אימת החודש – יוני 2013: "V/H/S" ו-"The ABCs of Death"

והפעם בסקירת האימה החודשית: ספיישל אנתולוגיות.

קונספט חדש ודי מצליח בעולם האימה הוא קיבוץ כמה סרטי אימה קצרים יחד תחת כותרת אחת. טוב, נו, זה אולי לא הדבר הכי חדש בעולם (בכל זאת היו לנו את סרטי "איזור הדמדומים"), אבל שני השמות בכותרת, יחד עם פרוייקטים אחרים לאחרונה כמו Eight Movies to Die For, מצביעים על איזושהי מגמה. מה גם שבעקבות ההצלחה, לשני הסרטים האלו כבר הוכרזו המשכונים.בדרך כלל מדובר במפיק או בית הפקה כלשהו שמאגד כמה במאים צעירים ליצירת סרט אימה שמורכב מכמה סיפורים קצרים. גם V/H/S וגם The ABCs of Death הם לא סתם מקבץ של סרטי אימה אקלקטיים, אלא סיפורים קצרים שנעשו במיוחד.ההבדל הוא שב-V/H/S המכנה המשותף הוא סגנוני וב-The ABCs of Death הוא תמטי. הראשון מאגד חמישה סרטים קצרים פלוס סיפור מסגרת שכולם נעשו בסגנון ה"פאונד-פוטג'" (כביכול חומרי ארכיון שצולמו באופן חובבני) והשני מורכב מ-26 סיפורונים קצרצרים שהמשותף בין כולם הוא מוות, וכל אחד מהם מוקדש לאות אחרת מהאל"ף-בי"ת האנגלי. כלומר, על אף שבעצם בסקירת האימה של יוני ישנם רק שני סרטים, מדובר בעצם בחבילה שכוללת מעל ארבעים במאים ואין ספור שחקנים. והדבר הכי מעניין הוא שהם הופכים להיות תצוגת תכלית של במאי האימה הנוכחים והבאים. The ABCs of Death בכלל מדהים כי הוא כולל את הבמאים של "סרט סרבי", "Frontier", "הובו עם שוטגאן", ו"חופשה נעימה" בין היתר. יש אפילו שני במאים המככבים בשני האנתולוגיות.על אף שאני לא נורא מתלהב מסרטים קצרים, יש משהו בפרוייקטים האלו שכן ריתק אותי. כמובן שבכל אחד מהם יש מוצלחים יותר ופחות אבל בהחלט שווה להתעכב עליהם.

V/H/S

הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל סאנדנס של 2012 והפך להיות שיחת היום בעולם האימה. הוא אמנם הופץ רק באופן מצומצם מאוד, אבל היה ללהיט VOD ולאחד מסרטי האימה הבולטים של השנה הקודמת. סרט ההמשך יצא ממש החודש והוא כולל בתוכו שמות די גדולים כמו גארת' אוונס ("הפשיטה"), אדוארדו סאנצ'ז ("פרוייקט המכשפה מבלייר") ואת סיימון בארט ואת טימו טג'אג'נטו (Tjahjanto. אין לי באמת מושג איך מבטאים את זה), שאחראי על הסרטון הכי מטריד מכל 26 הסרטונים של The ABCs of Death, כך שיש למה לצפות.סיפור המסגרת של V/H/S גם הוא מצולם בסגנון פאונד-פוטג' ובמרכזו קבוצת ונדליסטים צעירה שפורצת לבית פרברי כדי להשיג קלטת וידיאו מסויימת למישהו. כמובן שהמה והלמה מאוד לא רלוונטיים. בדירה הם מוצאים שני דברים מעט מטרידים: אוסף קלטות וידאו עצום ואיש מת מול הטלוויזיה. בחיפושיהם אחרי הקלטת הנכונה הם צופים בחמש מהן ונחשפים לחמישה סיפורי אימה עד שהם בעצמם הופכים לאחד כזה בסוף, אחרי שהאיש המת נעלם.את סיפור המסגרת ביים אדם וינגרד שגם יביים לסרט ההמשך וגם משתתף ב-The ABCs of Death, שמה הוא אחראי על אחד מהחלקים הפחות מוצלחים בעיני.הסיפור הראשון ב-V/H/S הוא גם הטוב שבהם והוא בוים על ידי דיויד ברוקנר האמריקני שלשמו כבר אנתולוגיה אחרת בשם "האות" (The Signal).בסרטון שנקרא "ליל חובבנים" נפגשים במועדון שלושה בחורים צעירים עם שתי בחורות ויחד הם יוצאים ללילה במלון דרכים בסביבה. ולא על מנת לצפות יחד בשידורים חוזרים של "גלי", בוא נגיד. מה שכן, הלילה מקבל תפנית אכזרית למדי כשאחת הבחורות מתגלה כ… לא בדיוק מה שחשבנו בהתחלה.לפרק הזה יש אפקטי איפור מעולים והוא מלחיץ ואפקטיבי למדי. המילים "אני מחבבת אותך" לעולם לא ישמעו אותו הדבר.הפרק הבא, "ירח דבש שני", הוא החלש ביותר מבין כולם כשדווקא הוא בוים אל ידי אחד הבמאים היותר מנוסים מהחבר'ה. טי ווסט אולי רק בן 33 אבל מאחוריו כבר חמישה פיצ'רים כולל The Innkeepers שנחשב לאחד מסרטי האימה הבולטים של שנה שעברה, למרות שאני חייב להודות שלא שרדתי אותו עד תומו. הוא גם משתתף ב-The ABCs of Death עם אחד הסרטונים היותר מעוררי תמיהה שם (M is for Miscarriage). זה מתחיל דווקא טוב. זוג צעיר בטיול רומנטי מתוודע לבחורה צעירה שמסתובבת באיזור המוטל שלהם. בלילה אנחנו רואים מישהו (כנראה היא) מתגנבת לחדרם. העניין הוא שלקראת הסוף יש טוויסט ממש מבאס שדי הורג את כל המתח המוצלח שווסט בנה."יום שלישי ה-17" הוא החלק השלישי והוא בכוונה מייצר רפרנס מיידי ל"יום שישי ה-13". מבחינת עשייה הוא אחד המוצלחים אבל הרעיון שלו די חלש. כמו בסרט הסלאשרים הקלאסי של שון קנינגהם מ-1980, גם פה יוצאת חבורה של צעירים לטיול ביער מבודד ונרצחים בזה אחר זה על ידי אישיות מסתורית. כמה סצנות רצח מצויינות ואפקטים יפים לא לגמרי מצליחים לחפות על הקונספט המעט מוכר מדי.

