• סרטים חדשים: ״שתיקה״ של מרטין סקורסזה
  • ״שתיקה״, סקירה
  • ״גיבורות״: ערב סרטי הגמר של בוגרות ובוגרי ״מעלה״
  • אימת החודש - ינואר 2017
  • היא
  • מחשבות וחישובים לקראת הימורי המועמדים לאוסקר
  • ״יצורים ליליים״, סקירה
  • ״תיקון״, סקירה
  • ״האפיפיור הצעיר״ וטרילוגיית היופי של פאולו סורנטינו
  • Always Shine & Divines
  • לקראת מבט נוסף - פרוייקט קולנוע אירופאי משוחזר
  • חזרה אל ״בלוז לחופש הגדול״ בהוצאה מחודשת
  • ״לא פה, לא שם״, סקירה
  • ״הנוסעים״, סקירה
  • ״אנשים שהם לא אני״, סקירה
  • סיכום הסיכומים מהדורת 2016
  • ההופעות הכי טובות שלא יהיו מועמדות לאוסקר הקרוב

״קוסם: עבודותיו וחייו המדהימים של אורסון וולס״, סקירה לרגל שידור טלוויזיוני

25 באוגוסט 2015 מאת עופר ליברגל

לא באמת צריך תירוץ על מנת לייצר סרטים תיעודים נוספים אודות אורסון וולס, בהיותו לא רק אחד מגדולי הבמאים/שחקנים/תסריטאים הגדולים בתולדות הקולנוע (והתיאטרון והרדיו), אלא גם אדם שברא את עצמו לאורך כל חייו כדמות צבעונית, המשלבת בין גאונות מוצהרת לרצון להקטנה עצמית, בין אנקדוטות אישיות אמיתיות והר גדול של בדיות אשר רקם להנאת הקהל. אמן האשליות אשר התנסה במהלך חייו כמעט בכל אמנות אפשרית, הוכתר כילד פלא ובילה את רוב חייו כאשר הדעה הציבורית עליו גורסת ששיאיו היצירתי מאחוריו. דומה כי לא היה במאי גדול כמוהו, אך מעמדו ככוכב, כאישיות בלתי מפוענחת, היה איתן עוד יותר.

וולס הופיע הרבה, ובכל מדיום אפשרי. על מנת לממן את סרטיו, שמעולם לא היו מסחריים, הוא הופיע בהרבה מאוד סרטים, תוכניות אירוח ובכל זירה אפשרית. אף על פי שכל ראיון שהעניק אי פעם הוכתר כנדיר, הוא גם התראיין לא מעט. בכל ראיון הוא היה שופע קסם, גם בראינות בהם הוא חזר שוב על אותם סיפורים. לכן, גם עבורי, וכאשר נדמה לי שכבר ראיתי וקראתי כל מה שניתן לומר על האיש, כל סרט חדש אודותיו הוא דבר שאני רואה בהזמנות הראשונה. השנה מלאו 100 שנה להולדתו של וולס, כך שנוצרו לרגל האירוע מספר סרטים תיעודיים חדשים, המתווספים לקבוצה אינסופית של סרטים וסדרות על הקריירה של היוצר, שחלקם נוצר על ידי וולס עצמו.

אחד מן הסרטים התיעודיים החדשים, ״This Is Orson Welles״ הקורן בפסטיבלים של קאן וירושלים, והיה אכזבה מכל בחינה. בכ-50 דקות הסרט לא רק שלא חידש דבר, אלא חזר על טענות מיושנות על כך שהוא אמן שאמריקה פשוט לא הבינה, והתמקד יותר מדי בסרט ״האזרח קיין״ (Citizen Kane), למרות שזה טבעי (גם בבלוג התייחסתי לסרט גם בפוסט וגם בפודקאסט). אבל וולס הוא הרבה יותר מבמאי של סרט אחד (גם על זה כתבתי), ואולי 52 דקות הן פשוט לא מספיק זמן על מנת לספר עליו מספיק.

גם 90 דקות נראות כמו מעט מדי זמן, אולם יוצרי הסרט ״קוסם: עבודותיו וחייו המדהימים של אורסון וולס״ (Magician: The Astonishing Life and Work of Orson Welles) אשר ישודר ב-25.8 וב-29.8 ביס דוקו (בשעה 22:00), הצליחו היטב במשימה. בשעה וחצי, הסרט מצליח גם להסביר היטב על חיי האיש למי שלא יודע עליו דבר, גם לחדש מעט למעצריצים אדוקים, וגם להביא את הצדדים והשונים והסתירות בחייו.

יש הרבה מקום בסרט לסיפורים משעשעים אודות וולס, המסופרים על ידו ועל ידי אחרים. אמנם יש בכך לעתים ריח של רכילות, אבל היכולת לספר סיפורים היא חלק מרכזי ביצירותיו של וולס, ונושא בולט בחלק מסרטיו בקולנוע ברדיו ובטלוויזיה הוא היכולת לזייף אמינות ולהקצין אלמנטים מן המציאות. חלק מן הגדולה של הסרט הוא האופן בו הוא מערער על כמה מן התפיסות הידועות ביותר לגבי וולס, ומראה עד כמה הבדיה שלו הצליחה להפוך לעתים למיתוס ולהיסטוריה.

אולם דומה כי הגדולה העיקרית של הסרט, אשר ביים וערך צ'אק וורקמן, הוא הכבוד ליצירה הקולנועית כיצירה קולנועית. כמעט כל הסרטים שביים וולס זוכים בסרט ליחס של כבוד, לא רק כאנקדוטות בחייו, אלא כיצירות בעלות שאיפה אמנותית ייחודית וגם לא מעט הצלחות, אף על פי שחוץ מאותו סרט מהולל, וולס תמיד סבל מהתערבות של ראשי האולפנים או מקשיים תקציביים. אבל בסרטו של וורקמן, סרטיו של וולס זוכים לדיון מעמיק, גם אם לדקות ספורות. כך אנחנו למדים לא רק על היכולת של וולס כמספר סיפורים, אלא גם על השימוש היצירתי שלו בתפאורה, השימוש המרהיב שלו בתאורה, בצילומים בטייקים ארוכים, ובעריכה. התחושה היא כי באופן טבעי, וולס הבין את האופציות הטמונות בקולנוע יותר מכל במאי אחר.

עד יומו האחרון, וולס לא חדל ומלנסות לחקור את המדיומים האמנותיים בהם הוא פעל, בחדווה המזכירה ילד. ייתכן שהסיבה שוולס בחר להקדיש את רוב חייו דווקא לקולנוע, אף על פי שלא פעם זכה לתהילה גדולה יותר בתיאטרון, הייתה היכולת לשלוט בכמות גדולה ביותר של מרכיבים, ולשבור כמות גדולה יותר של כללים. זאת אף על פי שבסרט עצמו, וולס מצוטט כאומר כי הוא מעולם לא שאף לשבור את הכללים. אבל כפי שהסרט מלמד אותנו, וולס אולי אף פעם לא משקר, אבל בהיותו קוסם עוד מילדותו, הוא יודע לשחק היטב עם האמת על מנת שיחשפו רק צדדים מסוימים שלה.

״קוסם״ מראה לנו לא רק את החידושים של ״האזרח קיין״, אלא נותן כבוד לקריינות החתרנית ב״האמברסונים המופלאים״ (The Magnificent Ambersons), בניגוד לדברי וולס אשר טוען כי הסצנות שהכי אהב יצאו מן הסרט והושמדו. הסרט מראה כי גם בפרוייקט מסחרי כמו ״הזר״ (The Stranger) וולס שמר על קולו האמנותי וכי הוא מפרש יוצא דופן של שייקספיר, אשר ממקם את המחזות לא בדיוק בעבר, אלא בסוג של הזיה התוקפת את האנושות.

בהיותו של הגיבור הראשי מת מזה כ-שלושים שנה, ״קוסם״ מסתמך הרבה על חומרי ארכיון. למזלו, כפי שאמרתי, וולס אכן התראיין לא מעט. בנוסף, הסרט עושה שימוש בלא מעט סרטים עלילתיים אשר תיארו אפיזודות מחייו של וולס, ודומה כי כל כמה שנים יוצא סרט חדש בו וולס הוא דמות. בכך, הסרט הוא מעין אתנולוגיה של דמותו של וולס כפי שהשתרשה בתודעה, בצורה ישירה על ידו וגם על ידי אחרים, המתייחסים לדמות שלו כאל סוג של דמות מיתולוגית ובמידה רבה הוא היה כזה עוד בחייו.

כלים נוספים בסרט הם מרואיינים אחרים, אשר הסרט ניגש אליהם ישירות או בעזרת חומרי ארכיון נוספים. מלבד פיטר בוגדנוביץ' הבלתי נמנע – בהיותו ביוגרף של וולס, שחקן באחד מסרטיו ושותף שלו לדירה בפרק זמן מסוים – הסרט מראיין גם בני משפחה, אמנים אשר שיתפו עימו פעולה וגם כמה פרשנים בני זמננו, מוכרים יותר או פחות. אולם הסרט לא מעניק לאף פרשנות מימד מוחלט, ולבסוף מכיר בכך שאף על פי שהאגדה של וולס שונה ממספר למספר, רק אדם אחד ידע לספר אותה בצורה הטובה ביותר. בסופו של דבר הסרט לא מנסה לסכם את חייו של אורסון וולס, אלא רק להזמין את הקהל לצלול לתוך השפע הבלתי פוסק של יצירה שהוא הותיר מאחוריו.

magician-welles

תגובות

  1. אחי הנחמד אמר לי שאין חשיבות לאינטרנט כמעט למעת המישחק ולהעביר זמן ומחשבות טובות

Leave a Reply