• סיכום המחצית של 2018
  • הכהנים הגדולים: ״אחי, איפה אתה?״
  • דאבל דוקו: ״אתה מת רק פעמיים״ ו״שלושה זרים זהים״
  • ״גורד שחקים״, סקירה
  • גוטי
  • סרטים חדשים: ״גורד שחקים״ עם דוויין ג׳ונסון
  • הכהנים הגדולים: ״ביג לבובסקי״
  • ״תופסת״, סקירה
  • ״אנטמן והצרעה״, סקירה
  • סקירת חו״ל ,
  • נוסטלגיה לאימה ואייטיז בפסטיבל פרימוורה סאונד
  • המלצות סינמטקים: מהדורת יולי 2018
  • ״על חוף צ׳סיל״, סקירה מהדף אל המסך
  • ״סיקאריו: הנקמה״, סקירה
  • אימת החודש - יוני 2018:
  • פסטיבל ירושלים 2018: סרט הפתיחה והנעילה

"אחים בדם", סקירה

14 בדצמבר 2013 מאת עופר ליברגל

"אחים בדם" (Out of the Furnace) סרטו החדש של סקוט קופר ("לב לא שפוי") מתחיל בצורה מרהיבה, באחד מן השוטים היפים שתראו השנה בסרט כלשהו. אלא שהשוט הזה נקטע באמצע והמשך הסצנה ממנו עשוי באופן המפספס את הפוטנציאל של הסיטואציה שברא הבמאי – הצגה של דמות אלימה בזמן צפייה בסרט בקולנוע דרייב אין, כאשר בהתחלה יש חיבור בין הסרט הנראה בתוך הסרט ובין ההתרחשות בחניון בבו צופים בסרט, אבל בהמשך כבר לא. מה שהתחיל בשוט איטי ומרשים הופך גם להיות ערוך בצורה קונבנציונלית למדי והסיקוונס עדיין נחרת בזיכרון – אך בעוצמה פחותה בהרבה.

כך גם כל סרט – מכיל הרבה רעיונות מרשימים, אבל לא מעז עד הסוף בביצוע ולא מפגין עידון בעשייה הקולנועית. דומה כי הבמאי ניסה בכל סיקוונס לעשות "סרט חשוב" – בניגוד לסרטו הקודם, שהצטיין דווקא בעידון ואנושיות. "אחים בדם" זועק מסימבוליות ואמירה בכל סצנה, אבל משהו באמירות הללו לא מתחבר – בגלל מגוון סיבות עליהן ארחיב בהמשך.

על מה בעצם מספר "אחים בדם"? האמת, אני לא בטוח שיוצרי הסרט יכולים לספק תשובה אחידה. כפי שמרמז שם הסרט, אנו עוקבים אחר קשר בין אחים. אחד מהם (קייסי אפלק) משרת בצבא במלחמה בעיראק ומסבך בחובות לבעל פאב מקומי, חובות שהאח השקול יותר (כריסטיאן בייל) מנסה לטפל בהם בעודו עובד כפועל פשוט. האח השקול חווה אירוע מפתיע בתחילת הסרט שאני מעדיף לא לחשוף אותו, האח החייל יהפוך במשך למתאגרף בקרבות לא חוקיים, ושניהם יסתבכו עם דמות של גנגסטר אלים (וודי הרלסון) אותו זכינו להכיר בסצנת הפתיחה עימה פתחתי גם הסקירה. אבל הגנגסטר לא ייקח חלק מהותי בעלילה עד לשלב מאוד מאוחר של הסרט.

תיאור העלילה אולי נשמע לכם מעט מבלבל. זה מפני שהחלטתי לא לציין אירועי מפתח שחלקם מתרחשים כבר במערכה הראשונה של הסרט -אבל גם מפני שהתסריט של הסרט זה שבור בצורה ממש לא אופיינית לסרט הוליוודי. דומה כי בשעה הראשונה, הנראטיב והז'אנר של הסרט משנים כיוון כל כמה דקות, בצורה שנראית כמו הרבה סרטים שונים מחוברים יחד. לרגע חשבתי שזו כוונת היוצר, אך בסופו של דבר הסרט מתחבר למשהו אחיד, שלא ממש משתמש בכל הכיוונים אליהם נזרק הסרט בפתיחה. התוצאה הותירה אותי בעיקר מבולבל, אבל גם בלי בניית דמויות מעניינת. כי בסופו של דבר, למרות משחק נהדר של כל צוות השחקנים (הכולל גם את ווילם דפו, פורסט וויטאקר וסם שפרד), הדמויות בסרט שטוחות למדי, כמו גם האמירה.