Amateur Night

The ABCs of Death

המפיקים אנט טימפסון וטים ליג פנו לעשרים ושישה יוצרי קולנוע מכל העולם ליצירת אנתולוגיה העוסקת במוות, על פי האל"ף-בי"ת האנגלי. כל במאי (או צמד מדי פעם) קיבלו על עצמם אות אחת וחופש אומנותי שלם לעשות מה שהם רוצים. הקטעים עצמם הם פחות מעשר דקות והתוצאה הכללית היא מישמש מופרך, צבעוני ומטורף של סטיות והרמות גבה.אז כן, האנתולוגיה הזו בהחלט מעניינת אך כוללת אי אילו רגעים שהקשר בינם ובין אימה או מפוקפק במקרה הטוב, או כמה דברים שפוכים למדי ולא נורא מלהיבים כמו כלבים נאצים, סרט אנימציה על אישה שנהרגת על ידי הצואה שלה, עכבישים, חתולים, ברווזים, והמון יפנים ממש מופרעים.מכיוון שקצרה היריעה להתייחס לכל אחד מ-26 הפרקים (או במילים אחרות: אני עצלן ולכם יש דברים יותר חשובים לעשות מאשר לקרוא על כל אחד מהם) אני אתייחס רק לממש גרועים ולממש טובים. לגבי השאר תאלצו לברר בעצמכם.הגרועים: F is for Fartסרט יפני על בחורה צעירה שמתמכרת לנפיחות של מורתה. סרטו של נובורי איגוצ'י שמסתבר שהתחיל את הקריירה שלו בעשיית סרטים למבוגרים. הו, התדהמה.N is for Nuptialsבדיחה לא מוצלחת על גבר שמציע נישואין לחברתו אבל התוכי החקיין הורס לו את התכניות. זו אפיזודה תאילנדית של הבמאי של "שאטר", בנג'ונג פיסנטנקום. כי באמת היינו צריכים עוד במאי תאילנדי עם שם מסובך.O is for Orgasmמין וידיאו ארט לא קשור לכלום. לא באמת, מה זה היה ולמה אף אחד לא מת במהלכו?P is for Pressureרק סרט אחד ראיתי של הבמאי הבריטי סיימון רומלי. זה היה "החיים והמתים" וזה זכור לי כחווית צפייה בלתי נסבלת. חלקו ב-ABC לא שינתה את דעתי על הבמאי הזה.W is for WTFרצף אימג'ים היסטרים של… לא יודע של מה. על אף העומס, כנראה העבודה הכי עצלנית בכל האנתולוגיה.

T is for Toilet