סרטים חדשים: ״מילים נרדפות״, ״פרנהייט 11/9״, ״הבטחה עם שחר״, ״גיבורים במצולות״

טקס האוסקר ה-91 ומחסור שעות השינה שבא איתו כבר רשמית מאחורינו, מה שמאפשר להסתכל קדימה אל סוף חודש פברואר שמביא עימו ארבעה סרטים חדשים. גם על המסך הביתי לא חסר מה לראות ועל הנעשה בסינמטקים בחודש מרץ, שמתחיל עם פסטיבל הקולנוע הצרפתי וייסגר עם אירועי פסטיבל אפוס, תוכלו לקרוא בפוסט הייעודי של עופר המוקדש לנושא. למעשה, החודש ייפתח עם הפסטיבל לסרטי נשים שיגיע סביב אירועי יום האישה הבינלאומי, אירוע אפשר לרכוש כרטיסים דרך קמפיין מימון ההמון של הפסטיבל הגאה. למי שחיכו עד הרגע האחרון להציל את הפסטיבל הסופר-חשוב הזה – הרגע האחרון הוא ממש היום! תמכו בפסטיבל או שייחדל מלהתקיים, כמה פשוט ככה מטריד, ואם אפילו אני הצלחתי לעשות זאת מרחוק ובלי כרטיס אשראי ישראלי אני לא חושב שיש תירוצים. אלא אם אתם ואתן נגד קולנוע מגוון וקידמה תרבותית, אבל אז נדמה לי שהמילים הללו לא היו מגיעות למסך שלכם ושלכן.

״מילים נרדפות״, ראש וראשון לסרטי השבוע וגם אחד המצופים ביותר על ידי חברי סריטה לשנה זו, מגיע ארצה בתזמון מדהים.הסרט יועד בכל מקרה להגיע ארצה בחודשים הקרובים, אבל נדמה שהחליף תאריכים ברגע האחרון עם ״אל תשכחי אותי״ שאני מקווה שתורו יגיע ובקרוב. מה שקרה הוא שלפני שבוע וחצי השיג סרטו החדש של נדב לפיד גביע היסטורי ותקדימי, ״דב הזהב״ לסרט הטוב בפסטיבל ברלין, שהוענק לראשונה ליצירה ישראלית (כן, גם אם מדינות אחרות היו שותפות להפקה ואפילו שהשפה השלטת היא צרפתית, מדובר בסרט ישראלי). טרם צפיתי בסרט אבל אני מסוקרן מן התגובות בארץ לא פחות מהסרט עצמו, המבוסס באופן חופשי על חוויותיו של היוצר ועוסק בצעיר ישראלי המנסה להגר לפריז, נמלט מעברו ומוצא מקלט אצל זוג מקומיים. בסרט מככבים תום מרסייה, לואיז שבילוט וקוונטין דולמייר, הוא נכתב בידי הבמאי במשותף עם אביו, הסופר חיים לפיד, ונערך בידי אמו של היוצר, ערה לפיד, שהלכה לעולמה במהלך העשייה. עופר יחלוק את רשמיו כבר מחר, ואם לשפוט לפי ההיסטוריה של טרילוגיית המקצועות של לפיד (״השוטר״, ״הגננת״, ״מיומנו של צלם חתונות״) הייתי מציע לצפות בסרט במהרה לפני שיעזוב את המסכים.

״פרנהייט 11/9״ (Fahrenheit 11/9) הוא לא סרטו של מייקל מור מ-2004 אלא אחד חדש עם כותרת מבלבלת לדיסלקטים/לא-אמריקאים. התאריך המדובר הפעם הוא לא האחד-עשר בספטמבר (של 2001) אלא התשיעי בנובמבר של 2016, היום בו התגלה שהנשיא הנבחר של ארצות הברית הוא דונלד טראמפ. לא בדיוק אסונות באותו סדר גודל אם תשאלו אותי, אבל מור הולך צעד אחד רחוק יותר ומשבץ במהלך סרטו התיעודי גם השוואות לאדולף היטלר. בין לבין, הוא מנסה לבחון איך הגיעה ארה״ב לנקודה בהיסטוריה בה בחרה בנשיא המכהן, נכנס חזיתית גם במפלגה הדמוקרטית ובנשיא האהוד מטעמה ברק אובמה, ומספיק להסתכל קדימה אל עתיד שיכול להיות בהיר בזכות הדם החדש שזורם במערכת הפוליטית. החלקים הטובים ביותר נוגעים למה שקרה בעיירת הולדתו של מור, פלינט מישיגן, מה שמחזיר אותו 30 שנה לאחור אל ראשית דרכו הקולנועית עם הסרט ״רוג׳ר ואני״. את דעתי המלאה על הסרט אפשר יהיה לקרוא בקרוב.

