סרטים חדשים: ״רחוב ג'אמפ 22״, ״יומיים ולילה״, ״המסע של האנה״, ״בסתר״, ״אהבה ולימונים״, ״אהבה, שנאה ומה שבינהן״

כאילו שהשבועיים האחרונים לא היו מספיק עמוסים, שישה סרטים חדשים עלו אתמול לאקרנים בבתי הקולנוע. והם כוללים את כל מה שניתן לצפות לו מאמצע חודש יוני: סרט קיץ אמריקאי גדול ומצופה (לפחות אצלנו), טפטוף ראשון מפסטיבל קאן, תוצרת מקומית שכן זוהי גם עונתם החמה של הסרטים הישראלים, ועוד כמה וכמה סרטים שלא ממש שמעתי עליהם. חלקם כוללים את המילה ״אהבה״ בכותרת. אז נעשה קצת סדר, סוף שבוע עמוס כל טוב מחכה לנו כאן בבלוג, עת נשחרר את הפקק ונזרים את הסקירות שהצטברו על שולחן העבודה.

״רחוב ג׳אמפ 22״ (22Jump Street) הוא ההמשכון ללהיט המפתיע מלפני שנתיים, רימייק לסדרת הטלוויזיה המיתולוגית מהאייטיז אותו ביימו פיל לורד וכריסטופר מילר (״סרט לגו״) ובו כיכבו צ׳נינג טייטום וג׳ונה היל כשני שוטרים סמויים בתיכון. הפעם המשימה שלהם היא לשוב אל הקולג׳, גם שם הם מגלים את עצמם מחדש ובוחנים את השותפות והחברות שלהם, באופן קומי ומודע לעצמו. הצוות המקורי חוזר, לרבות הבמאים, הכוכבים, והתסריטאי מייקל באקול (״פרוג׳קט X״, ״סקוט פילגרים״) המחוזק הפעם בשני כותבים נוספים – רודני רוטמן (״סוגרים חשבון״) ואורן עוזיאל (מי יכול לספר לי עוד עליו? האינטרנט רק מיידע שהוא אחראי לתחייה של ״מורטל קומבט״). אור כתב על הסרט עבור עכבר העיר, וסקירה בלוגית תגיע בקרוב.

״יומיים ולילה״ (Deux Jours, Une Nuit) הוא סרטם החדש של האחים ז׳אן-פייר ולוק דארדן (״רוזטה״, ״הילד עם האופניים״), שהתארחו בפסטיבל סרטי הסטודנטים בשבוע שעבר ואף כיכבו כסרט הפתיחה של הפסטיבל. מריון קוטיאר מככבת כעובדת מפעל שמפוטרת מעבודתה, כדי ששאר חבריה לתפקיד יוכלו לקבל את הבונוס השנתי שלהם. חברתה מצליחה לשכנע את המנהל לבקש מהעובדים לשקול מחדש את העניין, והגיבורה מוצאת את עצמה במירוץ של סוף שבוע אחד של סבב בין הקולגות שלה כדי שיקריבו למענה את הכסף וכך תשמור על משרתה. עופר כתב על הסרט בקצרה כאשר סקר את ערב פתיחת הפסטיבל, ואור ירחיב בסקירה מלאה על הסרט שעולה כעת להקרנות מסחריות.

״המסע של האנה״ (Hannas Reise) הינו הפקה גרמנית-ישראלית, אודות מתנדבת גרמניה (קרולין שוך) המגיעה ארצה כדי לעבוד עם מוגבלים ופוגשת בחור מקומי החושף אותה להוויה הישראלית. הבחור הוא דורון עמית, והקרדיטים חושפים גם את ליא קניג בתפקיד גרטרוד. אם תשאלו אותי משפט כמו ״וליא קניג בתפקיד גרטרוד״ הוא סיבה בפני עצמה לראות סרט, גם בלי להבין מה ולמה. הבמאית היא ג׳וליה פון היינץ ועל הפן הישראלי בהפקה חתומים נעמי לבארי וסער יוגב (״היה שלום פטר שווארץ״). עופר יסקור.

״בסתר״ (In Secret) היה צריך להיות משווק בארץ עם סלוגן כמו ״אוסקר אייזק בלי חולצה ואליזבת׳ אולסן גם״. אבל משום מה מעדיפים להתמקד כאן בתרבות וכך לציין כי הסרט מבוסס על הרומן של אמיל זולא ״תרז ראקן״, שהעלילה מתרחשת בפריז של 1860, ושהגיבורה (אולסן) היא אשה צעירה ומדוכאת מינית שלכודה בנישואין חסרי אהבה לבן דודה (טום פלטון) ופוצחת ברומן עם חברו הטוב וחסר החולצה (אייזק). צ׳רלי סטרטון ביים, גם ג׳סיקה לאנג בעסק, וגם הפעם עופר יכתוב על הסרט לפני שתספיקו להגיד ״דרמת תלבושות שבה כולם מדברים במבטא בריטי למרות שהסיפור מתרחש בצרפת״.

וכעת, אהבה בכותרת. ״אהבה ולימונים״ (Små Citroner Gula) הוא דרמה/קומדיה רומנטית של תרזה פאביק המגיעה אלינו משוודיה, ובה חייה של שפית צעירה (ראקל וארמלאנדר) נהרסים כליל כאשר ביום בו מפטרים אותה ממסעדת יוקרה, מתגלה לה גם שהחבר שלה בוגד בה. היא יוצאת לשנות ולתקן את חייה, ולהפוך את הלימונים שנתנו לה החיים ללימונדה, אם תסלחו לי על בדיחת הקרש/אבא. ״אהבה, שנאה ומה שבינהן״ (Hateship Loveship), נא לא להתבלבל בינו ובין קודמו, הוא סרטה של ליזה ג׳ונסון על פי סיפור של אליס מונרו, ובו קריסטן וויג מגלמת מטפלת/עוזרת/עובדת סוציאלית (לא לגמרי הבנתי) המשנה את חייה של משפחה אחת – ניק נולטי בתפקיד הסב, היילי סטיינפלד (״אומץ אמיתי״) בתור הנכדה וגאי פירס כאב המשתקם, שבתו רוקמת רומן בינו ובין האשה החדשה בחייהם.

פלוס – חג מונדיאל שמח!

בבקשה אל תדברו איתי על סרטים בזמן הקרוב, רק על מודיאל 2014. וזכרו שאמרתי ראשון (טוב, לא ראשון, אבל אמרתי) שבלגיה תהיה הפתעת הטורניר. אפשר גם לשלב ולדבר על ה״סינמונדיאל״ של עין הדג, המקום שבו עולם הכדורגל והקולנוע נפגשים, על פי דורון פישלר, ואשר מייצר אנורמליות כמו ייצוג מסיבי של ארה״ב במשהו שקשור לכדורגל ונציג ישראלי בשלב הבתים. הצטרפו, זה כיף.