סרטים חדשים: "מלון גרנד בודפשט", "סוף שבוע בפריז", "איש המסילה" ו"300: עליית האימפריה"

ארבעה סרטים חדשים עולים לאקרנים בסוף שבוע זה, או כפי שרוב העולם סופר זאת – סרט חדש של ווס אנדרסון ועוד שלושה. מבחינת חלוקה ללוקיישנים זה יוצא פריז, בריטניה, יוון העתיקה, קצת יפן וגם אירופה בדיונית. אגב, שיעור קצרצר בהונגרית – האות S נקראת כמו האות ש'. כדי להגיע לצליל של האות ס' תזדקקו לצירוף SZ (למשל, Szport היא הדרך לכתוב בהונגרית ספורט. כי הם מוזרים). אז "בודפשט" ולא "בודפסט", סבבה? חבל ליישר קו עם אמריקה ולא עם הונגריה בעניין הזה.

"מלון גרנד בודפשט" (The Grand Budapest Hotel), כך נקרא סרטו השמיני באורך מלא של ווס אנדרסון כבמאי, מתרחש בסוג של אירופה דומה אך שונה מזו המוכרת לנו. דרך סיפורים בתוך סיפורים אנו מגיעים אל המלון שעל שמו נקרא הסרט, אשר בימי הזוהר שלו הכיל את הרפתקאותיהם של שניים – מר גוסטב ה. (רייף פיינס), השוער הנערץ של המלון, ונער הלובי החדש זירו מוסטפא (טוני ריבולרי), המסתבכים בקונספירציה הקשורה לירושה עצומה, סיפור אהבה בפטיסרי וכיבושה של אירופה בידי כוחות האופל. הקאסט בלתי אפשרי מאי פעם וכולל את: טום ווילקינסון, ג'וד לאו, פ. מוריי אברהם, ביל מאריי, ג'ייסון שוורצמן, אואן ווילסון, אדריאן ברודי, ג'ף גולדבלום, בוב באלאבן, סירשה רונן, מתייה אמלריק, ליה סיידו, ווילם דפו, אדוארד נורטון, הארווי קייטל וגם טילדה סווינטון. את דברי הכפירה שלי באלוהיותו של הבמאי אפשר לקרוא בעכבר, סקירה מתקנת תעלה בבלוג במהלך הסופש.

"300: עליית האימפריה" (300: Rise of an Empire) ממשיך את "300", סרטו המכונן של זאק סניידר על פי הקומיקס של פרנק מילר, שמצידו מהווה סוג של גרסה פורנוגרפית ואלימה למלחמות יוון העתיקה. העלילה שלו מתרחשת במקביל לזו של קודמו, כאשר בזמן שהספרטנים עסוקים עם חטיבה פרסית אחת, כל הצי הימי של המלך-אל אחשוורוש/קרסקסס (רודריגו סנטורו), בפיקודה של היווניה הבוגדת ארטמיסיה (אווה גרין), מבקש לפלוש לאתונה. אך המצביא הגיבור תמיסטוקלס (סאליבן סטייפלטון) לא ייכנע ללא מאבק, דם CGI, שאגות והילוכים איטיים באיימקס תלת-מימד. הישראלי-לשעבר נועם מורו ("אנשים חכמים") ביים, בעוד סניידר עזר לקורט ג'ונסטד עם התסריט, שוב ע"פ מילר.

"סוף שבוע בפריז" (Le week-end) מתחקה אחר זוג בריטי מבוגר (ג'ים ברודבנט ולינדסי דאנקן המתוקים והמקסימים) במהלך סוף שבוע אחד. בפריז. הם חולמים להתאכסן במלון בו בילו את ירח הדבש שלהם לפני שנים, אבל כפי שקורה לא מעט בסרטי חופשה, כל הבעיות שלא מדברים עליהם בבית בשל השגרה השואבת, צפות ועולות בכל הכוח בחו"ל. ג'ף גולדבלום עושה גיחה מבודפשט כדי לגלם מכר ותיק. את הסרט ביים רוג'ר מיטשל ("נוטינג היל") על פי תסריט של חניף קוריישי ("ונוס", גם אותו ביים מיטשל).

"איש המסילה" (The Railway Man) מציג את קולין פירת' כגיבור-על שהופך למסילת רכבת כדי להילחם ביפנים הרעים. או כך לפחות אני הייתי מדמיין את זה. בפועל, פירת' מגלם קצין בריטי בדימוס, החוזר אל יפן כדי למצוא את אלה שהתעללו בו בימי מלחמת העולם השנייה. מבוסס על ספרו וסיפורו האמיתי של אריק לומקס, למקרה שהיה ספק. ניקול קידמן וסטלן סקארסגארד תומכים בגיבור, בסרטו של ג'ונתן טפליצקי ("Better Than Sex"), שכתבו פרנק קוטרל בוייס ("מיליונים") ואנדי פטרסון (מפיק בדרך כלל).

ובפינת האוףטופיק:

אלה שני הטרנדים שאקח איתי הלאה אל האינסוף מהאוסקר שהיה, יחד עם רשימת הזוכים והזוכות וגם ההבטחה לא לכתוב יותר "אוסקר" בחצי שנה הקרובה. האחד הוא התמונה ששיגעה את הרשת. לא, לא הסופר-סלפי של אלן והחברים, אלה הפוטו-בומב של בנדיקט קאמברבץ', ששב ומוכיח מדוע הוא ראוי לתואר איש השנה של סריטה. בני החליט להתגנב בצורה ביזארית וקורעת לתמונה של U2 על השטיח האדום, במה שבמהרה הפך לטרנד פוטושופ, בעוד המהלך עצמו זוכה לכינוי – קאמברבומב. כי כל מה שהאיש/חייזר הזה עושה הוא קאמבר-משהו. מלך.

מהצד השני של הכביש שמפריד בין ווינרסטאון ללוזרוויל, ג'ון טרבולטה הקפיד לדבוק במסורת שלו מהטקס שעבר ופישל בהגשה הבודדה שלו. אחרי שהגה אשתקד את שמו הלועזי של "עלובי החיים" כאילו היה דמות מ"ממזרים חסרי כבוד", התכבד השנה טרבולטה להציג את אידינה מנזל, זמרת ושחקנית ברודוויי נודעת שגילמה בקולה את אלזה מ"לשבור את הקרח". אלא שהוא הזמין לבמה את אדל דאזים. האינטרנט מאוד אהב את הטעות ההזויה לחלוטין וכעת אפשר גם לדעת כיצד נשמע כל שם בטרבולטאית. לי, אגב, קוראים אורן שונטר והבלוג שאתם ואתן גולשים וגולשות בו הוא סבסטיאן. נעים מאוד.