרות והסביבה פסטיבל קולנוע דרום. ב-5 בחודש יוני, שוב בת״א, יפתח את שעריו פסטיבל הקולנוע הגאה שיהיה גם הספתח של אירועי הגאווה לכל אורכו של יוני. וב-16.6, יום אחרי סיומו של TLVfest, את הסינמטק התל-אביבי יכבוש הפסטיבל לסרטי סטודנטים ולקולנוע קצר. תודו שעכשיו זה לא כזה נורא אם ארבעת הסרטים החדשים לשבוע זה אינם המציאות המרהיבות ביותר במבט ראשון, או שלא ממש הצלחתי לצוות להם יותר מדי אופציות אלטרנטיביות.

״אלאדין״ (Aladdin) הוא הספין-אוף המצופה של הדמות בגילומו של סשה ברון כהן מהסרט ״הדיקטטור״, וזה כמובן לא נכון, אלא עוד רימייק של דיסני לעצמם. את הסרט השלישי הכי אהוב של אולפני האנימציה ביים מחדש גאי ריצ׳י, שאני כבר הפסקתי לנסות להבין לאן הולכת הקריירה שלו. את העלילה אני מניח שאין צורך לפרט, אבל בקצרה: הומלס מתאהב בבת הסולטן, היועץ הנכלולי לשליט מדבר עם תוכי, יצור כחול גר במנורה ומעניק משאלות, וכל אלה מתנגשים במגוון דרכים לאורך העלילה. רוב התפקידים המרכזיים מאויישים בידי שמות מוכרים למחצה במקרה הטוב, כמו מנה מסעוד, נעמי סקוט, מרוואן קנזארי, נאביד נגהבאן (אותו אחד מ״באבא ג׳ון״). בתפקיד הג׳יני אפשר למצוא את וויל סמית׳ במחווה לטוביאס מ״ארסטד״, ואת יאגו מדבב אלן טודיק. על התסריט חתומים ריצ׳י וג׳ון אוגוסט, משותפיו הקבועים של טים ברטון בעשור הנוכחי (״סיפורי דגים״, ״צ׳רלי בממלכת השוקולד״, ״פרנקנוויני״). מי שירצו להבין איפה ממוקמות הציפיות שלי, יוכלו להביט בתמונות המעטרות את הפוסט ולנחש לבד.

״ברייטברן״ (Brightburn) אולי זכור לקוראי ולקוראות הבלוג מפוסט הציפיות והחששות שלנו לקיץ זה. עדיין יש בי תקווה שזה יהיה טוב, כי הגרעין הרעיוני נשמע מסקרן – ילדון מכוכב אחר מתרסק בכדור הארץ וגדל כבן אנוש, עד שהוא מגלה כוחות-על. עד כאן סופרמן, כי הגיבור הצעיר של הסיפור לוקח את היכולות החדשות שלו למקומות אפלים ומשתמש בהם לרעה. כך שזה יותר דרמת אימה מאשר סרט גיבורי-על, למקרה שכאלה כבר יצאו לכם או לכן מהאף. שמו של ג׳יימס גאן נדבק בפרויקט למרות שהוא רק המפיק, אבל הבמאי דייויד יארובסקי והתסריטאים בריאן ומארק גאן הם לגמרי מהחבורה של היוצר, שלא לומר בני משפחה במקרה של הכותבים. ג׳קסון איי. דאן מגלם את הילד מטיל האימים ואליזבת׳ בנקס ודייויד דנמן הם ההורים שלו. נשמע כאילו תצא מזה סקירה.

