סרטים חדשים: ״המועדון של ג'ימי״, ״איש נובמבר״, ״בתוך הסופה״, ״האישה הנעלמת״, ״התחלה חדשה״

ששת חמשת הסרטים החדשים שעולים השבוע לאקרנים יכולים להרכיב משפט אחד שלם ומורכב. סתם חשבתי שכדאי שתדעו, עופר הסב את תשומת ליבי לכך. בין אם מתייחסים אליהם כמקשה אחת או כאוסף של פריטים בודדים, אין שום ספק שספטמבר התחיל מוקדם השנה והקיץ הקולנועי מצוי בשלביו האחרונים. לא רק מבחינת רמת העניין ובלוקבאסטרים אמריקאיים – אפילו סרט ישראלי חדש אין השבוע.

״האישה הנעלמת״ (The Invisible Woman) הוא סרטו השני כבמאי של רייף פיינס, אחרי ״קוריולאנוס״ האדיר. אין מדובר במותחן או סרט גיבורי-על, כפי שמרמז שמו, אלא בביוגרפיה קולנועית על שלב מאוחר בחייו של צ׳רלס דיקנס (פיינס עצמו) שלקח לעצמו מאהבת סודית וצעירה (פליסיטי ג׳ונס). אבי מורגן (״בושה״, ״אשת הברזל״) כתבה את התסריט על פי ספרה של קלייר טומלין. תיתכן סקירה.

״בתוך הסופה״ (Into the Storm) הוא התעלקות של ז׳אנר הפאונד פוטג׳ (עד הסרט הבא אני ממציא שם עברי לשטות הזאת, נמאס) על סרטי ציידי סופות בסגנון ״טוויסטר״ הניינטיזי. הוא מפגיש בין רודפי הוריקנים מקצועיים (מאט וולש, שרה וויין קליס ועוד), תושבי עיירה אמריקאית טיפוסית (ריצ׳רד ארמיטאג׳, מקס דיקון, אליסיה דבנם קארי ועוד) וטורנדו ענק. סטיבן קוויל (״יעד סופי 5״) ביים, ג׳ון סווטנם (״סטפ אפ 5״, ״ראיות״) כתב. ביקורת שלי עליו תפורסם בעכבר. בקצרה – אחלה סופות, השאר פחות.

״התחלה חדשה״ (Begin Again) הוא הפרויקט האמריקאי של ג׳ון קארני בעקבות ההצלחה של ״פעם אחת״ (Once). כמו קודמו, גם הוא מחזמר ריאליסטי, המתרחש הפעם בניו יורק המוזיקלית ומתמקד בבריטית שבורת לב וברוכת כשרון שירה וכתיבה (קירה נייטלי) ובמפיק מוזיקלי שירד מגדולתו ואימץ תדמית של לוזר (מארק רפאלו). הם חוברים יחדיו כדי להחזיר את הנשמה למוזיקה בעולמנו ולהקליט אלבום ברחובות ניו יורק. עוד בקאסט: מוס דף (ראפר ומפיק), אדם לוין (הסולן של ״מארון 5״), היילי סטיינפלד (לא ידוע לי על קריירה מוזיקלית) וקתרין קינר (כנ״ל). גם עליו כתבתי לעכבר, ובעיניי מדובר בקסם אמיתי.

״המועדון של ג'ימי״ (Jimmy's Hall) אולי זכור מפסטיבל הקאן האחרון, ובוודאי ידוע בתור הסרט החדש של קן לואץ׳. שמעתי שהוא לא מת על ישראל, אבל סרטים פוליטיים איריים הוא ממשיך לייצר והם ממשיכים להגיע הנה להקרנות מסחריות. ג׳ימי מהכותרת הוא ג׳יימס גרלטון (בארי וורד), פעיל פוליטי החוזר אל ביתו באירלנד של שנות השלושים המוקדמות ופותח מועדון אליו כולם שייכים ובו הכל מותר, למורת רוחם של הכנסיה המקומית והפאשיסטים גם. את התסריט כתב פול לברטי, השותף הקבוע של הבמאי, על פי מחזה של השחקן-בדרך-כלל דונל או׳קלי. תיתכן סקירה.

״ג'ימי פיקארד״ (.Jimmy P) הוא ג׳ימי אחר לגמרי. עובדה – הוא בכלל מפסטיבל קאן 2013. את הג׳ימי הזה מגלם בניסיו דל טורו, וזהו ג׳ימי שסובל מבעיות נפשיות רבות ומפתח קשר ידידותי ומבין עם המטפל שלו (מתייה אמלריק). הסרט דובר אנגלית אבל הצוות מאחוריו צרפתי ברובו – הבמאי הוא ארנו דפלשאן (״סיפור חג״, ״מלכה אחת ומספר מלכים״) ולא אלאה אתכם ואתכן ברשימת הכותבים הארוכה. הכל היה יכול להיות מאוד משעשע אבל שוב, שבוע שני ברציפות, דחו סרט בלי לעדכן את העיתונות. אחלה.

