23 בנובמבר 2011 מאת אורון שמיר
בשנת 2007 זכה הבמאי הצרפתי עבדלטיף קשיש לתהודה עולמית, עם סרטו "הגרגר והדג". הסיפור על המהגר הצפון-אפריקאי אשר ניסה, יחד עם משפחתו וחבריו, לפתוח מסעדת קוסקוס ייחודית - זכה בלבבות הקהל ובפרסים רבים. כעת, מנווט הבמאי המוכשר אל דרום היבשת השחורה ויחד עם שותפתו הקבועה לכתיבת תסריטים, גליה לקרואה, שולה עבורנו דרמה היסטורית המבוססת על סיפור אמיתי. במרכזו, אשה אחת… להמשך קריאה
23 בנובמבר 2011 מאת עופר ליברגל
בצירוף מקרים די מעניין נפלתי באותו יום על שני סרטים שעל אף שנעשו על ידי יוצרים שאין בינהם שום קשר (לפחות ככל שידוע לי) ממדינות שונות בתכלית, הם שניהם יוצאים מאותה נקודה עלילתית מקורית למדי. הראשון הוא "מלנכוליה" (Melancholia), סרטו האחרון של לארס פון טרייר שזכה בפרס השחקנית בפסטיבל קאן ומוביל את המועמדויות לפרסי הקולנוע האירופאיים; השני הוא "ארץ אחרת"… להמשך קריאה
22 בנובמבר 2011 מאת עופר ליברגל
בהמשך לסקירה שלי את תולדות הפרס, אנו מגיעים לשנה השנייה בה הוא הוענק, שהיא גם השנה היחידה בה התקיימו שני טקסים. טקס האוסקר השני בהיסטוריה, נערך באפריל 1930. הוא הוענק לסרטים שיצאו עד יולי 1929, פער זמנים די גדול מאז הקודם. האקדמיה החליטה אם כן לקיים את הטקס הבא כעבור זמן קצר יותר, בראשית נובמבר של אותה שנה. שני הטקסים… להמשך קריאה
21 בנובמבר 2011 מאת אור סיגולי
בשלב זה - בדיוק שבוע לפני הכרזת הזוכים של תא המבקרים של ניו יורק שייפתח רשמית את העונה - עדיין אין מוביל מרכזי במירוץ לאוסקר של סרטי 2011. אם תשאלו את הבלוגרים הכבדים של הספירה האמריקנית הם יגידו שכרגע המאבק לפרס הסרט הוא בין "הארטיסט" לבין "היורשים" (The Descendants). לי עדיין קשה לראות את אחד מהסרטים האלו לוקח את הפרס… להמשך קריאה
20 בנובמבר 2011 מאת אורון שמיר
האמת היא שאין הרבה קשר בין שני הסרטים הללו, מלבד העובדה שראיתי אותם באותו השבוע ושניהם די מטורללים, כל אחד מסיבותיו הוא ובדרכו המיוחדת. אבל ככה זה לפעמים במדור די.וי.די של עכבר העיר - אם אני חושש שסרט מסויים לא מספיק מעניין כדי למלא את המקום שהוקצע לי, אני כותב על שניים. למרות שבמקרה הנ"ל הייתי מוכן להרחיב גם על… להמשך קריאה
19 בנובמבר 2011 מאת מערכת סריטה
שאלו אותי למה לא כתבתי כלום על הזכייה של "ג'ו+בל" בפסטיבל לסרטי נשים ברחובות, או רצו את תגובתי בנוגע לסאגת המפיק והמנחה של טקס האוסקר הממשמש ובא. זה ממש נחמד לי שאנשים מבקשים את דעתי, אבל מה יכולתי לכתוב מלבד "לו הייתי רוני קידר הייתי עותר לבג"ץ ומבקש ששנת 2011 לא תיגמר לעולם" או "אם פליטת פה מגוחכת היא מה… להמשך קריאה
18 בנובמבר 2011 מאת אור סיגולי
האמת היא שאני לא יודע מתי התחיל אצלי כל העניין הזה של "דמדומים". את הראשון בסדרה ראיתי בשבת בצהריים בסינמטק ירושלים כי לא היה משהו אחר לעשות, ואני זוכר שיצאתי מהסרט וחשבתי לעצמי "היי, רגע... זה היה די כיף...". לא ברור לי אם אני באמת ובתמים מחבב את העניין או בז לו בכל כוחי. אני רק יודע שאני לגמרי מאמין… להמשך קריאה
18 בנובמבר 2011 מאת אורון שמיר
חכו רגע לפני שאתם אומרים את זה. השהו מעט את המנגנון האוטומטי שגורם בכל פעם מחדש ליצירה מכל סוג שהוא, להישפט במונחים של "המלך הוא עירום". כולנו מכירים את הריטואל - סרט כלשהו מגיע ארצה עמוס שבחים. הציפיות מאמירות בהתאם. יומיים אחרי הקרנות הבכורה המשפט הכי משומש יתר על המידה בשפה העברית, אולי שני רק ל"יהיה בסדר", כבר מציף את… להמשך קריאה
17 בנובמבר 2011 מאת אורון שמיר
איזה יופי של סוף שבוע לחובבי הקולנוע! אני לא מדבר על הגעתם של שישה סרטים, חלקם הגדול פרוייקטים מדוברים או בעלי פרופיל גבוה, בזכות חלק מן המעורבים בהם. אני מדבר על סרט ספציפי אחד מתוך השישיה. על "החפרפרת" ("Tinker, Tailor, Soldier, Spy") כבר שמעתם כאן בבלוג בסוף השבוע שעבר, אז אור פנה אליכם נרגשות לכוונן ציפיות ולהגיע מוכנים לאחד הסרטים… להמשך קריאה
16 בנובמבר 2011 מאת עופר ליברגל
פוסט זה, שאולי יהיה ראשון בסדרה של פוסטים, יוצא מתוך נקודת הנחה שנויה במחלוקת, לפיה פרסי האוסקר הם בעלי חשיבות מסויימת. איני מתכוון לטעון כי הזכייה בפרס מהווה סוג של תקן איכות. הרי מובן כי מספר רב של סרטי מופת לא זכו להיות מועמדים לפרס וגם כי כמה מן הזוכים אינם בהכרח ברמה הגבוהה ביותר. יחד עם זאת, הפרס הוא… להמשך קריאה
בשנת 2007 זכה הבמאי הצרפתי עבדלטיף קשיש לתהודה עולמית, עם סרטו "הגרגר והדג". הסיפור על המהגר הצפון-אפריקאי אשר ניסה, יחד עם משפחתו וחבריו, לפתוח מסעדת קוסקוס ייחודית - זכה בלבבות הקהל ובפרסים רבים. כעת, מנווט הבמאי המוכשר אל דרום היבשת השחורה ויחד עם שותפתו הקבועה לכתיבת תסריטים, גליה לקרואה, שולה עבורנו דרמה היסטורית המבוססת על סיפור אמיתי. במרכזו, אשה אחת… להמשך קריאה
בצירוף מקרים די מעניין נפלתי באותו יום על שני סרטים שעל אף שנעשו על ידי יוצרים שאין בינהם שום קשר (לפחות ככל שידוע לי) ממדינות שונות בתכלית, הם שניהם יוצאים מאותה נקודה עלילתית מקורית למדי. הראשון הוא "מלנכוליה" (Melancholia), סרטו האחרון של לארס פון טרייר שזכה בפרס השחקנית בפסטיבל קאן ומוביל את המועמדויות לפרסי הקולנוע האירופאיים; השני הוא "ארץ אחרת"… להמשך קריאה
