סרטים חדשים: ״קצה המחר״, ״גרייס ממונקו״, ״מליפסנט״, ״יצאת כוכב״

ארבעה סרטים חדשים יחכו לכן ולכם מהיום, סליחה, מאתמול (הפוסט התאחר מעט) על המסכים. הם כוללים ביוגרפיה צרפתית על כוכבת הוליוודית, סרט ילדים לילדים, סרט ילדים למבוגרים, וכמובן סרט מהז׳אנר שאף קיץ לא שלם בלעדיו – טום קרוז. מתי טום קרוז הפך מאדם לז׳אנר? למי זה טוב? ומה לעזאזל אכתוב הפעם בפינת הפלוס? להלן התשובות, או לפחות חלק מהן.

״קצה המחר״ (Edge of Tomorrow) הוא התרומה השנתית של כוכב האקשן טום קרוז לקיץ 2014. על הבימוי הופקד דאג לימן (״ג׳אמפר״, ״מר וגברת סמית׳״) ואת התסריט כתבו גז׳ וג׳ון הנרי באטרוורת׳, שרקחו גם את ״משחק הוגן״ של לימן, בשיתוף כריסטופר מקווארי, שכתב לקרוז את ״ג׳ק ריצ׳ר״ ו-״ואלקירי״, אבל לנצח ייזכר כתסריטאי של ״החשוד המיידי״. הסרט הזה נחשב ל״לקום אתמול בבוקר״ פוגש את ״גברים בחלל״, אבל בעיניי הוא פשוט ״קוד מקור״ – קרוז מגלם ג׳ובניק בצבא האמריקאי שבטעות מוצא את עצמו בשדה הקרב של מלחמה עתידנית מול חייזרים ראסטפארים. מותו מוביל אותו להתחיל את אותו היום שוב ושוב, כשבכל פעם הוא מתקרב צעד אחד קדימה להבסת החוצנים שיכולים לשחק עם הזמן ועם חייו. התגובות לסרט הזה אוהדות בצורה שגרמה לי להבין סופית שלא רק ש״אקס-מן: העתיד שהיה״ שבר אותי, אלא שלהתאושש יהיה קשה משחשבתי. יש בסרט כמה מהדברים שאני הכי אוהב לראות בקולנוע – טום קרוז רץ, חליפות קרב, מפלצות מגניבות, אמילי בלאנט מיוזעת ואגרסיבית – ובכל זאת הוא לא כבש אותי. לכן, אשאיר את הבמה לסקירה של אור שתגיע בקרוב.

״גרייס ממונקו״ (Grace of Monaco), אם אנחנו בעניין של רכילות משנות התשעים, הוא הסרט החדש בכיכובה של ניקול קידמן, שפעם חלקה עם קרוז קשר רומנטי ולעיתים גם זמן מסך. בסרטו של אוליבייה דהאן (״החיים בוורוד״) היא נכנסת לנעליה של הנסיכה האירופאית וההוליוודית גרייס קלי, בתקופה שבה פרשה מעשיית סרטים לטובת נישואיה לנסיך רנייה ממונקו (טים רות׳) והייתה צריכה להתמודד עם משברים דיפלומטיים מול צרפת, הצעת עבודה מפתה מהיצ׳קוק (רוג׳ר אשטון-גריפיתס) וכמה החלטות אמנותיות ממש מוזרות של במאי הסרט הזה, אבל אני סוטה מהעיקר. כתבתי על הסרט, עם דגש על מגרעותיו לצערי, עבור עכבר העיר. אור יעשה את אותו הדבר אצלנו, והפעם אני מתכוון לכך מילולית – באמת שקשה להחזיק בדעה חיובית על הסרט הזה, שפתח את פסטיבל קאן והתקבל בקרירות או בלעג.

