• סרטים חדשים: ״קרב המינים״ מגיע לקולנוע
  • ״ג׳ים ואנדי״, סקירה
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 54
  • ״פלא״, סקירה
  • הרוכב
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 53
  • ״הארץ שמעבר להרים״ ו״איפה לילבס ילדת הקרקס״
  • סקירה ישראלית כפולה: ״פיגומים״ ו״הפורצת״
  • ליגת הצדק
  • ארבעים ושבעה מטר
  • ״סוף טוב״, סקירה לסרטו של מיכאל האנקה
  • רצח באוריינט אקספרס
  • בשם בתי
  • תור: ראגנארוק

"זה הבן שלי", סקירה

25 ביוני 2012 מאת אורון שמיר

כבכל שנה בתקופה זו, כמו שעון שוויצרי שתלוי בסלון של סבתא וכולם כבר מתים שיתקלקל, מגיעה אל בתי הקולנוע הקומדיה השנתית בכיכובו של אדם סנדלר. לכן, הרגישו חופשי לכנות את "זה הבן שלי" ("That's My Boy") בשם הלא-רשמי אך המאוד נפוץ "החדש של אדם סנדלר”. למרות שהפעם לא יהיה זה מדוייק לחלוטין.

במקרה של אדם סנדלר, הטעות הרווחת לפיה סרטים שייכים לשחקנים ולא לבמאים, דווקא מתקבלת. הרי אף אחד לא יגיד שהוא הולך לחדש של דניס דוגן, הבמאי הקבוע של סנדלר. אפילו לא אמא דוגן. סנדלר הוא באמת האיש החזק, הוא המפיק, הכוכב ולעיתים גם אחד הכותבים. יש להניח שהוא מעורב גם בכל אסקפט אחר של הסרט. כך ש"זה הבן שלי" הוא בהחלט הסרט החדש בכיכובו ובהפקתו, אבל דוגן לא חתום הפעם כבמאי ורוב שניידר לא יצוץ בתפקיד אורח. ניתן להניח גם שהתפקיד לא נכתב במיוחד לסנדלר, אלא נתפר למידותיו רק אחרי שלב הליהוק, כאחרון השחקנים. במילים אחרות, החדש של אדם סנדלר הוא לא בדיוק המנה הקלאסית של הבדרן. מה שלא הופך אותו לפחות גרוע או מפגר, אבל בהחלט מעניק לו את יתרון ההפתעה, אותו הוא מנצל מספר פעמים במהלך לא פחות מ-116 דקות.

הסרט, בתמונה

סנדלר מגלם את דוני ברגר, בטלן הולל שהיה כוכב גדול בשנות השמונים, אחרי שהכניס להריון את המורה שלו למתמטיקה. היא מרצה עונש בכלא, והוא חוגג את נעוריו לשוכרה ומבזבז כספים. כרבע מאה לאחר מכן מס הכנסה מתערב ולדוני שלנו יש מעט מאוד זמן להשיג הרבה מאוד כסף. הפתרון הוא חידוש הקשר עם בנו (אנדי סמברג), פרי האהבה של הרומן האסור עם המורה. אלא שהבן לא רוצה מערכת יחסים עם אביו חסר האחריות, שינה את שמו ועומד להתחתן עם בחירת ליבו (לייטון מיסטר) כדי לפצוח בחיים חדשים ומוצלחים. תסמכו על דוני שינחת על הזוג המיועד ועל משפחתה של הכלה לעתיד בדיוק בימים הכי לחוצים, יחולל מהומה אדירה, ינסה להשיב את בנו אל חיקו ובעיקר יגרום להיווצרותן של סיטואציות מופרכות ומביכות.

את התסריט כתב דייויד קספ, המוכר בעיקר בזכות הסדרה "Happy Endings”. על הבימוי מופקד שון אנדרס, אשר ביים את "סקס דרייב" ובעיקר חתום על התסריטים של קומדיות מטופשות כמו "היא לא בליגה שלך” ו-”Hot Tub Time Machine”, סרט נוסף עם דגש חזק על אמצע שנות השמונים. כאמור, זהו ממש לא הצוות הקבוע של סנדלר, אשר אף חולק את המסך לראשונה עם מי שנחשב לאחד היורשים הפוטנציאלים שלו – אנדי סמברג. לאחר צפייה הן במערכונים בכיכובו – בעיקר בשירים הפארודיים של כנופיית "Lonely Island” וגם בסרט באורך מלא בדמות "Hot Rod” – אין ברירה אלא לקבוע שסמברג טוב בעיקר במנות קטנות.

גם על סנדלר קשה להרעיף שבחים, בשל הדמות העייפה, המורכבת מאותה פאה שלא לבש מאז "זמר החתונות" ("The Wedding Singer"), חיתוך דיבור אינפנטילי שלקוח בערך מאותה התקופה, ואפס מעוף. את הישועה ניתן לחפש אצל דמויות המשנה, ואף למצוא אותה בהופעות אורח של סוזן סרנדון (לא אגלה באיזה תפקיד) וגם של הראפר הנשכח ונילה אייס, בתפקיד עצמו. בעוד אייס הפגין הומור עצמי בריא כאשר בחר להשתתף בסרט המבכה את דעיכתם של כוכבי אייטיז הנאחזים בשולי שמלת התהילה שחלפה, סנדלר ממש לא נראה מודע לכל העניין. אם כי ברמת הליהוק, ההרהור בכך מתבקש.

