פרינט סקרין 2014: מבט בתוכניה והקרנה בשיתוף סריטה (בהנחה)

אני לא יודע למה זה מרגש אותי כל שנה מחדש, בדרגת ריגוש עולה יש לציין, במקום לדעוך עם השנים. אבל עונת פסטיבלי הקיץ כבר מציצה מעבר לפינה של לוח השנה, ואז חוזרת להתחבא בביישנות כשהיא מבחינה שהבחינו בה, מחכה לשעתה. הלו"ז כבר מוכר בשלב זה, נכון? השיא מבחינת היוקרה הוא פסטיבל ירושלים בראשית יולי. את יוני מאכלסים פסטיבל סרטי הסטודנטים מיסודו של החוג לקולנוע באוניברסיטת ת״א, ולפניו פסטיבל קולנוע דרום בשדרות. אגב, אני מבטיח היערכות מוגברת של סריטה, השנה יותר מתמיד. בחודש מאי יתקיים פסטיבל דוקאביב, אליו נתייחס ממש בקרוב, ובריביירה הצרפתית יחול פסטיבל קאן זו הפעם ה-67, אם אתם או אתן במקרה שם. אחרי כל אלה יבואו גם "אוטופיה" ופסטיבל הקולנוע של חיפה, אבל יריית הפתיחה של העונה הפסטיבלית הוא פסטיבל "פרינט סקרין" לתרבות דיגיטלית, המתקיים זו השנה הרביעית במדיטק חולון.

החיבה האישית שלי לפסטיבלון הזה מורכבת כנראה מכמה מישורים. במישור האישי, חיבתי לסינמטק חולון ולאנשים התוכן שלו, יחד עם הערכה גדולה לפועלו של ליאור זלמנסון, המנהל האמנותי של הפסטיבל. עם זאת, אני לחלוטין עומד מאחורי ההמלצה על אירוע של חברים במקרה זה, שכן הסיבה הנוספת לחיבתי לפסטיבל נוגעת להבטחה שלו ולקיומה. ברמת ההבטחה, פסטיבל שכולו דיון על תרבות רשת, מדיה ותקשורת בעזרת כנסים, הרצאות, הקרנות סרטים ויציאות מגניבות כמו תערוכות של משחקי מחשב – כל זה לגמרי מדבר אל הגיק הלא מלוטש שבי. ברמת קיום ההבטחה, זו כבר השנה השניה שהתוכניה של הפסטיבל היא שהופכת אותו לסיבה האמיתית להמלצה, עם שוס אחד רציני ועוד כמה סרטים מסקרנים שטרם ראיתי, ובעצם הופכת אותו למוצלח גם בפני עצמו וגם כמתאבן לעונה כולה.

כמו בשנה שעברה, גם הפעם יש לפסטיבל הרבה מה להציע מעבר לסרטים, תחת הכותרת "Forget it", כלומר עיסוק בזיכרון ושיכחה בעידן הדיגיטלי. זה כולל את תערוכת משחקי המחשב האינטראקטיבית, לשימוש הקהל כמובן, ששמה Get Lost (אוצר: שלו מורן, גם הוא חבר), אסופות וידאו מרחבי העולם, צפייה מודרכת במשחק המחשב הקולנועי למדי "Gone Home", מפגשים עם אמנים מהארץ (אוהד פישוף) ומחו"ל (ג'וליאן אוליבר) ועוד פעילויות מגניבות. אבל כפי שכתבתי אשתקד – אנחנו בלוג קולנוע ולכן נתמקד בתוכניית הסרטים, שנדמית השנה מעט מצומצמת יותר אבל גם משובחת ומנופה טוב יותר מהשנה שחלפה. שיפור נוסף, מבחינת הבלוג לפחות, הוא שיתוף פעולה. הסרט שהוא השיחוק השנתי של הפסטיבל, לדעתי, יהיה סוג של אירוע שלנו, כולל הצעה מיוחדת לגולשים והגולשות, אז כולם מרוויחים.

