• אימת החודש - נובמבר 2022
  • פסטיבל סולידריות 2022: המלצות
  • ספיישל נטפליקריסמס 2022
  • מסע אל הקולנוע הנורדי 2022: מדריך והמלצות
  • ״הפייבלמנים״, סקירה לסרטו של סטיבן ספילברג
  • רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית
  • הפלא
  • סרטים חדשים: ״הפייבלמנים״ של סטיבן ספילברג
  • ״פיפ״א: חשיפה״, סקירת נטפליקס
  • ״מילה שלה״, סקירה
  • התפריט
  • ״הדרקון של אבא״, סקירת נטפליקס
  • המירוץ לאוסקר הסרט הבינלאומי: חלק 6 וכנראה אחרון
  • ״הספינה האחרונה״ וגם ״זה מספיק שחור בשבילך?״
  • ״אל תדאגי יקירתי״, סקירה לסרט של אוליביה וויילד
  • Causeway סקירת אפל+ לסרט
  • הפנתר השחור: וואקנדה לנצח

"בכל מחיר", סקירה

8 ביוני 2013 מאת עופר ליברגל

סרטו של רמין בהראני, שנקרא "בכל מחיר" (At Any Price), נפתח בסיקוונס נוסטלגי לאמריקה הפשוטה, לערכי עבודת האדמה, המשפחה, הצטיינות בספורט ועזרה הדדית. הסיקונס הזה מצולם בסגנון המדמה סרטים ביתיים ישנים, אך במהלך הסרט מתברר כי העבר אשר לכאורה מתואר באותם דקות, למעשה קרוב בהרבה. הנוסטלגיה בסרט אינה בהכרח לעבר שיתכן והיה קיים, אלא יותר למערכת ערכים ולכמיהה לסוג של חיים אשר ספק אם אי פעם היה באמת קיים מחוץ לאידאות, וספק גדול יותר אם הוא יכול להתקיים בעולם של ימינו.

דומה כי העמדה של בהראני, במאי אשר עד כה עסק בסוגיות הגירה, הינה כי סוג החיים הזה כבר לא יכול להתקיים, במידה ויכל להתקיים בעבר. זאת מכיוון שסרטו תוקף את ארה"ב של ימינו לאו דווקא בגלל החידושים שמשנים את פני התעשייה החקלאית, אלא בשל העקרון העסקי של "תתרחב או תמות" שהיה קיים בחברה הזו לאורך שנים. ארה"ב של בהראני בסרט זה היא יותר ארץ הדורסנות האכזריות מארץ החופש והאפשרויות הבלתי מוגבלות. לא מדובר במסר חדש או מקורי, אך דומה כי הוא בא מליבו של היוצר. השאלה האם הוא הצליח לייצג את המסר הזה בצורה מורכבת בסרט, או לייצר סרט מעורר מחשבה או הנאה – היא כבר שאלה אחרת.

בהראני מעביר את הסיפור שלו על הריקבון המוסרי של החברה האמריקאית דרך סיפורה של משפחת וויפל. את העסק המשפחתי, שכולל עיבוד של שטחים בבעלות המשפחה ומכירת זרעים בזכיון לחקלאים מכל האזור, מנהל הנרי ויפל (דניס קוויד) אשר כבר בסצנה הראשונה המכילה דיאלוג פוקד הלוויה של אדם רק על מנת שיוכל לקנות בזול את האדמות שבבעלותו. ברוב הסרטים הדמות שלו הייתה אמורה לעורר הזדהות בתור האמרקאי שעובד קשה, אך לבהראני אין כוונת כאלו. הסרט מכיל אנשים שעובדים קשה למען המשפחה שלהם, אך הם נמצאים בשוליים. למשפחת וויפל יש יותר מדי כסף ונכסים על מנת שהיו גיבורים כאלו. גם אם במהלך הסרט הם מתמודדים עם משבר שעלול להפיל אותם ועם תחרות מצד משפחה שזוכה להצלחה רבה יותר, הסרט לא מנסה לטעון כי וויפל הוא אדם עובד שסרח – הוא אדם שלא יכול שלא לפעול בדרך שמבוססת על זיוף ואכזריות. הדבר מועבר בין היתר על ידי הדמות של אביו, קליף (רד ווסט), שאומנם פרש מעסקים באופן פעיל, אך רוחו הביקרותית עדיין חיה בחיי בנו.

