סרטים חדשים: ״פרינסס שואו״, ״דרך קלוברפילד 10״, ״הוא + היא״, ״האמת של פריץ באואר״, ״החתונה היוונית שלי 2״, ״איום מיידי״

יומו האחרון של חודש מרץ מביא עימו לא פחות משישה סרטים חדשים אל לוח ההפצה. לכאורה הם מאוד מגוונים, ככה שיש מה לראות לא משנה איזה סוג של קהל אתם ואתן. בפועל, אני אישית מצאתי את עצמי בבעיה ואולי אגע בכך קלות בפוסט עצמו. גם סקירות יהיו לנו בהמשך הסופש, ובינתיים כמה לינקים לביקורות של אור ושלי במקומות שאינם הבלוג.

״פרינסס שואו״, הסרט הישראלי לשבוע זה, לדעתי גם יהיה הלהיט הגדול של התקופה הקרובה. או לפחות יש לו את כל התנאים לעשות זאת – ההצלחה של ״מיסטר גאגא״ הוכיחה שהקהל הישראלי מחבק קולנוע תיעודי מקומי המספר סיפור אנושי, אבל מקרה המבחן עליו אני מבסס את ההשערה שלי הוא דווקא ״משפחת בלייה״. בעוד אני נותרתי אדיש מול הסרט הצרפתי על צעירה ברוכת כשרון המתגברת על מכשולים ושרה את דרכה להצלחה, הקהל יצא מגדרו. זה בדיוק מה שקרה לי גם עם ״פרינסס שואו״, סרטו של עידו הר (״מלון 9 כוכבים״, ״ימי גיוס״) אודות המפגש המוזיקלי בין קותימאן לפרינסס. הוא קיבוצניק שעורך מחדש סרטוני יוטיוב ליצירות מוזיקליות, והיא זמרת-בשאיפה שרק מחכה שמישהו יגלה אותו ונאבקת עם החיים הלא-פשוטים שלה בארה״ב. הסרט מספר על החיבור שנוצר ביניהם דרך האינטרנט, שהוביל להצלחה משותפת.

״דרך קלוברפילד 10״ (Ten Cloverfield Lane) מרמז על היותו המשכון ל״קלוברפילד״, הפאונד-פוטג׳ המפלצתי של מאט ריבס בהפקת ג׳יי ג׳יי אברהמס מסוף העשור הקודם. עם זאת, מלבד אברהמס אין שום קשר בין השניים, ואולי זהו רק אחד מהטוויסטים של הסרט שבכדי להפיק ממנו הנאה עדיף לדעת עליו כמה שפחות. אבל כדי לא לדעת האם זה בכלל הכיוון שלכם ושלכן, אספר רק שמדובר במותחן מסתורי עם שלוש דמויות הכלואות במרתף אחד, בכיכובם של ג׳ון גודמן, מארי אליזבת׳ ווינסטד, וג׳ון גלאגר ג׳וניור (״Short Term 12״). דן טרכטנברג ביים לראשונה, על-פי תסריט של ג׳וש קמפבל, מתיו סטוקן ודמיאן שאזל (״וויפלאש״). אני פשוט לא הצלחתי למצוא את עצמי בסרט הזה, אור היה הכי נלהב לגביו וכתב על כך ל״כלכליסט״, ועופר נמצא איפשהו באמצע ויעשה זאת כאן אצלנו.

״הוא + היא״ (Un Plus Une), סרט הפתיחה של הפסטיבל הצרפתי לשנת 2016, מגיע להקרנות מסחריות. 50 שנה אחרי ״גבר ואישה״ (Un homme et une femme) שוב מביים קלוד ללוש דרמה רומנטית המזכירה את סרטו הידוע ביותר, הפעם עם ז׳אן דוז׳רדן ואלזה זילברשטיין בתפקידים הראשיים. הבמאי והכוכבת אף התארחו בארץ במסגרת הפסטיבל, אבל לא דוז׳רדן, המגלם בסרט זה מלחין קולנוע מפורסם. במסגרת עבודתו על סרט חדש הוא מוצא עצמו בהודו, ומפלרטט עם אשת השגריר הצרפתי, למרות שהיא נשואה באושר, ובביתו שלו מחכה פסנתרנית המבקשת להינשא לו. את הכינורות השניים בסרט מגלמים כריסטופר למברט ואליס פול, והשותפה של ללוש לתסריט היא ולרי פראן. כתבתי על הסרט הקשקשני הזה לעכבר העיר.