ראשית אסקור בקצרצרה את הסרטים והאירועים סביבם, לפי ימים. הפסטיבל יתקיים החל מיום ד' ה-30.4 ועד שבת ה-3.5, וסקירתי תתקדם על פי לו"ז ההקרנות (האירוע שלנו בשבת, שימו לב). כרטיס לסרט יעמוד על מחיר רגיל של 38 ש"ח (להקרנה בשיתוף סריטה נסדר הנחה, אל דאגה) אבל הפעם הפסטיבל מציע דיל משתלם למדי לפי דעתי – חופשי חודשי לכל אירועי הפסטיבל ב-100 ש"ח. זה אומר ששלושה סרטים/אירועים כבר הופכים את הדיל לכדאי, ולדעתי יום שבת הוא יום שראוי לשרוץ בו בסינמטק חולון והוא לבדו שווה את הפס השבועי.

ביום ד' ה-30.4 ייערך ערב הפתיחה של הפסטיבל, הנטול הקרנות סרטים. אז נעבור הלאה, רק לפני כן אזכיר שזוהי תוכניה חלקית בלבד ואת המלאה תוכלו למצוא באתר הפסטיבל. לשם המחשה, כך זה נראה בשנה שעברה במתחם המדיטק החולוני באגף של תערוכת המשחקים:

יום ה' ה-1.5
17:45-19:00 – "ילדת אהבה" (Love Child). שיתוף פעולה דוקומנטרי בין ארה"ב לדרום-קוריאה, המתחקה אחר התמכרות של בני נוער ומבוגרים כאחד למשחקי מחשב המכלים את זמנם. הסרט יוצא מתוך סיפור מזעזע שהסעיר את קוריאה הדרומית לפני כמה שנים, של שני הורים שנשאבו אל העולם הווירטואלי והזניחו את תינוקתם. הסרט השתתף בפסטיבל סאנדנס האחרון.

19:00-20:00 – "Many Worlds". התוכניה קוראת לו "הסרט הראשון בעולם שנשלט על ידי מחשבות הצופים". איך זה עובד בפועל? 
ארבעה צופים יוגרלו מראש בין קוני הכרטיסים ויזכו להתחבר לחיישנים הקוראים גלי מוח, פעימות לב והזעה על מנת לשנות ולהשפיע במחשבותיהם ורגשותיהם על מהלך העלילה, עבור כלל הצופים באולם. שוקל "להתערב" בתוצאות ההגרלה ולהתחבר בעצמי.

20:00-21:30 – "החיים שבפנים" (Alive Inside). תיעודי נוסף, גם הוא מסאנדנס 2014, שם זכה בפרס חביב הקהל. סרטו של מייקל רוזאטו בנט עוקב אחר עובד סוציאלי המטפל בחולי אלצהיימר בעזרת מוזיקה. הרצאת פתיחה מאת פרופ' אילנה גוזס, ראש מכון אדמס לחקר המוח באוניברסיטת תל אביב.

22:00-23:40 – "עיר אפלה" (Dark City). הקרנה בשיתוף עמותת "אוטופיה" לקלאיסקת המד"ב של אלכס פרויאס, שכל הצגה שלה על המסך הגדול היא חגיגה בעיניי כיוון שלא הוקרנה בזמן אמת בארץ. רופוס סיוול, קיפר סאתרלנד וג'ניפר קונולי מככבים במותחן הגותי-פראנואידי על אדם שאיבד את זכרונו ונרדף על ידי כוחות שיטור עתידניים על פשעים שאינו זוכר כי ביצע. אני לגמרי שם.

יום ו' ה-2.5

19:30-21:30 – "שמש נצחית בראש צלול" (Eternal Sunshine of the Spotless Mind). הקרנת עשור לאחד הסרטים היפים אי פעם על זיכרון/שכחה, ואחד מ-50 הסרטים המעולים בכל הזמנים אליבא דסריטה. מישל גונדרי וצ'רלי קאופמן רקחו משל יפהפה ורומנטי/מלנכולי על אהבות עבר, בעולם בו ניתן למחוק את זכר אהוביך הקודמות, מילולית. ג'ים קארי וקייט ווינסלט בחרו להשתתף בניסוי וכולנו יודעים איך זה נגמר. עוד בחירה נבונה של הפסטיבל לרצועה הקלאסית.

