• סרטים חדשים: ״שתיקה״ של מרטין סקורסזה
  • כל סרטי אינגמר ברגמן - פרק 20
  • הימורי המועמדים לאוסקר ה-89
  • המייסד
  • אסון בלב ים
  • ״שתיקה״, סקירה
  • ״גיבורות״: ערב סרטי הגמר של בוגרות ובוגרי ״מעלה״
  • אימת החודש - ינואר 2017
  • היא
  • מחשבות וחישובים לקראת הימורי המועמדים לאוסקר
  • ״יצורים ליליים״, סקירה
  • ״תיקון״, סקירה
  • ״האפיפיור הצעיר״ וטרילוגיית היופי של פאולו סורנטינו
  • Always Shine & Divines
  • לקראת מבט נוסף - פרוייקט קולנוע אירופאי משוחזר
  • חזרה אל ״בלוז לחופש הגדול״ בהוצאה מחודשת
  • ״לא פה, לא שם״, סקירה
  • ״הנוסעים״, סקירה
  • ״אנשים שהם לא אני״, סקירה

סרטים חדשים: "משימה בלתי אפשרית: אומת הנוכלים", "איש ללא היגיון", "חמש עד שבע", "טוביאנסקי", "מורה מחליף", "עולם נפלא", "קלאב לייף"

29 ביולי 2015 מאת אורון שמיר

שבעה סרטים חדשים עולים לאקרנים בסוף השבוע. שניים מהם מוכיחים ש"חדשים" הוא מושג יחסי, ושניים נוספים הם מהסימנים המובהקים ביותר של כל שנה קולנועית – סרט עם טום קרוז וסרט של וודי אלן. נתחיל עם הסרט של הגבוה מביניהם, ונסיים עם ידיעה על נציגים ישראליים בוונציה, בלוגר ישראלי חדש ומפתיע וכמה דברים שכדאי לראות.

"משימה בלתי אפשרית: אומת הנוכלים" (Mission: Impossible – Rogue Nation), או "משימה בלתי אפשרית 5" כמו שאני אוהב לקרוא לו, משיב את טום קרוז לנעלי הסוכן החשאי איתן האנט ודרכיו הלא אורתודוקסיות להשכין שלום עולמי. אל כוח משימה בלתי אפשרית חוזרים גם ג'רמי רנר, וינג ריימס והרבה יותר סיימון פג מכל מה שנראה בסרטים הקודמים גם יחד, בתוספת חיזוקים כמו אלק בולדווין כראש ה-CIA, שון האריס כנבל התורן, ורבקה פרגוסון השבדית כמקבילה הנשית של האנט (לי היא לגמרי עשתה את הסרט). כריסטופר מקווארי, מי שכתב לטום קרוז כמה מסרטיו הקודמים (״ג׳ק ריצ׳ר״, ״ואלקירי״), התיישב הפעם בכס הבמאי. העלילה, אם אתם ואתן באים ובאות בשבילה משום מה, מוצאת את האנט נרדף בידי הסוכנות האמריקאית לאחר שמעשיו הוכרו סוף סוף כפזיזים ומסוכנים, ונמצא בעצמו במרדף אחר ארגון רפאים בשם "הסינדיקט" שכדי להוכיח את קיומו ייאלץ לבצע כל מיני פעלולים. כתבתי לעכבר על הסרט, אור סקר לסריטה.

"איש ללא היגיון" (Irrational Man) הוא ה"וודי אלן החדש" לשנת 2015, שבאופן די מדהים זכה לשם עברי שונה בכל מילה מזה שנתתי לו בימי קאן ("אדם לא הגיוני"). חואקין פיניקס מגלם פרופסור אקסצנטרי לפילוסופיה שעובר ללמד באוניברסיטת בראון אשר ברוד איילנד בעת שהוא מצוי בדיכאון המוציא לו חשק לעשות כל דבר. כולל להתעניין במרצה עמיתה החושקת בו (פארקר פוסי) או בסטודנטית המוצאת אותו מרתק ומושך (אמה סטון). את ההשראה לפתרון המשבר הקיומי שלו הוא מקבל ממקום לא צפוי, והופך את הסרט לתעלומת פשע ומוסר במקום לסיפור אהבה משולש. גם על הסרט הזה כתבתי לעכבר העיר, הפעם עופר הוא זה שיכתוב לבלוג.