"אחים בדם" מנסה להיות אחד מן הסרטים שמבקשים לבקר את אמריקה של ימינו. הדבר בא לידי ביטוי בכותרת המקורית של הסרט, Out of the Furnace, מה שניתן לתרגם כ"מחוץ לכבשן" – לא שם נגיש במיוחד לסרט. הכבשן מקשר את הסרט לתעשייה האמריקאית המסורתית של מתכות, כמו גם לעבודה בחום רב, לעבודה קשה ולא נוצצת. היציאה מן הכבשן היא גם היציאה של הגיבור מן הסביבה הגיאוגרפית המוגבלת בה הוא פועל אל עבר חלק פרוע יותר בארה"ב. זוהי גם יציאה לעבר קפיטליזם דורסני יותר, חוק שפחות שומרים עליו וחלקים אפלים בחברה האמריקאית, שרצח ללא עקבות וסחר בסמים קשים הם רק חלק מההיבטים שלו.

כמו רבים מן הסרטים המבקרים את ארה"ב של ימינו, דוגמת "בכל מחיר" או "הורג אותם ברכות" סרטו של קופר לא ממש מאמין ביכולתו של הקהל לקרוא סאבטקסט ומראה את המטאפורות שלו בצורה ישירה וברורה. איפשהו בין הפוליטיקאים על המסך, לצילומים של מפעל, קרבות לא חוקיים ובתי כלא, מסתתר גם סיפור אנושי על אהבה בין אחים שלא ממש מתקשרים או מדברים אחד עם שני, על נעורים ותקווה שלא ניתן עוד להציל. אם אלמנט זה של הסרט עובר, זה בעיקר הודות לכריסטיאן בייל. אבל בגלל המעבר של הסרט בין סגנונות וסוגי סצנות, האלמנט הרגשי לא זוכה למימוש שלם. הסרט מרחף ליד הזדהות רגשית, כפי שהוא מרחף ליד מקוריות ועוצמה, אבל לא ממש מצליח לייצר משהו מן הדברים השונים הללו.

חולשה נוספת של הסרט היא העלילה הרומנטית – יש בו אחת כזו, היא קשורה לבחורה (זואי סלנדה) שהגיבור הראשי איבד. הדמות הזו, אולי הדמות הנשית היחידה בסרט, היא פשוט לא דמות אלא סמל של "אישה נחשקת" מה שעובד במידה מסוימת, שכן הסרט הוא כאמור סימבולי בצורה בולטת. אבל הדלות הזו של הדמות הנשית ושל הקו העלילה הקשור אליה יוצרים גם דלות מסוימת בגיבור – שאמור להיות דמות מורכבת בהרבה, על מנת שנבין מהם הדברים שהוא עלול לאבד כאשר הוא יוצא למסע מסוכן בחלקו האחרון של הסרט.

"אחים בדם" אינו סרט רע – מעבר לתעוזה ולשאפתנות שיש בו, ניכר בו גם הרבה כישרון בצילום, בעריכה ובטח שבמשחק – מה שמצביע יותר מכל על במאי מוכשר מאוד. לכן זה לא סרט רע, אלא סרט מפוספס, מה במידה מסוימת גרוע לא פחות – כי לא רק ההזדהות הרגשית מתפספסת, אלא גם האמירה של הסרט, שהולכת לאיבוד בתוך עודף וירטואוזיות ונסיונות להדגיש את אותה אמירה. אבל כמו הטקסט הזה, התסריט של הסרט הולך בסיבובים ולא מצליח להיות ממוקד במטרה. ועל מנת להעביר תסריט לא שגרתי שכזה לא צריך במאי מוכשר מאוד, צריך במאי גדול – וקופר עדיין איננו במאי כזה.

Out-of-the-Furnace3

תגובות

  1. judith הגיב:

    למה נתנו לו בארץ שם חסר מעוף כזה מה עוד שכבר נעשה בו שימוש במחזות אחרים?

  2. מוזיקה הגיב:

    תודה רבה על סקירה מעולה!

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.