״האמת של פריץ באואר״ (The People vs. Fritz Bauer) הוא סרט שאולי ניתן ללמוד משהו על המדינות בהן הוא מוקרן על פי שמו בכל אחת מהן. בישראל הפכו את באואר לגיבור הרודף אחר האמת שלו, בארה״ב זה באואר נגד העם, ובגרמניה, ארץ מוצאו של הסרט, הוא נקרא ״המדינה נגד פריץ באואר״. זה נהיה מעניין במיוחד בהתחשב בנושא – סיפור מאחורי הקלעים של לכידת הפושע הנאצי הנמלט אדולף אייכמן בארגנטינה, בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת. פריץ באואר, בגילומו של ברגהארט קלאוזנר, הוא האחראי בגרמניה על איתור ולכידת נאצים נמלטים, מה שמוביל אותו להרבה עימותים וסיבוכים פוליטיים וגם לקשרים עם המוסד הישראלי. לארס קראומה ביים, וכתב יחד עם אוליבר גז.

״החתונה היוונית שלי 2״ (My Big Fat Greek Wedding 2) משיב את הכותבת-כוכבת ניה ורדאלוס אל התפקיד שפירסם אותה, 14 שנה אחרי הסרט הראשון. איאן קורבט שב לתפקיד הבעל, והבת של הזוג כבר גדולה ועומדת לסיים תיכון. עם או בלי קשר, השניים חווים קשיים בזוגיות, הגיבורה עדיין עובדת במסעדה היוונית של הוריה, ולתדהמתה מגלה שהם מעולם לא נישאו כחוק. מה שאומר שעוד חתונה יוונית ענקית עומדת לרקום עור וגידים. הבמאי הוא קירק ג׳ונס (״למה לצפות כשאתם מצפים״, ״להעיר את נד״).

״איום מיידי״ (Extraction) הוא מותחן אקשן מהשנה שעברה, שאני קראתי את שמו העברי בטעות בתור ״איוֹם מידי״, ונקווה שלא כך הדבר. ברוס וויליס מגלם סוכן CIA לשעבר שנחטף בידי טרוריסטים, ובנו (קאלן לונץ) יוצא למשימת הצלה. גם ג׳ינה קארנו נמצאת על הפוסטר לסרטו של סטיבן סי. מילר, שהרזומה שלו כולל בעיקר סרטי אימה. את התסריט כתבו מקס אדמס ואומייר אלים. האם זה היה הסרט שהייתי צריך לראות כדי להנות קצת בקולנוע השבוע?

פלוס – קפה, בננה ומנוע חיפוש

ואלוסה – חברת חיפושי הווידאו, השיקה שירות חדש המאפשר למצוא כל סרט שהוא. השירות שימושי במיוחד לא רק להמלצות, אלא לפתרון יחסית מיידי לשאלות שמטרידות שנים, כמו למשל איתור קטע מתוך סרט שנדמה כאילו רק אתם זוכרים או אתן זוכרות. אפשר ממש לתאר למנוע החיפוש רגע מאוד ספציפי, והוא כבר יתחיל להפיל אסימונים. אם יש לכם או לכן זיכרון קולנועי מעורפל לגבי משהו שבטוח נצפה פעם על איזה מסך אבל מעולם לא הצלחתם או הצלחתן לשחזר היכן או מה שם הסרט, האתר החדש עשוי להיות מזור לכאבים של שנים. מעכשיו והלאה, בכל פעם שישאלו אותי שאלה מסוג זה, יש לי לינק שיהיה יעיל ממני פי מאה לפחות (והגעתי אליו דרך פרופיל הפייסבוק של אבנר שביט).

צ׳ינה פורטה – האירוע השנתי של המדרשה לאמנויות של המכללה האקדמית בית ברל, יתקיים השנה ביום שישי ה-1.4 בסינמטק תל אביב. החלק הראשון של האירוע התקיים למעשה ביום שלישי, אבל גם מחר יש מה לראות. בשעה 13:00 תיערך מחווה למורה והצלם אמיל ״מילק״ קנבל ז״ל, עם הקרנת ״הבננה השחורה״, סרטו המופרך והמופרע של בנימין חיים, שעצם הקרנתו כה סמוך אל ״המלאך היה שטן״ בשבוע שעבר עלול לפעור חור ברצף הזמן והחלל. עוד יוקרנו סרטים קצרים, עלילתיים ותיעודיים, וכן וידאו-ארט, ותתארח אנדריאה וינק, מנהלת פסטיבל הקולנוע הגרמני exground filmfest. הכניסה חופשית ורשימת ההקרנות עמוסה למדי.

פסטיבל קאן – ממשיך עם טפטופי המידע לגבי המהדורה ה-69 שלו, וכפי שפרסמנו בזמן אמת בעמוד הפייסבוק שלנו, הודיע על סרט הפתיחה שלו. יהיה זה "Café Society", החדש של וודי אלן, עם קריסטן סטיוארט וג'סי אייזנברג (שכבר הופיע אצל אלן ב"לרומא באהבה") בתפקידים הראשיים, ועלילה המתרחשת בשנות ה-30 של המאה הקודמת בהוליווד הקלאסית. עוד בקאסט: בלייק לייבלי, סטיב קארל ופארקר פוזי, השבה לשתף פעולה עם הבמאי אחרי "איש ללא היגיון" דאשתקד. אם זה לא מספיק מסקרן, נוסיף שהצלם הוא לא אחר מאשר ויטוריו סטוררו האגדי. כל זה יקרה ביום רביעי ה-11 במאי בריביירה הצרפתית, אבל אנחנו מחכים בקוצר רוח ל-14 באפריל, אז יוכרזו סרטי התחרות הרשמית, וכן לכל זרזיף מידע על סרטים ישראליים לפני או אחרי, במסגרות המשניות או הראשית.

״גאליס – קונקט״ – סרט הקולנוע השני של מותג הילדים והנוער ״גאליס״, התהדר בטריילר ראשון לקראת עלייה לאקרנים באמצע אפריל. אודה ולא אבוש שאני מעט נרגש לקראת הסרט, למרות שמעולם לא צפיתי אפילו בדקה אחת של הסדרה או הסרט הקודם (חור שיושלם במהרה), וזאת בזכות זהות היוצרים – אסף קורמן (״את לי לילה״) מביים, שירלי מושיוף (״איש חשוב מאוד״) כתבה. אמרתי זאת כבר כשנודע על הפרוייקט, ואחזור על כך בקצרה – אם מדובר בהצלחה זו עשויה להיות סלילת דרך ליוצרים ישראליים כאופציה לפרנסה. כלומר פעם סרט אמנותי או סדרה מוערכת, ופעם יצירה בעלת אופי מסחרי במובהק. עוד סיבה לשמוח היא השחקן נווה צור, טאלנט הבית של הסדרה, שהוכיח את כוחו גם ב״עמק״ ובתפקידים נוספים מאז. לצידו יככבו תובל שפיר, אליאנה תדהר, דניאל מורשת, דניאל גד, שירן סנדל, והחיזוקים עפר שכטר ורותם סלע. לי זה נראה כמו ״אני לא מאמין, אני רובוט?!״ פוגש את ״כלבת״, אבל זה בטח מעיד על בורותי. פשוט תראו כמה שזה צבעוני: