"הדרקון הראשון שלי 2", סקירה

מכיוון שלאולפני "פיקסאר" אין השנה סרט חדש, התחרות בשוק האנימציה של קיץ 2014 מרגישה די פתוחה. האמת היא שנראה שבין כל גיבורי העל והדיבורים על הפרוייקטים הנוכחיים והעתידיים של דיסני, תחום ההנפשה לקהל הרחב נותר איכשהו פחות מעניין.
את החלל הזה מבקש למלא סרט ההמשך "הדרקון הראשון שלי 2" (How to Train Your Dragon 2), שבעל כורחו קיבל את תואר סרט האנימציה המשמעותי של הקיץ (מתנצל מול כל מעריצי "מטוסים". מצד שני, סביר שאתם עדיין לא יודעים לקרוא), להוציא את סרטו האחרון של היאקו מיאזאקי "הרוח עולה" שיסגור את פסטיבל ירושלים, כי טכנית הוא כבר של שנה שעברה.

"הדרקון הראשון שלי" הראשון שלנו יצא באפריל 2010 וזכה להתלהבות של הביקורת אך מבחינת הקהל לא נרשמה התעלפות. עם זאת, ככל שפרויקט האנימציה של אולפני דרימוורקס על פי ספרה של קרסידה קואל השתהה בבתי הקולנוע, הוא צבר לעצמו יותר ויותר אוהדים, ובנה לעצמו לאט קהל נאמן. הוא פתח במקום הראשון בקופות בארה"ב עם מעל 63 מיליון דולר, אך ירד בהדרגה במשך שבועיים, כשלפתע שב אל המקום הראשון בשבוע החמישי. בסופו של דבר הרוויח כמעט 500 מיליון בכל העולם, קיבל שתי מועמדויות לאוסקר (סרט אנימציה ומוזיקה) ונשאר איתן בזכרון הקהל שחיכה להמשך עלילות היקאפ הויקינג הצעיר והדרקון טות'לס, איתו הוא מתחבר כנגד כל הסיכויים.

ארבע שנים לאחר מכן, חוזרים אלינו כל גיבורי "הדרקון הראשון שלי" לסרט ההמשך שנקרא בגמלוניות "הדרקון הראשון שלי 2". אחרי שכפר הויקינגים התחבר עם הדרקונים, והיקאפ הוכיח שהוא ראוי להיות חלק מהקהילה שלו, עומדים גיבורינו מול לא רק אויב חדש עם מטרה אכזרית, אלא גם מול דמות מפתיעה מהעבר שמשנה את חייו של היקאפ לחלוטין.
"הדרקון הראשון שלי 2" פתח בצליעה את הרפתקאותיו בטבלת שוברי הקופות, כאשר על אף הציפיות והמותג המוכר, השתבץ רק במקום השני, אחרי "רחוב ג'אמפ 22", עם פחות מחמישים מיליון דולר בהכנסות. אבל כפי שלמדנו מהסרט הקודם, זה לא אומר כלום וסביר שהסרט כן יחשב הצלחה בסופו של דבר. וכפי שלמדנו מ"קצה המחר", פתיחה חלשה בטח לא מעידה שום דבר על איכותו של הסרט. אולי אפילו להפך.

"הדרקון הראשון שלי 2" הוא לא פרוייקט עצום יחסית לסרטי אנימציה. תקציב ההפקה שלו קטן רק במעט מ"לשבור את הקרח", וקטן בהרבה מ"אמיצה" ו"ראלף ההורס" (אך גבוה יותר מ"הקרודים", לצורך העניין) – אבל הוא באמת לא נראה כמו משהו צנוע.
האנימציה של הסרט מרהיבה, לא רק בגלל האיכויות שלה, אלא גם בגלל המחשבה והקונספטים המעניינים שרקחו היוצרים. מעבר לקטעי התעופה המרהיבים והעיצוב הנפלא של הדרקונים, ב"הדרקון הראשון שלי 2" יש שימוש באלמנט מאוד מסויים שאני לא זוכר שראיתי בהרבה סרטי אנימציה, בטח לא באופן האינטנסיבי הזה – השימוש בשדה עומק.
יש סצנות רבות ונפלאות בסרט בו יש דיאלוג בקדמת הפריים, כשבמעמקי הפריים קורים דברים אחרים. זה יכול להיות טות'לס מקפץ בצורה הכלבלבית הנפלאה שלו, זה יכול להיות שני דרקוני ענק נלחמים זה בזה. כלומר, העיצוב של הסרט לא מסתפק רק בקו אחד שניצב מולנו, אלא גם חוקר את כל שדה העומק של הפריים כדי להעשיר אותו ולהעצים את החוויה. זה פנטנסטי. יכול להיות שזה קשור לכך שהצלם האגדי רוג'ר דיקינס ("חומות של תקווה", "סקייפול") רשום כמייעץ אומנותי לסרט, יכול להיות שזו הברקה של הבמאי דין דבלואה (שביים את הסרט הראשון עם השותף כריס סאנדרס). מבחינתי כולם זוכים. גם המלחין ג'ון פאוול, גם מעצב פס הקול רנדי ת'ום, וגם העורך ג'ון קאר.