מבחינה משפחתית, הנרי הוא אב לשני בנים. הבן האהוב עליו נמצא בטיול בדרום אמריקה ובראשית הסרט הנרי מאוכזב כי טרם שב. כלפי בנו הנוכח, הנרי לא מפגין בתחילת הסרט יחס חיובי. זהו דין (זאק אפרון) אשר לא ממש רוצה להיכנס לעסק המשפחתי, אלא שואף להפוך לכוכב מרוצי מכוניות – תחום בו הוא כבר כוכב בזירה המקומית ויש סיכוי כי הצלחה במירוץ הקרוב תאפשר לו חשיפה במירוץ בליגה של הגדולים. וכשם שהאב לא בוחל באף אמצעי חוקי על מנת לשפר את מצבו העסקי, כך הבן מכופף את החוק על מנת לשפר את ביצועי המכונית שלו.

אם יש דמויות שיותר מעוררת הזדהות בסרט, הרי אלה דמויות אשר דומה כי הן מציבות את המוסר לפני התועלת האישית. מדובר בדמויות הנשיות – אשתו של הנרי, איריין (קים דיקנס), וחברתו של דין, קאנדס (מייקה מונרו). מדובר בשתי דמויות שמקבלות אומנם פחות נפח, אבל כן זוכות לכמה סצנות בולטות שמגבירות, או למעשה יוצרות, את המקום של ההזדהות הרגשית בסרט. אולם, מולן הציב בהראני גם אישה שלישית, אישה שכולה תככים, מיניות וסיפוק יצרים (התר גראהם).

ככל שהסרט מתקדם, הוא מקבל יותר ויותר מאפיינים של מעשיית מוסר. הסרט לא דן באנשים רעים, אלא באנשים אשר איבדו את הקוד המוסרי שלהם מבלי לשים לב. כאשר עומדת מולם דילמה מוסרית כבדה בהרבה, אשר אינם יכולים לבטל, התגובה הראשונה שלהם תהיה הלם וחוסר ידע כיצד לנהוג. אך ייתכן והתגובה השנייה שלהם תהיה הטבעית יותר, כלומר להמשיך בקו שמביא להם תועלת עסקית ומקצועית.

בהראני, שהוכתר על ידי רוג'ר איברט ז"ל כאחד מבמאי העתיד של הקולנוע האמריקאי, הוא ללא ספק במאי ותסריטאי חכם ומוכשר מאוד. הסרט מכיל לא מעט סיקוונסים של עשייה קולנועית מרשימה, כולל בהרכבה של ז'אנרים שהם לכאורה סותרים ולא מהווים חלק מסרט על קהילה חקלאית, כגון מירוצי מכוניות, סצנות אלימות ודרמה מוסרית מורכבת מן המקובל בקולנועי האמריקאי, בעיקר במערכה האחרונה של הסרט.

יחד עם זאת, יש בסרט מספר פגמים אשר מונעים ממנו להפוך ליצירה משמעותית באמת. יותר מדי פעמים התחושה כי כי בהראני לא מעדן מספיק את הסגנון ואת המסר שלו והתוצאה היא סרט ישיר מדי. וקולנוע ישיר מדי מונע את הסיכוי לדון לעומק במסרים מורכבים. זה לא כי הסרט נטול עידון לחלוטין, בהחלט יש כמה רגעים נהדרים של עידון ומגע אישי של היוצר, אך מדובר ביצירה לא אחידה מן הבחינה הזו והדבר יוצר תחושה מעט מתסכלת. אמצע הסרט מכיל כמות לא קטנה של סצנות שלא ממש עובדות וחבל, כי ההתחלה טובה והסיום מכיל כמה רגעים מאוד חזקים.

פגם נוסף הוא המשחק של חלק מן השחקנים בסרט. קוויד, אפרון וגראהם הם שחקנים מוגבלים – אפשר לעשות שימוש נהדר במגבלות שלהם, כולל בתפקידים מורכבים, אבל דומה כי לפחות במקרה של קוויד ואפרון זה לא ממש מתרחש בסרט זה וכשחקנים הראשיים הם לא מצליחים לרומם את הסרט למחוזות אליהם יכל להגיע. שחקני המשנה, בעיקר מונרו ודיקנס, מצילים מעט את המצב.

"בכל מחיר" הוא סרט שראוי להערכה ומחמאות ובהראני הוא במאי ששווה לעקוב אחריו – אבל הסרט הזה בסופו של דבר מותיר תחושה מתסכלת של "כמעט". וזה "כמעט" גדול מאוד. הסרט, בסופו של דבר, לא מהנה לצפייה לפרקים ארוכים מדי ובוטה מדי על מנת להיות מעורר מחשבה או פרובוקטיבי באמת.

at_any_price_ramin_bahrani

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.