סרטים חדשים: ״ירח בבית 12״ ו״משפחת פאנג״

שני סרטים חדשים בלבד מקדמים את ההולכים למוסדות הלימוד ביום הראשון של ספטמבר. לא לגמרי ברור לי מדוע חלק מהסרטים של השבוע הבא או זה שאחריו לא זזו אחורה מעט, בכדי להימנע מהצפיפות ולהתרווח בנוחות של הסופש הפותח של החודש, אבל אני לא באמת מנסה להבין. מה שכן אנסה הוא להרחיב את פינת הפלוס כדי שתכלול עוד כמה אופציות צפייה ואירועים קולנועיים החל מהיום ועד יום חמישי הבא לפחות.

״ירח בבית 12״, הישראלי מבין השניים, נצפה לאחרונה בתחרות העלילתית בפסטיבל ירושלים, שם כתבנו עליו – גם אור, וגם אני. לפני כן הפציע הסרט לרגע ביום הקולנוע הישראלי של השנה שעברה, ואת דרכו החל בתחרות פרסי אופיר של אותה השנה, שם היה מועמד לשישה פרסים. כעת מגיע סרטה הראשון של דורית חכים להקרנות מסחריות, וכפי שכתבתי בעבר – מעניין אותי לגלות האם ימצא לעצמו קהל. יערה פלציג ויובל שרף מגלמות שתי אחיות החיו בנתק, אחת במושב והשנייה בתל-אביב הלילית, הנאלצות להתאחד עקב נסיבות הגורל ולהתמודד עם ההווה דרך השלמה עם עברן. עמית יסעור צילם, ישי אדר הלחין, גל תורן מגלם את בן-זוגה של דמותה של שרף בצורה האופיינית לו, ורן מנדלסון צילם את התמונה מתוך הסרט המעטרת את הפוסט, באדיבות סרטי יונייטד קינג.

״משפחת פאנג״ (The Family Fang) היה כנראה זוכה להתעלמות בכל סופש אחר, אבל הפך לביקורת השבועית שלי בעכבר העיר הפעם. מדובר בסרט מינורי למדי, לא מזיק במיוחד אבל בטח שלא מבריק, אותו ביים השחקן בדרך כלל ג׳ייסון בייטמן (בפעם השנייה בקריירה, אחרי ״Bad Words״). בייטמן גם מגלם את אחד מגיבורי הסרט, בקסטר פאנג, סופר עם מחסום כתיבה בהווה וילד של משפחת אמנים בעברו. משפחת פאנג מעוררת המחלוקת נהגה לבצע מתיחות בציבור בשם האמנות, מה שדפק לא רק את בקסטר הצעיר, אלא גם את אנני הבכורה (ניקול קידמן). אנני היא שחקנית קולנוע המצויה במשבר מקצועי, לאחר שעברה כל התמוטטות הכתובה בספר לסלב המתחיל. היא ואחיה מתאחדים בבית הוריהם בנסיבות טרגיות שהופכות למסתוריות, ומתעמתים עם עברם ממש כמו גיבורות הסרט הקודם שהוזכר לעיל. את ההורים לבית פאנג מגלמים ג׳ייסון באטלר הרנר וקתרין האן בצעירותם, וכריסטופר ווקן ומריאן פלאנקט בזקנתם. דייויד לינדזי-אבייר (״מחילת הארנב״, ״ארץ אוז״) כתב, על פי ספרו של קווין ווילסון.

פלוס – ונציה, שכונה ואישים

פסטיבל ונציה – במהדורתו ה-73, נפתח חגיגית אמש עם הקרנת ״לה לה לנד״ של דמיאן ״וויפלאש״ קאזל, הענקת פרס מפעל חיים ליז׳י סקולימובסקי הפולני, ומחווה לעבאס קיארוסטמי. הפסטיבל יתקיים בשבוע וחצי הקרובים, כלומר עד ה-10.9 ליתר דיוק, וזאת ההזדמנות לאחל הצלחה לסרט הישראלי היחיד שמצאתי בתוכניה, במסגרת ״אופקים״ המשנית – ״לעבור את הקיר״ של רמה בורשטין, שכבר זכתה בפרס בוונציה עבור סרטה הקודם ״למלא את החלל״. הליין-אפ המלא כולל המון פרוייקטים חדשים של שמות מוכרים, קחו נשימה עמוקה ושאפו כמה מהם: דרק סיאנפרנס, לאב דיאז, טום פורד, אנדריי קונצ׳לובסקי, אמיר קוסטוריצה, פבלו לארין, טרנס מאליק, פרנסואה אוזון, דניס וילנב, וים ונדרס, מל גיבסון, סרגיי לוזניצה, פאולו סורנטינו, אולריך זיידל ועוד. השנה לא נסתפק רק בלרייר מרחוק על הנעשה בלידו, אלא נדווח חי מאחד הפסטיבלים היוקרתיים בתבל, בזכות נסיעתו של עופר לאיטליה. צפו לכתביו כבר בסופש ו/או בתחילת השבוע.