״משפטו של טד בנדי״ (Extremely Wicked, Shockingly Evil and Vile) מחייב קודם כל התייחסות לשם העברי המסבירני, בעוד הכותרת המקורית לקוחה מתוך גזר הדין של הנאשם. טד בנדי, למי שלא בקיא בהיסטוריה שעושה להקיא, הוא אחד הרוצחים הסדרתיים היותר מפורסמים בתרבות האמריקאית החולנית בה אנשים כמוהו הופכים לנערצים. בנטפליקס אפשר למצוא מיני-סדרה תיעודית אודותיו מאת הבמאי ג׳ו ברלינגר, אותו אחד שחתום על הסרט העלילתי (שבחלק ממדינות תבל מופץ אף הוא בנטפליקס, כמו בארה״ב למשל, בעוד במקומות אחרים הוא מוקרן בקולנוע, כפי שקורה בישראל). זאק אפרון מגלם את הפסיכופט, שמשום מה תמיד נחשב לחתיך ושרמנטי באופן שאני מוצא כמחליא למדי, ולילי קולינס מגלמת את ליז קנדל, מי שהייתה בת זוגו מבלי לדעת על נטייתו לאנוס ולבתר עשרות נשים צעירות. הסרט גם מבוסס על ספרה של קנדל, אותו עיבד למסך מייקל וורווי, והסיפור מובא מנקודת מבטה. גם לסרט זה מסתמן שתהיה התייחסות אצלנו בקרוב.

״אדוני״ (Sir) מגיע אלינו מהודו, לשם שינוי בפוסט זה, וכמו רוב הסרטים שעושים את המסלול משם לישראל לא מדובר בתוצרת בוליוודית. הבמאי רוהנה גרה, שחקרה את נושא האהבה בחברה שלה בדוקומנטרי ״What's Love Got to Do with It״, יצרה דרמה רומנטית בין-מעמדית. מצד אחד ניצבת רטנה (טילוטמה שומה) משרתת ממעמד נמוך החולמת להיות תופרת. מן העבר השני נמצא האדון שלה, אשווין (ויוק גומבר), בן למשפחה אמידה ממומביי. כולנו יודעים איך זה יתפתח אבל מה יגידו השכנים? תגלו בסרט עצמו או אולי בסקירה, נראה בהמשך.

וגם:

רצף אהבה – בקולנוע לב ממשיכים למצוא פתרונות יצירתיים להפצת סרטים קצרים. ביום חמישי הבא, ה-30.5, החל מהשעה 20:45, יתקיים ערב תחת הכותרת ״רצף אהבה״. לאחר שיחת מבוא על קולנוע ואהבה בין ד"ר דניאל דריי והבמאית אושרי זיתוני (סרטה ״הצפה״ התברג לשורטליסט של האופיר החודש), יוקרנו שלושה סרטים לא ארוכים מדי שחביבים מאוד על סריטה: ״מיומנו של צלם חתונות״ של נדב לפיד, ״אנה״ של אור סיני מסם שפיגל ו״דולפין מגומי״ של אורי אהרון מביה״ס טיש. כולם החלו את דרכם במהדורות שונות של פסטיבל קאן, אם מחפשים עוד הקשר אקטואלי, והמשיכו משם לפסטיבלים נוספים. נשמע מעניין לצפות בהם במרוכז ואם תרצו לעשות זאת, יש כרטיסים ופרטים נוספים באתר קולנוע לב.

אוברלורד (Overlord) – הוא פחות או יותר הסרט המרגש היחיד שמגיע כרגע אל המסך הביתי, אחרי שדילג על בתי הקולנוע. אצל הוט הוא כבר נמצא לפי הבנתי, אל סלקום TV הגיע לפני יומיים והחל מה-27.5 יוכלו לבדוק אותו גם לקוחות יס. את דעתו האוהדת של אור על סרטו של ג'וליוס אייברי בהפקת ג'יי ג'יי אבראמס, אפשר לקרוא באימת חודש פברואר. אבל זה לא רק סרט המשתייך אל קטגוריית האימה, אלא גם מותחן המתרחש במלחמת העולם השנייה, וכולל אלמנטים של מד״ב, שכן יחידת חיילים נתקלת במתקן ניסויים סודי של גרמניה הנאצית שמנסה לפתח חיילי-על ויוצאים לה זומבים מפלצתיים. בסרט שזכה בשעתו להשוואות למשחק המחשב ״טירת וולפנשטיין״, מככבים בוקים וודביין, ווייאט ראסל (הבן של) וגם האוצר הדני פילו אסבאק, אם למנות כמה. מבטיח שבשבוע הבא יהיה קצת יותר מה לראות, על כל סוגי המסכים.