״איש נובמבר״ (The November Man) הגיע מוקדם השנה, ומהווה קודם כל ממתק טריוויה לשוחרי ושוחרות קולנוע – יש בו ג׳יימס בונד בדימוס (פירס ברוסנן) וגם נערת בונד לשעבר (אולגה קורילנקו), בתפקידים ראשיים. אבל מספיק עם הג׳ימי להיום, שניים הם די והותר. מה גם שבכלל אין קשר ל-007 בסרט הזה, כפי שאפשר להיווכח – סוכן חשאי לשעבר (ברוסנן), נקרא לחזור מפרישה על ידי מפעילו הוותיק (בקרדיטים כתוב ביל סמיטרוביץ׳, לדעתי זה היה יעקב פרי). קורילנקו מגלמת את המטרה שכולם רוצים, לוק ברייסי הוא סוכן צעיר המנסה לחסל את המנטור שלו ואמילה טרזימחיץ׳ היא מתנקשת מטעם הרוסים. רוג׳ר דונלדסון הוותיק ביים, מייקל פינץ׳ (״טורפים״) וקרל גאידוסק (״אבדון״) עיבדו את ספרו של ביל גריינג׳ר ״There Are No Spies״. שם הרבה יותר טוב מזה של הסרט, לדעתי. שוב, תיתכן סקירה.

פלוס – אתמול, מחר והשבוע הבא

פסטיבל ונציה נפתח אמש בפעם ה-71 בתולדותיו, עם ״בירדמן״ (Birdman) של אלחנדרו גונזאלס איניאריטו ויימשך עד סוף השבוע הבא, אז יוכרזו הזוכים בכל הפרסים עם השמות המשעשעים כגון אריה הזהב (לסרט הטוב ביותר) או גביע וולפי (פרסי המשחק). מצב הישראלים השנה – סרט אחד בתחרות הקצרים של המסגרת המשנית (Orizzonti), הלא הוא ״פת לחם״ של עידן הובל (״מנתק המים״). תחרות בה אחת השופטות היא מורן אטיאס, אגב. מחוץ לתחרות – סרט חדש לעמוס גיתאי, שמו ״צילי״, ועוד סרט קצר במסגרת פרויקט רב-במאים בשם ״מילים עם אלים״. המועמד המוביל לאופירים, ״מיתה טובה״ של שרון מימון וטל גרניט״, יוקרן אף הוא, במסגרת ״ימי ונציה״. הבנתי שסוהא עראף לא מעוניינת לקרוא לסרטה ״וילה תומא״ ישראלי למרות שזכה לתמיכת קרן הקולנעו הישראלי, אז לא אכליל אותו. על יתר הסרטים כתבתי לעכבר העיר, סיקור מרוחק או כתבות נוסח ״במקום אחר כתבו שזה טוב״ לא תשמעו מאיתנו. אם מישהו או מישהי ברי מזל יהיו במקרה באירוע היוקרתי – נשמח לדיווחים יד ראשונה.

תזכורות –
מחר בשעה 13:30 באולם 5 של קולנוע לב תל אביב תתקיים ההקרנה שלנו לסרט ״התבגרות״ (Boyhood), הסופר-מיזם של ריצ׳רד לינקלייטר. אני שב ומודה לכולם על ההתנפלות ומזכיר למי שקיבל או קיבלה במייל תשובה עם הזמנה להגיע בזמן או אפילו מוקדם. אם לא קיבלתם מייל חזרה מאיתנו על מייל ההשתתפות ששלחתם או שלחתן, צר לי. יהיו לנו עוד הקרנות מיוחדות ומפגשים בחודש הבא.

וביום ראשון ייפתחו לזמן קצר קווי ההצבעה של האקדמיה הישראלית לקולנוע וחבריה יוכלו לבחור בסרטים המועדפים עליהם או עליהן לזכייה בפרסי אופיר 2014. הנה הפייבוריטים שלנו, וגם האנדרדוגים, שקצת השתנו מאז הוכרזו המועמדים של השנה, עליהם כתב אור את כל מה שכדאי לדעת. את הזוכים והזוכות נדע רק בטקס עצמו, שייערך ב-21 בספטמבר, ועד אז נמשיך ללוות בהתלהבות האופיינית לנו את המירוץ לפרס הקולנוע היחידי שמחולק כאן, אז איך לא נאהב אותו ונתרגש ממנו?