דייויד מאמט – התסריטאי והסופר זוכה הפרסים וחובב הביקורים בארץ הקודש, מגיע לכיתת אמן בבית הספר לקולנוע ״מעלה״ בירושלים. המפגש חינמי לכל דורש אבל מותנה בהרשמה מראש, כך שעליי להתנצל על שהפוסט התפרסם רק כעת, ביום האירוע (1.9). אני לא בטוח באיזו שעה תקראו את הטקסט הזה, אבל אולי תספיקו להגיע ב-13:00 להקדמה של יאיר רוה ולהקרנת הסרט ״שם המשחק״, אותו מאמט גם ביים, או לפחות עד 15:00 כאשר תתחיל סדנת האמן. הנה עוד פרטים באתר בית הספר מעלה.

ארז ביטון – משורר ועיתונאי שאני מקווה שאין צורך להציג, יזכה מחר (שישי ה-2.9) למחווה בסינמטק שחציה קולנועית וחציה דיבורית. בשעה 13:30 יוקרן סרטו בן 30 הדקות של יניב טל ״ציפור בין יבשות״, המתאר את פועלו של ביטון דרך הקשר שנרקם בינו ובין הבמאי בתקופה שהיה נהגו האישי. לאחר מכן יתקיימו שני פאנלים, אחד על בדגש על שירה מזרחית בישראל והשני בנושא תרבות מזרחית בישראל. רשימת הדוברים ארוכה ומכובדת, אבל הייתי רוצה להבליט ולהמליץ ללכת במיוחד לפאנל הראשון בתקווה לשמוע את נוית בראל מדברת. אם תעשו זאת, אולי תסכימו איתי שכל המתדיינים על זהות ישראלית על כל גווניה שמציפים את השיח הציבורי בעת האחרונה צריכים לעלות מדרגה, ובעיקר ללמוד להקשיב.

בלואו-אפ בחצר – הוא מעין התרחבות של מיזם הקרנות סרטי המוזיקה של מוזיאון תל אביב, רדיו הקצה והחוג לתולדות המוזיקה, מן המוזיאון אל רחבתו. ביום רביעי הבא (7.9) הם רקמו אירוע שווה במיוחד, בדמות הקרנה של סרט ההיפ-הופ ״Boyz N The Hood״, תקלוט+הרצאה מקדימה של קוואמי על ייצוג אפרו-אמריקאי בהוליווד ובעולם הפופ בשנות ה-90 (תקופת עשיית הסרט), וכרגיל – בירה בזול. כל זה יקרה בגן הפסלים שברחבת המוזיאון, החל מהשעה 21:00 (הסרט עצמו אמור להתחיל ב-22:00). פרטים נוספים באיבנט הפייסבוקי.

ניק קייב – המוזיקאי בעל המשיכה התמידית לצד הקולנועי שבו, מוציא אלבום חדש – בצורת סרט. כלומר, בערך. האלבום נקרא ״Skeleton Tree״ והסרט הוא ״עוד פעם עם רגש״ (One More Time With Feeling), תיעוד של הבמאי אנדרו דומיניק (״ההתנקשות בג׳סי ג׳יימס…״) את קייב ולהקת ״הזרעים הרעים״ מבצעים את השירים בהופעות, עושים מה שעושים מאחורי הקלעים, וגם צוללים אל הטרגדיה האישית שפקדה את האמן השנה. הסרט עצמו מבטיח לשלב בין שחור-לבן וצבע, דו-מימד ותלת-מימד, ושאר דרכי מבע, ולכן יש לו גם תאריך שיגור מיוחד – ב-8.9, יום חמישי הבא, יוקרן הסרט במספר רב של אתרים בכל העולם במקביל. כולל תל-אביב וירושלים, ואפילו פסטיבל ונציה. עושה חשק לקחת חלק גם בניו יורק, למרות שהכרטיסים אוזלים מהר.