סרטים חדשים: ״עניינים אישיים״, ״בן גוריון, אפילוג״, ״טוני ארדמן״, ״טריינספוטינג 2״, ״הצלצול 3״, ״התנגשות״

למי שתוהה מה קורה עם קמפיין התמיכה שהשקנו לפני שבוע וחצי, אני שמח לדווח שהולך כל-כך טוב עד שלא נעים לי לסגור את הדלת. בטח לא כשיש עוד תשורות, כי רוב התורמים והתורמות לא בוחרים או בוחרות תשורה, מלבד תודתנו הנצחית. בעניין זה, אני מבטיח לענות לכולם בהקדם האפשרי ולהקים את עמוד התומכים והתומכות לתפארת מדינת סריטה. עד אז, יש שישה סרטים חדשים להתמקד בהם בסוף השבוע בבתי הקולנוע, ולאחר מכן מגיע טקס האוסקר ה-89 בלילה שבין ראשון לשני (או בראשון בערב בשעון החדש שלי, כמה משונה זה יהיה). אחד מבין השישה ינסה לזכות בפרס באותו טקס אוסקר, אבל נתחיל עם הסרטים הישראליים כרגיל. כן, יש יותר מאחד.

״עניינים אישיים״, סרטה של מהא חאג׳, החל את דרכו במסגרת ״מבט מסויים״ בפסטיבל קאן, וזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל חיפה, אז כתב עליו אור. הסרט נסוב סביב משפחה נצרתית – זוג הורים שלא ממש מתקשר, ילד אחד שגר בשבדיה ומזמין את הוריו לבקר, ילד נוסף המתעקש להישאר רווק למרות שלבת זוגו יש תוכניות אחרות, וגם ילדה שמנסה להיות הדבק המאחד את המשפחה ובעיקר מטפלת בסבתא עם בעיה רפואית ויצר הרפתקנות. כל זה הרבה יותר מצחיק ממה שתיארתי כאן, למרות שלקרוא לסרט הזה ״קומדיה״ תהיה הגזמה בעיניי (דיסקליימר שיחזור על עצמו גם בהקשר לסרט אחר בפוסט זה). חשבו על הקולנוע של איליה סולימאן כדי להבין את סגנון ההומור והטון השורה על היצירה מרובת הדמויות והסיפורים. זיאד בכרי ומאיסה עבד אלהאדי גונבים את הפוקוס בעיניי, בתפקיד הזוג לא-זוג, ולצידם אפשר למצוא את עאמר חליחל, דוריד לידאוי, מחמוד שוואהדה, סנא שוואהדה, חנאן חילו, וג׳יהאן דרמלקוניאן בתפקיד סבתא.

״בן גוריון, אפילוג״ ממשיך את המגמה המשמחת של הפצת סרטים דוקומנטריים לא רק בסינמטקים. יריב מוזר (״שבלולים בגשם״) ביים את הסרט המורכב מחומרי ארכיון נדירים – הראיון האחרון שהעניק דוד בן גוריון בחייו, בגיל 82, ושהיה נחשב לחומר גלם אבוד עד כה. ד"ר קלינטון ביילי צילם שש שעות של ראיון עם ״הזקן״, חמש שנים לפני מותו וחמש שנים אחרי כהונתו האחרונה כראש ממשלת ישראל. בביתו בשדה בוקר, מתבונן דב״ג מבחוץ על היישוב והמדינה, במעין שילוב של חשבון נפש וניסיון לנבא את עתיד האומה. עופר כתב על הסרט כשהוקרן בפסטיבל ירושלים.

