פרסי אופיר 2017 – הימורי הזוכים

אתם זוכרים את זה שכשלקראת הכרזת המועמדים אנחנו מפרסמים את החמישיות שלנו, ומדגישים שהן אינן הימורים, אבל אנשים ממשיכים להתבלבל? אז בפוסט הזה אלו באמת ההימורים. אלו לא הבחירות האישיות שלנו, אלא מה שאנחנו חושבים שעומד לקרות בטקס עצמו.
זו עוד מסורת שנתית שלנו, בה אנחנו שואפים להכניס קצת עניין ומתח, ולרוב יוצאים חפויי ראש ומקווים שישכחו לנו שעשינו את זה. השנה זה מסובך, כי יש כמה קטגוריות שברור בהן לאן הרוח נושבת לרמה של הוריקן אירמה, ויש כאלו שבאמת אין לנו מושג קלוש מה יקרה בהן. מה שבטוח, טקס רגוע זה לא יהיה.

לחדשים שביניכם – קודם כל, ברוכים הבאים. שמחים שאתם פה. זה בעצם מה שקורה כאן: שלושת האופירפילים חסרי התקנה של סריטה (אורון, עופר, אור), מהמרים על מי שהם חושבים שיש לו את הסיכוי הטוב ביותר לזכות בכל אחת מהקטגוריות המחולקות בטקס, כותבים גם למי יש סיכוי להפתיע, וגם עושים כבוד אחרון לסרט שהיה צריך להיות מועמד, אך נשמט מהרשימות הסופיות.
אתם מוזמנים להתרענן ברשימה המלאה בלינק הזה.

לגבי הצלחות וכישלונות העבר שלנו בתחום ההימורים:
בשנה שעברה (2016) אור ניצח עם הימור נכון ב-14 קטגוריות, אורון עם 10, ועופר קלע 8 שנה שנייה ברציפות.
בשנת 2015 שמונה הימורים נכונים היו כל מה שעופר צריך כדי להיות בראש, אור אחריו עם 7 ואורון שלישי עם 4.
בשנת 2014 אורון היה המנצח עם 11 נכונים, עופר אחריו עם 9, ואור שלישי עם 8.
בשנת 2013 אור ועופר סיימו עם תיקו 8, ואורון היה עם 6.
בשנת 2012 אור ועופר סיימו עם תיקו 7, ואורון לאחריהם עם 5.

אפשר להתחיל.

פרס הליהוק הטוב ביותר:

כמובן שלא נהמר כנגד שיאנית הקטגוריה, אורית אזולאי, בטח לא כשהיא הרהיבה עם ליהוק נון-אקטורים בסרט עטור שבחים כמו "מוטלים בספק". עם זאת, צריך לזכור ש"געגוע" הוא הסרט היחיד שמועמד לכל ארבעת פרסי המשחק, אז יכול להיות שזה יעבוד לטובתו.

פרס האיפור הטוב ביותר:

עוד קונצנזוס סריטתי, הפעם לטובת שירי שמשה של "המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה". סרטים שלא מועמדים לפרס הסרט לרוב לא זוכים בקטגוריות השונות, אבל הפעם נראה שזה הכיוון. זאת לא הפעם האחרונה שהסרט הזה יוזכר בהימורים שלנו.

פרס הסרט התיעודי הקצר מ-60 דקות:

קטגוריה שלרוב מפתיעה. אור אמנם לא בטוח עד כמה מקומו של "ליליאן" בקטגוריה הזו מוצדק בעקבות היותו יותר מוקומנטרי, אבל הוא גם יודע לא להמר נגד סרטי תעודה של yes. עופר ואורון דובקים בסרטה של נטעלי בראון על הבמאית מיכל בת-אדם.

פרס הסרט התיעודי הארוך מ-60 דקות:

הפיצול המשולש רק מעיד על כך שזו קטגוריה פתוחה למדי, או לפחות כך נראה לנו.

טהורה לעד

פרס הסרט הקצר הטוב ביותר:

אחת הקטגוריות החזקות של האופיר השנה, עם שישה מועמדים. גם הפעם לא נרשמה תמימות דעים לגבי הזוכה האופציונלי. עם זאת, נוכל להסגיר שכשזה הגיע להצבעות האמיתיות, יצא שכל חברי סריטה הצביעו לאותו הסרט.

פרס המוזיקה המקורית הטובה ביותר:

יורם חזן מועמד פעמיים השנה, על "געגוע" ועל "מוטלים בספק". אור ואורון חושבים שסיכוייו גדולים יותר על הראשון. עופר מאמין שהחיבה לסרטו של שמוליק מעוז תגרום למוזיקה המצומצמת של "פוקסטרוט" לזכות.