״הבטחה עם שחר״ (La promesse de l'aube) הוא קופרודוקציה בלגית ראשונה ולא אחרונה להיום, במקרה זה בשיתוף פעולה עם צרפת. הרומן האוטוביוגרפי של רומן גארי, הידוע גם בשם העת אמיל אז׳אר, זוכה לעיבוד מחודש עם פייר ניני בתפקיד הסופר ושרלוט גינסבורג כאמו. החל מילדות בפולין דרך התבגרות בניס, לימודים בפריז וטיסות קרב במלחמת העולם השנייה, הסרט מתמקד בקשר בין הכותב ומולידתו. הבמאי הוא אריק ברבייה (״The Last Diamond״), שגם עיבד את הספר יחד עם מארי איינר. לכל אלה יש נעליים די גדולות למלא, לא רק אלו של גארי עצמו אלא גם של האחראים לעיבוד קודם – הבמאי ז׳ול דאסן (״ריפיפי״) השחקנית מליסה מרקורי (״רק בימי חול״) ואסי דיין ז״ל בתפקיד גארי בצעירותו. התמונות בפוסט זה הן מתוך הסרט (החדש, כן?).

״גיבורים במצולות״ (Kursk) הוא סרט בלגי-לוקסנבורגי, אבל לא הייתי מנחש זאת בהסתמך על השחקנים, הצוות, או הסיפור. למי שלא מכיר את קורותיה של הצוללת הרוסית ששמה כשם הסרט במקור, אמליץ לא לקרוא על המקרה האמיתי שאירע בשנת 2000 מחשש ספוילרים לסרט. כנ״ל לגבי כותרת הספר מאת רוברט מור עליו מבוסס התסריט של רוברט רודט האמריקאי (״להציל את טוראי ריאן״). הבמאי הוא הדני תומאס וינטרברג (״ניצוד״) ועל המסך אפשר למצוא בין היתר את קולין פירת׳, מתיאס שונארטס, ליה סיידו, מייקל ניקוויסט, מקס פון סידוב – כולם מרחבי אירופה אבל מגלמים רוסים, מלבד הבריטי שמגלם בריטי. הסיפור מתחיל עם היעלמותה של צוללת קרב בעת אימון שגרתי, ומשם מזגזג בין הנעשה בכלי השייט שטבע, הדאגה של המשפחות על הקרקע ומספר נסיונות חילוץ מקומיים כאשר הצי הבריטי היה אחד מאלה שהושיט ידו לעזרה.

צפייה ביתית:

כמה רומנטי (Isn't it Romantic) – מופץ בארצות הברית בבתי הקולנוע מאז ולנטיינז דיי, אבל בארץ אפשר להנות ממנו בנטפליקס החל ממחר. רבל ווילסון המלכה מגלמת את הגיבורה, בחורה שבזה לקומדיות רומנטיות אבל בעצם אוהבת אותן מאז היותה ילדה, שאחרי מכה בראש מתעוררת בתוך קומדיה רומנטית קיטשית בה היא היחידה שמודעת למצב. עליי זה עבד פלאים ואולי ארחיב על כך בקרוב, בינתיים שווה לדעת שלצידה של הכוכבת האוסטרלית אפשר למצוא גם את ליאם המסוורת (בתפקיד האהוב עליי שלו אי פעם), אדם דווין, פריאנקה צ׳ופרה, בטי גילפין וברנדון סקוט ג׳ונס. הבמאי הוא טוד שטראוס-שולסון שפשוט מת על מטא-עלילות כפי שהוכיח ב״השורדות האחרונות״.

הנער שרתם את הרוח (The Boy Who Harnessed the Wind) – מגיע גם הוא אל נטפליקס בסוף השבוע, הפעם בכל העולם באופן שווה אם הבנתי נכון. מדובר בבכורת הבימוי של השחקן-בדרך-כלל צ׳ואטל אג׳יופור (״12 שנים של עבדות״), שגם ליהק את עצמו לתפקיד אביו של גיבור הסרט, נער ממדינת מלאווי אשר באפריקה שבונה טורבינת רוח לאחר שהוא קורא על כך בספר ומאמין כי החשמל שיופק ממנה יציל את עונת החקלאות ויתגבר על הבצורת ועל חרפת הרעב השוררת באיזור. מבוסס על סיפורו האמיתי של וויליאם קאמקוומבה.