״טוני ארדמן״ (Toni Erdmann), כנראה השם הכי גדול שיוצא השבוע סוף-סוף להפצה בישראל, החל גם הוא את דרכו בפסטיבל קאן. מהר מאוד הפך סרטה של מארן אדה הגרמנייה (״Everyone Else״) מאלמוני לשיחת היום בריביירה, קבע שיא חדש של ממוצע ביקורתי (3.8 מתוך 4) ואז, איכשהו, יצא בידיים ריקות (כל הכבוד, ג׳ורג׳ מילר). הפער בין הפופלריות של הסרט אצל מבקרים, שהעניקו לו כל פרס אפשרי על הפלנטה כמדומני, לבין טקסי פרסים ממוסדים עלול להחריף בטקס האוסקר. לשם הוא מגיע כפייבוריט שמסוגל להפסיד את הפסלון של הסרט הטוב ביותר בשפה זרה ל״הסוכן״ האיראני, שניצח אותו גם בקאן. אבל אותי מעניין יותר מה יחשוב הקהל בארץ על דרמה עם טאצ׳ קומי (שוב, לא קומדיה כפי שהוא מוגדר בטעות) של 162 דקות על אינס הקרייריסטית (סנדרה הולר) ואביה המזדקן (פטר סימונשק) שעושה לה בושות. בהתחלה אלה מתיחות ילדותיות שבעיקר מביכות את כולם, אבל בהמשך הוא מגיע אל מקום העבודה של בתו מחופש באופן מרושל ומציג את עצמו כקולגה שלה, ודמות זו היא שהעניקה לסרט את שמו. כתבתי על הפנינה הזו לסריטה במהלך ימי קאן, ולכבוד הגעתו לארץ עופר יתכבד בסקירה מקיפה יותר.

״טריינספוטינג 2״ (T2 Trainspotting) אולי עשוי היה להיחשב לסרט הגדול של השבוע, בהתחשב בפיסת הקאלט המטורפת שהוא מתיימר להמשיך. אבל כבר ראינו אותו, אז אנחנו יודעים את האמת. לירון תכתוב על כך בהמשך. למי שלא התבגרו בשנות ה-90, ״טריינספוטינג״ הוא סרטו הפולחני של דני בויל, עם תסריט של ג׳ון הודג׳ על פי ספר של אירווין וולש, ובכיכובם של יואן מקגרגור, רוברט קרלייל, ג׳וני לי מילר ויואן ברמנר. כל החבורה המקורית חוזרת לסיבוב נוסף, בדיוק בזמן לחגיגות ה-20 של הסרט המקורי, שהיה גלולה מזוקקת וקפסולת זמן של תקופתו – ויזואלית ומוזיקלית. העלילה מתרחשת אף היא שני עשורים אחרי מאורעות הסרט הראשון, ומראה מה קרה לדמויות מאז ועד היום, בשאיפה לאיחוד.

״הצלצול 3״ (Rings) הוא עוד סרט על רוח שבאה לבקר משנות ה-90, הפעם באופן יותר מילולי. כלומר, אם ״טריינספוטינג״ עשה סיוטים לדור שלם שעדיין חולם מדי פעם על תינוק המזדחל על התקרה, אז ״הצלצול״ גרם לחלקנו לחשוש לענות לטלפון מפחד שילחשו לנו ״שבעה ימים״. או סתם לפחד שעוד רגע תצא לנו מהטלוויזיה איזו סמארה, הרוח שרודפת את גיבורי הסרטים בסדרה, שמעזים לצפות בווידאו שבסופו יישארו להם שבעה ימים לחיות. הפעם היא הגיבורה היא צעירה בגילומה של מריה אנה אינגריד לוץ, אדם אחד עם הרבה שמות, שמנסה להציל את בן הזוג שלה מן הגורל האכזרי של הסרטון הקטלני. בעשותה כך, היא מגלה סוד חדש – סרט בתוך הסרט המפורסם. אפ. חבייר גוטיירז הוא הבמאי, ועל התסריט חתומים דוד לוקה, ג׳ייקוב אסטס ועקיבא גולדסמן. השם האחרון ימנע ממני באופן אישי לצפות בסרט, שאור התייחס לקיומו באימת החודש.