ואם כבר להתגעגע לשנות השמונים, אז לקומדיות האמיתיות. כצופה קולנוע פעיל בשנים האחרונות, אני חש ערעור של מושגים מאוד בסיסיים בתרבות, כמו למשל "מצחיק". אז סליחה על הטרחנות, אבל בואו נעבור על זה שוב. מזעזע לא שווה מצחיק. מזעזע זה לא מצחיק – זה מזעזע. ומסתבר שהנושא ממש לא מובן מאליו, נוכח טקטיקת ההצחקה הרווחת בקומדיות היום (ואני לא מדבר על קומדיות אימה מסוגים שונים) הכוללת טלטול נשמותיהם של הצופים בתוך גופם. איך אני אמור לפרוץ בצחוק משחרר כאשר כלוב הצלעות שלי מכווץ כמו לפני תאונה וכל השרירים בגוף קפוצים, עקב ההתרחשות האחרונה על המסך? מי חשב שזה יהיה רעיון טוב לכפכף את המוסר של הצופים כדי לשעשע אותם? וכמה וולגרי, לעיתים ברמות שאינן מתקבלות על הדעת, יכול להיות סרט המשווק כקומדיה בלתי מזיקה (בארץ הוא מוגבל מגיל 16 ומעלה, בארה”ב 18 ומעלה)?

למרות שצריך להודות – דווקא ברגעים בהם הסרט תופס כיוונים אפלים או פרוורטיים לגמרי, הוא מצליח להפתיע. מפתיע, למקרה שמישהו תהה, זה מאוד קרוב למצחיק – אבל זה לא אותו הדבר. אגב, גם מגעיל ממש לא שווה מצחיק, אם אנחנו כבר בנושא. רחוק מאוד מכך. למעשה, מגעיל זה ההיפך ממצחיק. כל-כך ההיפך עד שמגעיל בהחלט עלול לעשות סיבוב שלם ולחלץ מן הצופה איבחת צחוק. אבל זהו לא צחוק של הנאה, אלא שחרור מיידי של תחושה מאוד לא נעימה בגוף. כמו השעון הצורמני ההוא בסלון של סבתא. כמו החדש של אדם סנדלר.

זה, תאמינו או לא, מיילו ונטימילייה. השחיף הרגיש מ"בנות גילמור" ו-"גיבורים". אני בין הלא מאמינים, אגב.

הטקסט הנ"ל פורסם בשינויים קלים בעכבר העיר אונליין

תגובות

  1. הו הגיב:

    עד מתי אדם סנדלר…
    למה אנשים בכלל טורחים ללכת לזה

  2. "ג'ק וג'יל" היה נוראי כל-כך עד שאני וחברים שלי יצאנו באמצע. הסרטים של סנדלר הם כבר לא מצחיקים, ורובם סבירים עד גרועים. לא היו לא סרט טוב מאז "מוכה אהבה" של פול תומאס אנדרסון. לא מתכוון ללכת לסרט. סנדלר, תתפטר, אתה כבר לא מצחיק. שלא נדבר על מעניין.

  3. מולכו הגיב:

    תיקון קטן, הסרט בארה״ב מוגבל מגיל 17 ללא ליווי מבוגר.

  4. מולכו –
    חשבתי שזה מה שכתבתי. כלומר, מגיל 18 הכניסה מותרת. מה שאומר שעד גיל 18 (כלומר 17 ומטה) נדרש ליווי מבוגר. אבל עזוב, בוא נקרא לזה פשוט בשמו – Rated R?
    (דירוג שאני לא מסכים איתו, כאמור, ולראייה – בהקרנה בה נכחתי, אב ובן יצאו מיד אחרי סצינה שכנראה הייתה יותר מדי בשביל הנער, למרות שהוא בא בליווי מבוגר)

    רוי –
    נשמע לי שאתה עושה את הטעות הקלאסית שדיברתי עליה. אם אתה מדבר על תפקידים, אז אפשר לדבר על "מוכה אהבה", אבל זה ממש לא "סרט של אדם סנדלר" בעיניי. וכאמור, גם "זה הבן שלי" הוא לא סשא"ס בעיניי. ואל תגיד לי שדילגת על "אנשים מצחיקים" רק כי אדם סנדלר מופיע שם בתפקיד הראשי. זו גם הופעה מעולה שלו, וגם קודם כל סרט של ג'אד אפטאו. כמו ש"מוכה" הוא סרט של פ"ת אנדרסון. אני מבין את כאבך, אבל "לשרוף" שחקנים לפעמים עולה בהפסד של אחלה סרטים.

    1. אני מסכים מאוד עם מה שאתה אומר, ובאמת סנדלר לא באמת שותף לכתיבת התסריטים (לפחות לפי מה שאני יודע), ככה שזה אף-פעם לא באמת סרט "שלו". אבל זה פשוט ש"מגודלים", "Just go with it" ו"ג'ק וג'יל" היו כל-כך לא מצחיקים, ובאחרון הוא אף שעמם ולא עניין עד מוות, איבדתי עניין בסרטים שבהם משתתף סנדלר.
      בכל מקרה, אולי אני כן אתן הזדמנות ל"זה הבן שלי", אבל בטח שלא בקולנוע. יש יותר מדי סרטים אחרים לראות.

    2. מולכו הגיב:

      כך או כך זה לא משנה את כמה שהסרט הזה גרוע.

  5. tcrvo הגיב:

    רבותי – זוהי אמריקה! סרט פרוורטי, המציג את USA במערומיה! סקס, אוננות, גילוי עריות, זקנים וזקנות חרמנים, ראפרים דפוקים, אנשי תיקשורת פסיכים, בקיצור, סרט סאטירי ממדרגה ראשונה (רק כנראה , הם לא התכוונו לזה..)

השאר תגובה