"חמש עד שבע" (Five to Seven) או "5 עד 7" אם תרצו, מגיע אל בתי הקולנוע טרי-טרי מפסטיבל ירושלים. הוא מספר על סופר צעיר (אנטון ילצ׳ין) המתאהב באישה נשואה (ברניס מארלו), שלמזלו נמצאת בסוג של נישואין פתוחים. הקאץ' – הם יכולים להתראות בכל יום רק בין השעות שבכותרת הסרט, תוך העלמת עין של בעלה (למברט ווילסון). גלן קלוז ופרנק לנגלה מגלמים את הוריו של הגיבור, בסרטו הראשון כבמאי של ויקטור לוין, מי שכתב להלן האנט את סרטה "כשהיא מצאה אותי" ואף שיתף עימה פעולה עוד קודם לכן בסדרה "משתגעים מאהבה". יש סקירה של עופר.

"טוביאנסקי", שהתמודד בעונת האופירים הקודמת אך לא זכה למועמדויות, הוצג גם בפסטיבל הקולנוע הקודם של חיפה. הסרט משחזר את סיפור אמיתי מימי קום המדינה, אז סרן טוביאנסקי נחשד בריגול והוצא להורג במשפט שדה מזורז ולא הוגן, שלימים זיכה את שופטיו במשפט משלהם. ריקי שלח ביים על פי תסריט של מיכאל בר זהר, והקאסט כולל את עוז זהבי, מיכה סלקטר, אורי פפר, פולי רשף ושירה קצנלבוגן.

"מורה מחליף" (Detachment) בכלל מעלה נשכחות – אור כתב עליו כשהוקרן בפסטיבל חיפה 2011 (!), אז הכתיר את הופעתו של אדריאן ברודי כטובה בקריירה שלו, כמורה מחליף שמתמודד עם הקשיים הרגילים של מורים בסרטים, כלומר המערכת מבחוץ וכמה בעיות פרטיות משלו מבפנים. טוני קיי (״אמריקה איקס״) אחראי לבימוי, ועל התסריט חתום קארל לונד. מארשה גיי הארדן, כריסטינה הנדריקס וג׳יימס קאן תומכים.

״עולם נפלא״ (Enchanted Kingdom 3D) הוא סרט טבע חובק עולם בבימויים של פטריק מוריס וניל נייתינגייל, שניהם מפיקים ותיקים בתחום (סדרת הטבע ״Life״, לדוגמה). בארץ יקריין ויתבדח על רקע צילומי נוף ובעלי חיים באיכות גבוהה גידי גוב, בגרסת המקור עושה זאת אידריס אלבה. נשמע לי כמו אופציה לא רעה לבילוי עם ילדים בימי החופש הלוהטים מחום, במקום עוד סרט אנימציה מיובא.

"קלאב לייף" (Club Life), שלפי הבנתי יוצג בישראל בשמו הלועזי בלבד, הוא סרט הביכורים של פבריציו קונטה. מבין השחקנים הכרתי רק את המוזיקאי באסטה ריימס בתפקיד עצמו, אבל ייתכן שזו רק הבורות שלי שמדברת כאן. בכל מקרה, הסרט מספר על יחצ״ן מסיבות צעיר שמנסה לעשות לעצמו שם ולקדם את עצמו, על רקע עולם מועדוני הלילה של ניו יורק. כמחווה, כנראה, הסרט יוקרן רק בשעות הקטנות של הלילה.

