סרטים חדשים: ״זינוק בעליה״, ״בלתי נשכחים 3״, ״איש מבוקש מאוד״, ״המעניק״, ״ברביקיו״

שבוע קשה, בכל מובן אפשרי, מגיע אל סיומו עם חמישה סרטים חדשים בבתי הקולנוע. באופן מפתיע יחסית לקיץ, רק אחד הוא המשכון ויש אפילו יותר מעיבוד ספרותי אחד. יש גם צרפתי, ישראלי שמצטרף לזרם הבלתי פוסק של תוצרת מקומית חדשה (מה שיימשך גם בשבועות הבאים, אל דאגה) והרבה יותר מדי נושאים לדבר עליהם בפינת הפלוס השבועית. החזיקו חזק.

״זינוק בעליה״, הישראלי בחבורה ולכן הראשון שנדון בו, יזכה לטקסט מכל אחד מחברי הבלוג. אור יסקור אותו כאן בסריטה, אני עשיתי זאת עבור עכבר העיר, ועופר כתב לוואלה! תרבות. כן כן, למקרה שצריך עוד סיבה לבקר שם, עופר הצטרף אל דורון פישלר ואבנר שביט ויהיה אחראי בעיקר על סיקור הסרטים הישראלים החדשים. משימתו הראשונה הייתה סרטו של אורן שטרן, שגם כתב יחד עם ריקי שולמן, קומדיה חביבה וירושלמית אודות משפחת גבע שנכנסת לסחרור בעקבות תאונה. מככבים: שלמה בראבא ואיתי טיראן כאב ובן החולקים מקצוע, עידית טפרסון כאם המשפחה המלכדת, מלי לוי-גרשון כבת החולמנית, יוסי מרשק ויוסף סוויד כשני מאהביה ורותם זיסמן כהן ככלתו לעתיד של הבן. גם רומי אבולעפיה כאן, בתפקיד מורה לנהיגה, לצד הופעות אורח נוספות. תנו לו צ׳אנס, אנחנו בעדו.

״הבלתי נשכחים 3״ (The Expendables 3) מגיע אלינו באותו השבוע בו הלך לעולמו מנחם גולן, שחברת ״קאנון״ שלו אחראית למורשת הקולנועית עליה נשען הסרט. הוא גם נוחת כאן שנתיים אחרי פרק 2 וארבע שנים לאחר הסרט הראשון שהציג את סילבסטר סטאלון כמנהיג חבורת שכירי חרב מקשישה המבצעת את העבודה המלוכלכת של ממשלת ארה״ב. הפעם הנבל הוא מל גיבסון, בתפקיד סוחר נשק מטורלל, הבמאי הוא פטריק יוז ואל הטובים מצטרפים הריסון פורד (במקום ברוס וויליס), ווסלי סנייפס, אנטוניו בנדרס, ודור צעיר של מחליפים פוטנציאליים בראשות קלן לוץ. חוזרים לאקשן, תרתי משמע – ג׳ייסון סתטהם, ג׳ט לי, דולף לונדגרן, רנדי קוטור, טרי קרוז וקצת ארנולד שווארצנגר. גם עליו כתבתי לעכבר.

״איש מבוקש מאוד״ (A Most Wanted Man) הוא עיבוד קולנועי לספרו של ג׳ון לה קארה (״החפרפרת״) עליו אחראי התסריטאי אנדרו בובל (״על סף תהום״) ואותו ביים אנטון קורביין (״האמריקאי״). אבל מבחינת הקהל, ובצדק, זו בעיקר הזדמנות לצפות בפיליפ סימור הופמן זצוק״ל, שהספיק להצטלם לעוד מספר סרטים לפני מותו הטרגי. פס״ה מגלם איש ביון גרמני המפעיל צוות מעקב שקט, שנועד לבחון את צעדיו של מהגר רוסי-צ׳צ׳ני-מוסלמי שהסתנן להמבורג (גרגורי דובריגין). סוכנת אמריקאית (רובין רייט) מציקה לגיבורנו מימין, עורכת דין פעלתנית לענייני פליטים (רייצ׳ל מקאדמס) מפריעה משמאל ובנקאי צופן סוד (ווילם דפו) הוא המטרה שלפניו, בו בזמן שמאחוריו דולקים גורמים נוספים המעוניינים במבוקש. זהו הסרט השלישי והאחרון שלי השבוע לעכבר, וכדי לדעת האם אור השתעמם פחות או יותר ממני – חכו לסקירתו.