פרס עיצוב פס הקול הטוב ביותר:

גם 13 מועמדויות באופן כללי, גם סרט מלחמה, גם קטעי ריקוד. כל זוכה אחר יהיה תדהמה מוחלטת.

פרס עיצוב התלבושות הטוב ביותר:

הפעם כל מהמרי סריטה הולכים על סרטים שאינם מועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר. ענבל שוקי כבר זכתה פעמיים ("צומת וולקן", "סיפור גדול") ולגמרי יכולה לעשות זאת בשלישית עם סרטו של אבי נשר. ליבוביץ' היא אמנם שם חדש באופירים, אבל התלבושות יוצאות הדופן שעיצבה ל"גברת ינקלובה" בהחלט יכולים להביא אותה לפודיום.

פרס העיצוב האומנותי הטוב ביותר:

מהדירה המנוכרת, המכולה המוטה על צדה ועד המחסום שבדרכו להפוך לאימג' איקוני של הקולנוע הישראלי, ערד שאואט (זוכה האופיר על "הערת שוליים" ו"מי מפחד מהזאב הרע") כפי הנראה יקח את האופיר השלישי שלו.

פרס העריכה הטובה ביותר:

מאז 2010, היו רק פעמיים בהן זוכה העריכה היה גם זוכה פרס הסרט ("הערת שוליים", "בית לחם"). אנחנו מאמינים שגיא נמש ואריק להב ליבוביץ' יעשו זאת השנה. אם כך יקרה, תהיה זכייתו השלישית של להב ליבוביץ' מאז 2014, אחרי "אפס ביחסי אנוש" ו"היורד למעלה".

פרס הצילום הטוב ביותר:

כבר שלוש קטגוריות רצוף שהן כולנו מסכימים על זכיית "פוקסטרוט", ואני בטוח שלא הרבה מתווכחים אתנו. גיורא ביח (זוכה על "למראית עין", "לבנון" ו"מי מפחד מהזאב הרע") הוא ההימור המרכזי, אבל לא כולם הסכימו עם הקונספט מנקר העיניים של "פוקסטרוט" ויכול להיות שנראה גם זוכה אחר פה.

פוקסטרוט

פרס התסריט הטוב ביותר:

אחד מבכירי הכותבים והבמאים של הקולנוע הישראלי, שבי גביזון, חוזר לקולנוע אחרי 14 שנה ואנחנו בטוחים שהאקדמיה לא תרצה שייצא בידיים ריקות (למרות שכבר הוכח בעבר שאין פה באמת סנטימנטים). אבל מעבר לזה, הסיפור של "געגוע" הוא אחד מיוצאי הדופן ביותר של השנה, וזה כבר יתרון גדול.

פרס שחקן המשנה הטוב ביותר:

על אף שכולנו הימרנו על אותו שחקן, זה רחוק מלהיות עניין סגור. המועמדים בפרס שחקן המשנה כולם שחקנים אהובים בסרטים אהובים גם, והרבה דברים יכולים לקרות.

פרס שחקנית המשנה הטובה ביותר:

גם פה אל תטעו לקונצנזוס להטעות אתכם. המאבק בין "לא פה לא שם" ל"געגוע" בתחום השחקניות הוא צמוד מאוד.

פרס השחקן הראשי הטוב ביותר:

אולי הקטגוריה הפתוחה ביותר שיש. בין התגלית אשר לקס, הטור דה פורס של שי אביבי, חזרתו המשמחת של ליאור אשכנזי, וההופעה המעודנת של רן דנקר, המאבק באמת קשוח.

פרס השחקנית הראשית הטובה ביותר:

מה שכתבנו בפרס שחקנית המשנה? בדיוק אותו דבר.

פרס הבימוי הטוב ביותר:

אם היכולות הקולנועיות של שמוליק מעוז לבדן לא היו מצליחות לשכנע את האקדמיה, הגיעו פסטיבל ונציה ושרת התרבות, וסגרו את הפינה. מעוז התנהל בצורה כל כך אצילית ודיפלומטית לאורך כל העונה הזו, שזה בטוח עזר למתנדנדים.

פרס הסרט הטוב ביותר:

לא נראה לנו שתמצאו מישהו שיגיד אחרת, וזו באמת תהיה ההפתעה הגדולה ביותר בתולדות האופיר אם "פוקסטרוט" לא יזכה בפרס הסרט הטוב ביותר. אנחנו מאמינים שהוא היה זוכה גם בלי כל עניין האוסקר, אבל זה בטוח לא פגם.

אנחנו מחזיקים אצבעות שהשנה טקס פרסי האופיר יהיה כיף, קולח וחגיגי, כמו שטקס פרסים אמור להיות. ובעיקר מאחלים לכולם ליהנות.

געגוע