הסרט נפתח בסצנה שהיא סוג של ריפ-אוף מ"בת הים הקטנה" של דיסני: אירוע רב משתתפים ומסעיר קורה בקהילה בה מתרחש הסרט, כולם משתתפים פעילים בו, ורק מישהו אחד חסר – הגיבור שלנו. הוא נמצא איפשהו אחר, כדי להעיד על אופיו ההרפתקני והמרדני, ועל הדרך לייצר אקספוזיציה לעולם בו מתרחש הסרט.
בפעם הקודמת, היקאפ הכריז על הכפר שלו כמקום המשעמם בעולם. הפעם זה הפוך לחלוטין, והיקאפ, כך מסתבר, גדל בארבע שנים והפך להיות האח הצעיר של דורון פישלר (או שרק אני ראיתי את זה?), ויחד עם חברו הדרקון מסוג נייט-פיורי הנדיר, הם עפים לכל מקום וחוקרים ארצות ומקומות חדשים.
הסקרנות הזו תוביל את גיבורינו הצעירים לסכנה מוחשית מאוד שתאיים על הכפר שלהם, אבל גם תקרב את היקאפ למישהו שחשב שלעולם לא יפגוש. לא קשה לברר במי מדובר בכל מקום ברשת, אבל בגלל שזו סקירה נטולת ספויילרים, רק אומר של"מישהו" הזה יש שני אוסקרים בבית.
וגם הפעם היקאפ וחבריו יצטרכו לשנס מתניים ולעמוד מול כמה אירועים מסעירים (וכמה לא נעימים בכלל) כדי להציל את הכפר.

הרבה דברים עובדים לטובת הסרט, את חלקם ציינתי כבר מקודם. תוסיפו לזה את צוות הדיבוב המצויין שכולל את ג'יי ברושל, ג'ראד באטלר, אמריקה פררה, קית' הרינגטון, ג'ונה היל וקריסטן וויג, וכמובן את העיצוב האדיר של הדרקון הצעיר טות'לס, שהוא בקלות אחת מדמויות האנימציה הכי מקסימות, משמחות וכיפיות בהיסטוריה של האנימציה. זה נכון שזו לא חוכמה לייצר חיבה אל דרקון מעוגל פרצוף שמתנהג כמו גור כלבים עצום, אבל לטות'לס יש הרבה יותר מזה, והסצנות בכיכובו הן מהשיאים של הסרט.
האנימציה של "הדרקון הראשון שלי 2" באופן כללי אמנם מעט כרומטית, אבל גם עשירה מאוד בפרטים ובטקסטורות. קשה מאוד להכיל כמה עמוס הסרט בצפייה ראשונה, מהמרחבים המרהיבים מעליהם משייטים היקאפ וטות'לס, ועד לשרירים הנמתחים על זרועו המנופחת של צייד דרקונים חתיך.

מכיוון ששנות ילדותי הרחק מאחורי, אני לא לגמרי יודע האם הסרט הזה הוא מאה אחוז מותאם לילדים קטנים. יש בו כמה סצנות דרמטיות שאולי לא יצלקו אף צופה צעיר, אבל בטח לא ישלחו אותו לישון בנינוחות גדולה. כדי להמנע מספויילרים לא אסגיר פה שום דבר, אבל תכירו שהרגל שהיקאפ איבד בסרט הקודם היא כלום לעומת מה שמצפה לו בסרט החדש. אירועים קשים, אגב, שלא מקבלים את המימד הדרמטי הראוי להם בסרט הזה, ויש לקוות שיחזרו בחלק השלישי שיבוא עלינו בעתיד הקרוב.

בנוסף, "הדרקון הראשון שלי 2" הוא סרט מהיר. שלא נאמר, מהיר מדי. הוא לא מאפשר הרבה רגעים של נשימה וספיגה לפני שהוא עובר לסט-פיס הבא. הוא מנסה להתעלות על עצמו כל הזמן, וזה במקרה הטוב מעייף ובמקרה הרע מונע באמת מלעקוב ולהתרגש מההרפתקאות של הדמויות. ועדיין, זה לא מונע מהסרט להיות חוויה מסעירה, מצחיקה, מרגשת ונפלאה, שלחלוטין מצדיקה את עשייתו וממשיכה לפזר אווירה אופטימית על הקיץ הזה, שככל שהוא מתקדם רק נראה כאילו הוא הולך להיות הרבה הרבה יותר טוב ממה שציפינו.

ואנקדוטה קטנה: בסוף השבוע יוצא לאקרנים הסרט המצליח (למשך שבוע אחד, כמו שזה נראה) "אשמת הכוכבים". באופן אירוני, גם גיבור הסרט הזה הוא מתבגר שאיבד את רגלו, כך שיש לכם בחירה בין שני גיבורים עם רגל אחת.
ארמוז לכם בעדינות שכדאי לכם לבחור בסרט האנימציה. בכל זאת חבל, אנחנו במצב רוח טוב בסקירה הזו, אין לי עניין להרוס אותה עם הזכרונות מסרט המתבגרים המענה ההוא.