״מליפיסנט״ (Maleficent) ממשיך את הקו של כוכבי העל לשבוע זה, עם אנג׳לינה ג׳ולי בתפקיד איקוני של אחת המכשפות הרעות הגדולות בתולדות דיסני – זו שהטילה את הקללה על היפהפיה הנרדמת. במעין ספין-אוף המספר את סיפורה של מליפיסנט דווקא, אנו חוזרים אל המאורע שהפך את ליבה לאבן. לצידה של ג׳ולי ניתן למצוא את אל פאנינג, שרלטו קופלי, אימלדה סטונטון, סם ריילי ועוד. הבמאי הוא המעצב האמנותי ואיש האפקטים זוכה שני האוסקרים רוברט סטורמברג, ואת התסריט כתבה לינדה וולברטון (״היפה והחיה״, ״מולאן״) במה שמסתמנת כמו שנה מעולה לתסריטאיות של דיסני, אם מחשיבים גם את ״לשבור את הקרח״. מה שמזכיר לי שהסרט הוא תלת-מימדי. והפעם תוכלו למצוא בעכבר טקסט של אור.

״יצאת כוכב״ (Postman Pat: The Movie) סוגר לנו רביעייה של סופרסטארים בתפקידים הראשיים, עם דר הדוור בסרט קולנוע ראשון! רגע, אבל למה לסרט קוראים בעברית ״יצאת כוכב״? תשאלו את מי ששינו את שם הסדרה המונפשת ל״דני הדוור״ או ל״דן דוור״ בשנות האלפיים, ועל הדרך הרסו את שיר הפתיחה המקסים של הסדרה שבשנות התשעים גרמה לי לענות על השאלה ״מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?״ בתשובה המתבקשת: ״בריטי״. את אנימציית הסטופ-מושן מחליפה אנימציית מחשב תלת-מימדית, וההסבר לכותרת הסרט העברית הוא תיאור העלילה – דר, דוור נעים הליכות של עיירה מנומנמת בדרך כלל, מקבל תפנית רצינית בחייו כאשר הוא נבחר להשתתף בתחרות כשרונות טלוויזיונית. שובב. אם הילדים או הילדות גררו אתכן או אתכם לסרטו של מייק דיסה (״כיפה אדומה סוגרת חשבון״) – ספרו איך היה.

פלוס – פרסום עצמי חסר בושה

למקרה שזה לא היה ברור, אנו נכנסים לקלחת פסטיבלי הקולנוע של עונת הקיץ החל מסוף השבוע הזה. הראשון שבהם הוא פסטיבל סרטי הסטודנטים, שהשנה יצא שאני אוצר במסגרתו רצועה של סרטי סטודנטים של במאים גדולים, תחת הכותרת ״תסתכלו עליהם ותראו אותנו״. בעיניי זו הזדמנות נחמדה להתוודע ליצירות הביכורים האמיתיות של במאים ובמאיות בעלי ובעלות שם, ולדמיין איך היו ימי הלימודים שלהם ושלהן ביוקרתיים שבמוסדות תבל.

זה קורה כמעט בכל ערב בשבוע הבא, השבוע הראשון של יוני, במשך כחצי שעה ביום בסינמטק תל אביב. אנצל את הזדמנות להודות להנהלת האירוע כולה, להדר רייכמן על ההפקה, לגילי פורת על הסיוע הטכני וליניב אידלשטיין על הכתוביות. כתבתי קצת על כל העניין בעכבר העיר, ואני מצרף את הלו״ז גם כאן למטה, בתקווה שזה יעניין ובהתחייבות להפסיק להציק בנושא. מעכשיו ו.

יום א׳ 1.6 בשעה 22:00
שני סרטים של מרטין סקורסזה
״What's a Nice Girl Like You Doing in a Place Like This?״
וגם
״The Big Shave״

יום ב׳ 2.6 בשעה 22:30
רומן פולנסקי – ״Two Men and a Wardrobe״
לין רמזי – ״Small Deaths״

יום ג׳ 3.6 בשעה 21:30
ג׳יין קמפיון – ״Passionless Moments״
לארס פון טרייר – ״Nocturne״

יום ד׳ 4.6 בשעה 22:00
פרנסואה אוזון – ״Une Rose Entre Nous״

יום ו׳ 6.6 בשעה 18:00
תומאס וינטרברג – ״Last Round״
רידלי סקוט – ״Boy and Bicycle״
וסרט הפתעה…של במאי אמריקאי ידוע שממש לא תאמינו שזה מה שהוא עשה בתקופת הלימודים.