פלוס – ישראלים בכל מקום

פסטיבל ונציה 2015 – פירסם היום את הליין-אפ הרשמי שלו למהדורה ה-72, ושמחתי לגלות שם שלושה סרטים ישראליים. בתחרות הרשמית יוקרן "רבין – יום אחרון" של עמוס גיתאי, שפרש ברגע האחרון מהאופירים השנה. מולו יתמודדו שמות כמו מרקו בלוקיו, קארי פוקאנגה, צ'ארלי קאופמן, טום הופר, אלכסנדר סוקורוב, פבלו טראפרו וגם יז'י סקולימובסקי, אם למנות כמה. במסגרת "אופקים" (Orizzonti), המסגרת המשנית והמאתגרת יותר שרבים נוהגים להשוות ל"מבט מסויים" של קאן, יתמודדו זו מול זו שתי יצירות ביכורים של במאיות – "ההר" של יעל קיים, שכלל לא ניגש לאופירים השנה, ו"למה עזבתני", שדווקא כן מתמודד השנה על פרסי אופיר אבל את התחרות בירושלים עזב במפתיע רגע לפני פתיחת הפסטיבל. כעת יש סיבה רשמית ולא רק ספקולציות. ברכות רבות, כעת אפשר להתפנות ולקרוא את שאר התוכניה השנתית.

בלוג קולנוע חדש – גידי אורשר פתח בלוג. לכאורה מהלך טבעי וכלל עולמי, במיוחד אם מתחשבים בכך שאורשר כתב באתר של גלי צה״ל טור אישי (אבל זה לא בלוג, מה פתאום), אך למעשה חדשות מבלבלות למדי. אורשר הוא מהמתנגדים המובהקים לבלוגים לקולנוע, או שאולי רק למבקרים הכותבים בבלוגים שכאלה, שפטו בעצמכם ובעצמכן את מאמר השטנה שלו. בכל מקרה, ברכות ועצות חינם לגבי עיצוב וענייני SEO במידת הצורך (אל הידיעה הגעתי דרך סינמסקופ).

יותר מדי איימי – בשבוע שעבר עלו לאקרנים סרטים של איימי שומר ואיימי וויינהאוס, והשבוע מישהו החליט דווקא לוותר על איימי אחת, איימי אדמס, ותפקידה כג׳ולי בסרט הבישולים ״ג׳ולי וג׳וליה״ (Julie & Julia). בגרסה שנקראת באופן משעשע "וג'וליה" ישנם רק הקטעים בהם מריל סטריפ מגלמת את ג׳וליה צ׳יילד, מעין ביופיק של שעה, ללא הדמות הדי מעצבנת של הבלוגרית שלקחה את מתכוניה ועשתה בהם כשלה. מקווה שהלינק עובד ולו רק בשביל כותרת הפתיחה המשעשעות. (דרך הפייסבוק של לי להב)

למה מקס זועם? – זו השאלה שניסו לענות עליה במחווה הישראלית לסרטי ג׳ורג׳ מילר שהפיק מגזין בלייזר. לתומי, חשבתי שזה בגלל הנגן הנתקע של וויינט, שאני לא מצליח לאמבד או למצוא את הסרטון בן הדקותיים במקום אחר, אבל לתומר קמרלינג וצוותו לדאחקה המושקעת הזו הייתה תשובה אחרת, יותר ברוח בלייזר ו/או שנות התשעים. תמונה כן הצלחתי ללכוד:

madmaxynet.jpg

תגובות

  1. 'מורה מחליף' יוצא מהכלל, לא יאומן כיצד קרה שברודי לא קיבל מועמדות אוסקר על התפקיד הכי טוב שלו מאז 'הפסנתרן'. אל תחמיצו.

  2. מאת DaemonK:

    אורון,

    תוכל בבקשה לשים לינקים לסקירות שלך למשימה בלתי אפשרית ואיש ללא היגיון בעכבר? חיפשתי שם אבל הן לא מופיעות במדור "ביקורות קולנוע".

    תודה 🙂

    1. מאת אורון שמיר:

      אתה צודק וזה מאוד משונה כי יום חמישי היום… אשים ברגע שיהיו, בטח מחר.
      עדכון: ואכן בלילה התעדכן העכבר, הוספתי את הלינקים 🙂

Leave a Reply