״התנגשות״ (Collide) מצטרף אל מותחני הפעולה המוצגים כרגע בקולנוע, ואם הבנתי נכון את תקציר העלילה שלו זה הולך ככה: ניקולס הולט מגלם תרמילאי אמריקאי באירופה, שכדי לממן מקרה חירום רפואי של זוגתו (פליסיטי ג׳ונס) מסכים להתנפל ולשדוד עסקת סמים עבור פושע מקומי (בן קינגסלי). משם מתחיל מסע עתיר אקשן ברחבי היבשת, שכן הוא והיא הסתבכו בדרך עם גנגסטר נוסף (אנטוני הופקינס). סרטו של הבמאי הבריטי בעל השם הישראלי, ארן קריבי (״פאנץ׳ 119״), שגם חתום על התסריט במשותף עם אפ. סקוט פרייז׳ר (״xXx: הילוך גבוה״).

עוד אירועים, ידיעות ועניינים

30-90 – זהו שמה של תוכנית קולנוע שתתקיים בסינמטק תל אביב ביום רביעי ה-1 במרץ בשעה 21:00, ותאגד 30 יצירות של הקולנוען והאמן חן שיינברג לכדי 90 דקות. כיוון שיצא לי לכתוב לא פעם על אירועים אותם שיינברג אוצר, חשבתי שזה יהיה נחמד להזמין מישהו אחר לכתוב על ערב שמוקדש ליצירה של שיינברג עצמו. עופר התנדב: חן שיינברג, אחד מן השגרירים הבולטים של השיח על קולנוע ניסיוני בארץ, הוא לא רק מרצה, אלא גם אמן ובמאי פורה. בתוכנית החדשה שלו שתוצג ברביעי הבא בסינמטק תל אביב הוא מציג 30 סרטים, רובם המכריע חדשים, בפרק זמן של שעה וחצי. בהרבה מסרטיו הקצרים שיינברג מתמקד במבט על עולם הטבע, בדגש על בעלי חיים קטנים, מן הסוג שלא רואים בסרטי טבע. חובבי סרטו של אבישי סיון, ״תיקון״ (שילדיו של שיינברג משתתפים בו), ימצאו במקבץ סרטים קצרים אשר היוו השראה לסצנות מתוכו.

קרן פרלוב – התומכת בכל שנה באמצעות מענק ביצירה דוקומנטרית בשלבי התהוות, הכריזה על הזוכה השנתית. ההצעה הזוכה היא "חלומות" של תלמידת מכללת סמינר הקיבוצים עביר אבו זהיא. שמו המקורי של הסרט העתידי, ״אחלאם״, הוא גם שם הדמות אחריה יעקוב – צעירה מאום אל פאחם במקור החיה חיי הוללות בתל אביב, אך עוטה על עצמה תלבושת מסורתית בביקורים אצל הוריה. חבר השופטים כלל את אסף קורמן, לירן עצמור, פיני שץ, עדי גרתי, וכן את יעל פרלוב, מיוזמות האירוע ובתו של הבמאי שעל שמו קרוי הפרס. השופטים בחרו להעניק שני ציונים לשבח: הראשון לתהילה אפוטה מבית הספר ע״ש סטיב טיש באוניברסיטת ת"א, על ההצעה "סבתא שרה", והשני לשאדי חביב אללה, מבית הספר ע״ש סם שפיגל, על הצעתו "עץ הכלה".

טריילרים כנים – בתרגום צולע שלי לשמו של ערוץ היוטיוב הפופולרי ״Honest Trailers״, שחררו כבכל שנה את הטייק שלהם על המועמדים לאוסקר. לתחושתי, כמו תמיד, לפעמים זה נראה ונשמע כאילו הם מחפשים בכוח על מה לרדת, אבל כשזה מצליח זה מצחיק בקול רם. פנו כמה דקות ושפטו בעצמכם ובעצמכן: