״ארץ פצועה״: בואו להקרנת טרום-בכורה חגיגית וחינמית עם היוצר והשחקנים!

מזמן לא נפגשנו, ועבר גם זמן מאז הייתה לנו ההזדמנות להפנות זרקור אל סרט ישראלי מעניין ומרשים. ״ארץ פצועה״, סרט הסולו הראשון בקריירה של ארז תדמור (״זרים״, ״סיפור גדול״, ״הבן של אלוהים״), מגיע אל בתי הקולנוע אחרי סבב פסטיבלים בארץ ובחו״ל (בפסטיבל ירושלים אפילו כתבתי עליו קצרות). בספטמבר האחרון הוא גרף שלושה פרסי אופיר, כולל פרס הבימוי לתדמור, פרס האיפור לאורלי רונן ושירה כהן היימן, ופרס השחקן הראשי, שהלך אל איש השנה שלנו – רועי אסף. כפי שכתב אור בטקסט הפרשנות שלו אחרי האופירים, נדמה שכבר אפשר לקרוא לילד בשמו ולהכריז שפרס הבימוי באופירים מוענק למעשה לסרט הטוב ביותר, בעוד הפרס שנקרא ״הסרט הטוב ביותר״ הוא למעשה ״נציגנו לאוסקר״ מבחינת חברי האקדמיה. כך או אחרת, אנחנו מזמינים אתכם ואתכן לראות איתנו, לפני כולם ובחינם, את אחד הסרטים הבולטים במירוץ לאופיר דאשתקד, שיבקש להפוך לאחד הסרטים הישראליים המגדירים את 2016.

ביום שלישי ה-9 בפברואר בשעה 19:30, בקולנוע מוזיאון תל-אביב (שדרות שאול המלך 27, תל-אביב), יומיים לפני תחילת ההקרנות המסחריות של הסרט, נקיים את האירוע שלנו. רצוי ומומלץ להגיע כחצי שעה קודם, שכן אנחנו מחוייבים להתחיל את ההקרנה בזמן. סביב השעה 21:00 נעלה לבמה את יוצרי ומשתתפי הסרט, שאורכו כ-80 דקות. מלבד תדמור ואסף שהוזכרו לעיל, תוכלו לפגוש גם שניים מהשחקנים הנוספים מתוך הקאסט המשובח – דביר בנדק, המועמד לאופיר על תפקידו, וקרן ברגר, נסיכת האינדי הישראלית שגם המיינסטרים כבר מחבק. יחד איתם נפצח בדיון על סרט שיש הרבה על מה לדבר עליו, בשיתוף עם הקהל כמובן. מה שאומר שאנחנו צריכים קהל, כלומר אתכן ואתכם. עדכון: גם המעצב האמנותי יואל הרצברג יצטרף אלינו לדיון, ובאופן אישי אני חושב שיהיה מאוד מעניין איתו בהקשר של הסרט הזה.

כדי להבטיח מקום באירוע – רצוי לשלוח אלינו מייל הרשמה עם הכלל הפשוט של ציון שם מלא. מספר המקומות באולם מוגבל (200) ואנחנו תמיד מעוניינים לשלב בין אולם מלא לסדר וארגון. אפשר להוסיף מה שתרצו בהודעה, אבל בכניסה תהיה רשימת מוזמנים שמית, ויש לנו גם את כתובת המייל שתוכל לשמש לזיהוי נוסף (לא נספים או ננצל לרעה, תשאלו כאלה שכבר השתתפו באירועים שלנו). אשתדל לענות לכולם עוד היום או מקסימום מחר, כדי שכולנו נדע היכן אנחנו עומדים. מה שכן מאוד חשוב לי להדגיש מראש הוא שההזמנה היא אישית, כלומר כל מייל עם שם מלא של אדם מזכה בכרטיס בודד. רוצים לבוא עם בן/בת זוג? עם 199 חברים? כל דבר באמצע? מעולה, פשוט בקשו מהם לשלוח מיילים גם. משום מה תמיד כשאני מבקש את זה רוב ההודעות שאנחנו מקבלים הן ״כרטיס זוגי בבקשה״, אל תגרמו לי לאבד סופית את האמון באנושות.

כדי להבטיח מקום טוב באירוע – מומלץ להגיע לפני 19:30, ונשתדל שכבר ב-19:00 אפשר יהיה להיכנס. המקומות אינם מסומנים ולכן מי שיגיעו ראשונים יוכלו לבחור מקום ישיבה המתאים להם, בעוד האחרונים יסתפקו במה שנותר, אם כי אין באמת מקומות רעים בקולנוע שבמוזיאון. בשעה הנקובה של תחילת ההקרנה נשמח גם להכניס את מי שלא הספיקו לשלוח מייל, במידה ויהיה מקום. זה אומר שני דברים – ראשית, אם קיבלתם הודעה הזמנה בדואר אלקטרוני חוזר, בואו בזמן. או לפחות הודיעו מראש שלא תגיעו, אני בטוח שתהיה לנו רשימת המתנה. אנחנו לא מאמינים בנזיפות למי שהבטיח מקום ולא הגיע, מה גם שההקרנה חינמית בכל מקרה, אבל תהיו בני אדם. שנית, אפשר להמר ולהגיע מלאי ביטחון גם בלי להיות ברשימה, ולהיכנס ברגע האחרון אם יהיו מבריזים שלא הודיעו מראש (למרות שביקשתי יפה). כרטיסים יישמרו על-פי הרשימה עד השעה 19:30 והחל מדקה זו, כל מי שבחוץ ייכנס עד גמר המושבים הפנויים.

עלילת הסרט – מתרחשת בחיפה עם שוטר בשם קובי (רועי אסף) בשגרת עבודתו. הוא נאלץ להסתיר את חוסר הנוחות שלו מול נוימן (דביר בנדק), שוטר ותיק שאותו החשיב לחבר קרוב, שנחשד בשחיתות. קובי אמור לחלץ הודאה מפלילה מנוימן, אבל שניהם מוזעקים למשימה חשובה יותר שמטלטלת את העיר ברגע אחד של פיצוץ – מחבל מתאבד בעיר התחתית ביצע פיגוע ששלח רבים לבית החולים, כולל הוא עצמו. ההוראות במדינת ישראל הן לטפל קודם כל בפצוע במצב הקשה ביותר, ובמקרה הנ״ל זהו המפגע (תאופיק ברהום). כמובן שהדבר לא מתקבל בעין יפה בקרב משפחות הפצועים הממתינות בבית החולים לשמוע על יקיריהן. קובי מופקד על כוח שיטור קטן שמטרתו לשמור על המחבל והרופא שמטפל בו (הישאם סולימאן) מפני הזעם המצטבר של המטופלים האחרים ומשפחות הנפגעים הנוספים בפיגוע. זהו לא הטוויסט האחרון בסרט, אותו כתב תדמור יחד עם שלמה אפרתי, שניהם היו מועמדים לאופיר על עבודתם. הסרט מקפיד על עלילת מתח דרמטית המתהפכת על ראשה בכל כמה דקות, בשילוב עם מוטיבים מוכרים מהקולנוע הישראלי, החל מאבות ובנים, המשך בזהויות נזילות, וכלה בחיטוט בפצעים שמייצרת הארץ הזו.

עוד סיבות להגיע ולצפות בסרט – מלבד הרלוונטיות הברורה שלו לישראל הנפיצה של ימינו, הן העוסקים במלאכה. מלבד השחקנים שהוזכרו לעיל, כולל ברגר המגלמת אחות בבית החולים, אפשר למצוא בסרט בתפקידי משנה את מכרם חורי, משה אשכנזי, יואב לוי, שרון טל, אייל רוזלס, כרמית מסילתי ועוד. בגזרת אנשי הצוות, יחד עם הזכייה בפרס האיפור (בסרט יש לא מעט פצעים ופצועים) היו מועמדים גם אסף סודרי (״עטאש״, ״למלא את החלל״) על הצילום; עינת גלזר-זרחין (״אביבה אהובתי״, ״הערת שוליים״) על העריכה; יואל הרצברג (״איים אבודים״, ״אנדנטה״) על העיצוב האמנותי; פרנק אילפמן (״מי מפחד מהזאב הרע״, ״אבוללה״) על המוזיקה; וגם רונן נגל ועמית שמן על עיצוב הפסקול. כל אחד מהאלמנטים הטכניים והאמנותיים בסרט בולט ועשוי לעילא בעיניי, וכולם מתחברים ליצירה רבת הפנים ומעוררת הדיון הזו. בואו לפגוש את חלקם, ואותנו, ולקחת חלק גם בצפייה וגם בשיחה שאחריה.

/// ההזמנה והאירוע כולו תודות ליח״צ בראשות בת כהן, ואת התמונות צילם אוהד רומנו