• אימת החודש - דצמבר 2018: סיכום שנה
  • פרסי איגוד השחקנים 2018: כל המועמדים
  • סרטים חדשים: ״רומא״ של אלפונסו קוארון בכל המסכים
  • דיווח אחרון מפסטיבל אוטופיה 2018
  • ״מוגלי: אגדת הג׳ונגל״, סקירת נטפליקס
  • דיווח מפסטיבל אוטופיה 2018: ״הגולם״ ו״גבול״
  • הכהנים הגדולים: פרק 11 - ״לחסל את הליידי״
  • Can You Ever Forgive Me? - מחכים לתרגום
  • המלצות סינמטקים: מהדורת דצמבר 2018
  • ״מקוללים״, סקירה
  • על ״רובין הוד״ 2018 ו״מלחמתו של רוברט דה ברוס״
  • ״אהבה כמו שלנו״, סקירה
  • אימת החודש - נובמבר 2018
  • ״שירקרס״, סקירת נטפליקס
  • קריד 2
  • ״ראלף שובר את האינטרנט״ ו״הגרינץ׳״, סקירה כפולה

סרטים חדשים: ״שחקן מספר אחת״, ״7 ימים באנטבה״, ״נשיקה בחצות״, ״הרוע שבפנים: המפתח האחרון״ וקצת פסטיבל דוקאביב

28 במרץ 2018 מאת אורון שמיר

ארבעה סרטים חדשים מצטרפים אל היבול החודשי של מרץ רגע לפני סוף החודש, ואפשר לשבח אותם על האומץ של הפצה בסוף השבוע המשפחתי באופיו של ליל הסדר (לפחות שניים מהם אפילו מתכתבים איכשהו עם החג). מלבדם, המבשר הנוסף של עונת האביב, פסטיבל דוקאביב לקולנוע תיעודי, הכריז הבוקר על הליין-אפ שלו בגזרות הישראליות ויקבל מקום של כבוד בהמשך המדור. עוד נשוב לדון ואף להמליץ על ההיצע הדוקאביבי סמוך יותר למועד התרחשות הפסטיבל, ה-17 עד ה-26 במאי, ועל ההיצע הסינמטקי של חודש אפריל ירחיב עופר בטור הקבוע שלו בימים הקרובים מאוד. לפני כן, יש לנו כאמור רביעיית סרטים להזכיר ובניגוד לדלילות הסקירות היחסית בחודש מרץ – גם לדון בהרחבה לפחות במחציתם.

״שחקן מספר אחת״ (Ready Player One) משווק בתור האירוע הקולנועי (השני) של השנה (אחרי ״הפנתר השחור״ ולפני ״הנוקמים: מלחמת האינסוף״). יהיה מעניין לראות האם סרט שאינו של דיסני יעמוד בהייפ, ומי בעצם קהל היעד שלו – עבור רבים הוא קודם כל החדש של סטיבן ספילברג, שחוזר אל המדע-הבדיוני, בעוד אחרים מצפים לעיבוד הקולנועי לספר הפופולרי של ארנסט קליין. מה שכולם יקבלו הוא סרט המתרחש בשנת 2045 בכדור הארץ מוחרב אקולוגית שבו האנושות מחוברת ומכורה למרחב מציאות מדומה בשם ״אואזיס״. כשממציא והוגה האואזיס (מארק ריילנס) הולך לעולמו, צוואתו היא לשלוח את משתמשי המערכת הממוחשבת למסע חיפוש וירטואלי בתוכה, בצורת משחק קווסט עצום מידות. מי שיפתור את החידות ויפצח את כל המשחקים והאתגרים ימצא את האפיקומן/ביצת הפסחא ויזכה לרשת את האואזיס כולה, מה שהופך את התחרות ליותר ממשחק ילדים. העלילה תתמקד במאבקם של חבורת גיקים צעירה בתאגיד מרושע המנסה לרמות את דרכו לניצחון. בין השחקנים ניתן למנות את טיי שרידן, אוליביה קוק, סיימון פג, לנה ווייאט ובן מנדלסון, שוב בתפקיד הנבל. צפו לסקירה של עופר עוד היום, שכן הסרט כבר בקולנוע.