״המעניק״ (״The Giver״) הוא הנציג השבועי של סרטי הנוער, עם עלילה שנשמעת באופן מחשיד כמו זו של ״מפוצלים״ עם קורטוב של ״משחקי הרעב״. אך אויה – הסרט מבוסס על ספר שנכתב על-ידי לויס לאורי בשנת 1993, עשורים לפני שני הסרטים שהוזכרו לעיל. מביך בשבילם. פיליפ נויס ביים את הגרסה הקולנועית, המתרחשת בעולם אוטופי לכאורה בו אין רגשות, שליליים או חיוביים, וכולם מצייתים לחוקים ללא היסוס והולכים בתלם שנקבע עבורם בגיל צעיר על-ידי ההנהגה (מריל סטריפ). גיבור הסרט (ברנטון תווייטס) מקבל את תפקיד ״שומר הזיכרון״ ולשם כך עובר חניכה אצל בעל השומר הנוכחי (ג׳ף ברידג׳ס). החניכה משנה את האופן בו הוא תופס את העולם, בשלב קריטי בהתבגרותו, מה שמרחיק אותו הן ממשפחתו (אלכסנדר סקארסגארד וקייטי הולמס בתפקיד ההורים) ומחבריו (אודיה רש וקמרון מונאהן). סקרתי אותו עבור הבלוג.

״ברביקיו״ (Barbecue), קומדיה צרפתית בכיכובו של למברט ווילסון, עוקבת אחר גבר בן 50 שמחליט לשנות את חייו בעקבות התקף לב, שמגיע בהפתעה אחרי שנים של אורח חיים בריא וספורטיבי. השינוי אליו הוא חותר משפיע גם על סובביו וחבריו הוותיקים, במה שמפתח מצבים קומיים לרוב. אריק לאבין, במאי ותסריטאי קומי די פרוע בדרך כלל, חתום על הבימוי והתסריט, אותו כתב במשותף עם הקטור קבלו רייס (״הקונצרט״), שאחראי כנראה לפן הדרמטי יותר בסרט. וכעת ליתר החדשות.

פלוס – מתים, שיאים ותזכורת

כאמור, שבוע לא קל עבר על חובבי הקולנוע, גם מבחינת אבידות. מנחם גולן, רובין וויליאמס ולורן באקול הלכו לעולמם בימים האחרונים, בסמיכות שלא השאירה זמן לעכל. כהרגלנו, הבלוג לא הצטרף לגל ההספדים אלא בעמוד הפייסבוק שלנו, המקום הראוי בעיניי לפרידות בזק. אני כן מקווה שנוכל למצוא דרכים לכבד את זכרם בכתיבה נוספת ומכבדת יותר בזמן הקרוב. אגב, זה שאנחנו לא ממש עושים זאת בהחלט לא אומר שאתם ואתן צריכים וצריכות להימנע מלחלוק רגשות באיזור התגובות.

מהצד המשמח של השבוע אפשר לציין את ההכרזה על המועמדים לאופיר 2014, שזכתה להתעניינות מקסימלית ומדהימה. או אם לנסח זאת כמו המועמד הטרי ״אפס ביחסי אנוש״ – שברנו שיא עולם! למעלה מ-5,000 איש היו כאן ביום שלישי בלבד, פי 1.5 כמעט משיא הכניסות היומי הקודם שלנו (שגם עליו עלינו להודות לאופירים). זה מרגש בכל פעם מחדש וממלא את הסוללה שלנו למצב של ״טעונה במלואה״ בבת אחת, כדי שנוכל להמשיך ולכתוב עבורכם ועבורכן את הבלוג ההתנדבותי הזה. אז לכל החדשים והחדשות שהגיעו הנה השבוע – ברוכים הבאים וברוכות הבאות. יש לנו ארבע שנות היסטוריה פרטית ואלפי פוסטים בארכיון, כדאי לדפדף לאחור. כמובן שנמשיך לעקוב אחר המירוץ לאופירים, החל מפתיחת שלב ההצבעות שיחל מחר ויימשך שבועיים, ועד הטקס שייערך השנה באשדוד (לאות הזדהות) ב-21.9 ויועבר בשידור ישיר בערוץ 10. למי שלא הספיקה לו או לה ההתרגשות, הנה טור פרשנות שלי שהתפרסם בעכבר.

תזכורת אחרונה לפני פיזור – הערב ייערך ״ליל המבקרים״ בסינמטק, מה שאומר סרטים קצרים זוכים ומשובחים והנחיה של עופר ליברגל ורון פוגל את השיחה שאחריהם. הנה כל הפרטים.