• פסטיבל דוקאביב 2017 - הדיווח השלישי של עופר
  • דוקאביב 2017: דיווח שישי ואחרון
  • שעתם היפה
  • סרטים חדשים: פרק מספר חמש לעלילות ג'ק ספארו
  • פסטיבל קאן 2017 - הדיווח השני של אורון
  • פסטיבל דוקאביב 2017 - דיווח חמישי
  • פרויקט כל זוכי הסרט הטוב ביותר באוסקר - 21
  • פסטיבל קאן 2017 - דיווח ראשון של אורון
  • פסטיבל דוקאביב 2017: דיווח רביעי של עופר
  • המילה האחרונה
  • סרטים חדשים: ״הנוסע השמיני: קובננט״ של רידלי סקוט
  • ״תחושה של סוף״, סקירה
  • ״קולוסאל״, סקירה לקראת הקרנה בסינמטק הרצליה
  • כישלונות נהדרים: הסרטים המאוחרים של צ׳ארלי צ׳פלין
  • שומרי הגקלסיה 2

"אנונימוס", סקירה

12 במרץ 2012 מאת אורון שמיר

מלבד היותו אחד המחזאים המעובדים ביותר בקולנוע, דמותו של וויליאם שייקספיר עצמו מרתקת תסריטאים לא פחות מיצירותיו. עשרות פעמים כיכב הכותב בקולנוע ובטלוויזיה, כאשר עדות אחרונה ופופולרית הייתה זכייתו באוסקר של הסרט "שייקספיר מאוהב". ניסיון עכשווי יותר להפוך את חייו שייקספיר לסיפור שאין להגדירו אלא כ"שייקספירי" הוא "Anonymous”, אשר היה אמור להציג בבתי הקולנוע שלנו אך נגנז, נכון לעכשיו. זו אגב הסיבה שאני מרשה לעצמי לקרוא לו "אנונימוס", שמו העברי הרשמי לפני שהתאדה מלוח האקרנים.

אנא ילדים, מיצאו בתמונה את וויליאם שייקספיר

אגב, את התסריט כתב ג'ון אורלוף (“A Mighty Heart“) בסוף שנות התשעים, אך הפקת הפרוייקט נכנסה להקפאה עקב סרט דומה שהופק באותה תקופה – אותו “שייקספיר מאוהב". אחרי למעלה מעשור הניח הבמאי רולנד אמריך את עיניו על התסריט והחליט לביים ולממן את הסרט מכיסו. עניין די מוזר, בהתחשב בסיפור אשר די זר ורחוק מן הבמאי, שהנושאים החביבים עליו הם השמדת האנושות בידי מפלצות/חייזרים (“גוזילה”, “היום השלישי”) והשמדת האנושות בידי תנאי מזג אוויר קשים (“היום שאחרי מחר”, “2012”). עם זאת, אין ספק כי אמריך הוא קולנוען המרגיש בנוח על סטים גרנדיוזיים. דרמה תקופתית המתרחשת בשלהי המאה ה-16, עם תלבושות מוגזמות והמון פאתוס, מתאימה לו הרבה יותר מכפי שניתן היה לשער בתחילה.

הסרט בנוי על תיאוריית קונספירציה לפיה וויליאם שייקספיר היה נוכל, אשר חתם בשמו על מחזותיו של גאון אנונימי. זהו יורש העצר של אוקספורד, אדוארד דה ויר (ריס איפנס), המציע למחזאי הצעיר בן ג'ונסון (סבסטיאן ארמסטו) להציג את כתביו בשמו, משום שאסור שאיש ידע שאציל כתב אותם. ג'ונסון מהסס ומי שחוטף את העסקה הוא שחקן תיאטרון אלמוני בשם וויליאם שייקספיר (רייף ספול). בזמן שעוד ועוד מחזות מקנים לשייקספיר תהילה, אנו נחשפים לתסכולו הגובר של ג'ונסון וגם למאורעות אשר הובילו את דה ויר לכתיבת המחזות – סקנדלים ותככים אשר מגיעים עד מיטתה של מלכת אנגליה המכהנת, אליזבת' הראשונה (ונסה רדגרייב).

הסיפור המלא נפתח מולנו כמניפה, חושף עוד ועוד קפלים עלילתיים וחולש על הרבה יותר מדי זמנים. העניין בעייתי מכמה סיבות. ראשית, מכיוון שהסרט רצוף אי-דיוקים היסטוריים שרק הולכים ומתרבים. שנית מפני שחלק מן העלילות נדמות מיותרות לחלוטין, כמו הפתיחה, למשל. או הנטייה לרדת עומקים של פלאשבק בתוך פלאשבק כדי להעביר נקודה שבקלות היה ניתן לתמצת בדיאלוג. ייתכן שהגודש הכרחי ליצירת סרט שמעוניין להיתפס כרציני או רחב יריעה, אבל בסצינות מסויימות פשוט קשה לעקוב ולהבין בעצם מי נגד מי ובאיזו תקופה אנחנו בדיוק. גם העובדה שהשחקנים לבושים ומאופרים דומה מדי האחד לרעהו, אינה מקלה את מלאכת הפענוח. מזל שכל המשתתפים מפגינים משחק מעולה, כך שרמת העניין נשמרת, לעיתים ללא קשר לנראטיב – לרגעים פשוט נחמד לבהות באמני הבמה, על רקע תפאורה ותלבושות מעוצבות לעילא.

עוד בגזרת השחקנים ראוי להזכיר את דייויד תיוליס המצויין בתפקיד יד ימינה של המלכה, כמו גם להתעכב על העובדה שהסרט עוסק באופן מטא-קולנועי בנושא של שושלת. את שייקספיר, הדמות שזוכה להכי מעט דקות מסך בסרט אבל היא מוקד המשיכה העיקרי, מגלם בנו של השחקן טימותי ספול – מומחה בדמויות משנה מושכות קהל. בתפקיד הגרסה הצעירה של המלכה אליזבת' ניצבת ג'ולי ריצ'רדסון, בתה של רדגרייב, המשחקת את אותה דמות בשנות חייה המאוחרות.

ברם, הבעיה העיקרית של הסרט היא שאינו צולח את מבחן "אוקיי, אז מה?". הוא סוחף מספיק בכדי לגרום לצופיו להאמין כי וויליאם שייקספיר הגדול היה בעצם דושבאג רציני, אך באותה נשימה עדיין מאדיר את מי שכתב את המחזות. הסרט בורא מעין שייקספיר חלופי בדמותו של דה ויר, שנראה בדיוק כמו ייצוגים אחרים של שייקספיר בקולנוע – גאון מתוסכל ולא מוערך בתקופתו. אז מה שווה בעצם כל הטרחה? אני עדיין מחכה לסרט שיציג את וויליאם שייקספיר, האמיתי או המזוייף, בתור כותב מוערך יתר על המידה, או יתקע סיכה מושחזת בבלון תהילתו הנפוח. הצרה היא שלמשימה כזו דרוש כותב בסדר הגודל של… וויליאם שייקספיר.

ריס איפנס (וויליאם שייקספיר האמיתי) ו-ונסה רדגרייב (המלכה אליזבת' הראשונה והדי שובבה, יש לציין)

"Anonymous”. בימוי: רולנד אמריך, ארה"ב 2011, 130 דק', אנגלית עם תרגום באנגלית.

הסרט נצפה באדיבות האוזן השלישית.

הטקסט הנ"ל פורסם בגיליון עכבר העיר בתאריך ה-11.3 ובאתר עכבר העיר אונליין.

תגובות

השאר תגובה