״7 ימים באנטבה״ (Seven Days in Entebbe) משיב למסך את הסיפור מ-1976 על חטיפת המטוס הצרפתי, בני הערובה הישראלים שהוחזקו באוגונדה בידי טרוריסטים גרמנים ופלסטינים, והפעולה הצבאית לשחרורם שנודעה כ״מבצע יונתן״ והונצחה בקולנוע מספר פעמים. כעת הגיע תורו של הבמאי הברזילאי ז׳וזה פדיליה (״יחידת עילית״, הסדרה ״נרקוס״) לספר את הסיפור, בהתבסס על ספר חדש יחסית מאת סול דייויד ותסריט של גרגורי בורק הבריטיים. הוא עושה זאת ממספר נקודת מבט, בעיקר של החוטפים הגרמנים (דניאל ברוהל ורוזמונד פייק) אבל עם לא מעט ישיבות ממשלה וקבינט שכוללות את ראש הממשלה יצחק רבין (ליאור אשכנזי), שר הביטחון שמעון פרס (אדי מרסן) ובכירים בצה״ל (נתי רביץ, מארק איווניר, פיטר סאליבן). את יוני נתניהו שנפל במבצע מגלם אנחל בונני, וכפי שאפשר לקרוא בסוגריים בשורות בקודמות זה ממש לא הליהוק הכי בלתי קונבנציונלי בסרט. אנסה לעשות סדר בכפר הגלובלי והמישמש ההיסטורי הזה בסקירה המתקרבת שלי, כולל קישור מפתיע לפסח.

״נשיקה בחצות״ (Midnight Sun), שמשום מה לא תורגם ל״אהבה בחצות״ (ותודה על זה), אינו עוסק בליל השנה החדשה כמשתמע בטעות מכותרתו העברית. גיבורת הסרט (בלה תורן) היא נערה הסובלת ממחלה נדירה שאינה מאפשרת לה חשיפה לאור שמש כלל. היא משקיפה מהחלון כבר שנים על השכן החתיך בן גילה (פטריק שוורצנגר, הבן של) ולילה אחד גם פוגשת בו והשניים מתאהבים. מעניין אם האהבה תנצח כפי שאפשר לנחש מהתמונה שבראש הפוסט. רוב ריגל משחק את אביה המגונן של הגיבורה, השחקנית והקולנוענית העצמאית קווין שפרד מגלמת את חברתה הטובה, והבמאי הוא סקוט ספיר (״סטפ אפ 4״). על התסריט חתום אלמוני בשם אריק קריסטן, והעלילה מבוססת על סרט יפני באותו השם מ-2006, אותו כתב קנג׳י באנדו וביים נוריהירו קויזאמי. תודו שעכשיו זה נשמע יותר מפתה.

״הרוע שבפנים: המפתח האחרון״ (Insidious: The Last Key) הוא הפרק הרביעי בסדרת סרטי האימה של ״Insidious״. פטריק ווילסון ורוז ביירן כבר לא איתנו מאז הסרט השלישי, והבמאי ג׳יימס וואן נטש מזמן, משאיר את המותג בידי שותפו הוותיק מימי ״המסור״ – לי וויינל. הפעם השחקן-תסריטאי הסתפק בכתיבה ושחזור הדמות שהוא מגלם מאז הסרט הראשון, שיחד עם אנגוס סמפסון ועם לין שיי מהווים דמויות חוזרות בכל הסרטים, המתקשרות עם העולם שמעבר. הפעם הסרט מתמקד בדמות שמגלמת שיי, פאראפסיכולוגית שעוזרת לאחרים בסרטים הקודמים וכעת חווה רדיפה משלה בין כתלי ביתה ולחרדת בני משפחתה. הבמאי הוא אדם רוביטל (״The Taking of Deborah Logan״) וייתכן שתמצאו התייחסות לסרט הזה מצד אור, גם אם אימת החודש של מרץ פורסמה כבר אתמול – וחגגה חמש שנים להיווסדה! מזל טוב.

הסרטים הישראליים של פסטיבל דוקאביב 2018

מתוך ״מתנחלת״ של איריס זכי ובאדיבות יח״צ דוקאביב. צילום: אור אזולאי

אם כבר חגיגות וימי הולדת, אירוע הקולנוע הדוקומנטרי המשמעותי בישראל יציין בעוד כחודשיים את מהדורתו ה-20 עם תוכניה שוודאי תהיה עמוסה ומשובחת מהרגיל. כאמור, כבר היום פורסמו הסרטים הישראליים שייקחו חלק במסגרות השונות, אז חשבתי שיהיה נחמד להכירם מראש. נתחיל עם 15 הסרטים שירכיבו את התחרות הישראלית ונמשיך משם לאזכור כללי יותר של חלק מיתר היצירות המקומיות שיקחו חלק בפסטיבל.