בהמשך לסקירה שלי את תולדות הפרס, אנו מגיעים לשנה השנייה בה הוא הוענק, שהיא גם השנה היחידה בה התקיימו שני טקסים. טקס האוסקר השני בהיסטוריה, נערך באפריל 1930. הוא הוענק לסרטים שיצאו עד יולי 1929, פער זמנים די גדול מאז הקודם. האקדמיה החליטה אם כן לקיים את הטקס הבא כעבור זמן קצר יותר, בראשית נובמבר של אותה שנה. שני הטקסים… להמשך קריאה
בשלב זה - בדיוק שבוע לפני הכרזת הזוכים של תא המבקרים של ניו יורק שייפתח רשמית את העונה - עדיין אין מוביל מרכזי במירוץ לאוסקר של סרטי 2011. אם תשאלו את הבלוגרים הכבדים של הספירה האמריקנית הם יגידו שכרגע המאבק לפרס הסרט הוא בין "הארטיסט" לבין "היורשים" (The Descendants). לי עדיין קשה לראות את אחד מהסרטים האלו לוקח את הפרס… להמשך קריאה
האמת היא שאין הרבה קשר בין שני הסרטים הללו, מלבד העובדה שראיתי אותם באותו השבוע ושניהם די מטורללים, כל אחד מסיבותיו הוא ובדרכו המיוחדת. אבל ככה זה לפעמים במדור די.וי.די של עכבר העיר - אם אני חושש שסרט מסויים לא מספיק מעניין כדי למלא את המקום שהוקצע לי, אני כותב על שניים. למרות שבמקרה הנ"ל הייתי מוכן להרחיב גם על… להמשך קריאה
שאלו אותי למה לא כתבתי כלום על הזכייה של "ג'ו+בל" בפסטיבל לסרטי נשים ברחובות, או רצו את תגובתי בנוגע לסאגת המפיק והמנחה של טקס האוסקר הממשמש ובא. זה ממש נחמד לי שאנשים מבקשים את דעתי, אבל מה יכולתי לכתוב מלבד "לו הייתי רוני קידר הייתי עותר לבג"ץ ומבקש ששנת 2011 לא תיגמר לעולם" או "אם פליטת פה מגוחכת היא מה… להמשך קריאה
האמת היא שאני לא יודע מתי התחיל אצלי כל העניין הזה של "דמדומים". את הראשון בסדרה ראיתי בשבת בצהריים בסינמטק ירושלים כי לא היה משהו אחר לעשות, ואני זוכר שיצאתי מהסרט וחשבתי לעצמי "היי, רגע... זה היה די כיף...". לא ברור לי אם אני באמת ובתמים מחבב את העניין או בז לו בכל כוחי. אני רק יודע שאני לגמרי מאמין… להמשך קריאה
חכו רגע לפני שאתם אומרים את זה. השהו מעט את המנגנון האוטומטי שגורם בכל פעם מחדש ליצירה מכל סוג שהוא, להישפט במונחים של "המלך הוא עירום". כולנו מכירים את הריטואל - סרט כלשהו מגיע ארצה עמוס שבחים. הציפיות מאמירות בהתאם. יומיים אחרי הקרנות הבכורה המשפט הכי משומש יתר על המידה בשפה העברית, אולי שני רק ל"יהיה בסדר", כבר מציף את… להמשך קריאה
פוסט זה, שאולי יהיה ראשון בסדרה של פוסטים, יוצא מתוך נקודת הנחה שנויה במחלוקת, לפיה פרסי האוסקר הם בעלי חשיבות מסויימת. איני מתכוון לטעון כי הזכייה בפרס מהווה סוג של תקן איכות. הרי מובן כי מספר רב של סרטי מופת לא זכו להיות מועמדים לפרס וגם כי כמה מן הזוכים אינם בהכרח ברמה הגבוהה ביותר. יחד עם זאת, הפרס הוא… להמשך קריאה
תגובות אחרונות