21:30-23:00 – "10,000 קילומטרים" (10,000 Km). טרי טרי מפסטיבל SXSW, האח הקטן והחצוף של סאנדנס, שם זכה הסרט בפרס צוות השחקנים ובציון לשבח. נטליה טנה ודוד ורדגואה מככבים בדרמה הספרדית של קרלוס מרקז מרסט, כזוג המצוי בקשר אוהב בעזרת פלאי הטכנולוגיה – הוא בברצלונה והיא בלוס אנג'לס. מהסרטים שמנסים לענות על שאלות כמו ״האם אמצעי התקשורת העומדים לרשותינו מקרבים או מרחיקים?״ אבל לא רק.

יום ש' ה-3.5
16:00 – 18:30 – "מארי מאושרת, מארי מאושרת" (Mary is Happy, Mary is Happy). הברקת התוכניה של הפסטיבל, עד שיוכח אחרת, ואני שמח (אני שמח) שהצלחנו להתלבש עליה. זוכרים את "36" המופתי מפסטיבל ירושלים? שנבחר גם לאחד מסרטי השנה שעברה של עופר ושלי? אז הבמאי התאילנדי שלו (קחו אוויר), נאוופול תמרונגרטאנריט, חוזר עם סרט חדש וחדשני לא פחות. הוא לקח 410 ציוצים מהטוויטר של נערה רגילה והעניק להם פירוש ויזואלי שלעיתים מוציא אותם מהקשרם, מה שגם מתחבר לאיכשהו לעלילה קוהרנטית פחות יותר, בגבולות ההזייה והסוראליזם של הבמאי. הסרט הזה נפלא בעיניי בכמה דרכים, ופבלו שלנו יספר לכם ולכן על עוד כמה דרכים בהרצאת הפתיחה שלו לפני ההקרנה. עבור מי שמתגעגע או מתגעגעת לרצועת ״סרטים מחוץ לזרם״, אומר שהסרט לגמרי ממשיך את הרצף בעיניי.

כדי להפוך את האירוע לחגיגי באמת, וכי אנחנו באמת מקווים שתראו את הסרט, ביום האירוע כרטיסים יעלו לגולשי וגולשות סריטה 28 ש"ח במקום 38. מה צריך לעשות? להגיע לקופות ולהגיד שהגעתם דרך סריטה, ולנסות להגיד "Nawapol Thamrongrattanarit" כדי להצחיק את הקופאי/ת. אי אפשר גם להזמין מראש וגם לזכות בהנחה, אז אני שב וממליץ על הפס ב-100 לכל הפסטיבל. יש לנו גם שני כרטיסים זוגיים לחלק חינם לתשובה הנכונה הראשונה והשנייה של חידת גוגל קטנה שתעלה בטוויטר שלנו, אבל צריך לחכות לשעת הקסם כדי שנעלה אותה (זו בדיחה שעובדת טוב יותר אחרי שרואים את הסרט, אבל אם שעת הקסם לא ידועה לכם ולכן – זה בסדר, גם לנו לא. נפתיע). בהקרנה עצמה יש לנו ניסוי שאנחנו מעוניינים לערוך, אז הביאו את הטלפונים החכמים שלכם ושלכן. והנה עמוד האירוע בפייסבוק.

22:00-23:15 – "אפליקציה" (App). אם כבר באתם עד חולון בשביל פבלו ונאוופול, לא תישארו להקרנה של סרט אימה ששולח לכם ולכן הודעות במהלכו? סרטו של בובי בוארמנס מתחקה אחר סטודנטית המורידה אפליקציה לסלולרי שלה, אשר מתגלה כשטנית והורסת את חייה. סוג של "הצלצול" גרסת הסלולר, אבל עם טוויסט אינטראקטיבי – לפני ההקרנה הצופים והצופות מוזמנים להוריד את האפליקציה "App – The Movie" ולהיות חלק מהסרט, שיפעיל את הטלפונים בקהל ללא שליטה. ופתאום הפך הפסטיבל להיות אירוע שמעודד שימוש בטלפון סלולרי בזמן הקרנת סרט, ואני תוהה איך נתתי יד או אפילו אצבע לעניין.