אחיות – סרטה של דנאי אילון על צעירה יהודייה מחיפה יוצאת להתעמת עם אחותה שהפכה לנזירה.
אישה של בית – בו מבקשת הבמאית ג'יין ביבי להבין את מוסכמות החברה הגרוזינית השמרנית בה גדלה.
אתה מת רק פעמיים – מותחן אודות סבו של הבמאי יאיר לב, יהודי שהסתתר בין אנשי SS באוסטריה.
במדבר, שטח אש 918 – דיפטיך של אבנר פיינגלרנט על רועי צאן יהודים וערבים החיים בשכנות.
ישורון: 6 פרקי אבות – עמיחי חסון על המשורר יחיאל פרלמוטר, הידוע בתור אבות ישורון.
המרפא הפצוע – סרטו של יוחאי רוזנברג אודות קרימינולוג ותיק המתמחה בטיפול בעברייני מין.
דודו טסה והכוויתים – עוקב אחר הלהקה באותו השם בעת סיבוב הופעות עם רדיוהד. בימוי: טל הייק.
דער ניסתר – תיעוד בן 20 שנה של נהר שבתאי את בית אמו ואביו, קולין שבתאי והמשורר אהרן שבתאי.
המועמד – זוכי דוקאביב טלי שמש ואסף סודרי מתלווים אל משה כחלון, מקמפיין ב-2015 עד הפיכתו לשר.
המחתרת היהודית – מותחן בלשי-פוליטי, מהתכנון לפוצץ את כיפת הסלע ועד ימינו. בימוי: שי גל.
מבול – אורח חוזר נוסף בפסטיבל, אוהד מילשטיין, מאגד ארבע דמויות המתמודדות עם שינויים בטבע.
משפחה בטרנס – סרט של אופיר טריינין, על משפחה מנהריה המתמודדת עם הפיכת האב לטרנסג'נדרית.
המתנחלת – הבמאית איריס זכי נוחתת בלב ההתנחלות תקוע כדי לשוחח עם המקומיים.
שיר למעלות – בבימוי דוד אופק וגד אייזן, משלב בין מעקב אחר הליך פונדקאות לבין ניתוח שמסתבך.
פרא – סרטם של אוריאל סיני ודנאל אלפלג על בית חולים קטן לחיות בר ושחרור בעלי חיים חזרה לטבע.

בתחרות ״עומק שדה״ המוקדשת לקולנוע מאתגר ופורץ גבולות, יתחרו השנה שלושה סרטים ישראליים (אליהם יצטרפו בהמשך כותרים לועזיים) – ״Standby Painter״ של אמיר יציב על העתקת הציור "חוף בפורוויל" של קלוד מונה, ״הנעלם״ מאת גלעד ברעם ואדם קפלן אודות סרט אקשן עלילתי שהופק על ידי דובר צה״ל בשנת 2000 ונגנז לפני יציאתו לאקרנים, ו״סאלריום״ של דניאל מן וסשה ליטבינצבה המציג את תופעת הבולענים בים המלח באופן פואטי. ותיקי הפסטיבל ודאי זוכרים וזוכרות את שמות חלק מן הבמאים האלה ממהדורות קודמות של דוקאביב, ובעיניי זה נחמד שיש המשכיות ואמונה ביוצרים וביוצרות שכבר הציגו בפסטיבל ומצאו בו בית ליצירתם.

סרטים ותיקים שיזכו להקרנות חוזרות הם ״בעקבות הלדינו״ של דוד פרלוב מ-1981 בעותק משוחזר ו-״ההרוג ה-17״ של דוד אופק מ-2003, שכאמור יקרין גם סרט חדש בתחרות. במסגרת הלא-תחרותית שנקראת פנורמה, יוקרנו מספר סרטים ישראליים נוספים, ביניהם: ״הרצח״ מאת אבי וייסבלאי על רצח חיים ארלוזורוב, ״סוכני הזיכרון״ ובו עמליה ועידו רוזנבלום מקימים מעין מוזיאון לאביהם אדם ברוך עשור לאחר מותו, ו״סרט בורקס״ של אורית רונאל על המשפחה הבולגרית מאחורי המותג היפואי בורקס סמי. כאמור, יש עוד סרטים, ביניהם בתחרות הסטודנטיאלית, ונגיע אליהם בתקווה בסמוך לפסטיבל עצמו, כמו גם להיצע הלועזי שאנחנו מקווים להספיק כמה שיותר מתוכו לפני הפסטיבל כדי לסייע לנווט בתוכניה.

מתוך ״מבול״ של אוהד מילשטיין, שגם צילם. גם כן באדיבות פסטיבל דוקאביב

חג פסח שמח מכולנו כאן בסריטה.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.